ברלין, כמה כיף וטעים היה.

[bruno01]

ברלין, כמה כיף וטעים היה.

סוף סוף סיימתי להעלות על הכתב את כל מה שאכלנו והיה טעים בברלין.
ישבתי רבות לפני הנסיעה, קראתי פוסטים בבלוגים רבים ופה בפורום והכנתי לעצמי מפת גוגל מפורטת עם כל המקומות שקיבלתי עליהם המלצות, כך שיצא שלא אכלנו אפילו פעם אחת במקום שלא המליצו לי עליו. אולי זה קצת הפחית את הסיכוי שלי להפתעות מעניינות, אבל יצא שבאמת לא אכלנו ארוחה אחת מאכזבת בכל הטיול, (והיו המון ארוחות) נראה לי שזו בסוף היתה בחירה טובה (חוץ מזה, אני ממש נהנה מכל התכנון המקדים הזה.
היינו ארבעה אנשים, את רוב ארוחות הבוקר שלנו אכלנו בדירת ה-AIRBNB שישנו בה, שהיו קלילות, כדי שנוכל לאכול עוד שתי ארוחות אחריהן

בגלל שהיו המון מקומות, אני אכתוב לכל מסעדה תגובה נפרדת. מי שירצה לקרוא את זה יותר במרוכז,עם עוד קצת מידע ותמונות לא רק על אוכל, יכול להיכנס לשני הפוסטים בבלוג. חלק א', חלק ב'.

 

[bruno01]

Yumcha Heroes

את הארוחה האמיתית הראשונה שלנו בעיר אכלנו במסעדה הסינית הקטנה הזו, שמתמחה בעיקר בדים סאם וכיסונים שונים. המחירים, כמו בהרבה מסעדות אסייתיות בעיר, מתונים מאוד, אבל חלק מהמנות די קטנות. כיף להזמין לא מעט, בכמה סיבובים קטנים, עד שמתמלאים ואין יותר מקום. אנחנו אכלנו מנה של נתחי רוסטביף דקים ברוטב נהדר של צ'ילי ושמן שומשום, כמה וכמה סוגי כיסונים שהיו טובים כולם (מומלצים במיוחד הכיסונים השחורים עם הבקר וכיסוני הבאו-זי המטוגנים), מנה קטנה וטעימה של ספייריבס מזוגגים ומנה יקרה מדי של ארבעה שרימפס ענקיים מטוגנים בבלילה. שתינו תה ירוק מצוין שגם נמכר שם בסופרמרקטים ושייק קצת מוזר על בסיס ליצ'י. החשבון לארבעה מורעבים הסתכם ב-70.80 יורו, ואלמלא מנת השריפס היקרה היה נמוך עוד יותר.

 

[bruno01]

Shiso burger

מזללת המבורגרים בסגנון אסייתי, צעירה ומעודכנת, שמגישה את כל המנות שלה בסלסילות אידוי, בלי סיבה אמיתית, אבל זה איכשהו כיף. התפריט די מצומצם וכולל תשעה סוגי המבורגרים (שניים מהם צמחוניים), וכמה תוספות. אני הזמנתי את המבורגר הבולגוגי, שעשוי מבקר המושרה במרינדה קוריאנית ומוגש גם עם רוטב מיונז-צ'ילי קוריאני בלחמניה, והוא היה מעולה. מסביבי נאכלו הצ'יזבורגר והמבורגר הצ'ילי-לימון שהיו מצוינים, והמבורגר הטונה שהיה קצת פחות מוצלח (וגם הכי יקר בתפריט), בעיקר מכיוון שהטונה לגמרי הלכה לאיבוד בין כל הרטבים והלחמניה.
לתוספות לקחנו את שלושי סוגי הצ'יפס שהתפריט מציע, רגיל, בטטה ומסולסל על מקל, ושלושתם היו מעולים ושווים ביקור בפני עצמם, במיוחד צ'יפס הבטטה שהיה מצופה בציפוי כלשהו שהפך אותו לפריך במיוחד. קינחנו עם גלידת מאצ'ה (תה ירוק יפני) מצוינת ויחד עם שתיה שכללה שתי בירות, תה יסמין ומילקשייק מעולה של אננס-מנטה, הגיע החשבון ל-49.60 יורו. לגמרי שווה.

