אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[ל י י ד י ב א ג]

אחרי שביקשתי המלצות חזרתי לדווח- סנטה קטרינה!

אמ לק- האוכל היה מעולה. האוירה קצת מעייפת...
ביקשתי המלצות לארוחה ביום שישי באיזור השוק/שינקין/רוטשילד שמתאימה לניזוני פליאו (כלומר הרבה בשר וירקות). הבחירה נפלה על 25M, אבל כשהגענו סביב 14:30 בחוץ היה תור של כ40 איש (ואני לא מגזימה) והמארחת אמרה שאין סיכוי שנצליח להיכנס לפני שהמסעדה נסגרת... עם חצי תאוותי בידי (האוכל שם נראה מעולה!!) המשכנו לכיוון מתחם הר סיני עם הפנים לסנטה קטרינה.
המתחם שוקק ביום שישי יפה בצהריים. אוירה ממש כיפית ברחוב. בסנטה קטרינה היה די מלא, אבל הציעו לנו לשבת על הבר שהיה פנוי והסכמנו בשמחה.
האווירה כאמור תוססת רק שהמוזיקה היתה בווליום בלתי נסבל. לא הצלחנו לנהל שיחה ויצאנו משם שתינו עם גרון ניחר. לא ברור לי למה במסעדה, בצהרי היום, צריך להיות ווליום של מוןעדון ריקודים. אבל מילא.
לאוכל:
סלט ירקות חיים עם ביצה וברינזה: ברינזה לא נצפתה, הביצה היתה חצי ביצה קשה, אבל הסלט התפוצץ מטריות, הירקות היו יפהפיים, התיבול פשוט וטעים ובגדול- זה היה אחלה סלט.
ירקות בטאבון עם טחינה: הייתי מוכנה לאכול עוד שלוש מנות כאלה. כ"כ פשוט וכ"כ טעים! הטאבון עושה ממש ממש טוב לירקות, התיבול כלל מלח גס בלבד והמנה היתה ממש טעימה.
כבד קצוץ עם בייגלה ירושלמי וקורנישונים: הכבד הקצוץ הכי טעים שטעמתי. כבד רך, לח, קצוץ גס ממש, עם תועפות בצל. מלפפונים מוחמצים בדיוק - םשוט טעים.
חוץ מזה הזמנתי מנה של קבב טלה שהיה רך ומעולה מעולה. אחלה ארוחה.
רצינו קפה אבל לא יכולנו לסבול את הווליום יותר, אז צעדנו לנו לדה דה ודה. שתינו קפה ואכלנו עוגת גבינה וטארט אוכמניות. ממש לא משהו לכתוב עליו הביתה. הקפה היה טעים אבל העוגות בינוניות מינוס.
ומשם להופעה של יוני רכטר האחד והיחיד- נשארו עוד 3 הופעות לפני שהוא מסיים את המסע ההופעות הזה- רוצו לראות

 

[mereng]

קפה לואיז ברחובות + שבתאי בכפר ויתקין

&nbsp
קפה לואיז - נפתח סניף חדש ברחובות, מעל הטוקטוק למי שמכיר.
המקום חדש ומעוצב בצורה נעימה. הצוות עדין לא סגור על עצמו אבל השירות היה נעים ומזמין. אכלנו ארוחת בוקר זוגית שהיתה טעימה ומיוחדת, וקיבלנו בסופה 3 עוגיות ע"ח הבית - מחווה נעימה. נחזור בהחלט.
&nbsp
שבתאי בכפר ויתקין - הגענו לשם עם הטף. שני הילדודס חלקו פיצה אחת (עם גבינות צאן, בזיליקום וזיתים), ואת מה שנשאר לקחנו הביתה והם חיסלו אחה"צ.
הבחור העדיף פיצה גרמנית ( עם תפ"א, נקניק ועוד משהו)- והיה מרוצה מאוד. אני אכלתי סלט חלומי שהיה בינוני (נחמד, אבל המנה די קטנה), ופריות אפויות בגבינה שהתבררו כפטריות אפויות בשמנת.
יחד עם בירה אחת ונסטי אחד החשבון עמד על כ- 220 ש"ח, לפני טיפ.
לא מקום מפואר אבל ידידותי לילדים והאוכל טעים.
&nbsp
חלפנו בדרך החוצה על פני כמה משפחות שבהן הילדים אכלו רק צ'יפס (תעשייתי) עם קטשופ, והתבאסתי עבורן. גם הילדים שלי בררנים, אבל פיצה זה דבר כ"כ בסיסי.
&nbsp

 

[ליטלס3]

שישי התחיל בבראנץ' שעליו הרחבתי בהודעה נפרדת.

