תשרין בנצרת- ערבית מודרנית שעושה זאת אחרת
לדיווח המלא בבלוג
מסעדת תשרין בנצרת מגדירה עצמה כמסעדת פיוז'ן. פיוז'ן היא מילה שחוקה לעייפה, כמו המילה שף שכל מסעדה שנייה מתהדרת בה. אבל בתשרין נראה לי שיש כיסוי להצהרות: מדובר אכן במטבח המשלב כמה סגנונות. התפריט משלב בין המטבח הערבי לבין מטבח צרפתי איטלקי ומנות נוספות. מגישים כאן מנות מהמטבח הערבי, כגון עראייס, כנאפה, סנייה ועוד, ולצידן, מטבח איטלקי כמו פסטה בולונז ולזניה, מטבח הצרפתי כמו קורדון בלו ועוד כל מיני מנות מיוחדות כגון חזה עוף בפסיפלורה, עוף במילוי שרימפס ועוד.
המסעדה נמצאת בכיכר המעיין ליד כנסית הבשורה (נא לא להתבלבל עם עוד מסעדת תשרין בנצרת עילית). הייתי שם בשישי בערב לפני 3 שבועות. הרחוב המוביל למסעדה היה פקוק כמו נמל תל אביב בפסח. יש חניה בסמוך למסעדה, אבל אחרי שראיתי שאני בקושי מתקדם, חניתי בחניון ברחוב (פאולוס השישי) והלכתי כמה מאות מטרים.
המסעדה שוכנת במבנה אבן עתיק יפהפה משופץ. היא לא גדולה, ומחולקת לשלושה חללים. עיצוב יפה, לא צעקני, שבו כל חלל יפה יותר מהשני. אוכלוסיה יהודית, ערבית וגם תיירים התערבבה זה בזה. מבחינת אוירה- מסעדה מאוד נעימה, קצת רועשת אבל בגבול הסביר מבחינתי. זו לא מסעדה שהייתי מגדיר אותה כרומנטית, למרות העיצוב שכן אולי משרה אוירה כזאת, אלא פשוט מסעדה לערב נחמד ונעים. תייר לדוגמא, הייתי לוקח לכאן בכיף. .
הזמנו
מנה קטנה של סלט תרד "איטלקי" שכולל תרד, עגבניות, גבינת חלומי שמן זית ובלסמי (33 שקל. יש גם סלט גדול יותר ב43 שקל), מעין וריאציה שלהם על סלט קפרזה האיטלקי הקלאסי. הסלט היה בכלל לא קטן (מדהים איך מחוץ לתל אביב גם הקטן הוא גדול) היה טרי, כלל מגוון טעמים- מתוק (בלסמי) מלוח (חלומי) מריר (תרד) וחמצמץ (שמן זית) , שילוב נפלא של טעמים, שכל אחד מהם היה מאוזן ולא השתלט על הסלט. ניכר שיש כאן יד מיומנת במטבח. כמה שסלט שמבוצע ביד מיומנת יכול להיות טעים.
לפני שהגעתי למסעדה נרשמתי באתר המסעדה לקבלת מיילים, ואכן קיבלתי מייל עם הטבה של מרק היום בחינם. המרק באותו ערב היה מרק פריקי (חיטה מעושנת). המרק, על בסיס ציר עוף, הכיל בנוסף לפריקי גם בצל, ועשבי תיבול. הוא היה ככה ככה, אכלתי אותו אמנם אבל היה חסר בו עומק. חשוב לציין את המחיר ההוגן שלו בתפריט- 18 שקל, אבל אני חושב שיש כאן דברים יותר מענינים.
עיקריות:
נתחי עוף בקפה ושזיפים ופירות יבשים עם אורז (68 שקל): העוף היה רך ועסיסי אך טעם הקפה היה דומיננטי מדי. לא התחברנו לשילוב בין הקפה לעוף. לפחות היה את האורז.
קורדון בלו- חזה עוף ממולא בגבינה ואווז מעושן (83 שקל) היתה המנה השניה.
הניסיון שלי עם קורדון בלו מסתכם בשני מקרים בשנה שעברה במסעדות נהדרות שהייתי בה בגרמניה. הגרסה של תשרין לטעמי היתה לא פחות טובה. העוף היה עסיסי מאוד, בעובי מתאים שמשאיר מקום לטעם של המילוי. הגבינה היתה מתקתקה, חמה וטעימה, הרוטב הנלווה על בסיס חרדל ושמנת היה טעים, לא מתוק מדי, ווהשאיר טעם לעוד. האווז פחות הורגש אמנם, אבל עדיין זו היתה מנה מאוד מאוד טעימה.