 

[salo22]

נפלא !! יופי של שיתוף, שיחקת אותה בגדול

 

[bruno01]

markthalle neun

אם יש מקום אחד שאסור לאף פודי לפספס בעיר, בעיניי מדובר במקום הזה, שוק אוכל הרחוב של ימי חמישי (בשאר ימות השבוע מדובר בשוק מקורה סטנדרטי למדי). מדובר בחגיגה ענקית של עשרות דוכני אוכל שונים, חלקם ממסעדות בעיר (ויוכלו אולי לחסוך לכם ביקור בהן), וחלקם פשוט מייצגים מטבחים שונים מהעולם, או סתם מנות מעניינות. קל מאוד להסתחרר מהמבחר, וקל עוד יותר להתמלא ממש מהר, עוד לפני שהספקתם לטעום את כל מה שרציתם, אז העצה הכי טובה היא לחלוק, לחלוק, לחלוק ואף פעם לא להזמין שניים מאותו הדבר. מכיוון שהיינו ארבעה, יצא לנו לטעום לא מעט דברים, ועדיין נשארו לא מעט שעוד רציתי לנסות. בין השאר אכלנו כריך מעולה ממש עם בטן חזיר פריכה בדוכן הברביקיו האמריקאי (שהבאתי ממנו גם בקבוק של רוטב הברביקיו שלהם בהמלצת חברה, ועוד לא ניסיתי אותו), מין לאפה הודית מגולגלת עם צ'יקן מסאלה חריף ומצוין, סביצ'ה פרואני קצת יקר אבל טעים ברמות על, עם בטטה ותירס פריך, באן ממולא בחזיר מפורק, גיוזות צמחוניות ובאו צרובים ממולאים בבקר, ארפה ונצואלית ממולאת בצ'וריסו, חזיר צלוי עם תבשיל כרוב ואולי גם עוד משהו. קינחנו בשתי עוגות מופלאות בדוכן של Princess cheescake, טארט קרמל וטארט לימון, שהיו בדיוק שתי העוגות עליהן המליצה עוגיו.נט בפוסט שלה (ובצדק! טארט הלימון היה מעולה וטארט הקרמל אלוהי ממש), וכך חסכנו לנו נסיעה אל הסניף שלהם. בדוכן המגניב של התה שתינו תה מאצ'ה קר ומצוין (כן, אחי ואני מכורים לגמרי לאבקה הירוקה הזו!), ויש גם דוכן בירות נהדר במרכז החלל. רוב המנות יעלו לכם בין 3-8 יורו, שזה לא יקר מאוד, אבל מצטבר אם אוכלים הרבה, אבל זה לגמרי שווה! עוד המלצה קטנה: השוק פתוח מ-17:00 עד 22:00, ובסביבות שמונה כבר מתחיל לגמרי להתמלא, אז אם תקף אתכם רעב מוקדם, תגיעו לפה ותהנו מחוויה הרבה יותר מרווחת ופשוטה.

 

[bruno01]

Yaam

חברה המליצה על המקום הזה, שהוא סוג של מרכז תרבות, הופעות ואוכל אפריקאי, דווקא לביקור להופעה ונשנושים בערב, אבל אחד הסיורים שלקחנו (האלטרנטיבי) הסתיים ממש פה בשעת צהריים, וכבר נשארנו לנשנש, למרות שרוב דוכני האוכל לא היו פתוחים עדיין.
בדוכן שבו עמד מבוגר חביב במיוחד הזמנו צלחת שהוא קרא לה "מיקס" והיא כללה צ'יפס מבטטה, תפוחי אדמה ופלנטיין (שהיה קצת קשה מדי), תבשיל שעועית על ערימת אורז אדמדם, כנפי עוף מטוגנות ברוטב חמאת בוטנים ועגבניות ורוטב לא שגרתי של אנשובי בצד. בהחלט צלחת לא שגרתית, אבל אחלה נשנוש משביע ב-7 יורו.