בערב הזמנתי את כול המשפחה לארוחה בה כול משפחה גרעינית מביאה את ארוחתה ויחד פותחים שולחן גדול.
מנות ביתיות וטעימות של מרק עוף עם קנידעלך
2 סלטי חסה עם גודיז
גונדי
אורז לבן
עוף עם אורז עדשים ועשבי תיבול
עוף ממולא אורז
כרעי עוף על מצע תפ"א במרינדה של שמן זית עשבי תיבול רבים מלח ולימון(טחונים יחד למשחה ומצפים את העוף)
תפ"א
פירה
כוסמת
מוקפץ.
לקינוח סינרולים, עוגיות טחינה ועוגיות ממולאות תמרים ואגוזים.
למחרת- הצד השני. מסיבת יום הולדת ברנצ'אית שהתבססה על הכנת כריכים עצמאית מבגטים טריים, לחם מלא ,גבינות מעולות של יעקבס, ירקות אבוקדו, סלטים שונים.טעים.
בערב פיצה ביתית והמרק מאתמול.

 

[salo22]

סופ"ש

בחמישי בערב ביקור ראשון בעלה הגפן, סה"כ ארוחה בהחלט טובה שעשתה חשק לעוד, בהחלט מקום שנאמן לשלט המופיע על הכניסה, "מסעדת שף ערבית אותנטית", או משהו כזה, ביקורת בנפרד.
בשישי דייסת דוחן עם שלל תוספות, בניסיון לגוון דייסת הקוואקר, סה"כ לא רע, אבל לא מתחרה לטעמי עם קוואקר

בהמשך היום ארוחה קלה יחסית של "קרם" אבוקדו ושרימפסים מוקפצים בתערובת תבלינים ובערב מפגש "יום הולדת" עם חברים בטאנטי באצ'י. היה די בסדר אבל לטעמי קצת פחות טעים ומדוייק מארוחות בעבר הדי רחוק בטאנטי, או שפשוט קצת עייפות החומר או "התרגלנו". מנות הסלט לטעמי קצת חלשות מפעם וגם קטנות יותר ומרשימות פחות, גם מנת האנטיפסטי הזוגי שלקחנו ב 58 ש"ח, די איכזבה, כללה בעיקר זיתים וירקות מוחמצים ולא התקרבה לנדיבות מנת אנטיפסטי שנאכלה שם בביקור הראשון לפני אי אילו שנים.
פיצת ארבע גבינות כרגיל טובה, פיצה קאנאברו הייתה טעימה אך בשר האסאדו עליה כתוספת, די איכזב. בשביל 75 ש"ח, אפשר לעשות קצת יותר.
רביולי חצילים קלויים וניוקי "כמהין" היו כרגיל טעימים אך שוב, לטעמי מה שהיה הגשת "פמילי סטייל" שזכורה לי בעבר, התכווץ במעט למנות יחסית אישיות היום, אבל אולי אני טועה.
הטירמיסו לא היה הפעם מוצלח במיוחד, לא יודע בדיוק למה, והאורחים הלינו על מחיר הקנולי (22 ש"ח) ביחס לגודל ולתמורה, האמת, מסכים איתם, אני גם לא חובב של הקנולי שם או בכלל מה שיצא לי לטעום בארץ, אבל הבנות התעקשו.
סה"כ לא היה רע, כרגיל טעים שם, אבל פשוט לא הרגיש "מבריק" ומחודד בטעמים כמו בעבר, תחושה כללית כזו, שגם אורחינו בתולי הטאנטי, סיכמו לאכזבתי די בנימוס, שהיה נחמד וטוב ולא יותר מזה.
המקום היה בהחלט די הומה ובעיקר צפוף לישיבה, מה שהוסיף לחוסר נוחות מסויימת בארוחה, גם קצב המנות היה די בעייתי ומהיר מידי לטעמי, מה שהוביל לכך שפשוט לא היה מקום להכל, לאחר דקות מעטות מההזמנה, על השולחן הקטן יחסית למספר יושביו.. הרבה ילדים ותחושה משתפחתית, לא מתלונן, אבל כבילוי לשני זוגות מבוגרים מחפשי שקט יחסי, די נכשלתי הפעם בבחירה.. כיוונו לפני כשבועיים לוויוינו בהמלצת זוג החברים שרצה לחזור לשם, אך המקום הדי מלא חשיבות עצמי הזה, מכניס לדעתי את כל ה"לא מקורבים" לרשימת המתנה ומחליט כנראה לפי רצונו יום יומיים לפני, מי "יזכה" להיכנס לרשימת הסועדים בשישי בערב ומי לא, מבחינתי בהחלט לא גישה שתמשוך להגיע לשם בעתיד, גם אם האבחנה אינה נכונה, זה לא משנה לי

