אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[מיכאל ג]

בועזו - מסעדה יפנית טבעונית

אני והחברים הלכנו לנסות את המסעדה למרות שאף אחד מאיתנו לא טבעוני, אבל הביקורות החיוביות גרמו לנו לרצות לנסות.
המקום די קטן והתפריט די מוגבל. יש שלושה "סלטים" - כלומר מנות שמורכבות מירקות ונודלס - וכארבע מנות בקערה, שני ראמן ושני קארי, אחד עם אורז ואחד עם אטריות אודון (אולי אני שוכח מנה אחת, לא יותר). הזמנו בעיקר מנות קארי.
היה מוצלח, סה"כ. זה המפגש הראשון שלי עם קארי יפני והוא מאוד עדין בהשוואה לאחיו ההודי, אז הייתי צריך להוסיף חריף (שמגיע בנפרד), ואז זה השתפר. האיטריות מעולות, המנות מגיעות עם כדורי טופו שמזכירים קניידלך במקום בשר, וכמובן פטריות שיטאקה.
בקיצור, אם אתם טבעונים, מסמפטים את המטבח היפני, ונמצאים באזור, שווה לעצור שם. זה לא בדיוק מקום לארוחה מלאה ומפונפנת בגלל אופי המקום והתפריט המוגבל, אבל למפגש קז'ואל בצהרים זה דווקא היה נחמד.

 

[אקונומיקה]

סוף שבוע עמוס

&nbsp
בחמישי אחר הצהריים קפצתי עם חברה לבקר חברה נוספת שילדה, אחרי הביקור הצטרף אלינו בעלה של החברה וקפצנו לאכול ארוחת ערב במינה טומיי ברחוב הארבעה. המקום חביב מאוד, האוכל מבחינת רמה ומחיר בסגנון הג'ירף אבל גם מאפשר לגוון מהשטנץ הקבוע. הדבר היחיד שמעצבן הוא העובדה שהמטבח וויתר מראש על הוצאת המנות ביחד. כיוון שחלקנו הכל אז זה לא ממש הפריע לנו. האוכל היה טעים ומשביע.
&nbsp
לאחר מכן החברה החליטה שהיא רוצה משהו מתוק אז איכשהו התגלגלנו למקס ברנר בשרונה מרקט. אני ובעלה שתינו שוקו והיא הזמינה קינוח מילקי עוגיות. הכל מתוק להחריד (אפילו השוקו שהיה משוקולד מריר). השירות היה מעופף לחלוטין - הבחור שלקח את ההזמנה פספס את העובדה שישנם שלושה תפריטים על השולחן וערך אותו לשניים (החברה הייתה בשירותים בזמן לקיחת ההזמנה) והמלצרית שפינתה את הכלים לא השקיעה ממש מאמץ באיסוף מסודר שלהם ולכן הצנצנת של המילקי התנפצה על השולחן. אני הבהרתי שאני לא מתכוונת להמר על חצי כוס השוקו שנשארה והיא לקחה אותה. מלבד סליחה חלושה לא הייתה שום התייחסות לעניין. נו שויין.
&nbsp
בשישי בבוקר אחרי סיבוב קצר בשוק עם החברה הכי טובה חזרנו הבייתה והכנו ארוחת בוקר - שקשוקה גדולה, טחינה ולחמניות מתוקות. לצערי הפלפל החריף לא היה מספיק חריף וחבל שלא הוספתי פלפל שני. בצד הייתה גרסא חסרת פלפל חריף לבת השנה של החברה.
&nbsp
בצהריים בילינו בחדר בריחה (מומלץ ביותר! נקרא secret area) ובערב תבשיל של שפונדרה ביין אדום לצד גזרים ולפתות מקורמלים.
&nbsp
בשבת, ארוחת שבת אצל סבתא עם כל המאכלים המזרח אירופאים.
בערב, הבחור לא זרם איתי על ארוחת ערב והייתי רעבה אז הוזמן סושי מזה סושי, היה טעים כרגיל אך לצערי הם ממש העלו את המחירים שלהם (וזו כבר פעם שנייה השנה).

