אז מה אכלתם בסוף השבוע?

קצת בחוץ וקצת בבית

ביום חמישי בערב הגעתי אחרי 22:00 מהעבודה, הבחור קיבל משימה לדאוג לנו לאוכל והזמין לנו ממקס אנד קו:
אנסלדה צ׳יקן פהיטס - נתחי עוף חמים במרינדת פפריקה מעושנת על ערימת ירקות טריים, שעועית נימוחה וסלסה ורדה - פיקנטי' העוף מגיע בקופסא נפרדת שזה פלוס רציני למקום.
פויו אנסאבויאדו - תבשיל עוף פיקנטי בשלושה בצלים ושוקולד מריר, בעל חריפות. הזמנו את המנה בצלחת ולצידה 4 טורטיות.
סך הכל, ארוחת ערב מוצלחת.

בשישי לא היינו בשוק בין השאר כי הגיעה חברה שלא ראינו הרבה זמן, כיוון שהיא ניקרה מולי לקחתי את הבת שלה בת התשעה חודשים ואני והבחור תפעלנו אותה במשך שעה וחצי כדי שהיא תוכל לנמנם על הספה. בצהריים, הבחור הכין גרסה אפויה כלשהי לפרייד צ'יקן, שהייתה טעימה אבל קצת כבדה. לצידה הכנתי תפו"א בתנור עם מעט פפריקה.

בערב נסענו לירושלים, חבר שעובד עבור רשות השידור לקח אותנו לסיור בכל המתחם שלהם כולל מחסן התחפושות והתלבושות, הייתה חוויה מאוד מעניינת, זכינו גם לראות את יומן מצולם. לאחר מכן חזרנו כולנו לתל אביב והחלטנו לתפוס משהו מהיר וההחלטה נפלה על פילדלפיה. לצערי משהו השתבש אצלי בבטן באותו ערב ובערך שעה אחרי שאכלנו הכל עלה חזרה. אני בספק אם מדובר באוכל עצמו כי לאחרים לא היו בעיות וזה קורה לי לפעמים.

בשבת נסענו להורים שלי לצהריים, אוכל של אבא זה תמיד טוב.
בערב קפצנו ליום הולדת של חברה בבר מצווה - בר היפסטרי במתחם שוק לווינסקי, המקום מעוצב טוב, למטבח יש מנות שנראות חביבות אבל השירות, אוי השירות. 20 דקות לקח להם להביא לנו את הבירה שהזמנו (גולדסטאר, מהחבית, לא משהו מסובך) ובנות שהזמינו גזוז חיכו לו קרוב לחצי שעה (ואחת מהן ניגשה לאסוף אותו מהבר). בצפייה על הבר נראה שהברמנים עושים המון, באמת המון, כדי להתחמק מלבצע את העבודה שלהם. לכן החלטנו אחרי הבירה להגיד תודה ולהתראות, וקפצנו לדייגו סאן שעל המקום יש דיווח נפרד. השירות היה טוב מאוד, האוכל נהדר ובהחלט נחזור.
הבר מצווה נראה כמו חלל מבוזבז בעיני - עיצוב טוב, קונספט טוב, מוזיקה טובה אבל אין מי שיספק את הסחורה כי הצוות שם חי בספרה משלו. מפליא אותי שמקום כזה מלא (ומצד שני הוא קטן, באמצע שוק לווינסקי).
 

אושר מ

New member
חוץ ובית

בשישי ישבנו בג'מס שפתחו ליד הבית. היה טעים כמו תמיד ושירות נעים.
המתחם מקסים ובשישי מאוחר ריק למדי.

בשבת - חגיגות יום העצמאות השנתיות. עלו על האש נתחים של ואסיו (1.5 ק"ג) ופיקניה (2 ק"ג) בנוסף לצ'וריסו, פרגיות (ככה זה כשכבר יש ילדים) והמבורגרים של אלן טלמור.
היו בצד המון סלטים וירקות בתנור בקושי נגעו בהם כמובן.
לקינוח הכנתי 2 עוגות מהספר המתוק: היער השחור ועוגה עם קרם דיפלומט ותאנים



 

מיתר44

New member
שלומי קצין אייכה?

