אכזבה בלה רפובליקה

[נטרים]

אכזבה בלה רפובליקה

אנחנו עוקבים כאן תקופה לא קצרה ואפילו מכירים אישית חלק מהכותבים - החלטנו לרדת מהגדר כדי לשתף בחוויה המאוד מאכזבת שהייתה לנו ברונימוטי, שעליה שמענו לא מעט דברים טובים גם כאן.
השולחן הוזמן ל 19:30 ואיך שהושיבו אותנו, בשולחן העגול הצמוד לקיר, הבנו שאכלנו אותה. בגובה מטר וחצי מעלינו היה ממוקם רמקול ששום דיסקוטק לא היה מתבייש בו וממנו בקעה בקוליי קולות מוזיקה עצבנית בסגנון רוק מתקדם / מטאל. ביקשנו מהמלצר החביב ששרת אותנו שאנחנו מבקשים לפחות להנמיך את העוצמה שכן הגענו למקום שמגדיר את עצמו כמסעדת שף ולא פאב, ואנחנו חשבנו לתומינו שנוכל להתענג על אוכל טוב ושיחה נעימה עם שותפינו לשולחן. אז זהו, שלא !! לא שמו עלינו ! גם בעלת המקום נפנפה אותנו בנימוס צבוע. המלצר היה חביב ולפי שפת גופו הבנו שהוא מבין לליבנו אך חרדת הפרנסה מנעה ממנו להגיד זאת במפורש. ה"קינוח" לאכזבה שלנו היה הדרך הברוטלית בה גירשו אותנו מהמקום: הגיעה גברת קשוחה שזרקה לנו את החשבון ופשוט גירשה אותנו. יש דרכים יותר נעימות ומנומסות להזכיר לנו שזמננו תם - ברור לנו שמסעדות צריכות להכניס שני סרוויסים, ואנחנו מכירים את הנוהל, אבל לא ככה.
האוכל היה בסדר, היין ("במבצע" - תודה לאל שיש את יקב ברבדו) היה מוצלח, אבל לסיכום החוויה יצאנו לאויר הקריר והשקט של הרחוב כשאנחנו צרודים, כבדי שמיעה ומתוסכלים.

 

[החתולית]

על הדיווח וברוך היוצא לאור בתפוז ובפורום

חבל שזו היתה החוויה שלכם.
&nbsp
&nbsp

 

[אקונומיקה]

הקטע עם המוזיקה הזוי

אנחנו גרים ממש ליד המקום וגם ישבנו שם כמה פעמים, מעולם לא שמעתי שם מוזיקה שהיא לא מוזיקה איטלקית עדינה, גם בשעות הערב כשאנחנו עוברים ליד עם הכלב.

 

[Gרר]

טנגי'ר (פאב)

[יהודה הלוי 93 פינת נחמני]​

השבוע הייתי בטנג'יר, פאב בהשראה מרוקאית שבאה לידי ביטוי גם בעיצוב וגם בתפריט. הוא שייך למשפחת הפאבים של הביגי זי, שם נהוגה שיטת מסלולי אלכוהול ללא הגבלה. המסלולים לא נראו לנו אטרקטיבים אז שתינו בירה בכוסות ורשמנו נקודת זכות על כך שהברמנית ציינה את הגודל של הכוס.

עוד נקודת זכות על תודעת שירות הוספנו על כך שכשהתברר שרק אחת המנות יצאה והשניה התבוששה הברמנית שמה לב לזה לאחר כמה דקות ביררה מיוזמתה וחזרה להגיד שהיתה טעות בהוצאת המנה הראשונה שהיתה למעשה מיועדת לשולחן אחר אבל שהמנה השניה תצא תוך זמן קצר וכך היה. טעויות תמיד יקרו - יפה שיש שם מודעות לאיך לטפל בהן נכון.

אני הזמנתי מנה שנקראת מסאחן ראס אל חנות. היה מגיעה בסל נצרים. קרעים של לחם שעל פי התפריט אמורות להיות פרנה אבל הרגישו לי יותר כמו בצק של פיתה רגילה. מעליהם שאוורמה הודו, פלפלים קלויים ובצל. הטעם של השווארמה היה די דומיננטי אבל סך הכל השילוב היה מוצלח.

