אז מה אכלתם ועוד אכלתם ועוד אכלתם בחג ?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
ואכלת בחגיך והיית אך שמח?
בכל אופן איכשהו שוב נשדד ממני האירוח בחג (בחיי נמאס לי להיות על קו נתניה-חדרה-רמת השרון בחגים) והיינו בנתניה.
לערב החג בישלתי דג בורי ברוטב אדום שיצא מעולה עם המון כוסברה שכל פעם שפתחתי את המקרר גרמה לי לרייר קשות.
הכנתי קוסקוס (כן, מאפס לא סובלת אינסטנט כולם היו בשוק למעט האוכלים הקבועים) עם מרק ירקות צמחוני (אין חדווה באוכל בלי בשר אבל הוא יכול להיות טעים בלי כל קשר) וירקות מתוקים עם פירות יבשים.
הכנתי את הכבד הקצוץ של אמא שלי (אם כבר חג וגעגועים לפחות שיהיו טעימים).
בערב היו גם עוף בתנור, גפילטע שיסלחו לי הפולנים בחבורה מצנצנצת
ואכלתי גפילטעים אמיתיים בחיי אבל יש גבול לכל תעלול. תפו"א אפויים בתנור וסלט חסה.
לא הרגשתי צורך לקנח בעוגת דבש היה נחמד ונעים והשארנו את גמד הבית לישון אצל סבתוש מה שהבטיח לבעלי יקיצה טבעית ואני קמתי בהיסטריה לחפש אותו בשעה 7 בבוקר.
ליום שני אפיתי.
שתי עוגות שוקולד (אחת למשפחה של שיחיה ואחת למשפחה שלי), אחרי הפרצוף של גמד הבית כשהבין שיש עוגות שוקולד (הוא גם לא אוכל שוקולד הגמד הזה) חיש קל הכנתי גם עוגת גבינה ביסקוויטים שיהיה גם לו משהו.
אכלנו צהרים אצל חמותי, חתיכה מהבורי שנותרה מיום האתמול, חתיכת עוף וקצת סלט.
בערב! היה על האש פרוע אצל אחותי.
סטייקים, טי בון טלה, כנפיים, פרגיות ושלל סלטים. אחרי פרוסת טי בון טלה ושני כנפיים הכרזתי על מוות קליני (בראש השנה במשפחה שלי יש את כל סדר ראש השנה ואיך אפשר לומר לא לכרשה מתוקה? בכלל איך אפשר לומר לא לכרשה? זה כל כך טעים אז חיסלתי את כל מה שהיה בצלחת- 3 חתיכות אבל זה בהחלט מנע ממני לאכול בשר לא שאני מתלוננת).
אכלנו את העוגות והתגלגלנו לאוטו. אתמול כל היום בילינו ברביצה אני במיטה והם בסלון מול האקסבוקס. שקלנו לצאת לטייל אבל הם סירבו לשתף פעולה והספר שקראתי היה יותר מעניין מלהכריח אותם לצאת אז רבצנו בהנאה. בערב הכנו סיר פסטה והלכנו לישון.
מפחדת מסוכות.
 