כשביקשנו תפריט קינוחים, המלצרית הגיעה עם עגלת קינוחים עליה היו פאי שוקולד, עוגת שוקולד, קרם ברולה ועוד כמה קינוחים משמימים. מולי היה לוח ועליו היו רשומים הספיישלים, ביניהם כנאפה. משום מה היא לא דיברה עליה. שאלתי אותה אם יש כנאפה, אמרה שכן. אז למה היא לא אמרה? מוזר.
הכנאפה (35 שקל) היתה ענקית, בקלות מתאימה לזוג ואפילו יותר. טעמה היה מתקתק, אך מעודן, חפה משמנוניות, והקדאיף פריך וטעים. כנאפה טעימה וממכרת שנאכלה בשקיקה. כמה מטרים משם שוכנות שתי ממלכות כנאפה - ממתקי אל מוכתאר וממתקי אל מחרום, שם הכנאפה מתוקה יותר ומעולה גם. אני לא בטוח מה אני מעדיף. מבחינתי שתי הגרסאות מצוינות.
שורה תחתונה: האוכל היה ברובו טעים. נתחיל מזה. הכי חשוב. אם אני יוצא ממסעדה ומתגעגע לשתי מנות (כנאפה וקורדון בלו) אז כבר מבחינתי זה אומר שהם עושים משהו טוב. גם המנות נדיבות והמחיר הוגן – 241 שקל כולל שתיה (לא אלכוהולית). לא צריך יותר מזה. נהנינו מאוד, למרות שלא הכל היה מושלם. אילו המסעדה היתה ממוקמת בתל אביב, באותה רמת מחירים (לא יודע אם זה יתכן, אבל בתאוריה) הייתי מבקר בה הרבה. תל אביב היא ללא ספק בירת הקולינריה בארץ, אבל האמת- קשה לי לחשוב על מסעדה דומה כאן לתשרין.
כדאי לקחת אותה בחשבון אם נמצאים באזור. אין לי ספק שגם בביקור הבא שלי בעיר, תשרין תהיה אופציה שתילקח בחשבון.
לדיווח המלא בבלוג
מסעדת תשרין בנצרת מגדירה עצמה כמסעדת פיוז'ן. פיוז'ן היא מילה שחוקה לעייפה, כמו המילה שף שכל מסעדה שנייה מתהדרת בה. אבל בתשרין נראה לי שיש כיסוי להצהרות: מדובר אכן במטבח המשלב כמה סגנונות. התפריט משלב בין המטבח הערבי לבין מטבח צרפתי איטלקי ומנות נוספות. מגישים כאן מנות מהמטבח הערבי, כגון עראייס, כנאפה, סנייה ועוד, ולצידן, מטבח איטלקי כמו פסטה בולונז ולזניה, מטבח הצרפתי כמו קורדון בלו ועוד כל מיני מנות מיוחדות כגון חזה עוף בפסיפלורה, עוף במילוי שרימפס ועוד.
המסעדה נמצאת בכיכר המעיין ליד כנסית הבשורה (נא לא להתבלבל עם עוד מסעדת תשרין בנצרת עילית). הייתי שם בשישי בערב לפני 3 שבועות. הרחוב המוביל למסעדה היה פקוק כמו נמל תל אביב בפסח. יש חניה בסמוך למסעדה, אבל אחרי שראיתי שאני בקושי מתקדם, חניתי בחניון ברחוב (פאולוס השישי) והלכתי כמה מאות מטרים.
המסעדה שוכנת במבנה אבן עתיק יפהפה משופץ. היא לא גדולה, ומחולקת לשלושה חללים. עיצוב יפה, לא צעקני, שבו כל חלל יפה יותר מהשני. אוכלוסיה יהודית, ערבית וגם תיירים התערבבה זה בזה. מבחינת אוירה- מסעדה מאוד נעימה, קצת רועשת אבל בגבול הסביר מבחינתי. זו לא מסעדה שהייתי מגדיר אותה כרומנטית, למרות העיצוב שכן אולי משרה אוירה כזאת, אלא פשוט מסעדה לערב נחמד ונעים. תייר לדוגמא, הייתי לוקח לכאן בכיף. .