לא רק שהמנה היתה נדיבה בגודל - היא הוגשה גם עם צ'יפס (ולא פאטאטס כפי שזה בתפריט). אני מבין את הצורך שלהם לגוון את המנה, במיוחד כשהיא מוגשת בסל גדול שצריך להיראות "מלא", אבל לטעמי זה היה too much. הייתי בכיף מספק בתבשיל השאוורמה ואולי באיזה שתי חתיכות פאטאטס סימליים, הגם שהצ'יפס היה לא רע בכלל מבחינת העובי והטיגון.

אז למה אני מנצל"ש? מהסיבה שעד כמה שהיה לנו נחמד ונעים - החל משעה עשר המוזיקה הפכה להיות בעוצמה בלתי סבירה באוזניי.

והמצחיק הוא שזה לא שהמקום הפך בעקבות זה לאיזו למסיבה סוערת ואנשים התחילו לקפוץ על השולחנות. התאורה שם יחסית חזקה לפאבים אז ממש יכלתי להסתכל ולראות אנשים בגילאים של 25+, אפילו 30+, מנסים להמשיך לדבר אחד עם השני והמאמץ להתגבר על המוזיקה ניכר בפנים שלהם.

מה ההגיון לקחת פאב, שחמש דקות לפני זה אנשים שם ישבו בסבבה, הצליחו גם לדבר אחד עם השני וגם לשמוע מוזיקה שהעוצמה שלה היתה מאד נוכחת (זה לא מקום עם מוזיקת רקע - זה מקום שהמוזיקה שם היתה מלכתחילה בהחלט בפרונט) ובבום אחת להקפיץ עוד 10 דציבלים שהופכים את הסבבה לסבל.

אני לא מצליח להבין את ההגיון של המקומות האלה. במקום שבו אין מוזיקה בכלל או שהמוזיקה מאד שקטה זה כבר הבנתי את ההסבר שהמוזיקה נועדה להנעים את הזמן באותם רגעים שאין כל כך מה לדבר. אוקיי. הבנתי. אבל כאן גם ככה העוצמה של המוזיקה היתה מספקת לעניין הזה. למה להפציץ לעוצמה של דיסקוטק?

חבל, כי עד עשר - המקום היה בהחלט סבבה, ועשר דקות אחרי זה נאלצנו לברוח משם לרחוב. אבל למי שמגיע מוקדם יותר או שלא אכפת לו מפטישים על האוזניים - המקום נחמד מאד, ורק הייתי ממליץ להם לעמעם מעט את התאורה. לפני עשר היא היתה חזקה מדי.

 

[pix37]

ברוכים היוצאים לאור - חבל שחוויתם חוויה כזו שהרסה את הערב

סה"כ מסעדה היא לא רק אוכל ולפעמים המסביב מקלקל חוויה שיכולה היתה להיות מוצלחת.

ד"א - אני לא בטוח שהייתי מכליל אותם בגדרי מסעדת שף - הם מסעדה איטלקית נחמדה מאוד - עם אוכל לרוב שמרני אך מוצלח, לא סוג המסעדות שלגבי לפחות מתקשר ישירות לתואר מסעדת שף.

 

[inבאלי]

לא מפתיע אותי

לפני כמה שנים, עוד במיקום הקודם שלהם ברמת החייל, נאלצתי לנהל ויכוח לא נעים עם מנהלת המשמרת על מיקום השולחן שלנו, וחשבתי שהיחס של המסעדה ללקוחותיה בעייתי מאד.
מאז אני מדירה את רגליי מהמסעדה (ביחד עם מנות שהן לא יותר מבסדר, באמת שאין טעם להתאמץ ולהגיע לשם כשיש כל כך הרבה אופציות איטלקיות אחרות טובות יותר)
תודה על הדיווח.

 

[נטרים]

עדכון תגובת המסעדה

לאחר שהבענו את מורת רוחנו מן החוויה שעברנו בעמוד הפייסבוק של המסעדה יצר איתנו קשר מוטי, הבעלים - הוא הסביר שנפלנו על ערב מיוחד שנערך במסעדה אחת לחודש, ערב "פיציקטו" שבו יש מוזיקה קצת יותר רועשת ואווירה יותר קלילה - לאור זאת הוא הציע לארח אותנו בקרוב לארוחה לתיקון הרושם על חשבונם. הפתעה נעימה מאוד לטובה!

 

[החתולית]

על העדכון

מה הקשר בין המונח המוסיקלי פיציקטו לבין מוסיקה רועשת? לרונימוטי פתרונים

העיקר שטיפלו כראוי בתלונה שלכם.