חובות מחול המועד: 3 ימים. 3 ארוחות צהריים...
בחול המועד אני עובד חצאי ימים ומנצל באופן מסורתי את הצהריים הפנויים לתור את תל אביב ולקפוץ לעסקיות מזדמנות...
השנה ב-3 הימים העמסתי על עצמי 3 מסעדות שונות:
הראשונה - מסעדת בקלה.
בר הדגים ופירות הים בדיזינגוף, שברגיל לא פתוח בצהריים, אבל בחול המועד דווקא היה...
ישבתי על הבר. אכלתי ארוחה שכללה את הסלטים, הלחם והמטבלים, מנה קטנה של קלמרי מטוגן ומנה קטנה של קבב דגים (מוסר ים). היה טוב מאד. מנות פשוטות וטעימות (גם אם בנאליות). כל המנות הרגישו לי טריות ורעננות, וזה בעיניי הדבר הכי חשוב במסעדת דגים. קבב הדגים היה מוצלח במיוחד. סה"כ יופי של מקום לבילוי ערב של ארוחת דגים ולגימת אלכוהול. (למרות שאני ישבתי בצהריים...).
שילמתי כמדומני 97 ש"ח על האוכל. (הסלטים היו בתוספת 20 ש"ח היות ולא הזמנתי מנה עיקרית גדולה). יצאתי מפוצץ.
השנייה - לומינה - הכשרה של מאיר אדוני:
המסעדה אלגנטית ונעימה. יושבת בקומה הראשונה של מלון קרלטון וצופה לים.
לרוב אני סקפטי ביחס למסעדות כשרות. מה לעשות, הן פשוט פחות טובות בעיניי. לזו דווקא הגעתי עם ציפיות בגלל מאיר אדוני שאני מאד מעריך ובגלל התפריט האסייתי-לטיני המעניין. לצערי הארוחה הייתה מאכזבת.
הזמנתי עסקית יקרה למדי של 123 ש"ח (למנה ראשונה, עיקרית ולחמים).
ההתחלה של הלחמים והמנה הראשונה ("חופי קנקון" - סשימי דג ים בסטייל מקסיקני) הייתה דווקא טובה מאד. המנה העיקרית "מחבת מקסיקנית" איכזבה בגדול. מנת פרגיות ושקדי עגל בסו-וויד, עם פולנטה רכה של תירס ופטריות מוקפצות. הפרגיות לא היו פרגיות כי אם חזה עוף, שהיה קשה ויבש לחלוטין. (לא הרגיש לי שבושל בוואקום כלל). היה ממש קשה לבליעה. הפיטריות היו רופסות. שקדי העגל נעדרו לחלוטין. המלצרית שכחה לציין שהם לא נמצאים בצהריים, למרות שבתפריט זה כן כתוב. בקיצור - מנה מלאה כשלים...
אכלתי בכל זאת 1/2 מנה. ציינתי בפני המלצרית שהמנה לא טובה... היא חזרה אליי אחרי כמה דקות והציעה 2 אופציות: או שאשלם רק את מחיר הערב של המנה הראשונה (מעל 90 ש"ח!) או שאקבל קינוח על חשבון הבית. הסכמתי לקינוח שהיה מרק פירות אקזוטי על בסיס מיץ הדרים וחלב קוקוס עם סורבה אשכוליות, שהיה סביר ולא יותר.
סה"כ ככל הנראה הארוחה הכי פחות טובה שיצא לי לאכול במסעדה של מאיר אדוני, עם השירות הכי פחות טוב (למרות הצ'ופר).
השלישית - מסעדת שמונה בכיכר רבין:
המסעדונת הקטנטנה הזו התגלתה כארוחה הטובה מבין השלוש.
בפעם הראשונה שישבתי במסעדה יצאתי די מאוכזב בגלל שירות לקוי אז. הגעתי לחוויה מתקנת...
ישבתי על הבר. קיבלתי מיד פוקצ'ה חמה וטובה. הזמנתי תבשיל פאלדה טלה עם פולנטה. הגיעה צלחת ענקית שכללה גם סלט חומוס ועשבי תיבול מרענן, ושלל ירקות שרופים (תפו"א, עגבניה, בצל וכרובית). הייתה צלחת מענגת. חומרי גלם טובים וטריים, טעמים מעולים. אוכל פשוט מצוין. העסקית הזו עולה 59 ש"ח בלבד והיא נדיבה מאד. מחיר מצחיק ביחס לחומרי הגלם ואיכותם, ולגודל המנה. בקיצור - מי שתופס רעב ונמצא בסביבת כיכר רבין בצהריים או אחה"צ - זה המקום לקפוץ אליו... (רק לקוות שיש מקום פנוי)...