 

[bruno01]

Burgermeister

אחד המקומות המוכרים והטרנדיים בעיר, שכמעט כל אחד ימליץ לכם עליו, ודי בצדק. מדובר בדוכן המבורגרים ששוכן במה שהיה פעם תא שירותים ציבורי מתחת לפסי הרכבת העילית, ויש בו תור תמידי כמעט, אבל כזה שזז מהר וביעילות, כראוי לגרמנים.

התפריט הקטן כולל 5-6 סוגי המבורגרים, שלושה סוגי צ'יפס (רגילים, עם גבינה, ועם צ'ילי וגבינה) וזהו בעצם. ההמבורגרים טעימים במיוחד, אבל גולת הכותרת בעיניי היו הלחמניות המצוינות, שהצליחו להיות גם רכות וגם פריכות בו זמנית, והיו ללא ספק לחמניות ההמבורגר הטעימות שיצא לי לאכול. גם הצ'יפס עם הגבינה היה לא רע בכלל. הפעם היינו רק שלושה והחשבון יצא בסביבות ה-30 יורו לכולנו (איכשהו שכחתי לצלם אותו בשביל הסכום המדויק).

 

[amirline]

יש גם סניפים באמסטרדם לרשת הזאת נכון?

 

[bruno01]

לא עד כמה שידוע לי.

ולמיטב הבנתי הם לא רשת אלא מקום אחד (גם על פי אתר האינטרנט שלהם).

כשהייתי שם ראיתי מודעת דרושים למקום נוסף שהם מתכננים לפתוח בעיר, שהיה כתוב שיהיה יותר מסעדתי-דיינרי, אבל לא בטוח שזה אומר שיש להם גם עוד סניפים חוץ מזה. אבל אולי כן

 

[bruno01]

Kuchen Kaiser

חייבים קצת אוכל גרמני בטיול בגרמניה, וזו המסעדה שבחרנו בה כדי לייצג את המטבח הזה. האוכל היה מצוין ממש, אבל השירות המעצבן שכלל המתנה של מעל 40 דקות לאוכל ומלצרית שעשתה הכל כדי להתעלם מהשולחנות שלה וגם לא ממש הצליחה לעזור לנו בפיענוח חלק מהמנות בתפריט (-מה זו המנה הזו של העוף? -זה עוף. -איזה חלק של עוף, חזה, רגליים? -זה פשוט עוף). אבל כשהאוכל הגיע, הוא כמעט היה שווה את זה. שניצל וינאי מעגל היה מעולה ממש, עם ציפוי חמאתי ועשיר במיוחד, ותפוחי אדמה מטוגנים מעולים שהזכירו לי את תפוחי האדמה שסבא שלי ז"ל היה מכין וכמעט העלו דמעות, שניצל חזיר שהיה טעים לא פחות, עם סלט תפוחי אדמה קר (שני השניצלים גם הגיעו עם רוטב חמוציות כייפי), תבשיל של חזיר צלוי עם כרוב כבוש וכופתאות גדולות שהזכירו לנו מצהברייט של פסח ומנה של שתי נקניקיות, אחת מכבדים ואחת נקניקית דם שהיו מצוינות ולא נוראיות כמו שהן נשמעות. קצת קשה לי להמליץ בפה מלא על המקום בגלל השירות, אבל אם זה פחות מפריע לכם, האוכל היה באמת נהדר. פה היינו חמישה (הצטרף אלינו חבר מקומי) והחשבון יצא 89.5 יורו כולל בירות ויין. קחו גם בחשבון שהמנות ענקיות ואפשר בקלות לחלוק אותן ולא להזמין כל כך הרבה כמו שהזמנו.

