חוות צוק המעדנייה - שכונתי, חביב, טרי ולא זול
במסגרת שיטוטי הצהריים שלי שתכליתם לגוון את השעמום הקולינרי של הרצליה פיתוח הגעתי השבוע למסעדה ברמת אביב הלא רחוקה: חוות צוק - המעדנייה. מקום שנפתח כמעדנייה שמוכרת את התוצרת של חוות צוק והתפתח למסעדה של ממש.
התפריט מורכב רובו ככולו מתוצרת החווה, הקצבייה והמעדנייה, בקונספט Farm to Table. חלק עיקרי בתפריט מוקדש לנתחי בשר טריים ואיכותיים על הפלנצ'ה.
אין כאן עסקיות צהריים, כך שרעבתן כמוני שרוצה מנה ראשונה ועיקרית ייפרד בקלות מיותר מ-100 ש"ח לארוחת צהריים, בלי שתייה. לא עסק זול. ישבתי על הבר שיושב על המטבח.
אני החלטתי ללכת על מנות מהמיוחדים.
הזמנתי מנה ראשונה של דג סקומברי כבוש עם שמנת חמוצה. 44 ₪. סקומברי זה בעצם מקרל. הגיעה צלחת לא גדולה עם סלט "מפורק" שכלל גם בצל אדום, צנוניות, פטרוזיליה מסולסלת, תפוח אדמה אפוי על קליפתו ו-2 חצאי ביצה רכה (או חצי קשה). המכלול היה טעים בסך הכל. חומרי גלם טריים וטובים שהוכנו כהלכה. המינוס היחיד היה הדג עצמו שאמור היה להיות כוכב המנה, אבל כמותו הדי קטנה וטעמו הלא מספיק דומיננטי הפכו אותו למעט נוכח נפקד. לנוכח האכזבה היחסית מהדג זו מנה שמתומחרת לטעמי גבוה מדי. סה"כ בינוני.
למנה עיקרית הזמנתי תבשיל אונטריב בברביקיו. גם זו מנת ספיישל. 96 ש"ח. שוב - בהחלט יקר בשביל מנה די פשוטה, ודאי בצהריים. הנתח הוכן כאן על העצם. הוא הוגש פרוס לנתחים עם העצם, לצד תפוחי אדמה שבושלו וטוגנו מעט, כשהוא משכשך ברוטב ברביקיו תוצרת בית. זו כבר מנה שהייתה מוצלחת הרבה יותר מהראשונה, ושהפגינה את החוזק של המסעדה בהכנת מנות בשריות. כמות הבשר במנה הייתה מכובדת, הוא היה טעים, רך ונפרד בקלות מהעצם. הרוטב היה דומיננטי וטעים. תפוחי האדמה אף הם היו טובים. הצטערתי רק שבארוחה לא נותנים כאן גם 2 פרוסות לחם. זה בדיוק סוג הרוטב שמבקש ניגוב...
השירות היה ללא דופי. ניכר שהחבר'ה כאן מאד אוהבים את המסעדה ונהנים מהעבודה שלהם. בהחלט נעים מאד לשבת כאן. גם צ'ופרתי ע"י הברמן בכוסית עראק רימונים טובה, אז מה רע...
השורה התחתונה היא מקום חביב ונעים, אבל לא זול.
היות ואין כאן עסקיות צהריים אני לא בטוח שארוחת צהריים היא האופציה הכי טובה כאן, אלא אם אתה תושב הסביבה או עובד סמוך. אני מעריך שהמיצוי הטוב ביותר של המקום זה להגיע לכאן בערב ולפתוח שולחן קרניבורים עם מבחר נתחים על הפלנצ'ה ומנות צד נוספות, או לחלופין להגיע לארוחת בוקר, ולהזמין שלל מעדנים מהמעדנייה (לחובבי הבראנצ'ים). קרניבורים לא צריכים לצפות כאן לנתחי בשר עיליים. אין כאן ניסיון לתת תחרות לסטייק הכי טוב בארץ. זו מסעדת בשרים פשוטה למדי וטובה, שמתבססת על חומרי גלם טריים וטובים. תכלס, כמה מקומות שכונתיים כאלה יש כאן? לא יותר מדי...
