עסקית במשייה- מנדלי מוכר ספרים תל אביב
עיצוב - קצת הופתעתי, הייתי בטוח מהתיאורים והתמונות, שמדובר במקום מעט יותר "אקסלוסיבי" ויוקרתי, גם התמונות היחצניות עושות כמובן עבודה טובה, אולי במונחים ישראלים זה המצב, לא שרציתי פאר, אין צורך, אבל היה יותר קז'ואלי ממה שציפיתי. עדיין נעים ומעניין יחסית, במין לובי פשוט יחסית של מלון.
התיישבנו בסביבות שתיים והיה עמוס ודי צפוף בין השולחנות, גם רועש יחסית, אבל באיזור שלוש כבר הרבה יותר "מרווח" ושקט, אני חושב שזו שעה מצויינת להגיע לעסקית שם (עד 16:00).
השירות די טוב, המון חבר'ה צעירים איכפתיים, צוות מטבח צעיר אך נראה ענייני ונמרץ, מנהלי או בעלי המקום הסתובבו והסתודדו תדיר, אולי מעט יותר מידי לסוג מקום כזה, "לפני הסועדים".. אבל ה"פמיליריות" הזו אינה דבר חדש בתרבות שלנו באופן כללי וזה לא היה מעיק ממש. נראה שכולם מתגאים במקום בו הם עובדים ובהחלט יש תחושת אקסטרה בגישה ובאיכפתיות, לבטח ביחס למסעדנות ישראלית ממוצעת וזה יפה, למרות שהעיצוב לא ממש שלח אותנו למקומות "חו"ליים", הרי שסה"כ החווייה בהחלט הלכה לכיוון טוב מבחינה זו, בילוי צהריים נאה מכל הבחינות.
אוכל - ויש ממנו הרבה, בתיכנון הצהריים (וכנראה עוד מבופה הבוקר) הבינו במקום שלישראלים (ותיירים שנחשפים ל"פלא"), מתאימה מאוד ארוחה מרובת סלטים. הכמות גדולה והנדיבות קיימת, חיסלנו שנינו בהנאה שני סבבים של פינכות סלטים, אוקיי, בעיקר אני
מאוד אוהב קונספט של המון טעמים וצלוחיות, הרמה טובה, עבור תיירים, שוב זה קונספט מופלא, הלחם מגוון ומצויין.
"הערה" יחידה לגבי הסלטים - הטריות קיימת, אך מסכים עם אבנר שאין בהם בשורה גדולה מידי, לכל הרוחב. אבל הגיוון, הטעמים הטובים, גם אם לא מושקעים מידי, הופכים את הטעימות הלא נגמרות האלו לחווייה כיפית מאוד. בסיבוב הסלטים השני אפילו יצאו שתיים שלוש צלחות שונות שהוסיפו עניין.. אני מבין שיש קשר הדוק למזנון הבוקר, כמו שצויין פה, אבל עדיין, סלטים יחסית מינימלסטיים אבל מבוצעים היטב היטב.
אהבנו במיוחד את החציל בטחינה בהשפעות "שראביכיות" "
מין סלט חיטה עם פיסטוקים קלויים, עשוי מצויין, כרובית על רוטב טחינתי שחור טעים, מהשימוש הנדוש יחסית בקליפת חציל קלוי, היו עוד צלוחיות, זיתים טובים, קציפת חמאה "שרופה" בביצוע מעולה ודי ממכרת, לא חומרי גלם יוצאי דופן או יקרים, אבל בהחלט סבבה.
לעיקריות לקחנו "טרין" זנב שור ואת מנת מוסר הים, פה מתחיל כבר קטע מעט יותר ביקורתי. נהננו משתי המנות, אך אף אחת מהן לא הייתה באמת טובה במיוחד, אלא סתם טוב כזה, נעים ולא מפיל, מבחינתי זה קצת חבל. מה גם שהמנות מעט קטנות לטעמי, נכון שזה נראה די מיותר להתלונן בעניין מול שפע הירק והלחם, אך מצד שני זהו גם חומר הגלם המשמעותי של הארוחה, וממנו בשתי המנות לא היה יותר מידי, אז כן, הרגיש לי קצת בעייתי וראוי למחשבה, עבור כל מי שימדוד הארוחה במונחי עלות מול חומר הגלם הלכאורה משמעותי ביותר.