סיפור שזור באחר:
הפרולוג הראשון: הנכד הבכור בן תשע פלוס גורם לי תדיר מפח נפש - העדפותיו לאוכל מסתיימות במשולש שניצל-צ'יפס-קטשופ.
לפעמים הוא נאלץ לגזר (מחזק ראייה) ולבננה.
הפרולוג. השני: אצל שלומי קצין, בצלע השביעית סימן 2, אכלתי מנה נהדרת של שקדי עגל. כשקניתי חומר גלם
זה אצל אבו חילווה, שהתברר כאיכותי ביותר, חשבתי על השף קצין שנעלם מהראדר שלי.
בשישי הכנתי אותם על המחבת לפי הנחיית המתכון המוסרט של שלומי. הוכן גם שניצל לנכד ולידו, הקטשופ.
כשראה הילד את המחבת ועליו הנתחים השחומים, שאל: מה זה? שקדים. שקדים? כן, של עגל. כשר?
כן. אפשר לטעום? ודאי (ליבי עלץ).
בסופו - נפרץ המשולש הקדוש הנ״ל והילד הצטרף לאוהבי שקדי עגל. לא להקל ראש על כך ומי מכם שיודע
היכן ניתן למצוא את שלומי קצין כדי להודות לו על מתכונו.
הפרויקט הבא, מיזם משותף עם חברתי ר׳ שהיא אופה בחסד, שקדי עגל בקרואסון חמאה.
 

erezavn

New member
שלומי קצין...

אחרי הצלע השמינית ז"ל הוא היה תקופה לא ארוכה במסעדת אתניקה הכשרה בהרצליה פיתוח, מתישהו בין 2013-2014. גם משם הוא נעלם בשנה האחרונה ואין לי מושג איפה הוא. חבל, דווקא שידרג את המסעדה ואת התפריט.
מה שבטוח, הצלע השמינית הייתה מסעדה שווה ביותר. חבל שימיה היו קצרים...
 

erezavn

New member
פיש אנד צ'יפס ב- Fishbar

ביום חמישי בערב קפצתי אחרי העבודה לשרונה מרקט כדי להצטייד בכמה חומרי גלם לבישולי שישבת. אחרי הרכש, חשתי רעב קל והחלטתי לקפוץ לנסות את Fishbar - בר הדגים ששיך לחנות הדגים ופירות הים - Fishop, שמחומרי הגלם המשובחים שלה נהניתי שבוע לפני כן.
התפריט על הבר הוא כמובן על טהרת הדגים ופירות הים שמציעה החנות. הכל טרי ונעשה במקום.
ישבתי על הבר והזמנתי את אחת המנות הפשוטות: פיש & צ'יפס. העלות 44 ש"ח. הדג היה מליטות. הן היו מעולות. קריספיות בחוץ, רכות בפנים. טריות וטעימות. הצ'יפס היה מהז'אנר הדקיק. צ'יפס סטנדרטי וסביר פלוס. האיולי הלימוני שהונח לתיבול היה טוב. המנה נדיבה ומאד חשוב - לא שמנונית. מגיע להם ציון לשבח על איכות ספיגת עודפי השמן מהטיגון העמוק.
בקיצור - מסתמן כמקום נחמד מאד וטעים, שנראה כמו אחלה אופציה לארוחת דגים קלה במסגרת סיבוב בשרונה מרקט. יש להניח שעוד אחזור לנסות מנות אחרות (יש מנות דגים נאים וכבושים, יש מנות פלאנצ'ה, יש דגים שלמים, יש פסטת פירות ים ועוד).
קינוח אגב אכלתי בגלידריית בוזה. הפעם ניסיתי מהסורבה המוצלח: סורבה שזיפים וסורבה לימון ערק.
לרשמים המלאים מ- Fishbar ו- Fishop:
http://processing-food.blogspot.co.il/2015/08/fishop.html

