כמה דיווחים מהזמן האחרון

oreldi

New member
דה פפה- באתי בגלל הפיצה, נשארתי (גם) בגלל הלזניה

כמו חלק מהגולשים פה, גם אני הייתי לאחרונה בדה פפה, בצפון רח' דיזנגוף.
הגעתי לפיצריה ולא היה מקום בפנים, אז ישבנו בחוץ. היה חם וזה בסדר, החום של אוגוסט בתל אביב לא נחת עליי בהפתעה, הבעיה היא שגם בפנים חם ובקושי הרגישו את המזגן (ישבנו סמוך לכניסה כך שאם היה מזגן ראוי בפנים היינו מרגישים קצת קור) ובחוץ היה צפוף. הגב שלי כמעט נגע בגב של מי שמאחוריי. מיד אפרט על האוכל שהיה מצוין, אבל אתן לקיץ לחלוף עד שאחזור לשם
לקחנו פיצה רוקולה לימון- רוטב עגבניות טרי, מוצרלה, פרמזן, ארוגולה, טוויסט לימון, בזיליקום, שמן זית משובח (46 שקל): הבצק היה דק(רק בשוליו הוא היה מעט עבה). הוא היה נהדר- פריך, עסיסי, כל מה שבצק טוב צריך להיות. הטופינג היה גם כן מצוין- הגבינה עסיסית, הרוטב משובח והכל במידה הנכונה. הרבה פחות אהבתי את עלי הארוגולה, שכללו טעם לימוני חזק מאוד. השילוב בין העלים והלימון לפיצה העלימו את טעמה של הפיצה. מה שהרגשתי זה את המרירות של העלים עם לימון. כמו כן בזיליקום לא נראה במנה למרות שרשום בתיאור המנה. יחד עם זאת, בלי העלים המיותרים שהזזתי הצידה- זו היתה אחלה פיצה.
האם זו הפיצה הכי טובה שאכלתי? לא, לדעתי גם בנונו בהוד השרון ובפסטה מיה הנפלאה הפיצות טובות יותר, אבל עדיין מדובר בפיצה מצוינת.

אבל מה שהפתיע אותי באמת היתה הלזניה.
הלזניה בולונז ובשמל (55 שקל) היתה מ-ש-ג-ע-ת! הבצק היה רך, צהבהב עתיר חלמונים, ובעל טעם נפלא. השילוב בין הרוטב לגבינה היה ממכר ממש. כל כך טעים שכמעט בכיתי מאושר. הבעיה היתה רק עם הבולונז, שהופיע במנה בצורת קציצת בשר (מצד שמאל בתמונה) שהיתה יבשה ולא הוסיפה מאומה למנה. אולם, הלזניה היתה כל כך טעימה כפי שהיא כך שזה לא השפיע במיוחד. מנה פשוט נפלאה
שורה תחתונה- אוכל נהדר שהשאיר טעם של עוד. 101 שקל עלו הפיצה והלזניה בסך הכל. בהחלט מקום שאחזור אליו (כשיגמר הקיץ).
 

oreldi

New member
פסטה פסטורי אילת- שלא נדע מצרות

לפני כחודשיים ביקרתי באילת. כמה שנים טובות חלפו מאז הייתי לאחרונה באילת.
התאכסנו במלון ישרוטל אגמים ללינה וארוחת בוקר (מצוינת). את ארוחות הערב אכלנו בחוץ, ובאחד הערבים נסענו לפסטה פסטורי, מסעדה איטלקית שנמצאת בסמוך לטיילת.
עיון בתפריט גילה מנות איטלקיות קלאסיות ברובן, אבל מה שלא היה קלאסי בכלל היו המחירים שהיו גבוהים מהרגיל (לדוגמא, ספגטי קרבונרה ב96 שקל, לזניה ב 78 שקל ועוד). ציפיתי לכל הפחות לאוכל ברמה טובה, כזה שאפשר לאכול במסעדות שונות בתל אביב, שיצדיק את המחירים. למרבה הצער, לא רק שהאוכל לא הצדיק את המחירים הגבוהים, הוא לא מצדיק שום מחיר. המסעדה היתה כל כך גרועה ומדובר באחד המקומות עם התמורה לכסף (VFM) הנמוכים ביותר שאני זוכר.