בכל אופן איכשהו שוב נשדד ממני האירוח בחג (בחיי נמאס לי להיות על קו נתניה-חדרה-רמת השרון בחגים) והיינו בנתניה.
לערב החג בישלתי דג בורי ברוטב אדום שיצא מעולה עם המון כוסברה שכל פעם שפתחתי את המקרר גרמה לי לרייר קשות.
הכנתי קוסקוס (כן, מאפס לא סובלת אינסטנט כולם היו בשוק למעט האוכלים הקבועים) עם מרק ירקות צמחוני (אין חדווה באוכל בלי בשר אבל הוא יכול להיות טעים בלי כל קשר) וירקות מתוקים עם פירות יבשים.
הכנתי את הכבד הקצוץ של אמא שלי (אם כבר חג וגעגועים לפחות שיהיו טעימים).
בערב היו גם עוף בתנור, גפילטע שיסלחו לי הפולנים בחבורה מצנצנצת
לא הרגשתי צורך לקנח בעוגת דבש היה נחמד ונעים והשארנו את גמד הבית לישון אצל סבתוש מה שהבטיח לבעלי יקיצה טבעית ואני קמתי בהיסטריה לחפש אותו בשעה 7 בבוקר.
ליום שני אפיתי.
שתי עוגות שוקולד (אחת למשפחה של שיחיה ואחת למשפחה שלי), אחרי הפרצוף של גמד הבית כשהבין שיש עוגות שוקולד (הוא גם לא אוכל שוקולד הגמד הזה) חיש קל הכנתי גם עוגת גבינה ביסקוויטים שיהיה גם לו משהו.
אכלנו צהרים אצל חמותי, חתיכה מהבורי שנותרה מיום האתמול, חתיכת עוף וקצת סלט.
בערב! היה על האש פרוע אצל אחותי.
סטייקים, טי בון טלה, כנפיים, פרגיות ושלל סלטים. אחרי פרוסת טי בון טלה ושני כנפיים הכרזתי על מוות קליני (בראש השנה במשפחה שלי יש את כל סדר ראש השנה ואיך אפשר לומר לא לכרשה מתוקה? בכלל איך אפשר לומר לא לכרשה? זה כל כך טעים אז חיסלתי את כל מה שהיה בצלחת- 3 חתיכות אבל זה בהחלט מנע ממני לאכול בשר לא שאני מתלוננת).
אכלנו את העוגות והתגלגלנו לאוטו. אתמול כל היום בילינו ברביצה אני במיטה והם בסלון מול האקסבוקס. שקלנו לצאת לטייל אבל הם סירבו לשתף פעולה והספר שקראתי היה יותר מעניין מלהכריח אותם לצאת אז רבצנו בהנאה. בערב הכנו סיר פסטה והלכנו לישון.
מפחדת מסוכות.
 
התארחתי- איזה כייף +אנגוס תל אביב
בעלי וכל הנוער טסו לחוף המערבי לטיול יום הולדת עגול, ארוחת ערב חג שלהם_(אחרי תפילה בבית כנסת קונסרבטיבי) היתה במסעדה הודית בשם DOSA ON VALENCIA, התפעלו שידעתי מה זה דוסה ומאד נהנו
אני הוזמנתי לחברים בכפר הס - מחסומים סביב לו אבל הגעתי לארוחה מסורתית מעולה- גפילטע קנוי עם חזרת שעשתה לי כוויה בפה, מרק עוף אגדי עם אטריות , צלי בקר עם אורז וסלט ירוק רב מרכיבים . "קומפוט" פירות יבשים , עוגת דבש שהבאתי ולטעמי היתה מצוינת (מתכון של עוגיונט) . שתינו יין לבן חצי יבש שקניתי ברוזנר כפר סבא- שילוב של 3 זנים- טוב מאד והשם פרח מזכרוני וחלה מצוינת מ"ליאור" כפר סבא
וגולת הכותרת- גויאבות ישר מהעץ. מתוקות . מעולות
ערב שני אצל חברים אחרים- ארוחה צמחונית (אחרי שאכלנו את כל הסימנים של החג) -שום דבר ראוי לציון, תבול לא הצד החזק שם.
קינחנו בבראוניז שוקולד דבש - מעשה ידי- אף הוא מתכון מעוגיונט, ללא גלוטן. אכין שוב בפסח
ואתמול - הלכתי עם חברה לאכול צהרים באנגוס תל אביב
חלקנו מנה ראשונה של חציל קלוי ועליו בשר מטוגן וצנוברים- מצוין, לחם הבית הוגש עם חמאה מתובלת, טחינה וסלסלת עגבניות
היא לקחה פילה - 129 שח כולל תוספת ואני שייטל - 300 גרם- 89 שח - הבשר היה טוב רק שהיה עשוי טיפה יותר ממדיום. בפעם הבאה אבקש מדים רייר
תוספות- תפוחי אדמה -קוביות עם בצל ואיולי (פרח השם , זו מנת הדגל בדיקסי) וסלט כרוב אסיאתי- אני כמעט ולא אכלתי הבשר עם הלחם מילאו אותי , החברה אמרה שהסלט מצוין
263 שח לא כולל שרות, הסכמו לקבל באשראי עיגלנו ל 300
קינחו בגלידה בבוזה. התור הזכיר תור ללחם ברוסיה...
הפיאצה מעל החניון מאד נחמדה חבל רק שהחלק האחורי של הבנינים נראה רע ומקלקל את הנוף.
בעלי וכל הנוער טסו לחוף המערבי לטיול יום הולדת עגול, ארוחת ערב חג שלהם_(אחרי תפילה בבית כנסת קונסרבטיבי) היתה במסעדה הודית בשם DOSA ON VALENCIA, התפעלו שידעתי מה זה דוסה ומאד נהנו
אני הוזמנתי לחברים בכפר הס - מחסומים סביב לו אבל הגעתי לארוחה מסורתית מעולה- גפילטע קנוי עם חזרת שעשתה לי כוויה בפה, מרק עוף אגדי עם אטריות , צלי בקר עם אורז וסלט ירוק רב מרכיבים . "קומפוט" פירות יבשים , עוגת דבש שהבאתי ולטעמי היתה מצוינת (מתכון של עוגיונט) . שתינו יין לבן חצי יבש שקניתי ברוזנר כפר סבא- שילוב של 3 זנים- טוב מאד והשם פרח מזכרוני וחלה מצוינת מ"ליאור" כפר סבא
וגולת הכותרת- גויאבות ישר מהעץ. מתוקות . מעולות
ערב שני אצל חברים אחרים- ארוחה צמחונית (אחרי שאכלנו את כל הסימנים של החג) -שום דבר ראוי לציון, תבול לא הצד החזק שם.
קינחנו בבראוניז שוקולד דבש - מעשה ידי- אף הוא מתכון מעוגיונט, ללא גלוטן. אכין שוב בפסח
ואתמול - הלכתי עם חברה לאכול צהרים באנגוס תל אביב
חלקנו מנה ראשונה של חציל קלוי ועליו בשר מטוגן וצנוברים- מצוין, לחם הבית הוגש עם חמאה מתובלת, טחינה וסלסלת עגבניות
היא לקחה פילה - 129 שח כולל תוספת ואני שייטל - 300 גרם- 89 שח - הבשר היה טוב רק שהיה עשוי טיפה יותר ממדיום. בפעם הבאה אבקש מדים רייר
תוספות- תפוחי אדמה -קוביות עם בצל ואיולי (פרח השם , זו מנת הדגל בדיקסי) וסלט כרוב אסיאתי- אני כמעט ולא אכלתי הבשר עם הלחם מילאו אותי , החברה אמרה שהסלט מצוין
263 שח לא כולל שרות, הסכמו לקבל באשראי עיגלנו ל 300
קינחו בגלידה בבוזה. התור הזכיר תור ללחם ברוסיה...
הפיאצה מעל החניון מאד נחמדה חבל רק שהחלק האחורי של הבנינים נראה רע ומקלקל את הנוף.
מוסיפה כאן ביקורת (הפוכה...) על אנגוס ת"א ששלח לי חבר טוב
סיפרתי לו שפתחו סניף של אנגוס בת"א ושקראתי על כך ביקורת טובה, מתברר שהוא כבר הספיק לבקר בו וחווה אכזבה. הוא לא רשום לתפוז, לכן אני מעתיקה לכאן את דבריו (לאחר שקיבלתי את אישורו, כמובן):
 
