שלושה דיווחים מהזמן האחרון

[PantherettePitz]

שלושה דיווחים מהזמן האחרון

שניים מכנס עולמות שהיה בשבוע שעבר, ואחד לא קשור.

 

[PantherettePitz]

ג'ויה בסינמטק

אחת לכמה זמן עולים פה דיווחים שעולה מהם שחלק מהמלצרים לא ממש מבינים את הגדרת התפקיד שלהם. לכולנו יצא להיתקל במלצרים שלא חשבו שכדאי להם להכיר את המנות בתפריט, לשים לב אם מישהו מהסועדים מחפש אותם, לפנות צלחות ועוד. שירות רע הוא בהחלט לא דבר חדש. ובכל זאת, אני מוכנה להישבע שהמלצרים בג'ויה הצליחו להתעלות למדרגה חדשה של תודעת שירות. אם חלקם לא היו לובשים את מדי המקום הייתי חושבת שהבעיה היא בי, שפניתי אל כמה אנשים משוטטים שנקלעו למסעדה באקראי בניסיון למצוא את אולם 2 של הסינמטק הצמוד.
&nbsp
הייתי עם חברה שהזמינה רק מנה עיקרית, ואחרי ניסיון שאפילו אני לא חשבתי שהיה הולם לשנות את המנה היחידה שהייתה בערך-לטעמי והתאימה למזג האוויר הנורא של השבוע שעבר, ויתרתי והזמנתי שתי מנות ראשונות. כמובן שציינתי את זה בפני המלצרית, וכמובן שאחרי עשר דקות קיבלנו את שתי המנות הראשונות – אחת לה ואחת לי, ולפני שהספקנו לומר משהו המלצר שהגיש לנו אותן נעלם כלא היה. החלטתי לחכות, למרות שארנצ'יני שהוגש כשהוא כבר בתוך רוטב הוא לא מנה שאני רוצה לתת לה לחכות, בתקווה שהמנה של החברה תצא בקרוב. אחרי עוד עשר דקות לפחות היה ברור שזה לא הולך לקרות, באותה מידה שהיה ברור שאף-אחד לא יעצור להתעניין למה שתי מנות יושבות על השולחן שלנו מבלי שאף-אחת אוכלת מהן.
הניחוש שלי היה שמישהו שכח לציין שהמנות הראשונות נועדו לצאת יחד עם המנה העיקרית, וכדי לא לחכות לנצח פניתי למלצר שעבר לידנו. אני חוששת שאם אתאר בדיוק כמה מאמץ נדרש כדי להסביר (1) מה בדיוק קרה; (2) למה אנחנו מעדיפות לאכול ביחד ולא בנפרד; (3) שאנחנו רוצות לבדוק מה גרם לתקלה הזו – לא תאמינו לי ותגידו שאני מגזימה לצורך הסיפור. אחרי כמה זמן חזר מלצר אחר והסביר שדווקא ניתנה הוראה להוציא את המנות שלנו יחד – אבל למטבח קל יותר להכין את המנות הראשונות ולכן הוא עשה בדיוק את זה והוציא אותן קודם. הסברתי בעדינות שהמטבח אמור להיות מסוגל לתזמן את הוצאת המנות, שאנחנו לא מתכוונות לאכול בנפרד, ושאני לא מתכוונת לאכול אוכל קר ורטוב מרוטב כשיום אחד תצא מנת הפסטה המובטחת. המלצר הסתכל עלי במבט משתומם, אבל הסכים לקחת את המנות בחזרה (בשלב הזה הרגשתי צורך לציין בפניו שמה שאני מבקשת הוא לא את החזרת אותן המנות כשתגיע הפסטה). בזווית העין ראיתי את מנת הארנצ'יני שלי (שכזכור, ישבה על השולחן שלנו בשלב הזה כבר כ-20 דקות, ושלא ציינתי אבל נגסתי ביס קטן מחתיכת בצל שהייתה עליה) נשלחת לשולחן אחר.
ואז חיכינו. אני חושבת שחיכינו עוד בערך חצי שעה, ובערך חצי מהמסעדה התרוקנה, ורק אז המטבח הצליח להרכיב מנת רביולי בטטה ולשלוח אותה אל השולחן שלנו – לשמחתנו, עם המנות הראשונות שלי, כי באמת שבשלב הזה לא חשבנו שזה יהיה מצחיק.
האוכל? בסדר. לא שווה את מחירו, אבל למרבה הצער זה המצב במרבית המסעדות בתל-אביב. אחרי חווית השירות הזו לא ממש התעסקנו בשאלה הזו שנראתה כבר שולית למדי.
מחירים (מהזיכרון) – רביולי בטטה – 66 ש"ח; ארנצ'יני – 36 ש"ח; כרובית ברוטב קיסר – 36 ש"ח. השארנו טיפ בעודנו תוהות ביחד למה.
&nbsp