 

lady D 123

New member
ביקור חביב וטעים בצועניה ביפו

אחרי שהית שם פעמיים והפעם הראשונה היתה נהדרת ואז בפעם השניה פחות אז החלטתי שאני אחליט בשלישית והיה ממש אחלה. נראה שהם הקשיבו להערות שנכתבו וכ' . פתחנו עם החמישיה הבלקנית, מזטים בלקניים עם בייגלה פריך וחם שקשה להפסיק לנשנש ממנו. ארנצי'ני בלקני מצוין עם רוטב פלפלים ועגבניות מרוסקות. סלט סגאנקי: גבינת חלומי מטוגנת, סלט עגבניות פיקנטי (עגבניות שרי) , קלמטה , בצל סגול ואורגנו, גירוס אנטריקוט על פיתה עם טחינה וציזיקי
מנה מהספיישלים עם חתיכות אנטריקוט עסיסיות ותיבול מצוין שמשתלב עם הציזיקי ומוס פיסטוק ושוקולד לבן שהיה טעים מאד.
בסה"כ אני די מרוצה.









 

pix37

New member
טאנטי באצ'י + עדאווי (סמיר אמיס)

טאנטי באצ'י - שתי פיצות ב- TA אחת עם פטריות לילדים שניה עם רוקט (ועגבניות שרי + פרמזן) 121 ש"ח של אושר צרוף. פשוט פיצות מעולות. לטעמי הכי טובות בארץ. בצק מושלם, רוטב טעים, גבינה / נות איכותיות - ותוספות אמיתיות. כל כך פשוט ויחד עם זאת כל כך קשה למצוא בארץ. הצוות מקסים (הבעלים לא היו) אבל מנהל המשמרת והצוות היו נחמדים באמת ולבביים בצורה שאי אפשר לזייף. בזמן ההמתנה הילדים קיבלו כדור גלידה תוצרת בית לנשנוש. מומלץ בחום.

עדאווי - רמת טבעון (זובידת) - לשעבר סמיראמיס - עם קריסת הרשת הקודמת (השמועות אוי השמועות) עברה המסעדה לידיו של בנו של עלי עדאווי, העדאווי המפורסם ביותר שהפעיל את מסעדת שימי ועלי המיתולוגית בחיפה. אחרי תקופת טלטלה לא קצרה נראה שהמסעדה חזרה לאיתנה והיא מגישה מנות מזרחיות נהדרות בתמחור סביר לחלוטין. בשישי היד של הגריל מן היתה מאופסת לחלוטין - מנת כבד על האש (30 ש"ח) אשר לרוב נוטים לייבש במסעדות הגיע בול כפי שהתבקשה מדיום לכיוון האדמומיות. מנה של עוף עדאווי (עוף מושרה במרינדת תבלינים מיוחדת לילה שלם ואח"כ נצלה על הגריל) מנת הדגל של המסעדה והמשפחה הגיעה עסיסית ורכה באופן שאפשר היה לחתוך את הבשר עם מזלג, הגדול אשר הזמין את המנה התמוגג וכך גם אימו, למרות התיבול האגרסיבי. אני והקטן הסתפקנו בפריסת הסלטים המרשימה, חומוס נהדר, מג'דרה משובחת וצלחת ענקית של ירקות קלויים בגריל. כ- 215 ש"ח כולל הכל.
כבד 30
עוף עדאווי 60
פלטה צמחונית 45
סלטים כולל חומוס 45 (חשבו שני ילדים כאחד)
קנקן לימונדה 25 (אני לא בטוח לגבי המחיר)
על חשבון הבית מלבי, באקלוואות, פירות, תה וקפה
בהחלט נחמד
 
אז אחרי שבוע בבודפשט

החלטנו לנחות ברכות בירושלים..
האופציות לא רבות.. אחרי שהייתי בצ'קרה לפני כמה חודשים וממש התאכזבנו
הלכנו ל"אדום" במתחם התחנה.
הגענו עם ציפיות דיי גבוהות כי שמענו מכמה אנשים מביני דבר, שזו מסעדה מאוד מומלצת.
החלטנו לוותר על ראשונות וללכת על עקריות.
אני בחרתי את השרימפס ים תיכוני עם שעועית
והוא לקח אוסובוקו טלה עם פירה.

