סופ"ש
התחיל בחמישי בערב עם פירות ים קפואים, זה מה יש בנמצא כרגע
חיפה מאוד חלשה בעניין של פירות ים איכותיים ואין זמן להגיע לעכו, לדעתי גם שם לא תהיה ישועה גדולה. מאחד הסופרים הרוסיים לקחתי קוקי סן ז'ק ושרימפס, השפעה רבה של ארוחות אורי בורי בזמן האחרון, מה שאומר שהקוקי הלכו למחבת עם אבקת אצות וירקות, ג'ינג'ר, יין לבן ושמנת והשרימפס במין רוטב ים תיכוני עמוס שום, פלפל ירוק חריף ובצל אדום, "מוחמצים" ואז קלויים וכמובן חמאה ושמנת כמנהג אורי, שלא יחסר
סוביניון בלאן זול של גמלא, טוסטים בצד וכמה פרקים ברצף של משחקי הכס (אנחנו מגיעים לסצינה כרגיל באיחור), היוו פתיח הולם לסופ"ש די עייף ומעלף מהחום המטורף הזה, די כבר !!
שישי בבוקר ממשיכים במסורת המגונה מאוד של פחמימות מקפה לואיז, טוב כרגיל.
צהריים לא היה כוח לבשל, אז סתם לחם מלואיז וקצת גבינות, נקניקים וסלמון מעושן, פרובולונה נחמדה, מציאה בזמן האחרון מהסטופ מרקט, בשישי היה שם "פסטיבל" בירות, לא משהו מטורף לספר עליו, הנחת המע"מ זה סה"כ נחמד ובכל מקרה ניסיתי להתרכז מראש במבצעים אטרקטיביים יחסית שיש שם בלי קשר להנחה - שישיית ווינשטאפן ב 60 ש"ח, צמד מלכות ב 25, צמד וילדע חייס שלא ניסיתי עד היום, גם כן ב 25.. אז גמענו יותר מידי בירה כתרופה שלא ממש עזרה לחום, הוילדע חייס האמברית הייתה בסדר, אבל די "שטוחה" בפרופיל שלה, כאילו מתובל וזהו בלי ממש עומק מעבר, קצת קשה להסביר.. אבל בסדר..
בערב סושי בהרכבה עצמית וגלידת בזק מרוזטה עם רוטב דובדבנים, "גלידת הבית" העכשווית..
בשבת היו הרבה כוונות טובות, קצת להשתעשע בארוחת טעימות בייתית "מודרנית" לחברים שבאו לבקר.. האויב הגדול לצערינו הוא הזמן, אין מספיק ממנו כדי להשקיע כמו שצריך וארוחות כאלו בהחלט דורשות הרבה יותר זמן מטבח..
הזכרתי לא מזמן את הספר של דומיניק קריין, "שפית השנה של סן פלגרינו", ווטאבר, אני מאוד נהנה לצלול אליו, הוא ממש לא למטבח ביתי ממוצע ואת זה חייבים לקחת בחשבון בספרים האלו, אבל מצד שני למי שהחיידק בוורידיו, זה ספר בישול שפי מהדרגות הגבוהות ביותר, עם המון אלמנטים, לא מעט ציוד ולטעמי הרבה חוכמה בחומרי הגלם ובעיקר שילובי הטעמים, השיטות ובניית המנות. זה כנראה ספר הבישול השפי עם הכי הרבה שימוש במייבש מזון, מה שכמובן כבר הופך אותו לפייבוריט עצום בשבילי
והוא בסופו של דבר, גם נחשב יחסית נגיש בתחום, יחסית.. גם זו חוכמה לטעמי, לעשות בישול עילי, אבל לא כזה שמבריח את הטבח הביתי.
כמעט בלתי אפשרי לשחזר במדוייק מנות, בשביל זה צריך לעבוד בתחום ולהיות שף שעובד במטבח מצוייד עם 24 שעות למטבח. אבל מה שכן נותן ספר כזה לדעתי לפודים - זה המון דלק לבשל, לא משנה מה, ובעיקר השראה ונקודות לחשיבה - לא צריך לשחזר מנה מספר כזה, צריך לקחת אלמנטים מעניינים מסויימים, להכין אותם ולתת אינטרפטציה אישית של המטבח הביתי ובמסגרת המגבלות
הקיצר - הכנתי מהספר סורבה גזר שיצא נחמד, המנה במקור מוגשת עם ציר אשכולית ורוטבגה (כרוב נפוס לפי גוגל?), פאף קינואה וג'לי מיץ אלוורה, פלוס עוד איזה 10 מרכיבים שאני לא זוכר, בכל מקרה אני התמקדתי כאמור בסורבה הנחמד ועשיתי במקום הפאף, פופקורן פשוט שהלך לחצי אבקה קראנצ'ית יחד עם תרד מיובש, פיתרון סופר פשוט לעניין הפאף, שעוד יתוקל בעתיד בהינתן יותר זמן.. האורחים אמרו שיצא מוזר אך בצורה טובה, בדיוק מה שחיפשתי..
סביצ'ה של סלמון ועשבי תיבול, המבורגר אסיאתי לעיקרית, לאיזה ימים הגענו שמציעים לבשר טחון טרי, כתף באיזור 80 ש"ח.. אז אמרתי תודה, טחון לי מקפוא בבקשה (40 ש"ח, גם כן לא מציאה גדולה, תקופה ארורה משהו), הרבה עשבי תיבול ושבבי בצל מטוגן לעיסה, גם שלל תבלינים וספלאשים הגונים של סויה כהה סמיכה ואבקת פטריות, האורחים התמוגגו ושאלו מאיפה הבשר הטעים הזה
לקינוח אפליקציה נחמדה מאוד שהזכרתי בזמן האחרון - טראפלסים מעירבוב פשוט של שוקולד לבן ומחית דובדבני וישניה חמוצה בכמויות לא ידועות, משלימים אחד את השני, צריך קצת להקפיא את התערובות ואז קורצים עם כף ומעבירים לכיסוי בשוקולד מטומפרר, יחי השוקולד האיטלקי של ICAM, יצא מהיר, פשוט ומושלם "