פירוט מלא:
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/02/blog-post_25.html
במסגרת שיטוטי הצהריים שלי שתכליתם לגוון את השעמום הקולינרי של הרצליה פיתוח הגעתי השבוע למסעדה ברמת אביב הלא רחוקה: חוות צוק - המעדנייה. מקום שנפתח כמעדנייה שמוכרת את התוצרת של חוות צוק והתפתח למסעדה של ממש.
התפריט מורכב רובו ככולו מתוצרת החווה, הקצבייה והמעדנייה, בקונספט Farm to Table. חלק עיקרי בתפריט מוקדש לנתחי בשר טריים ואיכותיים על הפלנצ'ה.
אין כאן עסקיות צהריים, כך שרעבתן כמוני שרוצה מנה ראשונה ועיקרית ייפרד בקלות מיותר מ-100 ש"ח לארוחת צהריים, בלי שתייה. לא עסק זול. ישבתי על הבר שיושב על המטבח.
אני החלטתי ללכת על מנות מהמיוחדים.
הזמנתי מנה ראשונה של דג סקומברי כבוש עם שמנת חמוצה. 44 ₪. סקומברי זה בעצם מקרל. הגיעה צלחת לא גדולה עם סלט "מפורק" שכלל גם בצל אדום, צנוניות, פטרוזיליה מסולסלת, תפוח אדמה אפוי על קליפתו ו-2 חצאי ביצה רכה (או חצי קשה). המכלול היה טעים בסך הכל. חומרי גלם טריים וטובים שהוכנו כהלכה. המינוס היחיד היה הדג עצמו שאמור היה להיות כוכב המנה, אבל כמותו הדי קטנה וטעמו הלא מספיק דומיננטי הפכו אותו למעט נוכח נפקד. לנוכח האכזבה היחסית מהדג זו מנה שמתומחרת לטעמי גבוה מדי. סה"כ בינוני.
למנה עיקרית הזמנתי תבשיל אונטריב בברביקיו. גם זו מנת ספיישל. 96 ש"ח. שוב - בהחלט יקר בשביל מנה די פשוטה, ודאי בצהריים. הנתח הוכן כאן על העצם. הוא הוגש פרוס לנתחים עם העצם, לצד תפוחי אדמה שבושלו וטוגנו מעט, כשהוא משכשך ברוטב ברביקיו תוצרת בית. זו כבר מנה שהייתה מוצלחת הרבה יותר מהראשונה, ושהפגינה את החוזק של המסעדה בהכנת מנות בשריות. כמות הבשר במנה הייתה מכובדת, הוא היה טעים, רך ונפרד בקלות מהעצם. הרוטב היה דומיננטי וטעים. תפוחי האדמה אף הם היו טובים. הצטערתי רק שבארוחה לא נותנים כאן גם 2 פרוסות לחם. זה בדיוק סוג הרוטב שמבקש ניגוב...
השירות היה ללא דופי. ניכר שהחבר'ה כאן מאד אוהבים את המסעדה ונהנים מהעבודה שלהם. בהחלט נעים מאד לשבת כאן. גם צ'ופרתי ע"י הברמן בכוסית עראק רימונים טובה, אז מה רע...
השורה התחתונה היא מקום חביב ונעים, אבל לא זול.
היות ואין כאן עסקיות צהריים אני לא בטוח שארוחת צהריים היא האופציה הכי טובה כאן, אלא אם אתה תושב הסביבה או עובד סמוך. אני מעריך שהמיצוי הטוב ביותר של המקום זה להגיע לכאן בערב ולפתוח שולחן קרניבורים עם מבחר נתחים על הפלנצ'ה ומנות צד נוספות, או לחלופין להגיע לארוחת בוקר, ולהזמין שלל מעדנים מהמעדנייה (לחובבי הבראנצ'ים). קרניבורים לא צריכים לצפות כאן לנתחי בשר עיליים. אין כאן ניסיון לתת תחרות לסטייק הכי טוב בארץ. זו מסעדת בשרים פשוטה למדי וטובה, שמתבססת על חומרי גלם טריים וטובים. תכלס, כמה מקומות שכונתיים כאלה יש כאן? לא יותר מדי...
פירוט מלא:
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/02/blog-post_25.html
