מיקבצון ביקורות

[salo22]

מיקבצון ביקורות

 

[salo22]

עסקית בשילה - בן יהודה תל אביב

שילה, שילה, שילה.. מקום שאהבתי בעבר בעיסקית, בערב לא תמיד הרגישה חזקה מספיק, ובעיקר גם יקרה. אני לא משתגע מהאווירה שם, לא כל כך מתאים לי ולא מרגיש "אופנתי ותל אביבי" מספיק לעניין, ויסלחו לי שילה והתל אביביים, זה המצב

יש משהו שגם נותן שם תמיד תחושת "עפים על עצמינו" כזו מהצוות, ממש בעדינות אבל מספיק כדי להרגיש ולפעמים גם "לעקם גבה", אם זה באמירות מסויימות שקשורות לפירוט המנות, התחכמויות קטנות פה ושם בניחוח ציני, שוב ממש בעדינות וזה גם תמיד קשור לאישיות ממול, אבל תמיד משהו קצת הרגיש לי שם לא הכי נוח שבעולם, גם בצהריים.. בהאמר כל זאת, הישיבה נוחה ו"שיקית", המזגן היה מצויין והשירות בהחלט סביר ונחמד למחוזותינו, עד כאן הפילפול בנושא.

אכלנו -
פוקאצ'ה טובה עם מטבל עגבניות ושמן זית, לא רע.. מים נעימים על סלסול מלפפון.. לדעתי הלחם לא מחוייב..
ראשונות טובות יותר -
קרפצ'יו אינטיאס, כשלוש פרוסות בשרניות ברוטב עם גוון אסיאתי הדרי שניתן למצוא היום רבות במחוזותינו, עם תלוליות קטנות של סורבה אשכוליות אדומות, למון גראס וקמפארי (?) - סה"כ נעים מאוד, קצת העיבו טעמים משתלטים מלמעלה של פרוסת פלפל צ'ילי תאילנדי אדום.

טרטר דג ים (כן, אינטיאס לפי השמועות), על חציל, עגבניות ו"טחינת" שקדים - ממרח השקדים היה מצויין והוסיף עניין ומקוריות במנה, היו ניואנסים קטנים, טעימים ומושקעים שהפכו לטעמי את המנה למוצלחת מבין השתיים, ולמנה ראשונה (בעסקית) בהחלט מוצלחת ומעניינת, בסוג הזה של מסעדות מתיימרות.

טרונייה אחת לגבי הראשונות - הקרפצ'יו מופיע בתפריט עם טונה אדומה טרייה, מאכזב לגלות בעת ההזמנה בלבד, שהאלמנט הראשי לא בנמצא.. אני לא מתלונן על אינטיאס ואוהב מאוד, גם הפרוסות היו טריות וטובות, אבל עדיין, חומר גלם זול יותר "

שתי המנות בקטגוריית התוספת של +12.

עיקריות פחות טובות -
כאן הייתה בהחלט אכזבה משמעותית וחבל, זכורות חוויות טעימות יותר בשילה.
ספיישל של פרוסות אנטריקוט דקות 150 גרם על עלים ירוקים וצ'ימיצ'ורי עם פירה מחוזק בגרגירי חרדל - מנה שמאוד הצטערנו שהזמנו אותה (87 ש"ח), בדיעבד הייתי אמור אולי לצפות לזה עם אנטריקוט, אבל בעבר אכלתי מנות בשר טובות מאוד בצהריים בשילה, אז היו ציפיות. מצאתי את עצמי לצערי מחפש מפיות לאורך האכילה, כי היו חלקי שומן וסחוס רבים בלתי ניתנים לאכילה (סליחה על ריבוי הדימויים). גם בפירה היה משהו אגרסיבי חמצמץ לא מאוזן ולא טעים במיוחד, למרות שהמרקם והתפו"א בשימוש בטח היו בסדר..

פסטה שחורה "בטעמי ים" עם טייגר שרימפס וקלאמרי - "הזהירו" אותנו שמאוד ימית ודווקא הטעמים והתיבול היו לדעתי שטוחים מידי ולא מעניינים מספיק, לבטח למקום כזה. דברים ירוקים בפנים כולל באק צ'וי ושבבי אספרגוס לדעתי, לא עזרו למנה להמריא והעיבו על האכילה (בעיקר הטריזים הירוקים הדי מעצבנים).. חלק מהשרימפס היו עם הראשים וחלק כאילו ממקור קצת שונה אפילו, ללא, זה ממש גרם למה להיראות מוזר, אולי הכוונה הייתה לשמור ראשים שהתפרקו בתוך המנה למרות השאלת הטעם לרוטב ואולי גם למי שאוהב למצוץ את הראשים, אבל בסה"כ היה בזה משהו חשיבתי מוזר לדעתי וגם בצורה בצלחת, לא נראה משהו.. עשה רושם בהחלט שאלו טייגר טריים, או לפחות עד כמה שאני אצליח לזהות חומר גלם זה

אבל סה"כ לא הייתה "חגיגת" פירות ים במנה והכל שידר קצת עייפות ואנמיות מסויימת, מאכזב מאוד במקום כזה.. כ 116 ש"ח נדמה לי ?

סה"כ איזור 270 לפני, לשתי עיסקיות, שני שלישי בקס ובזלת מהחבית (הלו תל אביב וישראל באופן כללי, 30 וקצת ש"ח לשליש בירה? מדכא..). סה"כ החווייה נוטה כמובן למאכזבת, איזור ה 300 לעיסקית יכול לתת היום כנראה תמורות חזקות יותר, קצת חבל..