 

[bruno01]

קומת האוכל של KADEWE

(יש לי הרגשה שזה יהיה הסעיף הכי שנוי במחלוקת פה בפורום

)
ה-KADEWE הוא הכלבו הגדול ביותר באירופה, והוא לגמרי שווה ביקור, ולו רק כדי לסייר בקומות הקניות שלו ולהתפעל בעיקר מהמחירים המופרכים והמשעשעים. הקומה השישית של הכלבו היא קומת האוכל, שהיא סוג של מבוך ענק שכולל עשרות דוכני אוכל, ועוד יותר חנויות קטנות שמוכרות כמעט הכל. לא משנה כמה תיארו לי שהמקום גדול, לא הייתי מוכן לכזה גודל ובלאגן, ואני חייב להודות שהעומס והכמות קצת הכריעו אותי (וגם את בני המשפחה), והתקשנו לקנות משהו, ואפילו לבחור איפה לאכול.
בסופו של דבר קניתי רק מרציפן מעולה שהצדיקה המליצה עליו בפוסט של שביתה איטלקית, ואכלנו נקניקיות בדוכן הגרמני שהיו טעימות למדי (תוותרו על זו שמבושלת במים, היא הכי פושטית בעולם), ושני כריכים קטנים, אחד עם נתחי סרטנים ברוטב מיונז ואחד עם קציצות דגים שהיו חביבים ולא יותר. הקומה השביעית של הבניין היא סוג של בופה גדול שכולל המון אוכל מהרבה סוגים, שם אכלנו שתי עוגות לא ממש מוצלחות (פאי רוברב ועוגת מוצרט) עם קפה, שעלו הרבה יותר מדי כסף, אפשר לגמרי לוותר על הקומה הזו. אם מבוך כזה של עושר מוצרים ומאכלים לא מבלבל ומשגע אתכם (אני יצאתי משם עם כאב ראש עצום), בהחלט שווה ביקור.

 

[bruno01]

Kimchi Princess

מסעדה קוריאנית חמודה לאללה, עם צוות באמת מקסים, אווירה רועשת ומגניבה ולא מעט עשן בזכות מנות הגריל הקוריאני, שהן המנות הכי פופולריות פה. צריך לקחת בחשבון שיש להם חוקים ממש נוקשים לגבי מנות הגריל, וחייבים להזמין מינימום פעמיים את אותה מנת גריל, כך שאם אתם רק שניים, אתם חייבים להזמין שניכם את אותה המנה. כן, קצת מבאס כי זה מצמצם את המגוון. בעצת המלצרית הזמנו את מנת ה- So Bolgogi מאיזור הגריל, שהסתבר שזו המנה היחידה אותה מכין המלצר מולכם ולא מכינים אותה לבד, אבל היא בכל מקרה היתה מצוינת.

אכלנו גם ביבימבאפ שהיה מצוין (וחריף!), עם אורז שהפך לקראנצ'י בתחתית הקערה הלוהטת אחרי כמה דקות. המנות העיקריות גם מגיעות עם כמה מנות פתיחה קרות שכוללות בעיקר חמוצים טעימים במיוחד. קינחנו עם מוס מאצ'ה ופירות יער שהיה קצת מוזר ומשהו שנקרא Melona והתגלה כארטיק מלון פשוט מהסופר, אבל טעים. החשבון לארבעה הסתכם ב-76.60 יורו, כולל בירות ומשקה אלוורה מגניב.

 

[פרוטגוניסט]

אההה פתאום זה כן חריף!!

 

[bruno01]

הוספתי את הסוגריים האלה רק בגללך!