 

[סבתא רותרות]

תבשיל השפונדרה נראה מעולה, בעיקר הקרמול...והצילום נפלא.

 

[אקונומיקה]

תודה רבה

 

[pix37]

בנקוק אקספרס - רמת ישי -

בנקוק אקספרס - רח' הדקל 1 - רמת ישי -
עוד אסייתית "ישראלית" כלאמר הגרסה הישראלית לאוכל יפני ותאילנדי.
אם מבינים מראש שזו מסעדה ישראלית ולא באמת אסייתית אפשר בהחלט להנות מאוכל בסיסי לא מתוחכם במחיר סביר שהוא בעצם ווריאציה גסה על המקור.
מרק תירס - הגרבר הבסיסי המתוק - הילדים מתים על זה - מעובה בביצה ובקונפלור והמון גרגרי תירס - 18 ש"ח
מרק וון טוו - ציר מוצלח - ירקות שלא בושלו כמעט - והוון טון שהוגדר בתפריט כקרפלך שהיה לא זה ולא זה - פשוט דף פסטה עבה מידי עם מלית בשר עוף. 18 ש"ח

שני סושי צמחוני - 16 ש"ח כל רול - אחד עם אבוקדו ואחד עם פטריות שיטאקי - סושי קניונים קלאסי. לא מעליב אבל גם לא ממש סושי.

חמוצים אסייתים - ע"ח הבית - טעים אבל לא ממש הבנתי מה אסייתי בהם.

מוקפץ - אטריות ביצים עם טופו 36 - מנה נדיבה מוקפץ סטנדרטי המון טופו המון ירקות - תיבול סויה פשוט - סבבה לקטן שלמד לאכול במקלות סיניים רק מתוך התבוננות בנו (כשרון טבעי)

פאד תאי בקר - 44 ש"ח - הוזמן חריף - אבל הגיע רגיל - הרבה בקר (לדעתי כתף) אותו תיבול בסיסי - מנה גדולה ומשביעה

פאד תאי צמחוני - 32 ש"ח - כנ"ל אין יותר מידי מה לכתוב עליו. טעים מעט חריף (כך ביקשתי) הרבה בוטנים. מעט מידי ירקות.

מוקפץ בקר - שוב אטריות ביצים בקר - אותו תיבול כמו האחרים.

סה"כ מסעדה שמספקת חוויה דומה לזו של ג'פניקה (עליה כתבתי בשבוע שעבר אבל ב- 2/3 מחיר) מתאים לארוחות לא חגיגיות עם ילדים.

המלצה למקום - תעבדו על הגימור - לא יכול להיות שיש מברשת שיניים ליד כיור שטיפת הידיים, ובכלל הגימורים של המסעדה צריכים עוד עין חיצונית על מנת לאזן ולעדן את המקום.

בנקוק אקספרס הדקל 1 רמת ישי

 

[MineSweeper]

זו מסעדה עם מקומות ישיבה והכל?

תמיד עוברת מבחוץ בדרך לחומוס "הבוטקה", אף פעם לא נכנסתי... חשבתי שזה דוכן כזה של פאסט פוד.

 

[pix37]

כן בהחלט - יש מקומות ישיבה בפנים וגם במרפסת

אם יודעים למה לצפות - היא מספקת תמורה ראויה לכסף.

זו לא באמת מסעדה אסייתית אלא יותר וריאציה ישראלית על הנושא

 

[pix37]

חומוס עימאד - נצרת - השווארמה ששברה את הצמחוני

שבת בערב אחרי תחרות ג'ודו של הגדול (5:0 לאלוף החדש ואבא אחד מאוד גאה) לקחנו את הילדים לאכול ארוחת ערב בנצרת והפור נפל על החומוסיה של עימאד, חומוסיה שאני אוהב מאוד כמקום לארוחות בוקר וצהריים אחרי דיונים בבית המשפט אבל עוד לא ניסיתי בערב.

בניגוד לכל הכללים המקובלים הזמנו שני חומוס למרות שהיה ערב - אחד עם גרגירים ואחד עם פול ושניהם היו נפלאים. עדינים, לא חמוצים או חמצמצים - חומוס לבנוני אמיתי נהדר עם כל המתיקות והטעמים המתפתחים.

