אצות קומבו כמעט כתבלין
טוב זה כמובן לא ממש דאשי וביפן היו כנראה מרביצים לי, ולא בעדינות, במיוחד כשהיו רואים איכות הקומבו בו אני משתמש כרגע, בכל מקרה כתבתי גם בעבר על הכנסת "גורמי אוממי" לצירים, רטבים ותבשילים, במקום דברים מסורתיים יותר, כמו אבקת מרק או צירי בשר. האפשרויות והטעמים מפתיעים מאוד, ה"בעיה" העיקרית היא משחק השליטה בכמויות, בשביל זה דרושים סבלנות בהכנה ובעיקר להתנסות, בכל מקרה התוצאה אף פעם לא רעה, אלא לעיתים לא "עמוקה" מספיק, אז אפשר כמובן לשפר עם תבלון בהמשך.
אין לי מתכונים וכמויות קבועות, אלא עקרונות מנחים, בפעם הזו כמו בכל הפעמים, קוצץ דק כמה שאפשר (חובה!) את בסיס תערובות הירקות ממה שהיה בבית - כרישה, בצל, בטטה וגזר מגורדים, כרובית וקישוא מגוררים. שלב החובה השני, לטגן אותם די טוב בסיר הלחץ (חובה 3), קירמול הוא מימד נוסף של טעם
לאחר מכן מוסיפים את ה"אוממי", מי יותר ומי פחות - "צד המקלות" הלא אטרקטיבי לכאורה, של צרורות פטרוזיליה ושמיר, קצוצים כמה שאפשר לכמעט משחה, שתיים שלוש כפות מאבקת פטריות חורש מיובשות (כמו אבקת מרק רק על סטרואידים), גם אבקת טרגון מיובש נכנסה, ובערך שני פסים יפי מראה של אצת קומבו, אפשר גם לשים מעט מאוד שבבי בוניטו מיובש אם יש, אבל זה כבר למתקדמים וכנראה גם ללא צמחוניים.. קליפה שניים של קינמון, לא להגזים, עלי דפנה מיובשים, שמתי גם מעט מאוד עלי קפיר ליים יבשים, כמה פלפל אנגלי שבורים, פשוט "להפציץ" עם טעמים.
מוסיפים כמובן גם תבלינים נוספים כמו פלפל ומלח, קצת סויה הולך טוב, גם מירין פשוט נדמה לי שנכנס קצת, לא זוכר. המפתח הוא לא להתבייש עם הטעמים והתבלינים ולמעשה כל סוג אבקה יוסיף מימדי טעמים ואפילו סמיכות ומרקם, נניח קישואים, לבטח גם אבקה מתפוחי אדמה טובים, אני מתכוון לנסות בקרוב גם עם אבקת תירס מיובש, היה לי תירס אורגני מופלא לא מזמן ואני בטוח שתירס איכותי יהפוך גם לאבקה בלתי נורמלית לבישול, פולנטה ו"סתם" כתבלין
חשוב גם שהבישול בסיר הלחץ יהיה ארוך יותר מהרגיל למומלץ לירקות, עם הוצאה תדירה יחסית של הלחץ, לדעתי גם זה עושה הבדל, אני מבשל לפחות 40 דקות לדעתי לאחר הרתיחה הראשונית וזה הרבה לציר ירקות בסיר לחץ.
אין ספק שצריך לזה קצת הכנות וסבלנות, לדעתי התוצאות שוות בהחלט את ההשקעה, שלא לדבר על הצד ה"טבעי", לדעתי באופן מלא, של צורת הבישול הזו.