נשבע לך שלנו זה לא היה חריף בצורה יוצאת דופן, ושניים מאיתנו לא מסוגלים לאכול אפילו רוטב צ'ילי מתוק.

 

[החתולית]

המבחן האמיתי: אני יכולה לאכול את ביבימבאפ?

 

[bruno01]

Gorki Park

עוד מקום שהיה לנו ממש טעים בו, אבל חלק מהשירות היה הזוי למדי, כך שההמלצה קצת בערבון מוגבל. רצינו ללכת לארוחת בוקר ב-Daluma המגניבה, אבל תפריט הבוקר כלל בעיקר פודינג צ'יה, אז ויתרנו, ועברנו לגורקי שנמצאת ממש ממול. למרות שהיו מקומות פנויים, הברמנית אמרה לנו שהם עמוסים מאוד ושכדאי שנלך למקום אחר (מי אומר דבר כזה ללקוחות?) אבל ידענו שיש לנו קצת סידורים וחיפושים מה לעשות באותו היום, אז התיישבנו בכל זאת. שאר הצוות היה נחמד מאוד, אבל הברמנית צעקה על לקוחות, עשתה פרצופים, ומתישהו גם קיבלה מצב רוח טוב והתחילה לשיר בקולי קולות. הזויה משהו. אבל באמת שהיה טעים מאוד, ורצינו לחזור גם לארוחת ערב, מה שלא קרה בסוף. הזמנו ארוחת בוקר Worker and farmer זוגית שהיא חגיגה של נוסטלגיה לכל מי שגדל בבית רוסי עם בליני, לביבות תפוחי אדמה עם סלמון וחזרת, לביבות גבינה מתקתקות, בלינצ'ס מגולגלים עם שמנת חמוצה, נקניק ביתי ועוד כל מיני פינוקים. יחד עם ארוחה נוספת ליחיד שכללה חביתה ענקית עם נקניק ותפוחי אדמה וסלסלת הלחמים השווה שמגיעה, לא הצלחנו להשתלט על כל האוכל למרות שהיינו ארבעה ובאמת חיכינו לא מעט לאוכל. 35.30 יורו לגמרי משתלמים, למרות הברמנית המשוגעת.

 

[bruno01]

Transit

אל המקום הזה הגענו די במקרה (אל הסניף ב-mitte), אחרי שהלכנו לשני מקומות אחרים ברשימת המסעדות שהיתה איתי, וגילינו ששניהם נסגרים ביום ראשון ממש מוקדם (ובאף מקום לא ממש רשום את זה). כמה טוב שגם טרנזיט היתה ברשימה שלי, ושבסוף נכנסנו לפה. מדובר במקום מאאגניב במיוחד, כולל קהל צעיר מאוד (נשבע שהיינו היחידים מעל גיל 30 שם) ויפה עד כאב (אולי במקרה סיימו לצלם ליד איזה קטלוג אופנה וכל הדוגמנים/יות הגיעו לאכול או משהו). טוב, חזרה לאוכל. מדובר בסוג של טאפאס אסייתי, כשרוב המנות עולות 3 יורו, וחלק קטן 8. אפשר להשתגע ולהזמין המון דברים שונים, וזה בעצם הכיף. לא מדובר באוכל הכי אוטנתי שתמצאו, אבל כל מה שאכלנו היה טעים ממש, כולל סלט אטריות שעועית קצת חריף, ברווז ברוטב שזיפים, קלמארי מטוגן, ספייריבס ברוטב חמוץ מתוק, ושיפוד גאוני של בשר חזיר קצוץ עטוף בעלים ירוקים ומטוגן. החשבון לארבעה מורעבים אחרי שהיו אחרי לא מעט שיטוטים הסתכם ב-47 יורו משתלמים במיוחד. בדיוק מסוג המקומות שהייתי רוצה עוד מהם בארץ.