התחלנו את הארוחה עם פיצה בלנקה- שמן זית, עשבי תיבול, אספרגוס, ארטישוק, זיתי קלמטה שמן כמהין ומלח ים (58 שקל): קיבלנו פיצה בגודל בינוני. הפיצה היתה לא טובה, שלא לומר חובבנית. הבצק לא היה פריך, בעל טעם סתמי, וגם הטופינג לא הציל את הפיצה משיממונה. הוא כלל הרבה מדי פסטו שהעלים את הטעם של גבינה. וזה היה טוב לעומת האספרגוס, אחד הירקות האהובים עלי, שהיה גרוע ובעל טעם לוואי בולט של קופסת שימורים. על אספרגוס טרי כנראה לא שמעו פה


עיקריות
פולו טליאטלה, פורטובלו ופסטה טליאטלה, שמן זית, עשבי תיבול ואגוזים (84 שקל) : אחת ממנות הפסטה הגרועות שאכלתי. המנה כללה דף אחד או שניים ענקיים של פסטה (כמו של לזניה אבל ארוך בהרבה), שביניהם היה רוטב, ועליהם חזה עוף ומעליו פטריות. צורת ההגשה אילצה אותנו במשך כמה דקות (האמינו לי, כמה דקות) לחתוך את הפסטה ואז לערבב עם שאר המרכיבים כדי לאכול כמו שצריך. מילא אם זו היה מנה טובה, זה היה פחות משנה. אבל הפסטה היתה איומה- היא היתה כל כך כבדה ועבה שהרגישה כמו יציקה. לא היינו יכולים לאכול יותר מכמה ביסים מהפסטה. האישה אכלה כמה ביסים, אני טעמתי שניים- שלושה בלבד. לפחות החזה עוף היה בסדר, בניגוד לפטריות שהיו סתמיות. האגוזים בתיאור של המנה היה 3 עיגולים קטנים בצלחת, בטעם שהזכיר מאוד... קרמל ואגוזי לוז. כן, פסטה עם קרמל וממרח אגוזים. טוב שלא שמו שוקולד השחר וקצפת למעלה. זו היתה מנה פשוט מחרידה, שרובה נשארה בצלחת.

כמו כן הזמנו לזניה די קארנה- פסטה, בשר בקר, שמנת וגבינת מוצרלה ברוטב פומודורו (78 שקל!), הלזניה היתה טובה יותר, עם בצק סביר, הרוטב טוב והבשר הרבה פחות- הוא היה עיסתי. סך הכל מנה סבירה שאותה, בניגוד לפסטה, כן סיימתי



קינוח
פונדנט שוקולד (32 שקל) שבניגוד לשאר חלקי הארוחה היה מצוין. אמנם רק פונדנט, אבל גם זה לא מעט אחרי ארוחה כזאת. חם, נוזל מבפנים, לא מתוק בקיצוניות וטעים

אם הארוחה היתה גרועה, בא השירות של מלצר אנטיפת במיוחד והפך את כל החוויה לגרוטסקית ממש. בין היתר, רצינו להזמין מנת פסטה כלשהי. המלצר אמר ש"היא לא מגיעה חמה ולא כדאי". שמענו בקולו וביקשנו לחשוב עוד כמה דקות. אחרי כמה דקות קראנו לו ורצינו להזמין את מנת הפסטה עם העוף לעיל. גם עליה, מסיבה לא ברורה, הוא אמר שאינה מגיעה חמה. כאן כבר לא היה לנו כוח לחשוב שוב ולקחנו את הסיכון והזמנו את המנה. הפלא ופלא- המנה היתה חמה. לכל אורך הארוחה הוא שכח להביא דברים, והגדיל לעשות שלא רצה לארוז לנו את שאריות מנת הפסטה (את העוף והפטריות שנשארו בה) ואמר "שלא נשאר הרבה". לפחות חסך לנו טיפ. טיפ הוא לא ראה.

