קפה איטליה - מאכזב
כבר כמה פעמים הייתי בקפה איטליה. זכור לי שתמיד נהנתי ושהיה נחמד. אתמול היינו שם שלוש חברות – אני, הענק ו-גנו.
הענק וגנו איחרו ונאלצתי להתייבש לי כחצי שעה. תכננתי לבקש מהמלצרים לפזר על שולחני צלחות מלוכלכות וכוסות יין ולחכות למאחרות עם קיסם בפי ועם כפתור אחד פתוח במכנסיי אבל לא הייתי בטוחה שאמצא מלצר בעל חוש הומור שיזרום עם הצעתי זו.
בסוף הן הגיעו והזמנו. אכלנו:
פוקצ'ת הבית (16 ₪) – פוקצ'ה טעימה מאוד וסבירה בגודלה. אבל מה – מגיעה ללא ממרח/מטבל. אפילו לא איזו חמאונת או קצת שמן זית בלסמי . למה? מה כואב?
סלט עגבניות וגבינת פטה (42 ₪) – והזוכה בפינת הדבר שהכי לא ראוי להתקרא בתואר סלט בשל קטנותו ועליבותו הוא... סלט העגבניות של קפה איטליה. בצלחת קטנה ומוארכת, נחו להן בקמצנות כמה חצאי עגבניות, על שתי פרוסות דקיקות מן הדק של גבינת פטה, בשמן זית-בלסמי. אה, והיו שם כ-שלושה עלי בזיליקום. סליחה, אבל זה לא סלט. חבל שלא צילמתי. לא הספקתי כי המנה נגמרה כל כך מהר.
שרימפס אליו פפרונצ'ינו (48 ₪) – מנה שהזמינה וגנו. התחשק לה שרימפס והמלצר המליץ על מנה זו כמנת השרימפס הטובה ביותר. יש לציין שהמנה הזו מן המנות הראשונות ועל כן הייתה קטנה. הגיעו כמה שרימפסונים שהתפלאתי שלא קמו לתחייה ושחו שכן היה להם ים של שמן לשחות בו. וגנו דיווחה שעל אף השמן, הפטרוזיליה, השום והפלפל החריף – המנה לא עלתה ואפילו הייתה מעט תפלה.
פטוצ'יני תרד, גורגונזולה, צנוברים ורוקט – פסטה טרייה – (58 ₪)- המנה שלי שהוסכם על כולנו שהייתה הכי מוצלחת בארוחה. מנת פסטה טרייה כשהתרד שבה למעשה מוטמע בבצק. ממש מנה נהדרת. לפחות זה.
לינגוויני ירקות (54 ₪) – מנת לינגוויני עם עגבניות, פטריות, קישואים, בזיליקום, שום, שמן זית ופירורי לחם. לי הייתה יבשה ומשעממת. אך הענק שאכלה אותה אמרה שהייתה חביבה לדעתה.
לקינוח הזמנו נמסיס (44 ₪) – עוגת שוקולד ללא קמח. כמובן שכדור גלידה היה בתוספת תשלום, לא זוכרת כמה. העוגה הייתה אחלה. אבל הגלידה? תקשיבו, בדבר כזה עוד לא נתקלתי. הגלידה, שהייתה אמורה להיות בטעם וניל, הייתה בטעם של כלום עם תוספת של שום דבר. אם מישהו ממש זקוק לדיאטת השמנה ולא אוהב מתוק – שייקח את הגלידה הזו. כמו לאכול כשמצוננים ומרגישים רק מרקם.
עם שתיה (כוס יין ששכחתי שלמי, 7אפ ואספרסו) – שילמנו כ-340 ₪.
השירות היה מקצועי מאוד ואדיב. אבל לא אחזור לשם בשביל שירות. אולי בשביל הגלידה. סתם, לא.
תודה ושלום.
כבר כמה פעמים הייתי בקפה איטליה. זכור לי שתמיד נהנתי ושהיה נחמד. אתמול היינו שם שלוש חברות – אני, הענק ו-גנו.
הענק וגנו איחרו ונאלצתי להתייבש לי כחצי שעה. תכננתי לבקש מהמלצרים לפזר על שולחני צלחות מלוכלכות וכוסות יין ולחכות למאחרות עם קיסם בפי ועם כפתור אחד פתוח במכנסיי אבל לא הייתי בטוחה שאמצא מלצר בעל חוש הומור שיזרום עם הצעתי זו.
בסוף הן הגיעו והזמנו. אכלנו:
פוקצ'ת הבית (16 ₪) – פוקצ'ה טעימה מאוד וסבירה בגודלה. אבל מה – מגיעה ללא ממרח/מטבל. אפילו לא איזו חמאונת או קצת שמן זית בלסמי . למה? מה כואב?
סלט עגבניות וגבינת פטה (42 ₪) – והזוכה בפינת הדבר שהכי לא ראוי להתקרא בתואר סלט בשל קטנותו ועליבותו הוא... סלט העגבניות של קפה איטליה. בצלחת קטנה ומוארכת, נחו להן בקמצנות כמה חצאי עגבניות, על שתי פרוסות דקיקות מן הדק של גבינת פטה, בשמן זית-בלסמי. אה, והיו שם כ-שלושה עלי בזיליקום. סליחה, אבל זה לא סלט. חבל שלא צילמתי. לא הספקתי כי המנה נגמרה כל כך מהר.
שרימפס אליו פפרונצ'ינו (48 ₪) – מנה שהזמינה וגנו. התחשק לה שרימפס והמלצר המליץ על מנה זו כמנת השרימפס הטובה ביותר. יש לציין שהמנה הזו מן המנות הראשונות ועל כן הייתה קטנה. הגיעו כמה שרימפסונים שהתפלאתי שלא קמו לתחייה ושחו שכן היה להם ים של שמן לשחות בו. וגנו דיווחה שעל אף השמן, הפטרוזיליה, השום והפלפל החריף – המנה לא עלתה ואפילו הייתה מעט תפלה.
פטוצ'יני תרד, גורגונזולה, צנוברים ורוקט – פסטה טרייה – (58 ₪)- המנה שלי שהוסכם על כולנו שהייתה הכי מוצלחת בארוחה. מנת פסטה טרייה כשהתרד שבה למעשה מוטמע בבצק. ממש מנה נהדרת. לפחות זה.
לינגוויני ירקות (54 ₪) – מנת לינגוויני עם עגבניות, פטריות, קישואים, בזיליקום, שום, שמן זית ופירורי לחם. לי הייתה יבשה ומשעממת. אך הענק שאכלה אותה אמרה שהייתה חביבה לדעתה.
לקינוח הזמנו נמסיס (44 ₪) – עוגת שוקולד ללא קמח. כמובן שכדור גלידה היה בתוספת תשלום, לא זוכרת כמה. העוגה הייתה אחלה. אבל הגלידה? תקשיבו, בדבר כזה עוד לא נתקלתי. הגלידה, שהייתה אמורה להיות בטעם וניל, הייתה בטעם של כלום עם תוספת של שום דבר. אם מישהו ממש זקוק לדיאטת השמנה ולא אוהב מתוק – שייקח את הגלידה הזו. כמו לאכול כשמצוננים ומרגישים רק מרקם.
עם שתיה (כוס יין ששכחתי שלמי, 7אפ ואספרסו) – שילמנו כ-340 ₪.
השירות היה מקצועי מאוד ואדיב. אבל לא אחזור לשם בשביל שירות. אולי בשביל הגלידה. סתם, לא.
תודה ושלום.
