ביקורת: גוסטוסו - פיצה בר בשרי כשר
הפעם ע"י עידן, לא על ידי
גוסטוסו היא פיצרייה לשעת לילה מאוחרת. ברגע שאתם מבינים שזו כוונת המשורר, כל השאר נופל למקומו. אורנית, עמרי (חבר ילדות ותיק) ואני החלטנו לצאת לבילוי סוף שבוע וכדי לפתוח את הערב כמו שצריך התיישבנו בגוסטוסו שברמת החייל לפיצה בשרית וכוס בירה.
הרעיון מאחורי גוסטוסו הוא של ליקוט מגוון מאכלים דמויי פיצה מסביב לעולם הבנויים סביב הרעיון של בצק ובשר. אם קראתם נכון שמתם לב שלא אמרתי גבינה וזה בדיוק הרעיון – בגוסטוסו מגישים פיצה בשרית כשרה. הרעיון לא חדש לחלוטין גם ללקוח הישראלי, כולנו כבר נתקלנו בלחמעג'ון התורכי\סורי (או שאולי זה בעצם לחמה בעג'ון?), ובכל זאת, חיבור המילים פיצה-בר-בשרי-כשר לא בדיוק יוצר עבורנו משפט הגיוני בראש.
מהסיבה הזו החלטנו שהנושא צריך להיבדק לעומק ובהגיענו למקום הוחלט שכל אחד מאיתנו יזמין פיצה אישית מסוג אחר. עמרי לקח פיצה בסגנון ארגנטינאי עם בשר טלה, צ'וריסוס ארגנטינאי, צ'ימיצ'ורי ועלי פטרוזיליה טריים; אני לקחתי פיצה איטלקית עם בשר עגל בתיבול איטלקי, עגבניות מיובשות, פסטו, שום קונפי, ועלי בזיליקום טריים, ואורנית לקחה פיצה טבעונית. למה להזמין פיצה ללא בשר בפיצריה בשרית? אני לא יודע. אבל היא נהנתה מהמנה וזה מה שחשוב.
גם לעמרי ולי לא היו תלונות מיוחדות לגבי הפיצות. הן הגיעו עמוסות בשר ותוספות בנדיבות ונדרשו ליד תומכת כדי להתרומם מהמגש בלי להתהפך. זו לא בדיוק המנה שהייתם רוצים להזמין לארוחת צהריים קלה במשרד, אבל זו המנה המושלמת לתחילת (או סיום) ערב של שתיה והוללות. במחשבה שנייה, כל המסעדה תומכת ברעיון הזה.
גוסטוסו ממוקמת בחלל שהיה פעם בר ה-Leo Back Door והאווירה במקום נשארה נאמנה לנכס הקודם. הבר הארוך במרכז המסעדה, העיצוב הכבד, אפילו המבחר הגדול של "נישנושים" בתפריט, מרמזים שהחוויה אמורה להיות מתובלת בבירה ועדיף שבהרבה בירה. עכשיו, כשמתחשבים בעובדה שהשכנים הקרובים של המסעדה הם ה-Leo Bloom, ה-Mike's Place והזאפה (חזית ה-Mike's Place משקיפה ישירות אל תוך המסעדה), יכול להיות שיש גם הגיון בבחירה הזו. השאלה היחידה היא האם ההבנה הזו קיימת גם בין באי המסעדה.
אם תחפשו ברשת ביקורות על גוסטוסו תראו את המילה "כשר" מתנוססת בגדול בכותרת, ולא נראה לי שזו הנקודה שצריך להדגיש. נכון, המסעדה מסוגלת לארח קהל שומר כשרות ובהינתן היצע נמוך של מסעדות כשרות שווה לציין את הדבר, אבל באותה מידה המסעדה מסוגלת לארח גם סועדים טבעוניים (נו, אורנית אמרה שהפיצה הייתה טעימה) ובכל זאת לא הייתי ממליץ לטבעוני לאכול שם. נדמה שהמסעדה זורחת באמת דווקא לאחר שקיעת השמש. אם הגעתם בערב לבלות באזור רמת החייל ונפשכם חשקה במאפה בצקי מלא בכל טוב למיתון השפעת האלכוהול על החושים, גוסטסו הוא המקום בשבילכם. אחרי הכל, כמה כבר אפשר לזלול את הפטריות בפירורי לחם של הליאו בלומס?