שורה תחתונה- לא להתקרב. מחירים יקרים מאוד, בתמורה לארוחה גרועה במיוחד. מלכודת תיירים קלאסית שמוטב להתרחק ממנה
 
אספרגוס

לגמרי במקרה אני מכירה את המסעדה המדוברת, ובלי ספק, האספרגוס שם טרי.
אז באמת שאין לי מושג על איזה טעם לוואי אתה מדבר ובהחלט יתכן שחשת בטעם כזה,
אבל הוא לא היה מכיוון שהאספרגוס משומר.
 

oreldi

New member
אני מבין שבלי ששמתי לב אכלת מהפיצה שהזמנתי?

או שהיית במטבח באותו יום וראית את האספרגוס הטרי מונח על הפיצה שהזמנתי?
אם כן, סבבה, אפשר להמשיך לדון בעניין הטריות או האי- טריות של האספרגוס.
אם לא, אז בבקשה, קצת צניעות לא הייתה מזיקה. זה שאת "מכירה" את המסעדה, לא אומר ולא מוכיח שום דבר לגבי האספרגוס שהוגש לי באותו יום שהייתי שם.
אני מוכן לשים מיליון דולר שאין לי שהאספרגוס היה מקופסא, ואם הוא היה טרי (הוא לא, אבל אני זורם) אז היה לו טעם זהה לחלוטין של אספרגוס מקופסא. לא סתם טעם לוואי, אלא טעם של אספרגוס מקופסא.
 

oreldi

New member
אני אבהיר ואתקן

שאינני יודע או מתיימר לדעת את מקור האספרגוס. כתבתי "טעם לוואי בולט של שימורים" בהודעה הראשונה ואני אצמד לזה. יתכן שהיה טרי, אני לא יודע. אני מכיר היטב טעם אספרגוס לבן בקופסא, בירוק לא יצא לי עדיין להיתקל, אבל מבחינת הטעם-שזה מה שחשוב באמת- היה לזה טעם לוואי של קופסת שימורים.
 
גם אני לא מכירה ירוק משומר, לא בקופסא ולא בצנצנת.

להערכתי, הטעם המשומר של הארטישוק 'גלש' לכיוון האספרגוס. אבל כמו המגיבה, גם אני לא השתתפתי איתך בארוחה כך שזו רק הערכה.
 
לא יודעת לגבי האספרגוס אבל הארטישוק ודאי היה משומר,

אם הוגש ברבעים צרים, או קפוא, אם היו רק ראשים גדולים. פשוט - זו לא העונה עכשיו. הקפואים דווקא בסדר אבל לרבעים יש טעם חמוץ של משומר.
 

oreldi

New member
אגאדיר אילת- גם מכאן אילת לא תיוושע

אגאדיר, קאמן 10 אילת

בערב אחר באילת היינו באגאדיר. כמה פעמים הייתי באגאדיר סניף ראשון לציון, וההמבורגר שם היה מוצלח וטעים. לסניף באילת יש כנראה קונספט משלו- הוא פחות טוב.

למנה ראשונה חלקנו חלת בצל שהיתה מושחתת, שמנונית וטעימה כמו שחלת בצל צריכה להיות. מנה דומה יש באוונגרד ברמת החייל, שהיא לדעתי טובה יותר (היא מגיעה עם רוטב כלשהו שמוסיף לטעם) ואילו באגאדיר החלה מגיעה ללא רוטב) אבל גם זו של אגאדיר טובה.