מר שטרית חזק בטרינים האלו, אבל מקבילת הטלה בקיטשן מרקט טובה ומרשימה הרבה יותר. גם מנת הדג פשוטה יחסית במונחי שף שטרית, זוגתי הזכירה שהמנות העיקריות במיזללה לפני כמה חודשים, כולל מנת דג הבורי, מרשימות, גדולות וטעימות לדעתה הרבה יותר משתי המנות העיקריות הללו.. מסכים איתה..
גם במיזללה מאוד משתדלים עם לחם ומטבלים, מנה ראשונה ירקתית קצת יותר מושקעת אך כמובן לא בכמויות של משייה.. עדיין יש מקום לשקול בין השתיים לאור הבדלים ביתרונות היחסיים כמו בעניין המנה העיקרית, אך בכל מקרה לדעתי העסקית בשתיהן ראוייה..
אגב אם העיקריות האלו מוגשות בצורה קרובה, בכמות, באיכות ובמורכבות, בארוחת הערב שם, הייתי מתאכזב מאוד, אבל מתאר לעצמי שזה לא המצב, לא בדקתי.
קינוחים - כמו שציינתי כבר בעבר, הקיטשן הוא אחד ממוסדות הקינוחים הטובים, מושקעים, מעניינים ו VFMים שיש בארץ ובכל מקרה, בכל קנה מידה שפגשתי.
המצב לא שונה במיוחד במשייה, ניכר המקור הדומה, הצילחות, ההשקעה בכל תת מרכיב של הקינוח.. לקחנו את השוקולד קפה ואת קינוח הלימון, שדומה מאוד לגירסא המוגשת בקיטשן אך עדיין שונה בכמה מרכיבים קטנים. שניהם מוצלחים מאוד לסגירת הארוחה, מתומחרים הוגן ב 34 ש"ח (יחסית למצב היום), הטענה הקטנה, כמו בקיטשן, שלטעמינו הקינוחים מוגשים קטנים מידי, למרות ששוב, המחיר די מעודן.
אז מה היה לנו ? סה"כ צהריים כיפיים מאוד כחווייה כוללת, אכלתי המון, תמיד טוב, אוכל שעשוי די טוב גם אם לא מזהיר, המחירים לכל מנה באיזור 130 ש"ח, יש אופציות מתונות יותר, הצטערנו שלא לקחנו נניח את חצי העוף בתמרינדי ותבלינים, נראתה מנה "משמעותית" יותר. גם היוקי נקרא בהחלט מעניין..
המחירים "לפי העיקריות" לתחושתי מגלמים בהחלט חלק נכבד מהסלטיות הנדיבה אם לא כולה, זה לא מפתיע ואפילו די מקובל, איש איש תחשיביו והעדפותיו, אין לי ספק שאם ללא מנה עיקרית הקונספט של סלטי צהריים היה עולה 78 כפי שמופיע בתפריט לזיכרוני (אולי זה מתייחס לבופה הבוקר ??), לא הייתי אוכל רק את הסלטים האלו בארוחה כזו שם, זה מוגזם, אם אין אלמנטים אחרים שמתווספים.
היה גם תה היביסקוס קר מתובלן ומתוק יתר על המידה "על חשבון הבית", כשהוגש הוצג משהו כמו "תה משייה יקר", מוזר קצת אם כוונת המשורר הייתה באמת "שהתה יקר", כי לא מדובר בחומרי גלם ממש קורעי כיס, אבל היה די טעים, אחרי שהוספנו מים.
המחיר הסתכם ב 340 ש"ח לפני, כ 130 על כל אחת מהארוחות, 34 כל קינוח, קפה אחד.. לגמרי לא זול, אך לדעתי תמורה שעדיין נופלת בגדר הבהחלט טוב וראוי.