 

[bruno01]

Bandol sur mer

המסעדה הכי יקרה שאכלנו בה בטיול, אבל גם הארוחה הכי שווה ומעניינת. התלבטנו רבות לאיזו מסעדה חגיגית ללכת לכבוד ראש השנה, ובסוף החלטנו עליה (התלבטתי מאוד בינה ובין GLASS, והיה נדמה לי שהיא תהיה זולה יותר ממה שיצא בסוף, לא בדקתי את המחירים המעודכנים באתר). המראה של המסעדה מאוד מטעה, היא נראית מאוד בסיסית וקז'ואלית, לא ממש בהתאם למחירים בה, אבל זה חלק מהחן שלה. העיצוב די מוזר, עם מסכי טלויזיות ישנות שתלויים בחלל, מגירות מפוזרות ועוד כל מיני אלמנטים לא ממש קשורים, אבל החלל הקטן (5 שולחנות) והמטבח הפתוח משרים אווירה נעימה, והמלצרית הבודדת עושה עבודה מעולה, מסבירה על הכל, והיתה ממש חביבה וידענית. המסעדה מציעה שני תפריטים, אחד מבוסס בשר ואחד מבוסס דגים ופירות ים, שניהם כוללים 5 מנות (כולל קינוח) ועולים 74 יורו לאדם, כשהתפריט מתשנה מפעם לפעם. אפשר גם להזמין מנות בנפרד או לבנות תפריט טעימות של יותר מ-5 מנות, הם מאוד גמישים. אנחנו לקחנו שני תפריטים בשריים ושניים של דגים, כך שיצא לנו לטעום מהכל. אני לא אפרט על כל האוכל כי זה ייקח פוסט שלם וארוך בפני עצמו, רק אציין את הלחם המעולה שלא הפסיק להגיע, עם חמאה חומה ומלוחה שהיתה טעימה באופן קיצוני.
וכל המנות היו טעימות, חלק יותר וחלק הרבה יותר, אבל הרגשנו שתפריט הדגים יצירתי ומעניין יותר. הוא כלל גרסה מקומית של בויאבז מצוין, מנה אדירה של שרימפ ענק ברוטב מתקתק של סלט וריברבר ומנה יפיפיה ממש של חלמון "מושלם" (כזה שבושל 30 דקות ב-65 מעלות) עם ירקות ירוקים וקפה.
תפריט הבשר היה טעים גם הוא, אם כי מעניין קצת פחות, אבל הטרטר עם גילוחי כבד האווז והעיקרית של כתף החזיר עם הפטריות היו מעולות בהחלט.
דווקא בגזרת הקינוחים, הקינוח של תפריט הדגים היה פחות טוב (אם כי עדיין מעולה). טקסטורות שונות של שוקולד בלגי, עם קצת נענע ועם גרניטת ג'ינג'ר מעולה. הקינוח של תפריט הבשר, לעומתו, היה אחד הקינוחים הטובים שטעמתי. רובו התבסס על דלעת, והוא כלל גלידת דלעת, כדורי דלעת קטנים ממותקים, טראפלס של שוקולד לבן ממולאים בקרם דלעת ועוד כל מיני. יחד עם שוקולד לבן, קצת דבש ואבקת ליקריץ' היה מדובר בקינוח מרענן ומושלם. יחד עם החשבון קיבלנו גם מרמלדת אפרסק, טראפל שוקולד לבן ופירות יער ומדלן שקדים.