עיקריות:
המבורגר דיאנא (58 שקל) שזה המבורגר שמשלב בקר וטלה. משקל הקציצה 250 גרם. הבשר היה בינוני והטעם שלו היה די סתמי. לא הרגשתי בטעמי טלה, ובקושי בטעמי בקר. פשוט חומר גלם לא מוצלח. בלחמניה היה גם איולי שהיה חריף מאוד (פפריקה חריפה אאל"ט) ולימון כבוש- אם כבר שתלטנות בטעם אז בוא נשתלט עד הסוף. מה הטעם להגיש המבורגר עם רכיבים כל כך דומיננטים שמסתירים אותו? הלימון הכבוש הופיע בתפריט, אבל החריפות של האיולי לא רשומה וגם לא נאמר מראש.

האישה לקחה חזה עוף שהיה בסדר, אין הרבה מה לכתוב מעבר, הפירה שהוגש יחד איתו היה סתמי וחסר טעם חלבי. הזכיר לי את הפירה נעדר החלב שהייתי פעם מזמין לעבודה ממסעדות כשרות, עד שהבנתי שעדיף לא לאכול פירה בלי חמאה וחלב.

על קינוח ויתרנו. גם על אגאדיר נוותר בנסיעה הבאה לאילת.
 

oreldi

New member
מייקס פלייס אילת- צדיקה יחידה בסדום

אחרי פסטה פסטורי ואגאדיר, בערב הנוסף והאחרון באילת העדפתי לוותר על מסעדה ולנשנש משהו קל בבאר.
טיילנו בטיילת ובמקרה ראיתי סניף של מייקס פלייס.
נכנסנו לשם והזמנו:

צ'יפס עם גבינת מוצרלה וצ'דר- נשנוש חביב, הצ'יפס היה נחמד והגבינות הוסיפו והפכו את הצ'יפס למעניין יותר

טורטיה צמחונית - היה בטורטיה שעועית, עגבניות, בצל וירקות אחרים , בצד הוגש אבוקדו, שמנת חמוצה וסלסת עגבניות. הטורטיה היתה אנמית ותפלה. הממרחים לפחות היו נחמדים.

המבורגר עם פירה - ההמבורגר היה טוב, לא שומני מדי, עשוי כמו שצריך (מדיום) וטעים. לא מדובר בבשורה קולינרית חדשה אבל הטעם הבשרי היה טוב. גם הפירה היה מוצלח. מנה הרבה יותר טובה מזו של אגאדיר.

לא אכלנו כאן משהו יוצא דופן, אבל האוכל חביב, וזה היה המקום שהכי נהניתי בו. מבחינה קולינרית זה נראה כמו אחד המקומות היותר מוצלחים באילת. עצוב, אבל ככה זה נראה.
 

oreldi

New member
התרנגול הכחול- התרנגול יסתדר גם בלעדיי

לדיווח המלא בבלוג פה גדול

התרנגול הכחול, נסים אלוני 10, קניון G, תל אביב

חגיגת יומולדת של קרובת משפחה נקבעה לתרנגול הכחול, באחד מערבי שבת האחרונים.
הגענו וישבנו בחלל המרכזי של המסעדה. כמו כן ישנה מרפסת גדולה ויפה שמאכלסת כמות נכבדה של סועדים. המסעדה בסך הכל גדולה ומרווחת, והעיצוב כפרי, חמים ונעים. הכל בסך הכל נחמד (לפני שמגיעים לאוכל ולשירות, כן?) עד שמגיעים לעניין הרעש. הרעש היה בלתי נסבל. כמו אולם חתונות. המסעדה אמנם היתה מלאה עד אפס מקום, אבל כבר הייתי במסעדות מלאות ולא יצאתי עם כאב ראש כמו שיצאתי מכאן. אדוויל אחד בבית והראש חזר למקומו.

המחירים כאן לא זולים, בלשון המעטה, וציפיתי לאוכל טוב ושירות ברמה גבוהה שמתאים למסעדת שף. בשורה תחתונה, האוכל היה לפרקים טוב ולפעמים פחות, אבל את השירות שקיבלנו אפשר להשוות לעזה אחרי מבצע צוק איתן- כאוס אחד גדול. רצף של טעויות, בלבול וחוסר תשומת לב ליוו את הארוחה משך הארוחה כולה ופגעו בחוויה.