 

[oreldi]

וואו...כאילו אני כתבתי את הדיווח

אבל להגיש ארנצ'יני שישב 20 דקות על שולחן אחד לשולחן אחר? טוב זה באמת שבירת שיאים
בג'ויה הייתי לפני כמה חודשים, השירות שקיבלתי שם היה אחד הגרועים ביותר שנתקלתי בו במסעדות (אני מחריג בתי קפה רשתיים שם השירות באמת לא אינדיקציה לכלום).
ברשותך אספר בקצרה- גם אז המלצרים היו מעופפים, חולפים על פניך כאילו שאת אוויר. זה נראה היה בשלב מסוים כאילו הם מתעלמים בכוונה.
הזמנתי לעיקרית מנה של טליאטה די מנזו- נתחי סינטה עם רוקט ולימון, משקל הבשר כפי שנאמר לי היה אמור להיות 220 גרם. בפועל קיבלתי 4-5 נתחים דקיקים ועלובים של בשר, לא שקלתי אבל אני יודע מה זה 220 גרם, מה שהיה שם זה מקסימום 80-90 גרם סינטה, ואני נדיב. לעיקרית שבחרתי במקומה (ריזוטו) חיכיתי מעל חצי שעה. רק כשכבר באתי ללכת ואמרתי שאם תוך שתי דקות לא מגיעה המנה אז שיבטלו, הגיעה המנה.

בג'ויה אין טיפת מושג איך צריך להיראות שירות במסעדה וגם האוכל בינוני ולא מעבר. מדוע השארתן טיפ? הטיפ שהיה מגיע להם זה שקל אחד ועלוב ולא יותר.

 

[PantherettePitz]

בגלל הסיפור שלך אני אפרט

את החלק המתיש ביותר בדיאלוג שלי עם אחד המלצרים שם (אחרי שכמעט תפסתי אותו בזרוע ומשכתי אותו לכיוון שלי - למזלנו ישבנו ממש במעבר מהמטבח לשאר השולחנות):
&nbsp
אני: סליחה? נראה לי שעשיתם טעות. אני הזמנתי שתי ראשונות וחברה שלי הזמינה עיקרית, והמטרה הייתה שנאכל ביחד.
מלצר: -מסתכל עלי בבלבול-
אני: ו... אממ... הגשתם את שתי הראשונות שלי, בלי העיקרית שלה. אז נראה לי שהתבלבלתם.
מלצר: לא, לא הבנתי. תסבירי שוב.
אני: אני הזמנתי שתי ראשונות, במקום עיקרית.
מלצר: אוקי.
אני: וחברה שלי הזמינה עיקרית. ורצינו לאכול ביחד. והגשתם את שתי המנות הראשונות קודם, בלי העיקרית.
מלצר: טוב...?
אני: וציינתי שאני מזמינה שתי ראשונות במקום עיקרית ולא לפני. נראה לי שמישהו לא ציין את זה.
מלצר: אז... את לא רוצה את האוכל?
אני: אני רוצה את האוכל, אבל יחד עם האוכל של החברה שלי, כי אנחנו לא רוצות לאכול בנפרד.
מלצר: אה.
אני:
מלצר:
אני:
מלצר: טוב, אה... את רוצה שאני אבדוק את זה?
אני: אה, כן?...

 

[oreldi]

הוא נפל עכשיו ממאדים או מה?