בשבת ארוחה משפחתית עמוסת פנינים מהמטבח האוסטרו\הונגרי\רומני\מזרחי, היה באמת בסדר. בערב עוד הספקנו להכין "ריזוטו" כוסמת עם אבקת ירקות שמוסיפה המון טעם לכל דבר ופסטרמה הודו ביתית שיצאה מצויין, ארוחה נעימה אחרי סרט מצויין בטלוויזיה (משחקי ריגול, ממש נחמד קצת עצוב) ולפני סרט מצויין בקולנוע (דדפול, טיפשי ומצחיק לאללה)..
בגיזרת הייבוש, אבקת תותים, אבקת ירקות מעורבת שהיא תחליף אבקת מרק מצויין, מכל הירקות הכי זולים ו"דפקטים" ושאריות עשבי התבלין מהשבוע שבועיים האחרונים (כרובית, חציל, קישואים, גבעולי פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, טימין לימוני שמוסיף המון). גם אבקת תרד, תמיד מאוד תרד מיובש, כמו הקייל רק מעט מעודן יותר.

 

[ל י י ד י ב א ג]

אשמח לשמוע איך אתה מכין את אבקת הירקות והתרד. יש לנו מייבש

מזון ואשמח להשתמש בו יותר...

 

[salo22]

ייבוש ירקות

אין פה סוד או דרך הכנה מיוחדת, משתדל לחתוך לפרוסות דקות ושוות בגודלן (אין לי כרגע מנדולינה), בקישוא זה פשוט, בכרובית מעט יותר מסובך. על כל מגש שם כמובן מאותו ירק ולא מערבב, עשבי תבלין רוץ ומייבש ואז מפזר בשכבה בגובה האפשרי על הרשת, מייבש להכל את הצורה, איזור 135 פרנהייט לזמן ארוך יחסית, בסביבות 10 שעות עד ייבוש מוחלט לגמרי ולפעמים גם הרבה יותר מזה, פשוט בודקים ורק כשיבש וקראנצ'י לגמרי, לא "אלסטי" (עשבי התבלין ותרד וקייל מתייבשים בצ'יק).
כל מגש שמוכן, טוחן מיידית לאבקה בפולסים במטחנת תבלינים חשמלית ומערבב יחד את כל האבקות באותו פלסטיק. כנ"ל פטריות חורש, מנקה וחותך לפרוסות בגודל שווה, מייבש וטוחן.. זו עבודה שדורשת סבלנות והשקעה, השאלה למי יש

 

[ל י י ד י ב א ג]

תודה! נשמע לחלוטין שווה ניסוי...

 

[Gרר]

התארחנו במלון הגושרים

בעיקר בשביל הכיף של הילדים.

אכלנו שם גם בוקר וגם ערב. בשתיהן היה מבחר טוב של אופציות. חלק מוצלח יותר חלק פחות. האכזבה הכי גדולה היו המאפים, וזה תמוה במיוחד לאור העובדה שיש להם שם טאבון שמוציא פיצות. אבל כנראה שזה הדבר היחיד שהוא מוציא.

כל הלחמים - זוועת עולם. כאילו אוספים להם יום למחרת את כל הלחם שלא קנו ברמת הגולן. כל כך מבאס לראות שם שמונה סוגים של קונפיטורות מעניינות בלי שיהיה לחם מוצלח למרות אותן עליו. עוגת גבינה - עם מרקם שהרגיש כאילו העוגה נפלה לבריכת שחיה ותלו אותה לייבוש על חבל כביסה.