כרגיל - יתר פירוט אצלי בבלוג:
http://processing-food.blogspot.co.il/2015/10/3-3.html
בחול המועד אני עובד חצאי ימים ומנצל באופן מסורתי את הצהריים הפנויים לתור את תל אביב ולקפוץ לעסקיות מזדמנות...
השנה ב-3 הימים העמסתי על עצמי 3 מסעדות שונות:
הראשונה - מסעדת בקלה.
בר הדגים ופירות הים בדיזינגוף, שברגיל לא פתוח בצהריים, אבל בחול המועד דווקא היה...
ישבתי על הבר. אכלתי ארוחה שכללה את הסלטים, הלחם והמטבלים, מנה קטנה של קלמרי מטוגן ומנה קטנה של קבב דגים (מוסר ים). היה טוב מאד. מנות פשוטות וטעימות (גם אם בנאליות). כל המנות הרגישו לי טריות ורעננות, וזה בעיניי הדבר הכי חשוב במסעדת דגים. קבב הדגים היה מוצלח במיוחד. סה"כ יופי של מקום לבילוי ערב של ארוחת דגים ולגימת אלכוהול. (למרות שאני ישבתי בצהריים...).
שילמתי כמדומני 97 ש"ח על האוכל. (הסלטים היו בתוספת 20 ש"ח היות ולא הזמנתי מנה עיקרית גדולה). יצאתי מפוצץ.
השנייה - לומינה - הכשרה של מאיר אדוני:
המסעדה אלגנטית ונעימה. יושבת בקומה הראשונה של מלון קרלטון וצופה לים.
לרוב אני סקפטי ביחס למסעדות כשרות. מה לעשות, הן פשוט פחות טובות בעיניי. לזו דווקא הגעתי עם ציפיות בגלל מאיר אדוני שאני מאד מעריך ובגלל התפריט האסייתי-לטיני המעניין. לצערי הארוחה הייתה מאכזבת.
הזמנתי עסקית יקרה למדי של 123 ש"ח (למנה ראשונה, עיקרית ולחמים).
ההתחלה של הלחמים והמנה הראשונה ("חופי קנקון" - סשימי דג ים בסטייל מקסיקני) הייתה דווקא טובה מאד. המנה העיקרית "מחבת מקסיקנית" איכזבה בגדול. מנת פרגיות ושקדי עגל בסו-וויד, עם פולנטה רכה של תירס ופטריות מוקפצות. הפרגיות לא היו פרגיות כי אם חזה עוף, שהיה קשה ויבש לחלוטין. (לא הרגיש לי שבושל בוואקום כלל). היה ממש קשה לבליעה. הפיטריות היו רופסות. שקדי העגל נעדרו לחלוטין. המלצרית שכחה לציין שהם לא נמצאים בצהריים, למרות שבתפריט זה כן כתוב. בקיצור - מנה מלאה כשלים...
אכלתי בכל זאת 1/2 מנה. ציינתי בפני המלצרית שהמנה לא טובה... היא חזרה אליי אחרי כמה דקות והציעה 2 אופציות: או שאשלם רק את מחיר הערב של המנה הראשונה (מעל 90 ש"ח!) או שאקבל קינוח על חשבון הבית. הסכמתי לקינוח שהיה מרק פירות אקזוטי על בסיס מיץ הדרים וחלב קוקוס עם סורבה אשכוליות, שהיה סביר ולא יותר.
סה"כ ככל הנראה הארוחה הכי פחות טובה שיצא לי לאכול במסעדה של מאיר אדוני, עם השירות הכי פחות טוב (למרות הצ'ופר).
השלישית - מסעדת שמונה בכיכר רבין:
המסעדונת הקטנטנה הזו התגלתה כארוחה הטובה מבין השלוש.
בפעם הראשונה שישבתי במסעדה יצאתי די מאוכזב בגלל שירות לקוי אז. הגעתי לחוויה מתקנת...
ישבתי על הבר. קיבלתי מיד פוקצ'ה חמה וטובה. הזמנתי תבשיל פאלדה טלה עם פולנטה. הגיעה צלחת ענקית שכללה גם סלט חומוס ועשבי תיבול מרענן, ושלל ירקות שרופים (תפו"א, עגבניה, בצל וכרובית). הייתה צלחת מענגת. חומרי גלם טובים וטריים, טעמים מעולים. אוכל פשוט מצוין. העסקית הזו עולה 59 ש"ח בלבד והיא נדיבה מאד. מחיר מצחיק ביחס לחומרי הגלם ואיכותם, ולגודל המנה. בקיצור - מי שתופס רעב ונמצא בסביבת כיכר רבין בצהריים או אחה"צ - זה המקום לקפוץ אליו... (רק לקוות שיש מקום פנוי)...
כרגיל - יתר פירוט אצלי בבלוג:
http://processing-food.blogspot.co.il/2015/10/3-3.html