ניסינו להזמין צי'פס לצמחוני - אבל המלצר אמר שנגמר - מה שלא הפריע לו בהמשך הארוחה להביא לנו בכל זאת צלחת צ'יפס ענקית שהוא הבא מהמסעדה הסמוכה (בהחלט שרות ראוי לציון).

סלט ירקות היה רגיל מתובל היטב ונפגע רק מאיכות העגבניות שכנראה נותרו בסוף היום שלא היו מבריקות. הסלט נחתך במקום ולא המתין אבל העגבניות עצמן לא היו טובות מספיק.

ובמקביל גולת הכותרת - מנת שווארמה בצלחת עבור הלוחם ואמו האומניבורים - התחילו לאכול - למרות החקירות החוזרות ונשנות של הצמחוני הקטן האם זו שווארמה צמחונית. אמרנו לו שלא ושזה בסדר ושגם צמחונים ותיקים שוברים את הצמחונות מידי פעם עם בא להם ואם הוא רוצה שלא יעצור בעצמו ובסופו של דבר הוא נשבר וטעם מהשווארמה ומאז פשוט לא הפסיק לאכול ממנה.
בסופו של יום הזמנו לו עוד מנה משל עצמו שגם היא חוסלה.

אז זה בהחלט אות כבוד למקום שהצליח לייצר שווארמה כל כך טובה שהיא שברה צמחוני אידאולוגי בן 5 שכבר שנה וחצי לא נגע בבשר וכאן אכל צלחת וחצי.

(שלא לדבר על הרהורי הכפירה שהשווארמה הזו העלתה אצל אבא שלו, הח"מ, הצמחוני קצת יותר שנים - אשר רק בהרבה מאמץ הצלחתי להתאפק).

סה"כ 150 ש"ח עבור שתי מנות שווארמה ענקיות - שתי מנות חומוס גדולות מאוד, צ'יפס סלט ופחית שתיה. בהחלט תמורה ראויה ומקום מומלץ מאוד.

 

[tristis]

אהבתי את הקטע עם הצ'יפס

כשאתה נתקל בבעלי עסקים שלא מהססים לפנות אל השכנים/הקולגות/בני משפחה זה בדרך כלל סימן שלפניך אנשי עסקים כדבעי

 

[1Shir]

על שני הדיווחים הנהדרים ו-

לגדול!

 

[מיתר44]

כיסונים בן רגע

אצל בלוג של ניקי מצאתי מתכון לבצק מולטי. על בסיסו הכנתי כיסוני בורקס ממולאים בפטריות ובצל.
כמעט אפס עבודה וגרוש וחצי של עלות. כל מי שהיה בסביבה השתתף בחיסול. הייתה מי ששדרגה
ברוטב פסטו על יד.
מקווה שהפעם יצליח להעלות תמונה כאן, ולא- בדף הפייס.

 

[erezavn]

שיש צהריים בבועזו. מוצ"ש במגזינו.

לבועזו (Boazu) - היפנית הטבעונית החדשה של בועז צאירי קפצנו על הדרך בשישי בצהריים (בדרך לשוק הנמל). הגענו בסביבות 13:00 ולהפתעתנו היה די ריק. ישבנו בחלק הפנימי. (יש בו 2-3 שולחנות). יש גם חלק חיצוני עם מספר שולחנות נוספים. המקום מאד בייסיק. נטול עיצוב. פשוט מאד. מקום של להתיישב, להזמין, לאכול וללכת.
בדרך למסעדה בדיוק קראתי את ביקורתו הטריה של שגיא כהן בהארץ ששפע מחמאות והתלהבות (והתעקש לכתוב צעירי ולא צאירי לכל אורך הביקורת)...
היינו שניים.