גם הקינוחים לא עשו כיף. המון טארטלטים שנראים נפלא אבל סבלו ממילוי לא מפנק.

כאמור חוץ משתי הגזרות האלה היתר היה טוב. אני לא חסיד של ארוחות ערב בבתי מלון אבל בהשוואה לפה ושם מלונות אחרים שיצא לי לטעום היו שם אופציות לא רעות. דג מרוקאי מעולה. צלי בקר, תבשיל ראש ובכלל כל הבשרים בבישול ארוך - היו מוצלחים. אנטריקוט, כצפוי - לא. קבב דגים על מצע פולנטה - מחריד.

בבוקר - אני לא אוהב ג'חנון אבל אלו שכן אכלו אמרו שהיה מהג'חנונים הטובים ever.

בערב היתה שם סדנת יין עם בחור שלומד בבית ספר ביין, לא זוכר איפה. הוצעו יינות לטעימה ואחד היינות שם ליווה אותנו גם בארוחת ערב והיה ממש מוצלח. האישה בטח זוכרת את השם של היין. אם לא אני אחפש את התמונה.

בהשוואה לכפר גלעדי שבו היינו קודם - הגושרים יותר מוצלח (חוץ מהפעם הראשונה בכפר גלעדי שהיה ממש טוב אבל אחר כך נרשמה ירידה חדה).

 

[Meirav Flum]

צהריים מאכזבת בTheo רעננה

שבת בבוקר (טוב, יותר קרוב לצהרים) יום יפה אז החלטתי לגרור את אמא לרעננה למכירה של אופנת פיפה. זה פורום על אוכל ולא על בגדים אז אני לא אשתף אילו בגדים יפים קניתי שם. אני כן אשתף בארוחת הצהרים.
האח הקטן והמשועמם נורא רצה לצאת מהבית אז הוא הצטרף אלינו ומאד מאד הצטער על זה. עד שיצאנו מהחנות הוא היה מורעב ולכן במקום להמשיך לאזור יותר מוכר קולינרית החלטנו להסתכן עם המסעדה שנמצאה שני מטרים מהחנות. טעות.
המסעדה די גדולה, במיוחד במושגים תל אביבים, והיתה הומה בשעת הצהרים. התיישבנו וקיבלנו תפריטים, החלטנו להזמין לחם וראשונות כי הילד מורעב אז הזמנו מנת ארטישוקים על קרם ארטישוק ירושלמי ומנת פאטה כבד לאמא. הלחם היה חם ופריך והגיע עם צלוחית שמן זית ובלסמי. הילד חיסל אותו די מהר. הארטישוק היה המנה הכי טובה בארוחה, חשבנו שזה מסמן טובות על המסעדה, תמימים שכמותינו. המנה היתה מלאת טעמים ומאוזנת, הארטישוק עבר צריבה שנתנה לו מעט טעם מעושן, הקרם תחתיו היה מתקתק והתאזן עם רוטב לימוני שזולף על סלט העגבניות שנח על הארטישוק החצוי. הארטישוקים חוסלו די מהר והקרם נוגב עם הלחם. הפאטה הגיע עם טוסטונים לא אכילים בעליל- היה להם טעם של לחם ישן יבש ועבש ופשוט איכס. ביקשנו מהמלצר הראשון שראינו לחם אחר כדי לאכול את הפאטה, לא הגיע, ביקשנו מהמלצר השני, לא הגיע, אמא שלי בינתיים טעמה את הפאטה ותהתה אם יש בו חמאה, המלצר השלישי אישר את תהייתה ומאחר והיא שונאת חמאה המנה נשלחה אחר כבוד חזרה למטבח.
לעיקריות הזמנו שני המבורגרים ושוק אווז ביין אדום וירקות שורש על פירה. ההמבורגרים נאכלו כי הסועדים היו רעבים אך הם התלוננו על מידת עשיה מעבר למה שביקשו ועל קציצה יבשה וחסרת טעם מעבר לשמנוניות של הטלה שעורבב בבקר. הצ'יפס הגיע קר וביקשנו להחליפו. הצ'יפס החדש שהגיע היה חם אבל לא מבושל עד הסוף וקשה באמצע.
שוק האווז היה הזוועה האמיתית- יבש בצד אחד, קר לחלוטין בצד השני, ומתוק להחליא כמו קינוח ולא עיקרית. הפירה היה דביק כאילו הועבר במעבד מזון להחליקו מה שנתן לו מרקם לא אכיל. לא עזר לו שהוא שחה ברוטב של האווז שהיה כפי שציינתי מתוק ממש. ירקות השורש יוצגו על ידי חתיכת גזר ומעל הכל עלי ארוגולה שממש לא היה להם מה לחפש שם. המנה נשארה כמעט שלמה בצלחת. על קינוח ויתרנו וביקשנו חשבון. מילא שלא היתה התייחסות למנה שנותרה שלמה בצלחת- לא "לארוז לך?" ולא: "לא טעים לך?", אבל כשהגיע החשבון הופיעה בו מנת הפאטה שהוחזרה למטבח. הערנו למלצר והוא הלך ותיקן. סה"כ 251 ש"ח שממש לא הצדיקו את עצמם.
חזרתי הביתה והלחם שאפיתי בבוקר היה מוכן לפריסה אז פינקתי את עצמי בפרוסה עם גבינת שמנת ועגבניית מגי שמצאתי ב-11 ש"ח לקילו ברמת גן. זה נשמע הרבה אבל בהתחשב בזה שהעגבניות בסופר נראות מהמם אבל עם מרקם קמחי ובלי טעם זה בהחלט שווה את המחיר בשביל לקבל עגבניה בשרנית ומתוקה.

