כמה מילים על "שולחן" של עומר מילר.
היינו אתמול עידן ואני לכבוד הולנטיינ'ס.
האמת היא שהסיבה הראשונה שהגענו לשם, היא כי בפודיבוקס (של טיים אאוט) שהזמנתי לחודש ינואר, הגיע שובר של 2 קוקטיילים במתנה לשולחן או לחדר האוכל.
החלטתי שזו הזדמנות טובה לכבוש את המקום,
למרות שכל ביקורת אפשרית שקראתי (אבי אפרתי, שגיא כהן) פשוט קטלה את המקום באופן מוחץ.
השורה התחתונה היא שלא ייאמן כמה יחסי ציבור עושים למקום.
בשעה 10 בלילה, המסעדה מפוצצצצתתת. כולל הבר. גם ככה מראש לא היה במקום ורק כי נכנסנו לרשימת המתנה אז הצלחנו להשתחל פנימה.
התפריט עצמו די סתמי, הזמנו שני קוקטיילים (בחינם כאמור) ושתי מנות עיקריות - עידן הזמין פסטה שחורה עם שרימפס וביסק סרטנים (שאפילו לא זכור לי) ואני הזמנתי נתח קצבים עם קרעי תפו"א ואיולי לימוני.
נתחיל בבעיה העיקרית - לאוכל של עומר מילר אין כל כך טעם.
אני רצינית. זה לא עניין של טוב/רע, אלא פשוט אוכל משמים.
מעבר לכך - הבשר שלי היה צמיגי בטירווווווף. לעסתי ולעסתי ולעסתי עד שהתעייפתי ועדיין הבשר סירב להכנע. לא כיף.
הפסטה של עידן הייתה טעימה לדעתי אבל גם היא, די פרווה שכזאת. לא היה משהו שהעיף לנו את הסכך. ובכל זאת, בשביל 100 ש"ח למנה במסעדת "שף", הייתי מצפה לקצת יותר...
בכל מקרה, לא באנו בשביל להעליב אז אכלנו את המנות כמו ילדים טובים.
דווקא הקינוח הרשים לטובה עם עוגת קרפים - פרוסת עוגה נדיבה שמורכב מקרפים עם קרם פטיסייר באמצע, ומרנג למעלה. עם תותים בצד. פאק! זו הייתה מנה מעולה. לא מתיימרת, לא מפונפנת, פשוטה וטעימה.
(קיבלנו גם צלוחית קצפת עם תותים ע"ח הבית לרגל הולנטיינ'ס).
שורה תחתונה, למה עם ישראל הולך למסעדות שאין בהן דבר וחצי דבר?
כנראה כי יחסי ציבור של אינסטגרם עושה את ההבדל.
האם לשולחן מגיעה הקטילה שהיא מקבלת? הממ, לא מגיע לה תשבוחות, אבל היא כן יכולה להשתפר.
* אלה שני הסנט שלי. עידן יכתוב בהמשך את הצד שלו.
* הגעתם לכאן? בואו לבלוג!
היינו אתמול עידן ואני לכבוד הולנטיינ'ס.
האמת היא שהסיבה הראשונה שהגענו לשם, היא כי בפודיבוקס (של טיים אאוט) שהזמנתי לחודש ינואר, הגיע שובר של 2 קוקטיילים במתנה לשולחן או לחדר האוכל.
החלטתי שזו הזדמנות טובה לכבוש את המקום,
למרות שכל ביקורת אפשרית שקראתי (אבי אפרתי, שגיא כהן) פשוט קטלה את המקום באופן מוחץ.
השורה התחתונה היא שלא ייאמן כמה יחסי ציבור עושים למקום.
בשעה 10 בלילה, המסעדה מפוצצצצתתת. כולל הבר. גם ככה מראש לא היה במקום ורק כי נכנסנו לרשימת המתנה אז הצלחנו להשתחל פנימה.
התפריט עצמו די סתמי, הזמנו שני קוקטיילים (בחינם כאמור) ושתי מנות עיקריות - עידן הזמין פסטה שחורה עם שרימפס וביסק סרטנים (שאפילו לא זכור לי) ואני הזמנתי נתח קצבים עם קרעי תפו"א ואיולי לימוני.
נתחיל בבעיה העיקרית - לאוכל של עומר מילר אין כל כך טעם.
אני רצינית. זה לא עניין של טוב/רע, אלא פשוט אוכל משמים.
מעבר לכך - הבשר שלי היה צמיגי בטירווווווף. לעסתי ולעסתי ולעסתי עד שהתעייפתי ועדיין הבשר סירב להכנע. לא כיף.
הפסטה של עידן הייתה טעימה לדעתי אבל גם היא, די פרווה שכזאת. לא היה משהו שהעיף לנו את הסכך. ובכל זאת, בשביל 100 ש"ח למנה במסעדת "שף", הייתי מצפה לקצת יותר...
בכל מקרה, לא באנו בשביל להעליב אז אכלנו את המנות כמו ילדים טובים.
דווקא הקינוח הרשים לטובה עם עוגת קרפים - פרוסת עוגה נדיבה שמורכב מקרפים עם קרם פטיסייר באמצע, ומרנג למעלה. עם תותים בצד. פאק! זו הייתה מנה מעולה. לא מתיימרת, לא מפונפנת, פשוטה וטעימה.
(קיבלנו גם צלוחית קצפת עם תותים ע"ח הבית לרגל הולנטיינ'ס).
שורה תחתונה, למה עם ישראל הולך למסעדות שאין בהן דבר וחצי דבר?
כנראה כי יחסי ציבור של אינסטגרם עושה את ההבדל.
האם לשולחן מגיעה הקטילה שהיא מקבלת? הממ, לא מגיע לה תשבוחות, אבל היא כן יכולה להשתפר.
* אלה שני הסנט שלי. עידן יכתוב בהמשך את הצד שלו.
* הגעתם לכאן? בואו לבלוג!