הזמנו 2 סלטים:
סלט טאמה נגי - סלט בצלים מתקתק ברוטב מיסו. 15 ש"ח (!). סלט מצוין. רענן, טרי, רוטב מעולה. הבצלים מ-3 סוגים טעימים מאד ונטולי חריפות לא נעימה שמלווה לעתים בצל. תמורה פנטסטית לעלות.
סלט אצות (וואקאמה, קומבו והיגי'קי) עם איטריות אודון home made, ברוטב מיסו. גם הוא 15 ש"ח בלבד. שוב תמורה מעולה לכסף. סלט טעים מאד. איזון טעמים מעולה. תיבול מעולה. איטריות מעולות. ביקשתי וקיבלתי רוטב חריף (על בסיס צ'ילי ירוק) שהוספתו הרימה עוד יותר את הטעמים.

הזמנו גם 2 מנות עיקריות. 45 ש"ח כל אחת.
מנה אחת - קארי יפני עם ירקות (למשל בטטה סגולה) וכדורי טופו. מנה טובה ומנחמת. מאד נדיבה ומשביעה. טעמי הקארי עדינים. לטעמי הייתה חסרה מליחות במנה והמרק שליווה את הקארי היה מעט חסר גוף. כדורי הטופו ממש מזכירים כופתאות של פסח הן בטעם והן במרקם והם מצוינים.
מנה שנייה - קיוטו רמאן. מרק רמאן על בסיס ציר פטריות ומיסו, עם איטריות רמאן דקות. מרק טעים בסה"כ, אם כי ציר הפטריות והמיסו שוב מעט תפל ומעט חסר גוף. היו חסרים לי יותר טעמי פטריות בציר. אחרי שתיבלתי את המרק בכף או שתיים של רוטב סויה, הטעמים התאזנו. בסה"כ נותן תמורה טובה לעלות גם הוא.

בשורה תחתונה. יופי של מקום. סלטים נהדרים שבמחירם הנוכחי הם שיחוק אמיתי. מנות עיקריות נדיבות וטעימות שלטעמי האישי דורשות מעט יותר תיבול וחיזוק טעמים. בסה"כ אופציה טובה מאד לאוהבי אוכל יפני, ודאי לטבעונים ולצמחונים.


מגזינו - ביקור שני שלי... ביקור ספונטני במוצ"ש. סביבות 20:30. המסעדה לא הייתה מלאה אבל עד 21:00 התמלאה לגמרי.
היינו 4 אנשים. ישבנו בחצר החיצונית שלטעמי קצת מנותקת מהאקשן של המסעדה.

אני הזמנתי את מנת הכבדים - כבדים אליו פפרונצ'ינו. 36 ש"ח. מנה לא גדולה של כבדים ששוחים ברוטב על בסיס שמן זית מפולפל מאד מלא בפלפל שחור, שום וצ'ילי. הרוטב לכשעצמו מוגזם, אבל יחד עם הכבדים העסק בסה"כ עובד וטעים. לא מנה שתתאים לכל אחד.

מנה נוספת שלקחתי זה השרימפס בורגר שרבות נכתב עליו בביקורות בתקשורת. 48 ש"ח. מנה בינונית. לא מספיק שרימפס, לא מספיק טעמים של שרימפס. השרימפס הולך לאיבוד בטעמי הירקות (הרבה חסה) ואיולי הצ'ילי המתקתק - שלא היה מספיק פיקנטי לטעמי. אחרי שביקשתי וקיבלתי טבסקו לתוספת פיקנטיות זה הפך למעט יותר מאוזן וטעים.
עדיין - אפשר לוותר.

חבריי לארוחה הזמינו פסטות ואף אחד לא נהנה מהן. גזרת הפסטות טעונה שיפור כנראה. מנות הפסטה לא גדולות, אבל גם לא יקרות מאד.
היו שם ספגטי קישוא ופסטו - 40 ש"ח. נחמד ולא יותר.
היו 2 מנות של ספגטי פורצ'יני ובייקון - 68 ש"ח. מנה שאיזבה את 2 טועמיה. הבייקון לטענתם לא הורגש בכלל. הם כן הרגישו חתיכות קראנצ'יות של בשר כלשהו, אבל לא הבחינו כמעט בטעמים המעושנים של בייקון...