לפחות היה לכן על מה לצחוק

 

[PantherettePitz]

ולגבי הטיפ

בעיקרון אתה צודק ולא הייתה שום סיבה להשאיר טיפ. במקרה הזה הבנו את זה קצת באיחור, כנראה כי בסך הכל החוויה הייתה נעימה (אני לא יכולה לחשוב על מפגש לא כיפי עם החברה הזאת, לא משנה איזה שירות נקבל).
אני כן חושבת שאם המטבח לא היה מחליט משום מה שלוקח 40 דקות להכין רביולי בטטה השירות שקיבלנו היה משמעותית פחות מעצבן, וזה למרות חוסר מקצועיות כללי - אבל כזה שרווח לצערי גם במסעדות אחרות. דוגמה למשהו כזה: כשהסברתי למלצרית שהזמנתי ממנה שאני לא אוהבת אף מנה עיקרית בתפריט היא הציעה לי מנה שהסברתי לה שהיא חורפית מאוד ובחוץ יש טריליון מעלות. אחר-כך היא הציעה לי עוד ועוד מנות, ולרגע חשבתי שהיא צוחקת (עברנו ריזוטו, טורטליני ערמונים ונדמה לי שעוד משהו שרק המחשבה עליו בחמסין גרמה לי להתחיל לנזול). זה היה מביך וארוך והוביל לזה שפשוט החלטתי בעצמי להזמין שתי מנות ראשונות.

 

[אור2221]

בעיית המנות שלא יוצאות בתזמון הנכון מהמטבח

כבר הפכה להיות מכת מדינה ואני לא זוכרת את הדבר הזה מלפני כמה שנים.
&nbsp
מילא, אם היה מדובר במנות שרינג, אבל גם כשאתה מזמין "שתי ראשונות ושתי עיקריות" - כלומר, הכי קלאסי שרק אפשר, יש לא מעט מסעדות שמודיעות "המטבח יוצא מה שמוכן קודם".
&nbsp
נורא ואיום
&nbsp

 

[oreldi]

בג'ויה רמת השירות חריגה לרעה

להוציא מה שמוכן שקודם זה במילים אחרות "לא בא לנו להיות מקצועיים מספיק" וכן גם לי יצא לשמוע את זה ולהתעצבן. עם זאת, "חווית" השירות בג'ויה, מצד כל השרשרת- מלצרים, טבחים, אחראית משמרת- היתה במקרה הטוב פארודיה על שירות במסעדות.

 

[אור2221]

מצד שני

לקחתי את כל המשפחה לג'ויה ברמת החייל לפני חודשיים בערך? אני כבר לא זוכרת מה היה האירוע, כולם נהנו מהאוכל ומה-VFM. זה אחרי שרצו לסחוב אותנו לאיזו מסעדה הזויה שפשוט הטלתי וטו עליה.
קיבלתי מחמאות על הבחירה.
&nbsp
אבל גם אז - השירות היה איטי ביותר למרות שהמסעדה הייתה ממש ריקה (זו הייתה מין שעת בין-ערביים משונה) והם גם טעו בחשבון.
&nbsp
בדקתי את הביקורות שלי על ג'ויה, גם ב- 10/15 הייתה לי חוויה חיובית.
&nbsp
&nbsp

 

[PantherettePitz]