 

[סבתא רותרות]

עגבניות מגי מעולות. ועוד יתרון, מחזיקות הרבה במקרר.

 

[gastro101]

מקווה שאיל שני לא קורא כאן, הייתי בסדנה שלו במטבח של מאיר

השמן ואמר שהמקרר מכבה את השמש של העגבניה
דקה אחר כך , מאיר שלא הקשיב, פתח את המקרר שעמד בגבו של שני , הוציא עגבניות חתך לפלחים והגיש לנו . היו טובות מאד..

 

[מנטיסה]

בשבת ההורים באו לבקר

אז אני אכלתי מהשניצלים (חזיר) וקציצות שאמא הכינה לי כדי לקחת לעבודה
והם אכלו crispy skin pork שהכנתי בשישי . יצא לי crakling כהלכתו.
יש לי עוד שהכנסתי לפריזר ( אני מוזרה כזו , עד שהאוכל שאני מבשלת מוכן, אני מואסת בו...

)

 

[אקונומיקה]

הרבה בירה

&nbsp
בשישי בבוקר אחרי השוק התיישבנו בשומר1 לארוחת בוקר - הבחור אכל קציצת ערוק וסלט עגבניות ופטה. אני והחברה הטובה חלקנו סנדוויץ של קציצות ערוק שהיה מצויין אבל היה יכול להיות קצת חריף יותר ושקשוקה עם תרד וחומוסים שקצת מלח היה הופך אותה לנהדרת.
לראשונה חלקנו כרובית צלויה שהגיעה עם רסק עגבניות, טחינה וחריף - אחת הכרוביות הטובות ביותר שאכלתי לאחרונה.
שתינו גם לימונדה יחד עם האוכל.
לצערי אני לא זוכרת כמה שילמנו אבל היה ממש טעים.
&nbsp
בצהריים נפגשנו עם חברים בששה במאי - מקום שאין לי מושג למה אנחנו לא פוקדים יותר כי זה באמת מקום אהוב. שתינו גולדסטאר ופונקנו (כמו כל יושבי המקום) בצ'ייסר ערק על חשבון הבית.
&nbsp
בערב לפני הרצאה של דורון פישלר בסינמטק (ובכלל מומלץ להגיע להרצאות המצוינות שלו) ישבנו בביר גארדן בשרונה. השירות לא היה להיט - החברה שהזמינה הדגישה שאנחנו רוצים במקום של לא מעשנים והושיבו אותנו באחד משני הספסלים היחידים שמותר לעשן בהם. הקונספט הוא ספסלים ארוכים כך שיושבים עם עוד אנשים ולכן אי אפשר היה להתחמק מהעשן. חמש דקות לתוך כך שאני והבחור יושבים הודעתי למארחת שזה לא יקרה ושהם צריכים למצוא פתרון חלופי. אחרי קצת פרצופים וטענות שהכל מוזמן (קטע, גם אנחנו הזמנו מקומות) היא העבירה אותנו לשולחן שהיה שלנו עד רבע לעשר. זה הספיק לנו כיוון שההרצאה התחילה בעשר אבל זה היה מגוחך כי כשעזבנו חצי מהשולחנות עדיין היו ריקים. בהמשך, היינו צריכים לנסות למשוך את תשומת לב המלצרים כיוון שלמרות שעברו לידנו כל הזמן לא בדיוק הסתכלו על מה הולך בשולחנות שסביבם.