הזמנו גם 2 קינוחים מהויטרינה.
כל הקינוחים עולים 40 ש"ח.
הזמנו פאי לימון ופיסטוק. תחתית פאי פריכה ומאד פיסטוקית (כולל מעט מלח שנותן קונטרסט למתיקות). קרם לימוני ומעליו מרנג. סה"כ קינוח טעים וטוב. מעט מתוק מדי לטעמי אבל מוצלח בהחלט.
הזמנו גם עוגת גבינה. סטנדרטית. תחתית טובה. עוגה טובה ומאוזנת, במרקם טוב.

שורה תחתונה - לכו על הפיצות ועל הקינוחים...

 

[CherryBlini]

צהריים בדלידה

בשבת בצהריים חברה החליטה לבוא לבקר בתל אביב. היינו רעבות והחלטנו לקפוץ לדלידה.
תכלס, דלידה קצת יקרה לארוחת צהריים ספונטנית אבל האוכל טעים והיא גם קרובה לבית, אז אמרנו שיהיה.

אכלנו:
תבשיל פריקי עם תרד ולבנה - מנה פשוטה וטעימה. רק שלדעתי הקטינו אותה קצת מהפעם הקודמת שהייתי במסעדה.
כנאפה בשר טלה וגבינת עיזים - מנה שטעמנו באחד הביקורים הקודמים ושמחנו לראות שעדיין מופיעה התפריט (אמנם בספיישלים, אבל בכל זאת). גם הפעם המנה הייתה טעימה מאוד - רוטב הל, קמומיל ופיסטוקים הוסיף טעם מיוחד. הייתי שמחה אם היתה קצת יותר גבינה כי הבשר היה קצת יבש.
סמבוסק זנב שור - חיכינו למנה הזאת המון זמן אבל היא הייתה מצוינת. כיסון בצק גדול ממולא בבשר רך ונימוח שוחה במין ציר ירקות עם קרם פרש וגזרים מקורמלים. המנה המוצלחת של הצהריים.
לקינוח הזמנו קרם גבינה עם תפוחים מקורמלים בוויסקי - קינוח מעולה, הקרם עדין וחמצמץ, התפוחים מתוקים וטעימים והיה גם קראנץ' אגוזים כלשהו שהוסיף מרקם כיפי.

יחד עם קנקן קטן של פונץ' ברלין יצא לנו 240 שח.

השירות היה אדיב אבל קצת איטי, חיכינו הרבה זמן גם לקוקטייל וגם לסמבוסק (יכל להיות נחמד אם היו מזהירים אותנו שלמנה לוקח הרבה זמן) וכרגיל קיבלנו צ'ייסר קטן על חשבון הבית (מנהג חמוד ששומרים עליו בקפידה).
הרבה יותר שווה להגיע לדלידה בהאפי האור, אבל בכל זאת יצאנו שבעות ושמחות.

 

[tristis]

טאנטי באצ'י - איטליה ממש

את המסעדה אני מכיר כבר זמן רב על כל גלגוליה, מאז שהיתה ברחוב אלונים. הגלגול הנוכחי, הוא פשוט איטלקי ממש!
עד כה, כל מה שהזמנו שם היה ברמה, בטריות ובמוקפדות של כל מסעדה דומה באיטליה, וזה לא דבר של מה בכך במחוזותינו.
הפעם אכלנו סלט ופוקאצ'ה טעימים מאד.
לעיקריות: קנלוני מנגולד בתנור, ניוקי כמהין, ריזוטו פטריות, ופיצה ארבע גבינות. כל המנות היו מאד טעימות ומשביעות. הכיף הגדול הוא שהמנות לא מפספסות ופשוט מרגישות איטליה ללא שום זיוף בבחירת המצרכים, המתכונים או דרך ההכנה וההגשה.
לסיום זללנו טירמיסו מגניב, קנולי מתקתק ונהננו מאספרסו (שגם הוא הגיע בכמות האיטלקית הנכונה).
Auguri

 

[החתולית]

כיף לקרוא

 

[החתולית]