 

[סבתא רותרות]

לגבי האנטרקוט - לעולם אל תזמין מנות אנטרקוט או פילה

הבנויות מנתחים קטנים. זה בדרך כלל מגיע מהחלקים סביב ה'לב' של נתחים אלה.
אני זוכרת ביועזר זצ"ל היו שתי מנות - לב אנטרקוט, שהיה נקי מכל הסחוסים והשומנים והוגש כנתח אחד מעולה אך יקר, ומנה של נתחי אנטרקוט, מהמעטפת.

 

[מיתר44]

לב אנטרקוט ב לה מרין

ביסטרו ״רגיל״ על גדת תעלת סן מרטין, התקבל בדיוק
כפי שביקשתי, מדיום-רייר ותאם בשלמות לתאור של סר״ר.
שום דבר מיוחד לדווח עליו אלא ״שלמות לפי הספר כמובנת מאיליה״
או כמו - טוגנים העשויים כהלכה.

 

[סבתא רותרות]

על זה נאמר 'לא פשוט להיות פשוט'. נראה מצוין ובאמת בדיוק למה

שהתכוונתי.

 

[salo22]

כמעט אילוץ

אכלנו מנות בשר טובות שם בעבר ובכל מקרה רצינו שאחת מהמנות העיקריות תלך לכיוון. יש מנה שהם קוראים לה באופן די סתמי נתח בשר עם פסטה, היא עולה 129 ואותה רציתי להזמין, בעבר בהחלט נהננו ממנה. הפעם נאמר לי שנתח הבשר הוא סינטה טלה ועלות המנה 159 ש"ח, יקר לי מידי, אז 87 ש"ח של האנטריקוט קרץ, זה הבדל משמעותי.. ולא הייתה למיטב זיכרוני מנת בשר נוספת במחיר מתון, אבל אולי אני טועה.
אגב אני חושב שבנתח אני יכול להוציא תוצאות טובות מאוד מאנטריקוט מבושל לאט עם השומן ואז בסוג של רוסטביף או משהו דומה, לפרוס, הייתה לי תחושה שזה הכיוון של המנה ודי ציפיות משילה שידעו לטפל נכון, בהחלט התבדתי, קורה

 

[תום שלמוני]

למנה קראו יודהל'ה

אנחנו תמיד העדפנו אותה. גם בבית כשיש גוש אנטריקוט אנחנו לפעמים מפרקים את המכסה העליון וצולים בנפרד, כל הטעם נמצא שם. האמת היא שמפתיע אותי לשמוע שאת לא מעדיפה את החלק הזה.
לגבי המנה שסאלו תיאר- נשמע שמדובר על פרוסות דקות של הנתח ואני מסכים שזו צורת חיתוך שפחות הולמת אנטריקוט
&nbsp

 

[סבתא רותרות]

יוד'לה הייתה שם המנה בגיליס בירושלים ולא ביועזר.

כשאתה מכין את זה לבד אתה יכול להקפיד על הוצאת סחוס וחתיכות שומן לא אכילות. במסעדות, לא תמיד מקפידים.

 

[החתולית]

גם ביועזר קראו לה כך למיטב זכרוני

 

[סבתא רותרות]

לא.

 

[bob68]

החתולית ו- תום אתם צודקים

הוא רק כתב יודעלך בתפריט

 

[תום שלמוני]

אני מכיר את השם דווקא מיועזר

אישית אין לי בעיה עם חתיכות שומן "לא אכילות" וגם סחוסים זה משהו שאני מעדיף בתהליך הצליה בשביל הטעם ולשים בצד אחרי לעיסה קלה שממצה את הטעמים

 

[סבתא רותרות]

גיליס נפתחה בסוף ה-80 וזו הייתה מנת הדגל שלה.

יועזר רק ב-95. אברון לא נהג להעתיק שמות ממקומות אחרים ובכלל לתת למנות שמות חוץ מתיאור קצר וענייני של מה מוגש. אולי אנשים כינו כך את מנת זנבות האנטרקוט שלו כי זה הזכיר את היוד'לה של גיליס שהייתה כבר אז שם דבר. בתפריט, חד משמעית, זה לא נקרא יוד'לה.
אשר לסחוסים ולשומנים - בהכנה בייתית אפשר למצוץ ולהוציא מהפה את היתרות...במסעדה, לא הייתי רוצה לקבל מנה כזו.

 

[תום שלמוני]

לשמחתי בוב עשה עבורנו את העבודה

 

[סבתא רותרות]

והנה היוד'לה המקורי, משנת 1989 ועד היום

http://www.gillys.co.il/Article1.asp?ArticleRowID=2843

 

[מיתר44]

טרם הפנמתם שלא מתווכחים עם ס״רר?

מה זה יודלה?

 

[סבתא רותרות]

ראה בתחילת השרשור. זנבות אנטרקוט ממעטפת האנטרקוט,

לאחר שמפרידים ממנו את הלב, אותו מגישים בנפרד כפי שקיבלת בלה מרין.
בדרך כלל המעטפת היא שומנית וסחוסית ולכן זו מנה זולה יותר.

 

[תום שלמוני]

לא כתבתי באף שלב שהשם לא היה בשימוש בגיליס

וכנראה שאפילו היה שם קודם.
אבל בכל זאת הסתבר שגם ביועזר השתמשו באותו הכינוי (בכתיב שונה)

 

[סבתא רותרות]

זה לא כתיב שונה, זה באידיש יוד'לה בלשון רבים.

 

[אכלן מתחיל]

איך אומרים באידיש קטנוניות?