מינה טומיי

אל מינה טומיי הגעתי בערך 20 דקות אחרי שהייתי בג'ויה. למה? כי החבר יצא מהצגה והיה רעב, ורציתי ללוות אותו. התכוונתי לראות אותו אוכל, לטעום קצת מהאוכל שלו ואולי לחלוק איתו קינוח, אבל יצא שראיתי בתפריט טרטר סלמון (38 ש"ח) והחלטתי להזמין אותו. ואז לאכול לחבר מהאוכל. ואז להזמין קינוח ולאכול את רובו לבד, וזה אחרי שההצעה שלי להזמין שניים לא התקבלה. נותר לי רק לקרוא את הדברים ולחשוב לעצמי שאם לא הייתי מקבלת את הגנים הנכונים הסיפור הזה היה בעייתי הרבה יותר.
אז: מינה טומיי היא מהמסעדות שנראה שאין סיכוי אמיתי שיהיו מוצלחות כשנכנסים אליהן. 5 מטבחים אסיאתיים שונים, כאילו שהעובדה שלישראלים הם נראים אותו דבר מצדיקה את האיחוד הכפוי הזה, עם מנות שמוגשות על כלים מופרכים (אחת המנות הוגשה על סלע, מנת מרק הוגשה עם מצקת קטנה ולא נוחה והקינוח הוגש על משהו שאני רוצה לקרוא לו צפחה אבל הוא היה קצת מוזר יותר). נשמע ממש הגיוני לצאת ממקום כזה ולתהות מתי ישראלים יגלו ש"אוכל אסיאתי" זה לא שם קוד ל"סויה עם סוכר".
אבל, במפתיע, המנה היחידה שאכזבה אותי ממש היא הקינוח, שלא התיימר להיות אסיאתי מלכתחילה. הטרטר אמנם היה מסלמון-סושיות, אבל השתלב בצורה מוצלחת עם האבוקדו שהונח עליו, הוגש על אורז סושי לא מתוק ועשוי בצורה טובה, ולצדו הוגש מה שנראה כקשקוש רטבים אבל היה טעים למדי והשתלב עם הכל. את היוזו שהובטח בתיאור המנה לא הרגשתי בתיבול הבסיסי – יכול להיות שהיה בבלגאן הרטבים ולכן לא הורגש.
מרק אטריות אודון (לא זוכרת מחיר) אמנם הוגש בצורה לא נוחה לאכילה, ועם חתיכות שרימפס בטמפורה שנראו לא מפתות בצורה מיוחדת, אבל המרק עצמו היה טעים, האטריות היו במרקם מוצלח, והיו טעמים של מירין שממש שימחו אותי בכל פעם שטעמתי.
הקינוח נקרא "טוק טוק" ואם אני זוכרת נכון (אין במקום תפריט קינוחים, והברמן שדקלם לנו את המנות היה רע בתיאור אוכל באופן מיוחד) כלל: בלונדי (בראוני שוקולד לבן) שעליו שברי טויל שקדים וקרמים מכל משקה-חלב-טבעוני שהמסעדה הצליחה להניח עליו את ידיה. לא מדהים אבל כן טעים ומתוק (38 ש"ח).
אני לא רואה את עצמי חוזרת אל מינה טומיי במיוחד, אבל כנראה שבכנס הבא אשמח ללכת לאכול שם. מהמעט שטעמתי, נראה שזו וריאציית "ג'ירף" רק מוצלחת יותר.
&nbsp

 

[PantherettePitz]

פיצה אלטאזג'

וזה דיווח שונה ממש ולגמרי לא בתוך הבועה התל-אביבית:
לפני כמה זמן חברה שיתפה בפייסבוק תמונות שלה אוכלת במסעדה איטלקית באום אל-פחם, סיפרה שהאוכל ממש טעים וכששאלו אמרה שגם דוברי עברית יכולים לגמרי להגיע ולאכול.
אז בנסיעה חזרה מעמק יזרעאל נזכרתי בסיפור הזה והחלטנו לנסות. מעבר לסיפור המשעשע "איך הגענו לאום אל פחם ביום הכי גרוע לביקורים ונתקענו שם במשך שעה וחצי כשהאוטו שלנו חסום על-ידי כל המכוניות באזור" (ויתרנו והלכנו לשתות קפה עם חבר של אחי עד שהתפנה), אני יכולה לומר כך: באמת טעים, לא לגמרי נגיש לדוברי עברית בלבד (אחי דובר גם קצת ערבית ולמרות זאת היה מחסום שפה די מורגש כשרצינו לבחור מה להזמין), וגם היחס שקיבלנו כלא-פלסטינים שבאו לאכול במקום גרם לנו לאי נוחות (למען הסר ספק – יחס חיובי. חיובי מדי). החבר של אחי אמר שבפעם הבאה יש מקום שווה יותר שהוא רוצה לקחת אותנו אליו – אדווח כשזה יקרה.
אכלנו: פיצה עם פירות ים, שרימפס מטוגנים בפירורי לחם – מנות טובות, טיגון שלא מסווה את השרימפס שמתחתיו, הוגש עם רוטב שום מוצלח ביותר ובהמשך עם רוטב שפחות אהבתי כי היה מיונזי אבל עם טוויסט זעתר מעניין. לפי המחיר פירות הים היו קפואים אבל חלקם היו כאלה שלא ראיתי בקפואים הסטנדרטיים והם טופלו בצורה טובה. חוץ מזה היה גם סלמון שדווח שהיה טעים, שהוגש כשלצדו ריזוטו שאחרי טעימה הודעתי שאני משתלטת עליו ובעיקר הצטערתי שלא חשבתי לשאול אם יש מנה שלמה כזו. אני כמעט לא נתקלת במסעדות שיודעות להכין ריזוטו מוצלח וזו הייתה אחת החריגות המשמחות. הייתה גם פוקצ'ה עם תבלינים ומנת תפוחי אדמה שקיבלנו על חשבון הבית, קנקן מיץ תפוזים שנסחט מול עינינו בכמות נדיבה, ובסיום קפה (אספרסו – אין קפה שחור במקום) וקינוחים קטנים שוקולדיים בכוס.
שילמנו 300 שקל כולל טיפ (ל-3 אנשים), הרגשנו שהתמורה למחיר ראויה.
&nbsp