הזמנו
מנה קטנה של סלט תרד "איטלקי" שכולל תרד, עגבניות, גבינת חלומי שמן זית ובלסמי (33 שקל. יש גם סלט גדול יותר ב43 שקל), מעין וריאציה שלהם על סלט קפרזה האיטלקי הקלאסי. הסלט היה בכלל לא קטן (מדהים איך מחוץ לתל אביב גם הקטן הוא גדול) היה טרי, כלל מגוון טעמים- מתוק (בלסמי) מלוח (חלומי) מריר (תרד) וחמצמץ (שמן זית) , שילוב נפלא של טעמים, שכל אחד מהם היה מאוזן ולא השתלט על הסלט. ניכר שיש כאן יד מיומנת במטבח. כמה שסלט שמבוצע ביד מיומנת יכול להיות טעים.
לפני שהגעתי למסעדה נרשמתי באתר המסעדה לקבלת מיילים, ואכן קיבלתי מייל עם הטבה של מרק היום בחינם. המרק באותו ערב היה מרק פריקי (חיטה מעושנת). המרק, על בסיס ציר עוף, הכיל בנוסף לפריקי גם בצל, ועשבי תיבול. הוא היה ככה ככה, אכלתי אותו אמנם אבל היה חסר בו עומק. חשוב לציין את המחיר ההוגן שלו בתפריט- 18 שקל, אבל אני חושב שיש כאן דברים יותר מענינים.
עיקריות:
נתחי עוף בקפה ושזיפים ופירות יבשים עם אורז (68 שקל): העוף היה רך ועסיסי אך טעם הקפה היה דומיננטי מדי. לא התחברנו לשילוב בין הקפה לעוף. לפחות היה את האורז.
קורדון בלו- חזה עוף ממולא בגבינה ואווז מעושן (83 שקל) היתה המנה השניה.
הניסיון שלי עם קורדון בלו מסתכם בשני מקרים בשנה שעברה במסעדות נהדרות שהייתי בה בגרמניה. הגרסה של תשרין לטעמי היתה לא פחות טובה. העוף היה עסיסי מאוד, בעובי מתאים שמשאיר מקום לטעם של המילוי. הגבינה היתה מתקתקה, חמה וטעימה, הרוטב הנלווה על בסיס חרדל ושמנת היה טעים, לא מתוק מדי, ווהשאיר טעם לעוד. האווז פחות הורגש אמנם, אבל עדיין זו היתה מנה מאוד מאוד טעימה.
כשביקשנו תפריט קינוחים, המלצרית הגיעה עם עגלת קינוחים עליה היו פאי שוקולד, עוגת שוקולד, קרם ברולה ועוד כמה קינוחים משמימים. מולי היה לוח ועליו היו רשומים הספיישלים, ביניהם כנאפה. משום מה היא לא דיברה עליה. שאלתי אותה אם יש כנאפה, אמרה שכן. אז למה היא לא אמרה? מוזר.
הכנאפה (35 שקל) היתה ענקית, בקלות מתאימה לזוג ואפילו יותר. טעמה היה מתקתק, אך מעודן, חפה משמנוניות, והקדאיף פריך וטעים. כנאפה טעימה וממכרת שנאכלה בשקיקה. כמה מטרים משם שוכנות שתי ממלכות כנאפה - ממתקי אל מוכתאר וממתקי אל מחרום, שם הכנאפה מתוקה יותר ומעולה גם. אני לא בטוח מה אני מעדיף. מבחינתי שתי הגרסאות מצוינות.
שורה תחתונה: האוכל היה ברובו טעים. נתחיל מזה. הכי חשוב. אם אני יוצא ממסעדה ומתגעגע לשתי מנות (כנאפה וקורדון בלו) אז כבר מבחינתי זה אומר שהם עושים משהו טוב. גם המנות נדיבות והמחיר הוגן – 241 שקל כולל שתיה (לא אלכוהולית). לא צריך יותר מזה. נהנינו מאוד, למרות שלא הכל היה מושלם. אילו המסעדה היתה ממוקמת בתל אביב, באותה רמת מחירים (לא יודע אם זה יתכן, אבל בתאוריה) הייתי מבקר בה הרבה. תל אביב היא ללא ספק בירת הקולינריה בארץ, אבל האמת- קשה לי לחשוב על מסעדה דומה כאן לתשרין.
כדאי לקחת אותה בחשבון אם נמצאים באזור. אין לי ספק שגם בביקור הבא שלי בעיר, תשרין תהיה אופציה שתילקח בחשבון.
אבל רשמתי, ואם כבר אגיע לשם אז גם עפיף יקבל ביקור.