 

[bruno01]

Mogg

למסעדה הזו קראו עד לא מזמן Mogg and Melzer על שם שני השותפים שהקימו אותה, אבל Melzer עזב ועכשיו נשאר רק Mogg. שעות הפתיחה התצמצמו והמקום כבר לא פתוח בבוקר, מה שעדיין לא מעודכן באתר שלהם (אבל כן בעמוד הפייסבוק). מדובר בדלי קטן וחמוד, שמתמחה בכריכי פסטרמי מעולים, כמו בדלי ניו יורקי – יהודי טיפוסי. הגענו בשעת בוקר מאוחרת לבראנצ' וגילינו שזו ממש השעה שבה נפתח עכשיו המקום (11 בבוקר) ולכן עוד היה ריק, אבל יש שמועות על תורים ארוכים בשעות העומס. כריך הרובן באמת היה מעולה, עם המון בשר טוב, וגבינה מותכת מעל, אבל דווקא הכריך השני, עם חזיר מפורק, אבוקדו ורוטב צ'יפוטלה הבריק במיוחד. בשר שהיה גם עסיסי וגם קצת קראנצ'י, רוטב פיקנטי מעולה ואבוקדו שהוסיף עוד קצת עושר, היו שילוב פשוט מושלם. הכריכים הגיעו גם עם חמוצים וסלט קוסלואו עדין בצידם. עוד הזמנו גם בריוש עם פטריות וביצה עלומה שהיה נהדר גם הוא, במיוחד בזכות הפטריות הצלויות והבשרניות. לא זול פה (כריך הרובן עולה 14.5 יורו, כריך החזיר 9.5), אבל בהחלט היה טעים ובסופו של דבר יחד עם שתיה קלה (גזוז תפוח שמכינים במקום) וקפה החשבון הסתכם ב67.5 יורו לארבעה.

 

[bruno01]

District mot

זו היתה הארוחה האחרונה שלנו בעיר, והתלבטנו רבות איפה לאכול אותה, ובסוף הוחלט לחזור למסעדה הויאטנמית הזו, שהיתה סוגרה כשהגענו אליה ביום ראשון. העיצוב הצבעוני והמוגזם פה נראה לגמרי אוטנתי, כולל גלילי נייר הטואלט הארוזים בפלסטיק על השולחנות (ואם כסאות פשוטים מפלסטיק ללא משענת עושים לכם רע, זה אולי לא המקום בשבילכם).

התפריט עצום מימדים, ויכול בקלות לבלבל את מי שלא בקיא במטבח העשיר הזה. הוא כולל כמה מנות לא שגרתיות במיוחד כמו תולעי משי, רגליים של עוף וכאלה, אבל אנחנו (קצת לצערי) הלכנו על מנות סטנדרטיות יותר. כמובן שהזמנו קערה (עצומה!) של מרק פו עם שני סוגים של פרוסות בקר וכמה כדורי בשר קטנים, והקערה המתבקשת בצד של נבטים, עלים ירוקים וליים. הפו היה מצוין, עם ציר עדין וטוב ואטריות חלקלקות וכיפיות. היו גם צלעות חזיר מעולות ממש שהגיעו עם שני סוגים של אטריות ומין לביבות ירק טובות ומנה שנקראית Bun cha והיא בעצם תבשיל שמשלב קציצות חזיר עם רצועות בשר ברוטב קצת שמנוני אבל מעולה שהכיל לא מעט שום והיה פיקנטי-מתוק-חמוץ והלך מצוין עם אטריות האורז הדקות שהגיעו בצד. אל תוותרו על המנה הזו, בעיקר בזכות הרוטב. המנה היחידה שלא היתה טובה היתה לחמניית באן מאודה שמולאה בבשר עוף והזמנו בהמלצת המלצר. המילוי היה אנמי וחסר טעם כמעט לחלוטין.

קינחנו עם סטיקי רייס ומנגו, שהיה שונה לגמרי מהגרסא התאילנדית שאני מכיר, למרות המראה הראשוני, והכל בתוכו אורז שחור ודביק במיוחד, עם המון פיסטוקים ובוטנים. לא שגרתי, אבל טעים. שתינו גם כמה משקאות ויאטנמיים מצוינים כמו הקפה הקר והחזק מאוד שלהם, ושייק אננס וחלב קוקוס, וסך הכל זו היתה ארוחה מוצלחת מאוד, והחשבון הסתכם ב-48 יורו לארבעתנו.