מבחינת האוכל - הבחור אכל סנדוויץ' קורנדביף, אני אכלתי סנדוויץ שכלל בשר בבישול ארוך שהיה מעט מלוח מדי. המנה מגיעה עם מח עצם, אני תארתי לעצמי שהוא מגיע בתבשיל. בפועל - עצם קטנה (שזה היה מעולה כיוון שערבבתי את המח עם התבשיל.
חלקנו גם פרצעל. המנות מגיעות עם תפוצ'יפס (כן, אמיתי משקית). אכלו לידנו גם נקניקיה בלחמניה ומנת ספיישל בווארית כלשהי עם נקניקיות קטנות ושוקרוט שהיה אמור להיות מיוחד, המזמינה מאוד לא נהנתה מהשוקרוט והשאירה אותו בצד.
&nbsp
בשבת הכנו בראנץ ונפגשנו עם חברים - אני והבחור הכנו שני קישים אחד עם כרישה, עגבניות שרי וגבינת עזים והשני עם פטריות. הכנתי גם סלט סלנובה. הבחור הכין לקינוח מוס שוקולד מצוין וגם עוגת תותים וקצפת. החברים הביאו קנלוני שהיה עשוי טוב, פשטידת בטטה נחמדה וטורטיות ממולאות בכל טוב. שתינו גם בירה תוצרת בית שאחד החברים מכין והייתה יופי של ארוחה.
&nbsp
בערב הכנתי גם אורז פרסי על פי מתכון שקיבלתי ויצא לא רע בכלל בשביל הפעם הראשונה.

 

[אכלן מתחיל]

עסקית שישי בהרברט סמואל

פקדתי את המקום פעמיים בשלושת השבועות האחרונים. בגרסא הקצרה - מוצלח למדי.
השבוע בחרתי בקלמרי לראשונה. המנה מוגשת בקערה עמוקה עם מספר גופי קלמרי ובייבי קלמרי צלויים, ביחד עם קרם חצילים, סלסת עגבניות, פול וחצי ביצה עלומה (מה עושים עם החצי השני אני לא בטוח ). שילוב טעמים טוב במיוחד בין הקלמרי והפול. חציל בעייתי לי בגלל הטעם המעושן-מריר אבל כל עוד לקחתי מעט זה הסתדר. וכל דבר נהיה טעים יותר עם חלמון נוזלי.
לעיקרית את האנטריקוט הקצוץ - או המבורגר. מוגש ללא לחמניה, שוחה ברוטב פלפלת חרפרף עם מספר פלחי תפו״א ומח עצם. הרוטב בעצם עשה את המנה ונתן לבשר בוסט מוצלח מאוד לטעם, ומח העצם הוסיף שומניות נעימה. תפו״א היו עשויים היטב אבל תפלים משהו, ונדרש חיזוק של מלח (שחור!).
חברי בייגלה מקבלים עם העסקית קינוח שהופך את כל העסק למשתלם מאוד. הלכתי על הנמסיס הקלסית, שמגיעה כמוס שוקולד עשיר עם שליכתה נדיבה של קרמל מלוח, קרמבל ואליפסת גלידה פוטוגנית (ג׳נדויה, אני חושב). פצצת סוכר, וכמו חלמון, הכל טעים יותר עם קרמל מלוח.
גם הביקור לפני שבועיים היה מוצלח. בסה״כ העסקית מציעה חלון משתלם למסעדה שמוכיחה את עצמה גם בעידן פוסט רושפלד (ספק אם יש הבדל...).
&nbsp

 

[sweetdreams]