היינו שולחן גדול של 9 אנשים. בהתחלה הגיעו 5 אנשים, והם קיבלו את התפריטים. אחר כך הגיעו שאר האנשים. הם התיישבו. מלצרים רבים חלפו על פנינו כל הזמן. אף אחד לא ניגש להביא עוד תפריטים. לאחר כ-15 דקות סוף סוף תפסנו מלצר: "אפשר תפריטים?" שאלנו. ביקשנו וקיבלנו. ניחא, דבר קטן. בינתיים דיברנו בינינו ועל הדרך גם הזמנו כמה מנות ראשונות:


ראשונות

סלט דלעת טרייה; אגוזים, חמוציות, נענע, גבינת גורגונזולה ווינגרט רימונים (49 שקל): במקום נענע הגיעה פטרוזיליה, דבר שלא צוין מראש. עוד דבר קטן שלא אמור לקרות במסעדת שף, אבל אוקיי, זרמתי, אני מאוד אוהב פטרוזיליה. בכל אופן, כל מרכיבי הסלט היו טובים וטריים, למעט הדלעת הלא מבושלת, דבר שלא נתקלתי בו במקום אחר, ומאוד לא התחברתי אליה- היא היתה קשה ואנמית. רחוק מאוד מהטעם הנהדר של דלעת צלויה. יחד עם זאת, למרות שברוטב לא הרגשתי רימונים, הסלט היה טוב בסך הכל.


פולנטה טרייה, פונדו גבינות, אספרגוס, פטריות שימג'י וכמהין (62 שקל): המנה הגיעה פושרת והוחזרה למטבח לחימום. כאילו עמדה כמה דקות טובות בחוץ או לא חוממה מספיק. אחרי שהיא חזרה, טעמנו מהמנה והיא היתה טובה, הפולנטה קרמית ומתוקה, האספרגוס מריר, הפטריות מתקתקות וטעימות, והשילוב בין המרכיבים נתן מגוון טעמים מוצלח, חוץ מהפונדו גבינות שהיה מתוק מדי, שהרגיש כמו שמנת מתוקה והיה מיותר.

פטה כבד דבש וריבת גזר מתובלת (53 שקל): מנה טובה. הכבד היה חמאתי, רך וטעים, והריבה מתקתקה וטובה.

סך הכל עד כה המנות היו ברובן טובות, סיימנו אותם ו...מה קורה עכשיו? מפנים את הצלחות המלוכלכות נכון? מנקים את השולחן? מביאים סכו"ם נקי אם באמת רוצים להקפיד? ככה זה בכל אופן במסעדות שף אחרות. אבל לא בתרנגול כנראה.
בתרנגול הכחול מגישים מנות עיקריות לפני שעורכים את השולחן.
במלים אחרות: השולחן עלה על גדותיו מהצלחות של המנות הראשונות, ואז מגיעה מלצרית, בידיה שתי צלחות עם מנות עיקריות, ואז היא שואלת: "למי הפרגית?"
אחד הסועדים סירב לקבל את המנות וביקש לפנות את הראשונות, לנקות את השולחן ואז להגיש את העיקריות. "קודם תפנו את הראשונות". אמר לה. המלצרית היתה נבוכה, וחזרה למטבח עם המנות העיקריות כלעומת שבאה.
אוקי, טועים טעינו. קורה. אבל בתרנגול טעות לעולם חוזרת- פעמיים. לאחר כמה דקות מלצרית אחרת ניגשה לשולחן עם 2 מנות עיקריות נוספות. "קודם תפנו", אמר לה הסועד.
גם היא חזרה למטבח, ואחרי כמה דקות הגיעו צוות מלצריות, פינו וניקו את השולחן והגישו את העיקריות. תודה רבה באמת.