סה"כ נהננו מאוד מסה"כ החווייה וה"מפלט צהריים" של אמצע שבוע שחווינו, עם מנות עיקריות מוקפדות וטובות (הרבה) יותר, יכול להיות שהתמורה לטעמי הייתה כבר מועדת למחוזות הנפלא ולא רק ה"טוב\טוב מאוד".
עיצוב - קצת הופתעתי, הייתי בטוח מהתיאורים והתמונות, שמדובר במקום מעט יותר "אקסלוסיבי" ויוקרתי, גם התמונות היחצניות עושות כמובן עבודה טובה, אולי במונחים ישראלים זה המצב, לא שרציתי פאר, אין צורך, אבל היה יותר קז'ואלי ממה שציפיתי. עדיין נעים ומעניין יחסית, במין לובי פשוט יחסית של מלון.
התיישבנו בסביבות שתיים והיה עמוס ודי צפוף בין השולחנות, גם רועש יחסית, אבל באיזור שלוש כבר הרבה יותר "מרווח" ושקט, אני חושב שזו שעה מצויינת להגיע לעסקית שם (עד 16:00).
השירות די טוב, המון חבר'ה צעירים איכפתיים, צוות מטבח צעיר אך נראה ענייני ונמרץ, מנהלי או בעלי המקום הסתובבו והסתודדו תדיר, אולי מעט יותר מידי לסוג מקום כזה, "לפני הסועדים".. אבל ה"פמיליריות" הזו אינה דבר חדש בתרבות שלנו באופן כללי וזה לא היה מעיק ממש. נראה שכולם מתגאים במקום בו הם עובדים ובהחלט יש תחושת אקסטרה בגישה ובאיכפתיות, לבטח ביחס למסעדנות ישראלית ממוצעת וזה יפה, למרות שהעיצוב לא ממש שלח אותנו למקומות "חו"ליים", הרי שסה"כ החווייה בהחלט הלכה לכיוון טוב מבחינה זו, בילוי צהריים נאה מכל הבחינות.
אוכל - ויש ממנו הרבה, בתיכנון הצהריים (וכנראה עוד מבופה הבוקר) הבינו במקום שלישראלים (ותיירים שנחשפים ל"פלא"), מתאימה מאוד ארוחה מרובת סלטים. הכמות גדולה והנדיבות קיימת, חיסלנו שנינו בהנאה שני סבבים של פינכות סלטים, אוקיי, בעיקר אני
"הערה" יחידה לגבי הסלטים - הטריות קיימת, אך מסכים עם אבנר שאין בהם בשורה גדולה מידי, לכל הרוחב. אבל הגיוון, הטעמים הטובים, גם אם לא מושקעים מידי, הופכים את הטעימות הלא נגמרות האלו לחווייה כיפית מאוד. בסיבוב הסלטים השני אפילו יצאו שתיים שלוש צלחות שונות שהוסיפו עניין.. אני מבין שיש קשר הדוק למזנון הבוקר, כמו שצויין פה, אבל עדיין, סלטים יחסית מינימלסטיים אבל מבוצעים היטב היטב.
אהבנו במיוחד את החציל בטחינה בהשפעות "שראביכיות" "
לעיקריות לקחנו "טרין" זנב שור ואת מנת מוסר הים, פה מתחיל כבר קטע מעט יותר ביקורתי. נהננו משתי המנות, אך אף אחת מהן לא הייתה באמת טובה במיוחד, אלא סתם טוב כזה, נעים ולא מפיל, מבחינתי זה קצת חבל. מה גם שהמנות מעט קטנות לטעמי, נכון שזה נראה די מיותר להתלונן בעניין מול שפע הירק והלחם, אך מצד שני זהו גם חומר הגלם המשמעותי של הארוחה, וממנו בשתי המנות לא היה יותר מידי, אז כן, הרגיש לי קצת בעייתי וראוי למחשבה, עבור כל מי שימדוד הארוחה במונחי עלות מול חומר הגלם הלכאורה משמעותי ביותר.