ויוינו - היה קשה לתאם איתם הגעה, אבל הספונטניות השתלמה

אחרי שתי שיחות טלפון די מרתיעות (או שבאמת לחוץ שם בטירוף, או שזה הרושם שהם מעוניינים להשאיר), שהובילו לויתור על הגעה מבחינתי, בפעם השלישית (=גלידה) החלטתי לעקוף של שלב הטלפון ולתת לספונטניות לנצח. ואכן - התגלה שללא טלפונים אין שום בעיה למצוא מקום מעכשיו לעכשיו ליחיד על הבר בשעות הצהריים, ואפילו אין לחץ אם מעוניינים להשאר קצת יותר מעבר לשעתיים שהם מקצים ללא שום גמישות לכאן או לכאן. וכמה מסובך היה לנסות לתאם זאת מראש? אם תשאלו אותם, מאוד מסובך!!! בשביל מה כל ההתרעה והלחץ הזה? לי זה לא כל כך מובן..
&nbsp
אבל בכל מקרה, אחרי שצולחים (או עוקפים) את שלב תיאום ההגעה, מסתבר שהמסעדה לא רעה בכלל. דגמתי בפעם הזו שלוש מנות ראשונות (ארנצ׳יני, פולנטה, וסלט זוקיני וקלמרי) שהיו טובות מאוד (אם כי הסלט היה עם רוטב לימוני שתלטן מדי לטעמי), שליוויתי בכוס יין טוסקני, וסיימתי במקיאטו כפול וקינוחון פינוק בדמות כוס שוט של טרמיסו, שהיווה מחווה נחמדה וסיומת ראויה לארוחה מוצלחת.
&nbsp
השירות על הבר היה ידידותי ומשתדל, ולרוב מוצלח, אם כי קצת חסר מקצועיות לפרקים. אבל בגדול, הסיכום שלי לביקור היה מאוד חיובי.
&nbsp
בשורה התחתונה -- האם אחזור? בשלב זה, אני חושבת שאם שוב יסתדר לי ספונטנית להגיע, אני לא אתנגד לנסות שוב את מזלי. אבל אני לא חושבת שהם הבחירה הראשונה שלי למשהו מסודר יותר שמצריך תכנון מראש. אני מקווה מאוד בשבילם שהם אכן עד כדי כך משגשגים על מנת להצדיק את ההגבלות הכרוכות בזה, אבל בשבילי זה קצת יותר מדי, ופשוט אין לי כוח לזה.. אבל אולי זה לא הם, זו כנראה אני..

 

[gastro101]

מגזינו בששי בערב וקמפאי באר שבע בשבת

על מגזינו דיווחתי
קמפאי בבאר שבעי במתחם ביג שאכן גדול הוא. מסעדה גדולה , תפריט מוגש בטאבלט- נחמד לעבור בין הקטגוריות בהינף אצבע
מים קבלנו בכוסות ואחכ גם קנקן עם קוביות קרח . לפתיחה קבלנו ספלוני קרמיקה חמודים עם תה מתקתק
ראשונות -כל אחת לקחה רול סושי אחר- אני לקחתי כריכי סושי עם טונה אדומה ואבוקדו- היה מעולה ! האורז היה מושלם . גם השותפות אהבו את מנתן

לעיקרית - הצמחונית לקחה פאד תאי - מנה נדיבה- אמרה "בסדר" , אני לקחתי לחמניות מאודות עם בשר- גדולות יחסית ,הוגשו עם כמות אדירה של קוביות תפוחי אדמה. מזל שהשלישית לקחה קוקטייל כמנה עיקרית ועזרה לי עם המנה.
הקוקטייל שלה הוגש בכוס גדולחה נראה שלא היה בו הרבה קרח והיה לה חמצמץ כפי שרצתה

קינחנו בקינוח מיוחד למקום- שיפודי עץ בראשם כדור גנש שוקולד טבול בבלילת בצק ומטוגן -מושחת וטעים מאד , הוגשו 3 שיפודים ו3 קערות לטבילה- שוקולד מריר מומס, שוקולד לבן ורוטב טופי

החשבון 330 שח לא כולל שרות שהיה בסדר גמור
בהחלט מקום מומלץ בבאר שבע, הייתי מתרכזת בסושי בעתיד

נציג המשפחה לפסטיבל גאז החרף באילת (שהיה מעולה לדבריו) דיווח על ארוחה נעימה במסעדה אסיאתית בשם מיקה באזור בתי המלון ומנת צ'זה טובה בג'ירף.