אני נשבעת שהמנות הגיעו, תוך פחות מדקה מרגע ההזמנה!
זה היה מוזר בטירוף. לפחות תחממו את המנות כמו שצריך. המנות הגיעו פושרות לגמרי. לא רציתי לבקש חימום נוסף מחשש שזה יהרוג את השרימפסים שלי, אבל זה בהחלט היה מאכזב ותמוה מאוד.

המנה שלי הייתה נחמדה, מנה בנונית בגודלה, שלמען האמת תמורת 100 ש"ח למנה, הייתי מצפה למנה הרבה יותר גדולה.
האוסובוקו היה טעים (ומאוד פושר) רך ועשוי טוב. אבל לא בצורה מרגשת או מפתיעה במיוחד. בעיני הקינמון השתלט שם בצורה משמעותית מידי על הטעם, אבל למי שהזמין את המנה-היה טעים..

על הקינוח החלטנו לוותר ולאכול אותו בוניליה במתחם.

לסיכום- 260 ש"ח כולל טיפ ושני בקבוקי קולה.
מאוד לא VFM עבור שתי מנות עקריות בלבד,שהיו בעיני בנוניות מאוד.

לא נחזור.
 

החתולית

New member
לטעמי אדום היא מסעדה בינונית מינוס

אכלנו פעמיים באדום בתחנה, ובשתיהן התאכזבנו מהשירות, מהאוכל ומהמחירים. לא ראינו שום סיבה לחזור אליה.
 
לגמרי. הפעם הראשונה והאחרונה הזו הספיקה לי

כדי להבין שזה מקום לגמרי בנוני עם רמת מחירים של מסעדת גורמה תל אביבית.
הבעיה שאם רוצים לטייל באיזור ירושלים בשבת,
האופציות ממש דלות.
 

החתולית

New member
לא דלות בכלל

יש מספיק מסעדות פתוחות בירושלים בסופי שבוע: מונא, צ'אקרה, טלביה, זוני, מסעדות בעיר המזרחית, ועוד.
 
מסעדות נוספות

מנזה ועזה 40. יש נוספות, אבל אלה מסעדות סבירות פחות או יותר. לגבי אדום, אני עדיין זוכר למסעדה הזאת חסד נעורים, אבל למען האמת, היא החלה לאבד את זה עוד לפני המעבר לתחנה הראשונה.
 
טלביה בר יין

אכלנו בחמישי. נמצא מקום על הבר למרות שלא הזמנו, כנראה כי השעה הייתה מוקדמת יחסית.
הוזמנו סלקים עם מסקרפונה - טעים מאוד, הסלק היה רווי בכמהין טוב, מינוס קטן, וניתן לויכוח- האספרגוס שהוגש בצד הצלחת היה אל דנטה מאוד או אולי לא קולף כראוי. אני השארתי בצד, בן הזוג אכל בהנאה.
פולנטה - אחות מיניאטורית של ההיא מספינת האם.
קלמרי מטוגן בפנקו מקמח זעתר על מצע לבנה וירקות - סביר אם כי מטוגן יתר על המידה. הקמח זעתר היה רעיון מעניין.
פילה (בהשראת למא ממאסטר שף) - בשר מצוין, עשוי במידה ורדרדה כמו שאני אוהבת.
&nbsp
השירות (של הברמן) היה מצוין, מקצועי מאוד, מסביר פנים ולא מסתחבק.
האוכל לא יקר מנות ראשונות בסביבות 35-45 והפילה אם אינני טועה 82.
סה"כ VFM טוב, מניחה שמי שאוהב יין יהנה יותר מאיתנו, אנחנו שתינו בירה סטנדרטית (בחבית יש רק קרלסברג ).
בגדול בהחלט חושבת שנחזור.
 