במקרה בחמישי בערב הייתי עם חברה באנגוס החדשה שנפתחה בת"א כדי לנסות את מסעדת הבשרים המעניינת שנחתה ליד העבודה שלי (ניסיתי ללכת עם החבר'ה מהעבודה אבל הם לא בעניין).
 
ואתחיל מהסיכום כי אני חושב שצריך להגיד אותו פעמיים: מאכזב ברמות.
 
אמנם היה חמישי מוקדם בערב (שהינו במסעדה בין 18:30–19:30 לערך) שזה לא בדיוק שעות השיא אבל המסעדה הייתה שוממה לגמרי עם המון כ"א מתבטל (כשנכנסנו בדיוק עזב זוג וכשיצאנו השארנו אותה רק עם הצוות).
 
למרות הריקנות המטרידה החלטנו שבאנו לנסות אז נכנסנו, ניתנה לנו האפשרות לבחור מקום מכל הריק והשומם והוגש לנו תפריט נייר פשוט שקופל למשהו כמו מעיין מעטפה (שנאסף מיד כשסיימנו איתו, כנראה לשימוש חוזר).
 
המלצר היה מאוד נלהב ואפילו די אגרסיבי בלנסות לדחוף אותנו להזמין מנות עם רווח גבוה, ולא ממש היה לעזר כששאלתי אותו על המנות שלפי מחירן הן מהפחות רווחיות שבתפריט (כמו קבב ודומיו). עליהן הוא סינן משהו כמו 'זה מנות בינוניות' וסיכם בכך את דעתו על כרבע מהתפריט.
 
