אוכל ומבשל
New member
מונא בירושלים - חוויה יוצאת דופן
מונא בבית האומנים בירושלים היא מוסד ותיק שידע עליות ומורדות. בשנים האחרונות מאז השתלטות תשלובת מחניודה, ועזיבתה, מונא נמצאת במגמת נסיקה קולינרית. את החלל הנעים והרומנטי והשירות המוקפד והידידותי מלווה עכשיו מטבח מקורי ומושבח שמצליח להפיק נפלאות מחומרי גלם פשוטים ומורכבים כאחד.
ארוחת ערב מוצלחת במיוחד על הבר, מול המבטח החצי-פתוח שניפק במשך שעות ארוכות מנות מרהיבות - גרמה לי לגבש את המסקנה שמונא היא המסעדה הטובה והמעניינת ביותר בארץ כרגע.
פתחנו במנה של ביסק סרטנים (52 ש"ח) שהוגש לנו בשתי קערות קטנות כדי שנוכל לחלוק. ביסק עשיר בטעם אך אם זאת מעודן. לצדו קיבלנו לחם כפרי גס וחם עם שמן זית, קונפי שום וזיתים. כמובן שללא תשלום.
המשכנו לשתי מנות ראשונות מופלאות:
רביולי טולום מוקף בחצילים קלויים, עגבניות וזיתים (48 ש"ח) - מנה מצויינת של פסטה טרייה ונגיסה עם רוטב פשוט שחיבר את כל המרכיבים ליצירת מופת.
בטן חזיר (52 ש"ח). בפעמים המעטות שאכלתי בטן חזיר במסעדות ישראל היה מדובר במפח נפש. כאן בטן החזיר הייתה עסיסית ורכה מחד, עם עור זהוב ומתפצח כתוצא של שילוב בין בישול עדין וצריבה. הנתח הנהדר הזה הוגש על תבשיל של שעועית לבנה והיה מדובר במנה מנחמת, טעימה ולוהטת. המנה לא הייתה קטנה אך בכל זאת הייתי שמח לאכול שלוש כאלה ברצף.
כמנהג אצל מונא קיבלנו "פינוק" (אפילו שמענו שהמטבח מכנה זאת פינוק) - של טרטר אינטיאס עם ביצי דגים ורוטב עם טעמי יוזו ברורים. הפעם האחרונה שאכלתי טרטר משובח שכזה הייתה בכתית.
למנות עיקריות אכלנו נתח קצבים מאיכות גבוהה מאד (118 ש"ח) שנצלה במומחיות רבה לדרגה מדיום רייר והוגש עם ניוקי בחמאת מרווה ושעועית בלדי עם רוטב של ציר בשר. פילה מוסר ברוטב חמאה לבנה (136 ש"ח) הפיק מאיתנו קריאות התפעלות לצד אכזבה קלה לאור הכמות הלא נדיבה של דג יחסית למחיר המנה.
סיימנו עם טארט ערמונים שכלל שכבת בצק פריך מתוק/מלוח עם מוס ערמונים טעים במיוחד. לא זוכר את המחיר אבל כמו רוב המנות לא היה מדובר בקינוח זול.
הארוחה הייתה מושלמת ולמרות רמת המחירים התמורה למחיר הייתה לא פחות ממצויינת. התפריט הרגיל והמנות המיוחדות כוללים כל כך הרבה אופציות מפתות כך שללא ספק לא מיצינו את ההיצע של מונא.
לכל אורך הערב התרשמנו מהניהול המופתי של המטבח על-ידי השף, ובאמת כל מנה שיצאה תחת ידיו נראתה כמו יצירת מופת. נותר רק לקוות שימשיכו כך ויצליחו להתמיד לארוך זמן רב.
מונא בבית האומנים בירושלים היא מוסד ותיק שידע עליות ומורדות. בשנים האחרונות מאז השתלטות תשלובת מחניודה, ועזיבתה, מונא נמצאת במגמת נסיקה קולינרית. את החלל הנעים והרומנטי והשירות המוקפד והידידותי מלווה עכשיו מטבח מקורי ומושבח שמצליח להפיק נפלאות מחומרי גלם פשוטים ומורכבים כאחד.
ארוחת ערב מוצלחת במיוחד על הבר, מול המבטח החצי-פתוח שניפק במשך שעות ארוכות מנות מרהיבות - גרמה לי לגבש את המסקנה שמונא היא המסעדה הטובה והמעניינת ביותר בארץ כרגע.
פתחנו במנה של ביסק סרטנים (52 ש"ח) שהוגש לנו בשתי קערות קטנות כדי שנוכל לחלוק. ביסק עשיר בטעם אך אם זאת מעודן. לצדו קיבלנו לחם כפרי גס וחם עם שמן זית, קונפי שום וזיתים. כמובן שללא תשלום.
המשכנו לשתי מנות ראשונות מופלאות:
רביולי טולום מוקף בחצילים קלויים, עגבניות וזיתים (48 ש"ח) - מנה מצויינת של פסטה טרייה ונגיסה עם רוטב פשוט שחיבר את כל המרכיבים ליצירת מופת.
בטן חזיר (52 ש"ח). בפעמים המעטות שאכלתי בטן חזיר במסעדות ישראל היה מדובר במפח נפש. כאן בטן החזיר הייתה עסיסית ורכה מחד, עם עור זהוב ומתפצח כתוצא של שילוב בין בישול עדין וצריבה. הנתח הנהדר הזה הוגש על תבשיל של שעועית לבנה והיה מדובר במנה מנחמת, טעימה ולוהטת. המנה לא הייתה קטנה אך בכל זאת הייתי שמח לאכול שלוש כאלה ברצף.
כמנהג אצל מונא קיבלנו "פינוק" (אפילו שמענו שהמטבח מכנה זאת פינוק) - של טרטר אינטיאס עם ביצי דגים ורוטב עם טעמי יוזו ברורים. הפעם האחרונה שאכלתי טרטר משובח שכזה הייתה בכתית.
למנות עיקריות אכלנו נתח קצבים מאיכות גבוהה מאד (118 ש"ח) שנצלה במומחיות רבה לדרגה מדיום רייר והוגש עם ניוקי בחמאת מרווה ושעועית בלדי עם רוטב של ציר בשר. פילה מוסר ברוטב חמאה לבנה (136 ש"ח) הפיק מאיתנו קריאות התפעלות לצד אכזבה קלה לאור הכמות הלא נדיבה של דג יחסית למחיר המנה.
סיימנו עם טארט ערמונים שכלל שכבת בצק פריך מתוק/מלוח עם מוס ערמונים טעים במיוחד. לא זוכר את המחיר אבל כמו רוב המנות לא היה מדובר בקינוח זול.
הארוחה הייתה מושלמת ולמרות רמת המחירים התמורה למחיר הייתה לא פחות ממצויינת. התפריט הרגיל והמנות המיוחדות כוללים כל כך הרבה אופציות מפתות כך שללא ספק לא מיצינו את ההיצע של מונא.
לכל אורך הערב התרשמנו מהניהול המופתי של המטבח על-ידי השף, ובאמת כל מנה שיצאה תחת ידיו נראתה כמו יצירת מופת. נותר רק לקוות שימשיכו כך ויצליחו להתמיד לארוך זמן רב.