בחזרה לאוכל

מנות עיקריות:
נתח קצבים צ'ימיצ'ורי מח עצם ופירה (128 שקל): זו היתה המנה שלי, היא הגיעה עם כמות בשר גדולה יחסית, לדברי המלצרית 250 גרם בשר. המנה היתה מאוד טעימה, הבשר טוב מאוד, לא קשה ולא צמיגי, והרוטב צ'ימיצורי מאוד החמיא לו ונתן טוויסט מעניין. מאוד אהבתי את המנה.

סועד אחר הזמין סטייק אנטריקוט צלוי עם תפוח אדמה באיולי זעפרן וצ'ילי (149 שקל): לקחתי טעימה מהסטייק (300 גרם). זה היה סטייק שאפשר לתאר אותו בשלוש מילים- סטייק אולם חתונות. בשר אנמי סתמי לחלוטין. 149 שקל לסטייק כזה, במחיר דומה לסטייק דומה של מיט בר, הדסון או מו ומו

פסטה עגבניות, בצל, אדממה וזיתי טאסו (77 שקל): הפסטה היתה נחמדה, עשויה אל דנטה, עם טעמים טובים, לא משהו לעוף עליו אבל הביצוע מדויק והמנה היתה טעימה. אבל 77 שקל לפסטה (יבשה, לא טריה) בלי גבינה או בשר? תשפטו בעצמכם אם זה לא מוגזם.

היתה גם עיקרית נוספת שלא טעמתי ממנה. פרגית בטנדורי, סלט מלפפונים, גזר, ג'ינג'ר ופרג חמוץ מתוק (96 שקלים): 96 שקל לפרגית...כן זו לא טעות. שני סועדים הזמינו, אחת המנות הגיעה, והיא היתה קרה. היא ושלחה למטבח לחימום נוסף וחזרה חמה. בכל אופן, שני הסועדים שהזמינו אהבו את המנה.

קינוחים

קינוח בשם שוקולדה (56 שקל) היה מצוין. זה היה מוס שוקולד בציפוי שוקולד מריר, המוס היה מצוין, בעל טעם שוקולדי חזק אבל לא מתוק מדי. יופי של קינוח, הקינוח הטוב ביותר מכל הקינוחים

ברולה פיסטוק סמי פרדו (54 שקל)- קינוח טעים.

פאדג' שוקולד אגוזי לוז, סורבה קוקוס וקוקוס קלוי (48 שקל) היה סתמי והפאדג' היה למעשה בראוניס, די סתמי, שהזכיר לי בראוניס של אסם. הסורבה היה טעים.


נו אז מה היה לנו?

שורה תחתונה- היו כמה מנות טובות (נתח קצבים, פטה כבד, שני קינוחים טובים), אבל כל השאר חביבות או למטה מזה. לא קרוב אפילו להצדיק את המחירים הגבוהים מאוד של המסעדה. והשירות? גרוע וחובבני בצורה מביכה ממש, שירות שלא עומד באף סטנדרט סביר של שירות במסעדה, כל מסעדה שהיא, לא רק במסעדת שף.
התרנגול הכחול יאלץ להסתדר בלעדיי. אני לא דואג, הוא היה מפוצץ באותו ערב, וכנראה גם ימשיך להיות.
 

lriemann

New member
כמעט קונצנזוס

יש מסעדות, יקרות ומפורסמות, שיש עליהן כמעט קונצנזוס שהן לא מספקות את הסחורה.
בעוד שהדעות על שני, רושפלד וכהן הן חלוקות, כמעט ולו נתקלתי בביקורת חיובית על שלישיית שבץ: שגב, בן אדרת, צוק.
יצא לי גם לסעוד באחת ממסעדותיהם, שגב אקספרס, אבל זה היה כשהייתי צעיר ותמים.
&nbsp
תמיד מדהים אותי שמקומות כאלה רצים שנים, בעוד קפה 48ים למיניהם סוגרים.
כנראה, שכשמתמחרים מוס שוקולד ב56 שקלים, יודעים משהו שאני לא יודע..
&nbsp
PS
יש בארץ קראק פאי?
 