לבשרים הזמנו סטייק סינטה והמבורגר (אחרי שהמלצר אמר, להקלתנו, שהבורגר מגיע עם מיונז וירקות ולא כמצוין בתפריט), ולתוספות הזמנו צ'יפס ופוטטו כדי לגוון.
 
למרות שבמסעדה היו משהו כמו 3 אנשי צוות על כל סועד, הבשרים הגיעו בלי התוספות. הן הגיעו כשתי דקות ומילת זירוז לאחר מכן.
 
ההמבורגר הגיע רייר לגמרי ונאלצנו להחזיר אותו למטבח לצלייה לדרגת מדיום שביקשנו, והסינטה שגם הוזמנה מדיום הייתה מדיום-וול (היינו רעבים, ההמבורגר חזר למטבח, ושנינו חיים בסדר גם עם מדיום-וול, אז עזבנו את עניין רמת הצלייה של הסינטה).
 
לאחר שחזר מהאש, ההמבורגר היה סביר וממש לא יותר מזה (ממש לא כמצופה ממסעדת בשרים), והסטייק היה ברמה של מסעדה פשוטה ששמה בתפריט גם מנת סטייק שתהייה אחת. כשהסטייק עוד היה חם היה לו טעם חלש של סינטה, אבל אחרי כמה דקות הטעם נחלש לרמה של טעם חיוור ביותר... נדרש זמן רב עד שהורגש מעט הטעם שהיה בה.
 
הצ'יפס היה נחמד, עם קצת פפריקה עליו. הפוטטו לא היו מוצלחים, הרוטב שלהם לא התאים (כנראה איזה רוטב כורכום שלא באמת מתחבר למנות של בשר על האש).
 
לסיכום, מהניסיון הזה לא מדובר במסעדת בשרים איכותית אלא בחרטא זולה להמונים שמנסה ללכוד אותם עם מחיר מפתה ונתחים "יוקרתיים" (ולהגנתם אכן מדובר במסעדה זולה יחסית למסעדת בשרים איכותית). הבשר שקיבלנו היה לא איכותי ורמת העשיה הייתה ממש לא כמבוקש.
 
אם לסכם שוב בשתי מילים: מאכזב ברמות.
סיפרתי לו שפתחו סניף של אנגוס בת"א ושקראתי על כך ביקורת טובה, מתברר שהוא כבר הספיק לבקר בו וחווה אכזבה. הוא לא רשום לתפוז, לכן אני מעתיקה לכאן את דבריו (לאחר שקיבלתי את אישורו, כמובן):
 
במקרה בחמישי בערב הייתי עם חברה באנגוס החדשה שנפתחה בת"א כדי לנסות את מסעדת הבשרים המעניינת שנחתה ליד העבודה שלי (ניסיתי ללכת עם החבר'ה מהעבודה אבל הם לא בעניין).
 
ואתחיל מהסיכום כי אני חושב שצריך להגיד אותו פעמיים: מאכזב ברמות.
 
אמנם היה חמישי מוקדם בערב (שהינו במסעדה בין 18:30–19:30 לערך) שזה לא בדיוק שעות השיא אבל המסעדה הייתה שוממה לגמרי עם המון כ"א מתבטל (כשנכנסנו בדיוק עזב זוג וכשיצאנו השארנו אותה רק עם הצוות).
 
למרות הריקנות המטרידה החלטנו שבאנו לנסות אז נכנסנו, ניתנה לנו האפשרות לבחור מקום מכל הריק והשומם והוגש לנו תפריט נייר פשוט שקופל למשהו כמו מעיין מעטפה (שנאסף מיד כשסיימנו איתו, כנראה לשימוש חוזר).
 
המלצר היה מאוד נלהב ואפילו די אגרסיבי בלנסות לדחוף אותנו להזמין מנות עם רווח גבוה, ולא ממש היה לעזר כששאלתי אותו על המנות שלפי מחירן הן מהפחות רווחיות שבתפריט (כמו קבב ודומיו). עליהן הוא סינן משהו כמו 'זה מנות בינוניות' וסיכם בכך את דעתו על כרבע מהתפריט.
 
לבשרים הזמנו סטייק סינטה והמבורגר (אחרי שהמלצר אמר, להקלתנו, שהבורגר מגיע עם מיונז וירקות ולא כמצוין בתפריט), ולתוספות הזמנו צ'יפס ופוטטו כדי לגוון.
 