מר שטרית חזק בטרינים האלו, אבל מקבילת הטלה בקיטשן מרקט טובה ומרשימה הרבה יותר. גם מנת הדג פשוטה יחסית במונחי שף שטרית, זוגתי הזכירה שהמנות העיקריות במיזללה לפני כמה חודשים, כולל מנת דג הבורי, מרשימות, גדולות וטעימות לדעתה הרבה יותר משתי המנות העיקריות הללו.. מסכים איתה..
גם במיזללה מאוד משתדלים עם לחם ומטבלים, מנה ראשונה ירקתית קצת יותר מושקעת אך כמובן לא בכמויות של משייה.. עדיין יש מקום לשקול בין השתיים לאור הבדלים ביתרונות היחסיים כמו בעניין המנה העיקרית, אך בכל מקרה לדעתי העסקית בשתיהן ראוייה..
אגב אם העיקריות האלו מוגשות בצורה קרובה, בכמות, באיכות ובמורכבות, בארוחת הערב שם, הייתי מתאכזב מאוד, אבל מתאר לעצמי שזה לא המצב, לא בדקתי.
קינוחים - כמו שציינתי כבר בעבר, הקיטשן הוא אחד ממוסדות הקינוחים הטובים, מושקעים, מעניינים ו VFMים שיש בארץ ובכל מקרה, בכל קנה מידה שפגשתי.
המצב לא שונה במיוחד במשייה, ניכר המקור הדומה, הצילחות, ההשקעה בכל תת מרכיב של הקינוח.. לקחנו את השוקולד קפה ואת קינוח הלימון, שדומה מאוד לגירסא המוגשת בקיטשן אך עדיין שונה בכמה מרכיבים קטנים. שניהם מוצלחים מאוד לסגירת הארוחה, מתומחרים הוגן ב 34 ש"ח (יחסית למצב היום), הטענה הקטנה, כמו בקיטשן, שלטעמינו הקינוחים מוגשים קטנים מידי, למרות ששוב, המחיר די מעודן.
אז מה היה לנו ? סה"כ צהריים כיפיים מאוד כחווייה כוללת, אכלתי המון, תמיד טוב, אוכל שעשוי די טוב גם אם לא מזהיר, המחירים לכל מנה באיזור 130 ש"ח, יש אופציות מתונות יותר, הצטערנו שלא לקחנו נניח את חצי העוף בתמרינדי ותבלינים, נראתה מנה "משמעותית" יותר. גם היוקי נקרא בהחלט מעניין..
המחירים "לפי העיקריות" לתחושתי מגלמים בהחלט חלק נכבד מהסלטיות הנדיבה אם לא כולה, זה לא מפתיע ואפילו די מקובל, איש איש תחשיביו והעדפותיו, אין לי ספק שאם ללא מנה עיקרית הקונספט של סלטי צהריים היה עולה 78 כפי שמופיע בתפריט לזיכרוני (אולי זה מתייחס לבופה הבוקר ??), לא הייתי אוכל רק את הסלטים האלו בארוחה כזו שם, זה מוגזם, אם אין אלמנטים אחרים שמתווספים.
היה גם תה היביסקוס קר מתובלן ומתוק יתר על המידה "על חשבון הבית", כשהוגש הוצג משהו כמו "תה משייה יקר", מוזר קצת אם כוונת המשורר הייתה באמת "שהתה יקר", כי לא מדובר בחומרי גלם ממש קורעי כיס, אבל היה די טעים, אחרי שהוספנו מים.
המחיר הסתכם ב 340 ש"ח לפני, כ 130 על כל אחת מהארוחות, 34 כל קינוח, קפה אחד.. לגמרי לא זול, אך לדעתי תמורה שעדיין נופלת בגדר הבהחלט טוב וראוי.
סה"כ נהננו מאוד מסה"כ החווייה וה"מפלט צהריים" של אמצע שבוע שחווינו, עם מנות עיקריות מוקפדות וטובות (הרבה) יותר, יכול להיות שהתמורה לטעמי הייתה כבר מועדת למחוזות הנפלא ולא רק ה"טוב\טוב מאוד".