 

[oreldi]

תודה על הדיווח

אין להם תפריט בעברית (או באנגלית אולי) שבאמצעותו אפשר להראות למלצר מה רוצים להזמין?

 

[PantherettePitz]

יש תפריט

הוא מכיל בעיקר תמונות ושמות מאוד כוללניים למנות. אפשר להראות למלצר מה רוצים אבל כמו שאנחנו גילינו - אפילו את מה שהצלחנו לעשות בשיחה מאוד-לא-קולחת אי-אפשר לקבל על סמך המידע שבתפריט בעברית. למיטב זכרוני זה היה גם התפריט באנגלית - יכול להיות שבערבית יש תפריט מפורט יותר, או שפשוט מסתמכים על היכולת של הסועדים לנהל שיחה.
לדעתי, מי שיבחר להזמין רק מהתפריט הכתוב בעברית יקבל מנות משעממות ואייטיזיות ביותר, ולפי מה שטעמנו שם זה די חבל.

 

[oreldi]

לא כל כך הבנתי

המנות שהזמנתם לא היו רשומות בתפריט?

 

[PantherettePitz]

כדבריו של המפרי - התשובה היא כן ולא

כן - המנות שהזמנו מופיעות בתפריט.
לא - מהתפריט אי-אפשר להבין מה באמת הולך להגיע. למשל: בתפריט מופיעה "פיצה". ראיתי צילום של פיצה עם מה שנראה כמו פירות ים אז שאלתי והסתבר שיש. או הסלמון, שרשום בתפריט בפשטות כך וגם מה שמצולם הוא רק נתח הדג, אבל בפועל הגיע עם הריזוטו המעולה וגם תפוחי אדמה בתיבול מעושן שלא היה לטעמי אבל נאכל בהתלהבות. אם לא היינו מקבלים המלצה מהמלצר ואם השניים שאיתי לא היו מתעקשים להזמין, היינו מפספסים את המנה הזו כי בלי הפירוט הזה היא לא נשמעת מזמינה וגם לא ממש מצדיקה את מחירה.

 

[oreldi]

תודה

 

[erezavn]

תודה על הדיווחים.

ג'ויה זה מקום שבעבר היה בסדר. משהו רע עובר על הרשת. גם סניף הסינמטק הידרדר ומסניף הרצליה פיתוח אני לגמרי מדיר את רגליי. גם השירות וגם רמת האוכל היו פשוט ירודים בשני הביקורים האחרונים שלי שם. ולא שיש אופציות פסטה אחרות בהרצליה פיתוח.
מינה טומיי זה בסה"כ מקום חביב ולא מזיק. מין פיוז'ן אסייתי שעושה הכל ברמה סבירה פלוס. נחמד לשבת שם. אהבתי הרבה יותר את הגירסה הראשונית שלהם באבן גבירול שנסגרה בזמנו. משום מה זכור לי שהכל היה יותר מוקפד שם.

 

[סבתא רותרות]

אני גם אהבתי את הגרסה הראשונה של מינה טומיי.

אבל אסור לשכוח שאז עוד לא הייתה אינפלציה כזו של אסיאתיות והיא הייתה סוג של חידוש כי הייתה מעניינת יותר מג'ירף.

 

[החתולית]

אכלתי אז רק בסניף בהרצליה

למיטב זכרוני הארוחה היתה בינונית. לא כזו שנחרתה בזכרוני במיוחד.

 

[סבתא רותרות]

צודקת לגבי הרצליה. אני התכוונתי לתל אביב בראשית

הדרך. כשבהמשך פתחו את סניף הרצליה, היה באמת פחות מוצלח.