מומה, קרית ענבים

ביקור שני בשבת, והפעם בהרכב משפחתי מורחב - כלומר: יותר מנות, יותר דעות ויותר קוצר רוח. כתוצאה מכך פירוט הארוחה מרסיסי זיכרון. המסעדה נמצאת במעבר לתפריט חדש ולכן התפריטים מודפסים כרגע על נייר A4 מקומט. נקווה שהם יחליטו על כיוון מסויים וברור יותר בעתיד הקרוב. השירות קצת חלש ולא מקצועי, אבל זה הרי הסטנדרט. כמו כן, חוששני שלא עשינו להם חיים קלים. ישבנו בחוץ באוויר הנעים להפליא.
בניגוד לביקור הראשון, הפעם המנות הראשונות היו קצת חלשות והעיקריות יחסית בסדר. את הראשונות הצילו במקצת מטבלים ורטבים שונים שהגיעו איתם.
ראשונות:
ארנצ'יני - קצת תפל. נזקק נועשות למטבל על בסיס מיונז שהגיע איתו.
ארטישוק על טחיגורט - רך וטעים.
טבעות קלמארי מטוגנות - לא טעמתי, אבל חובבת הקלמארי בת ה-11 חיסלה וביקשה עוד כמנה עיקרית.
סשימי מוסר על ארטישוק קלוי - חיבור לא מוצלח שניצל רק בגלל רוטב על בסיס מיונז שהוגש משום מה בנפרד ולא כחלק מן המנה.
קרפצ'יו סינטה עם ביצי שלו ופלפלים אדומים - הבשר עצמו נחמד מאוד, אבל לא הבנתי מה עושים שם הפלפלים.
שקדי עגל עם לימון כבוש ופלפל - בעצם מנה ראשונה שלקחתי כעיקרית. השקדים היו רכים מאוד, אבל חסרה להם פריכות חיצונית. בסה"כ מנה טעימה.

עיקריות:
סטייק אנטריקוט 300 גר' - היה פחות גרוע ממה שחשבתי שיהיה (ראו ערך ביקורתי האחרונה על מחניודה).
פסטה עם רוטב פטריות - הקלישאה הידועה של מסעדות ארצנו היתה כאן מוצלחת למדי.
דג מוסר שלם על הגריל - סועדת ביקורתית הזמינה ואהבה את התוצאה חסרת התחכום, אבל המדוייקת.
שיפוד אנטריקוט - הלך לצעיר הילדים, אשר סיים אותו.

אחרונות:
מלבי עם דבש והל - נהנינו בפעם הקודמת ונהנינו גם הפעם.
קרם ברולה - מוצלח.
גלידה עם בראוניז - לא ממש לטעמי, אבל הילדים חיסלו.
שתינו ויינשטפן מן החבית, שהיתה טריה, אבל הוגשה בכוסות עם רגל (כן, כן, אני נודניק שאוהב לקבל את הבירה שלו בכוס נכונה ועל תחתית מתאימה)
זהו, פחות מנה יותר מנה. המחיר לארבעה מבוגרים ושלושה ילדים היה 887 ש"ח לפני טיפ.
 

milk man

New member
לה קוצ׳ינה באילת

אנטי פסטי,קרפצ׳ו וניוקי רומנה לראשונות. רינגטונים עם פילה פטוצ'יני אלפרדו ופסטה עם ארטישוק משומר ורוטב לימוני(כותב מהזיכרון). הכל היה טעים ביותר וכרגיל שירות מעולה
 

amirline

New member
גם אנחנו אכלנו שם, הניוקי רומנה מעולה, הלכנו יום אחרי יום


לעיקרית פילה סלמון על מצע של ניוקי ארטישוק ופטריות, מנה מעולה.
והקינוח שאני כל כך אוהב שם ולא מוותר עליו לעולם - פרפה נוטלה
 