למרות שבמסעדה היו משהו כמו 3 אנשי צוות על כל סועד, הבשרים הגיעו בלי התוספות. הן הגיעו כשתי דקות ומילת זירוז לאחר מכן.
 
ההמבורגר הגיע רייר לגמרי ונאלצנו להחזיר אותו למטבח לצלייה לדרגת מדיום שביקשנו, והסינטה שגם הוזמנה מדיום הייתה מדיום-וול (היינו רעבים, ההמבורגר חזר למטבח, ושנינו חיים בסדר גם עם מדיום-וול, אז עזבנו את עניין רמת הצלייה של הסינטה).
 
לאחר שחזר מהאש, ההמבורגר היה סביר וממש לא יותר מזה (ממש לא כמצופה ממסעדת בשרים), והסטייק היה ברמה של מסעדה פשוטה ששמה בתפריט גם מנת סטייק שתהייה אחת. כשהסטייק עוד היה חם היה לו טעם חלש של סינטה, אבל אחרי כמה דקות הטעם נחלש לרמה של טעם חיוור ביותר... נדרש זמן רב עד שהורגש מעט הטעם שהיה בה.
 
הצ'יפס היה נחמד, עם קצת פפריקה עליו. הפוטטו לא היו מוצלחים, הרוטב שלהם לא התאים (כנראה איזה רוטב כורכום שלא באמת מתחבר למנות של בשר על האש).
 
לסיכום, מהניסיון הזה לא מדובר במסעדת בשרים איכותית אלא בחרטא זולה להמונים שמנסה ללכוד אותם עם מחיר מפתה ונתחים "יוקרתיים" (ולהגנתם אכן מדובר במסעדה זולה יחסית למסעדת בשרים איכותית). הבשר שקיבלנו היה לא איכותי ורמת העשיה הייתה ממש לא כמבוקש.
 
אם לסכם שוב בשתי מילים: מאכזב ברמות.
חג ביתי ממועט משתתפים אבל איכותי + ג'מה בצהרי החג השני
בערב בחג היינו 4 בלבד. שאר בני המשפחה פוזרו השנה בתפוצות ובגלויות שונות.
למחרת בצהריים הצטרפו שניים נוספים.
לא הכנו ארוחה מסורתית. מה שנאכל:
מרק פלפלים קלויים קר ופיקנטי עם שמן בזיליקום ויוגורט עיזים.
קרפצ'יו שייטל עם חזרת מגוררת ואיולי חזרת (ואותו שמן בזיליקום).
סלט עדשים שחורות ובטטה.
סלט ירוק עם תפוחי עץ בויניגרט הדרים.
תפוחי אדמה בתנור + פירה מושחת.
קדרת כתף בבירה לף בראון עם ירקות שורש (3.5 שעות).
לקינוח - מוס שוקולד לבן וחלבה ומוס לימון.
בצהרי החג השני קפצנו לג'מה היפואית החביבה. 6 אנשים. נדגמו 2 סוגי פיצות, פסטה אחת, סלקים בטאבון, 2 סוגי ריזוטו ודג לברק שלם. כולל יין, אפרולים ושתייה קלה שילמנו קצת יותר מ-750 ש"ח ל-6 איש. סביר לגמרי. האוכל היה טעים ועשוי היטב. המסעדה הייתה מלאה מפה לפה.
את הקינוח ליקקנו בכפיתולינה המשובחת בשוק הפשפשים.
בערב בחג היינו 4 בלבד. שאר בני המשפחה פוזרו השנה בתפוצות ובגלויות שונות.
למחרת בצהריים הצטרפו שניים נוספים.
לא הכנו ארוחה מסורתית. מה שנאכל:
מרק פלפלים קלויים קר ופיקנטי עם שמן בזיליקום ויוגורט עיזים.
קרפצ'יו שייטל עם חזרת מגוררת ואיולי חזרת (ואותו שמן בזיליקום).
סלט עדשים שחורות ובטטה.
סלט ירוק עם תפוחי עץ בויניגרט הדרים.
תפוחי אדמה בתנור + פירה מושחת.
קדרת כתף בבירה לף בראון עם ירקות שורש (3.5 שעות).
לקינוח - מוס שוקולד לבן וחלבה ומוס לימון.
בצהרי החג השני קפצנו לג'מה היפואית החביבה. 6 אנשים. נדגמו 2 סוגי פיצות, פסטה אחת, סלקים בטאבון, 2 סוגי ריזוטו ודג לברק שלם. כולל יין, אפרולים ושתייה קלה שילמנו קצת יותר מ-750 ש"ח ל-6 איש. סביר לגמרי. האוכל היה טעים ועשוי היטב. המסעדה הייתה מלאה מפה לפה.
את הקינוח ליקקנו בכפיתולינה המשובחת בשוק הפשפשים.
גם אנחנו היינו רק ארבעה
נסענו לערבה לארוחת החג שחלקה היתה קנויה וחלקה הכנו לבד.
 