כרגיל קריאה נוספת אצלנו בבלוג.
הפעם ע"י עידן, לא על ידי
גוסטוסו היא פיצרייה לשעת לילה מאוחרת. ברגע שאתם מבינים שזו כוונת המשורר, כל השאר נופל למקומו. אורנית, עמרי (חבר ילדות ותיק) ואני החלטנו לצאת לבילוי סוף שבוע וכדי לפתוח את הערב כמו שצריך התיישבנו בגוסטוסו שברמת החייל לפיצה בשרית וכוס בירה.
הרעיון מאחורי גוסטוסו הוא של ליקוט מגוון מאכלים דמויי פיצה מסביב לעולם הבנויים סביב הרעיון של בצק ובשר. אם קראתם נכון שמתם לב שלא אמרתי גבינה וזה בדיוק הרעיון – בגוסטוסו מגישים פיצה בשרית כשרה. הרעיון לא חדש לחלוטין גם ללקוח הישראלי, כולנו כבר נתקלנו בלחמעג'ון התורכי\סורי (או שאולי זה בעצם לחמה בעג'ון?), ובכל זאת, חיבור המילים פיצה-בר-בשרי-כשר לא בדיוק יוצר עבורנו משפט הגיוני בראש.
מהסיבה הזו החלטנו שהנושא צריך להיבדק לעומק ובהגיענו למקום הוחלט שכל אחד מאיתנו יזמין פיצה אישית מסוג אחר. עמרי לקח פיצה בסגנון ארגנטינאי עם בשר טלה, צ'וריסוס ארגנטינאי, צ'ימיצ'ורי ועלי פטרוזיליה טריים; אני לקחתי פיצה איטלקית עם בשר עגל בתיבול איטלקי, עגבניות מיובשות, פסטו, שום קונפי, ועלי בזיליקום טריים, ואורנית לקחה פיצה טבעונית. למה להזמין פיצה ללא בשר בפיצריה בשרית? אני לא יודע. אבל היא נהנתה מהמנה וזה מה שחשוב.
גם לעמרי ולי לא היו תלונות מיוחדות לגבי הפיצות. הן הגיעו עמוסות בשר ותוספות בנדיבות ונדרשו ליד תומכת כדי להתרומם מהמגש בלי להתהפך. זו לא בדיוק המנה שהייתם רוצים להזמין לארוחת צהריים קלה במשרד, אבל זו המנה המושלמת לתחילת (או סיום) ערב של שתיה והוללות. במחשבה שנייה, כל המסעדה תומכת ברעיון הזה.
גוסטוסו ממוקמת בחלל שהיה פעם בר ה-Leo Back Door והאווירה במקום נשארה נאמנה לנכס הקודם. הבר הארוך במרכז המסעדה, העיצוב הכבד, אפילו המבחר הגדול של "נישנושים" בתפריט, מרמזים שהחוויה אמורה להיות מתובלת בבירה ועדיף שבהרבה בירה. עכשיו, כשמתחשבים בעובדה שהשכנים הקרובים של המסעדה הם ה-Leo Bloom, ה-Mike's Place והזאפה (חזית ה-Mike's Place משקיפה ישירות אל תוך המסעדה), יכול להיות שיש גם הגיון בבחירה הזו. השאלה היחידה היא האם ההבנה הזו קיימת גם בין באי המסעדה.
אם תחפשו ברשת ביקורות על גוסטוסו תראו את המילה "כשר" מתנוססת בגדול בכותרת, ולא נראה לי שזו הנקודה שצריך להדגיש. נכון, המסעדה מסוגלת לארח קהל שומר כשרות ובהינתן היצע נמוך של מסעדות כשרות שווה לציין את הדבר, אבל באותה מידה המסעדה מסוגלת לארח גם סועדים טבעוניים (נו, אורנית אמרה שהפיצה הייתה טעימה) ובכל זאת לא הייתי ממליץ לטבעוני לאכול שם. נדמה שהמסעדה זורחת באמת דווקא לאחר שקיעת השמש. אם הגעתם בערב לבלות באזור רמת החייל ונפשכם חשקה במאפה בצקי מלא בכל טוב למיתון השפעת האלכוהול על החושים, גוסטסו הוא המקום בשבילכם. אחרי הכל, כמה כבר אפשר לזלול את הפטריות בפירורי לחם של הליאו בלומס?
כרגיל קריאה נוספת אצלנו בבלוג.