יש כמה מקומות שמגישים

כמו בטראק דה לוקס וגו'ז ודניאל
&nbsp
אבל האמת? לא מצאתי אחד שממש אהבתי כמו זה שבורוביץ' מכין.
&nbsp
ועוד דבר - בורוביץ' כרגע מבשל במטבח של המיט מרקט (25m) אבל מסרב להכין את הקראק פאי.
 

Lucyb

New member
בסינמה 5 ברחובות

אכלתי קראק פאי מוצלח
עם זאת, לא הספקתי לטעום את זה של קפה 48 אז אין לי אפשרות להשוות
 

oreldi

New member
גם לי לא ברור

המסעדה באותו ערב היתה מפוצצת. אשתי היתה שבועיים לפני בשישי בצהריים וגם אז- המסעדה היתה מלאה. אני משער שזה קשור בעיקר לשני דברים
1. באז שיש סביב המסעדה
2. האוכל פונה למכנה משותף רחב - אוכל מתוק, לא יותר מדי מפונפן ומנות גדולות (חלק מהסועדים שהיו בשולחן ציינו לזכות המסעדה את העובדה שהמנות גדולות).

על המחירים המופרכים של הקינוחים תוסיף גם את מחיר הפסטה- 77 שקל , והפרגית- 96 שקל. לא להאמין.
שגב אקספרס לטעמי עוד פחות טובה - גם אני כצעיר ועוד יותר תמים פרגנתי לו, אפילו כאן בפורום, אבל מאז יצא לי להיות שם עוד פעמיים (סניף ראשל"צ, לאחרונה לפני כ3 שבועות) והיה גרוע לתפארת. אה, וגם שם היה מפוצץ
 

oreldi

New member
פסטה מיה - אי של יציבות

למה לא להזכיר שוב את פסטה מיה (רח' וילסון) הנהדרת? בפעם המי יודע כמה שלי שם, עוד פעם ועוד פעם, ואף פעם אין נפילות.
חבל רק שהמסעדה צפופה, אין שום תחושה של פרטיות והאקוסטיקה איומה- כל רחש בשולחן סמוך נשמע היטב, אבל יחד עם זאת- האוכל מפצה על כל זה.

כבר כתבתי בעבר על המסעדה ולכן אקצר הפעם

הזמנו :
סלט פנצנלה- סלט טרי וטעים, כל המרכיבים טריים והלחם פריך

פיצה מרגריטה- רוטב עגבניות ומוצרלה - איזו פיצה...איזו פיצה. הבצק מושלם, דק, פריך ומלא טעם, והטופינג משגע. הרוטב, הגבינה, הכל היה כל כך טעים ביחד ויחד עם זאת קליל ולא מכביד. חד משמעית- זו הפיצה הכי טובה שאכלתי בארץ.

רביולי בטטה ברוטב עגבניות- המנה המיתולוגית של אשתי. הבצק היה נהדר, המילוי עשיר ולא מתוק מדי ויחד עם הרוטב זו היתה יופי של מנה.

לזניה בשר עם רוטב עגבניות ומוצרלה- לזניה טובה מאוד, גבוהה, יציבה, היא לא מתפרקת בניגוד ללזניות אחרות, הבצק היה נפלא, יחד עם זאת הגבינה והבשר הלכו קצת לאיבוד ולא כל כך הורגשו. זו לא הלזניה של דה פפה, אבל עדיין, זו היתה מנה טובה בעיקר בזכות הבצק הנפלא והרוטב הטעים.

שורה תחתונה- פסטה מיה היא שם נרדף לאוכל נהדר, ואי של יציבות. אחת האיטלקיות הטובות בתל אביב אם לא הטובה שבהן.
 
למעלה