גסטרו

New member
שולחן ואיוטאיה

הצהרתי על סוף שבוע מחוץ למטבח , ואז הוזמנו למסיבת הפתעה לחברים שחגגו 30 שנות נישואים, ברגע של חולשה הצעתי להכין בואיקוס וכך מצאתי עצמי עומדת מול התנור ומחליפה תבניות ..לפחות יצא טעים והרבה ...
ובכל זאת- ששי בערב - מסעדת שולחן בשד רוטשילד תל אביב , פעם ראשונה שלנו שם ואחרונה. איך בעלי הגדיר- אוסף אקלקטי של רכיבים
למשל מנה של פילה בקר עם רושטי- פרוסות הבשר החמות הונחו על לביבת הרושטי שהפכה להיות סמרטוטית ואבדה את הפריכות האופינית למאכל. בצד היה גם פירה בניחוח כמהין מלוח מדי- 138 שח למנה
לשבחם יאמר המנות הראשונות מתחומחרות בשפיות 36-40 שח למנה והן בגודל מכובד אבל לא ממש מיוחדות- חצי בטטה צלויה עם כמות אדירה של סלט עדשים שחורות ובצל סגול- מנה כה גדולה שביטלתי את העיקרית.
הלחם הוא מחבת לחמניות- מחבת מתכת בתוכה כ 5 לחמניות מקמח לבן חמות. אני מעדיפה את הלחם בחדר אוכל . מים הוגשו בקנקן זכוכית יפה, בטמפ הברז אבל הביאו מיוזמתם קנקן חדש בכל פעם שהתרוקן

קינחנו בגלידה בגלידריה החדשה בוז'ה ברח חשמונאים- סורבה שוקולד - מריר מדי , הפסיפלורה טעים. הנערות לקחו טעם שנקרא עוגיות חמאה ואהבו . לא סיבה להגיע במיוחד ועם העבודות באזור- פרט לששי בערב נראה מסובך

צהרי שבת ניפגשנו עם חברים חובבי אוכל אסיאתי באיוטאיה - הוד השרון- פעם ראשונה שלי שם . למרות העיתוי- צהרי שבת ,היה שקט רגוע נעים וקריר
3 לקחו סלט סום טאם- 2 אהבו לשלישי היה חמוץ מדי. 3 לקחנו תבשילי קארי אדום - שלי היה עם חזה עוף ותפוחי אדמה- מעט עוף יחסית אבל טעים ושבעתי (הוגש עם אורז) ואחת פאד תאי שהיה לה טעים
חלקנו 2 קינוחים- בננה במעטפת בצק עלים- בהחלט מנה לחלוק, מתוקה כבדה ואורז דביק עם מנגו - האורז כוסה בהמון שומשום שפגע במרקם לטעמי
מים הוגשו צוננים למדי בקנקן
עם בירה סינגה אחת 470 שח לא כולל שרות .
סכמנו כארוחה נחמדה. מצד שני ב 135 שח יש בטאיזו עיסקית שבת של 3 מנות...לפעם הבאה
 
לגבי הקינוח באיוטאיה

הקינוח הראשון הוא בננה לוטי. אישית ממש נהניתי ממנו יותר מכל הארוחה - אבל די בגלל... איך אסביר זאת? הסצנה ההיא שהמבקר אוכל את מנת הרטטוי בסרט "רטטוי" וחוזר אחורה בזמן. זו הבננה לוטי הכי דומה לבננה לוטי של בנגקוק, רק יותר משודרגת. חזרתי המון שנים אחורה לחוויית הטיול ההיא, והיה כיף, יותר משאפשר להסביר במונחים של טעם נטו. אפילו הצלחתי להתעלם מהעובדה שהבננה הלוטי ההיא בתאילנד, אחד היתרונות העיקריים שלה שגרמו לכך שאכלתי אותה פעמיים ביום היה העובדה שהיא עלתה שקל וחצי בדיוק...
 
פירה כתוספת למנה עם רושטי? מצחיק....

וגם השיטה בישראל להגיש את הפילה בפרוסות, לא מובנת לי. טבח פעם הסביר לי שזה מקצר את זמן הבישול וזה חוסך זמן בסרוויס אבל זה - בעיני - להרוס נתח שהרבה יותר טעים כשהוא מוגש שלם.
 
למעלה