ארוחת סנדביצ'ים בברוט

הבחור חזר משבועיים בחו"ל, השמש זרחה וחיממה, ואלה שתי סיבות מצויינות לשיטוטים בתל-אביב.
&nbsp
לאחר התייעצות מהירה עם ברונו שיודע הכל, החלטנו לנסוע לברוט שבדרך כללה סגורה בצהריים. הפעם פתחו בשישי בצהריים עם תפריט מצומצם של סנדוויצ'ים, שמפניה וודקה.
&nbsp
ישבנו על הבר, מיד קיבלנו בקבוק מים, תפריט וסכו"ם, ונחמד היה לראות שמלצרית שעבדה בוויין בר, ממשיכה בברוט. היות שהכרתי חלק מהלקוחות וחלק מהאנשים מאחורי הבר, זה הרגיש כמו לחזור למקום מוכר וטוב.
&nbsp
הזמנו:
רובבננקו באן מי (48) - חצי באגט בונז'ור, פטה ברווזים וויאטנמי, בטן חזיר ושרימפס בקרמל, דייקון מוחמץ וכוסברה (היה גם צ'ילי אבל ביקשתי אותו בצד). הסנדוויץ' המנצח של הארוחה. למרות שברור לי שחריפות היתה מוסיפה כאן, הוא היה מצויין. שילוב של מלוח ומתקתק, חמוץ ומריר, משמין מאד ופשוט טעים להפליא.
&nbsp
מתןבורגר (76) - לחמניית בריוש, המבורגר לב שור, שרימפס ואיולי סרטנים. טעמתי רק ביס מההמבורגר של הבחור, ולטעמי היה שמן מאד וקצת מלוח מדי. גם הבחור לא התלהב ממנו במיוחד, מאותן סיבות.
&nbsp
סנדוויץ' אלן טלמור (56) - 2 פרוסות לחם מחמצת של לחמים, רייט ברווזים, אנדיב ואגוזים. רייט מצויין עם פיסות בשר ברווז נגיסות והמון שומן (

). מרירות האנדיב חתכה את השומניות של הרייט והאגוזים הוסיפו מרקם פריך ועשיר לכל ביס.
&nbsp
ליוויתי את הארוחה בכוס שמפניה (48) וצ'ייסר של וודקה שאבירם כץ חילק לכל היושבים על הבר. היי, הבחור חזר ולא הייתי צריכה לנהוג.
&nbsp
מברוט הלכנו ברגל לשוק לווינסקי, אכלנו גלידה טובה בג'לה, וקנינו במעדניית יום טוב זיתים מצויינים, ומישמשים ממולאים בגבינה. אלה נאכלו בשבת עם לחם סלק מעושן של אדון שיפון (טעם הסלק המעושן הורגש פחות הפעם, לצערנו).
&nbsp
בסך הכל, יום משובח.

 

[מנטיסה]

הבאן מי הזה בהחלט נשמע טעים

אני בסופו של דבר פחות התלהבתי מהלחמים של אדון שיפון. מעדיפה את בר לחם....
יום שישי בתל אביב, לווינסקי והסביבה זה כייף אמיתי

 

[החתולית]

האמת היא שאני מתה לבקר שוב בבר לחם

אבל היות שהלכנו ברגל, הם לא באו בחשבון.

 

[Gרר]

גם אצלנו בפעם האחרונה

הלחם סלק לא היה בשיאו. לא יודע אם זה הערך המוסף של לאכול את זה בפעם הראשונה והשניה שהפעם לא היה שם או שהם שינו משהו או שסתם פחות הצליח... אבל אחרי הפעם ההיא אמרנו בפעם הבאה נגוון עם לחם אחר... צריך גם להתגעגע לדברים אי אפשר כל פעם אותו דבר

אנחנו בממולאים של הגבינה מכורים לפלפלונים החריפים שלו, אבל מהיכרות עם הנשפות הפועלות (=את) זה יהיה לך חריף מדי. הפעם החלפנו אותם בפרחי היביסקוס שהיו נחמדים אבל הגבינה פחות הורגשה בהם וגם היתה חסרה לנו את החריפות הממכרת של הפלפל. מישמישים לא ראיתי שם אבל רשמתי לנסות בפעם הבאה

ג'לה עד כמה שהבנתי גם כן שייכת לאחים יום טוב, ופעם ראשונה שבכלל שמנו לב אליה היתה בשישי האחרון. את מזכירה את זה מאד בדרך אגב למרות שנראה לי שזה די חדש ולא בטוח שכולם מכירים...