לברכות הכנתי סלט סלק עם הרבה כוזברה; דלעת צלויה בלימון, דבש ואגוז מוסקט; לוביה מבושלת ומוח ברוטב יין לימון ולבבות ארטישוק.
קניתי בעזורה ריאות ברוטב ובמעדניית יום טוב קציצות פראסה.
 
חוץ מזה, הכנתי עוף וירקות שורש בתנור (מתכון של גיל גוטקין) ואמא שלי הכינה אורז. לקינוח היתה עוגת תפוחים שנשרפה קצת.
 
ידענו ארוחות מוצלחות מזו בחגים, אבל בסף הכל היה נחמד.
נסענו לערבה לארוחת החג שחלקה היתה קנויה וחלקה הכנו לבד.
 
לברכות הכנתי סלט סלק עם הרבה כוזברה; דלעת צלויה בלימון, דבש ואגוז מוסקט; לוביה מבושלת ומוח ברוטב יין לימון ולבבות ארטישוק.
קניתי בעזורה ריאות ברוטב ובמעדניית יום טוב קציצות פראסה.
 
חוץ מזה, הכנתי עוף וירקות שורש בתנור (מתכון של גיל גוטקין) ואמא שלי הכינה אורז. לקינוח היתה עוגת תפוחים שנשרפה קצת.
 
ידענו ארוחות מוצלחות מזו בחגים, אבל בסף הכל היה נחמד.
הרבה אוכל ביתי וגם ביקור בטאבולה/הרצליה
אחת הפרסומות שהכי תקועות לי בראש אחרי שנים שהיו מפמפמים אותה ברדיו בלי סוף (יכול להוית שעדין אבל גם שנים שאני לא שומע רדיו FM...).
ביקור שלישי במקום ב-15 השנה האחרונות. בעבר זה היה לאירועים משפחתיים. כאן זה היה אחרי ניסיון ביקור בבנדיקט שגילה תור אינסופי של אנשים שמישום מה החליטו להתמסר לשיטת ה"אי אפשר להזמין מקום" הבלתי נסבלת שלהם בסופי שבוע. מצד שני כל עוד יש מספיק מטורפים שיעמדו שם כאילו מחלקים זהב אז למה שהם ישנו את השיטה.
האמת שלא השתנה שם יותר מדי, וכמו שזכרנו - עושים שם עבודה טובה למדי. לא משהו יוצא דופן אבל גם לעשות את מה שאתה יודע בצורה טובה לאורך שנים ראוי להערכה.
היינו שם ארבעה מבוגרים ושלושה ילדודס.
למנה ראשונה הזמנו קוביות פולנטה ופטריות בציפוי פריך (34). זו היתה המנה הפחות מוצלחת לטעמי. אני אוהב את הפולנטה שלי דייסתית, וכאן בגלל צורת ההגשה היא היתה מאד יבשה. האיולי שהוגש עם המנה נמשח בדקיקות על הצלחת, ולכן כמעט לא הורגש. אם היו מנפקים קערית ממנו שמאפשרת לטבול בה את הקוביות יכול להיות שזה היה משפר קצת את המצב.
החברים לקחו לראשונה קפרזה, שהיתה קלילה ומרעננת, עם מוצרלה מצויינת אבל בתימחור שנראה לי קצת מוגזם (46).
הקטנה קיבלה מנה ענקית של לינגוויני בולונז (57), עם כמות נדיבה מאד של בשר. הפסטה היתה מוצלחת מאד והבשר היה עשיר בטעם (וריח
). דוגמא טובה למנה שהיא מאד מאד בייסיק שקיבלה ביצוע טוב.
אנחנו הזמנו שתי מנות ניוקי.ניוקֱי סלֹקֱ (69) עם ריקיטה ואגוזי פקאן ברוטב שמנת. הניוקי היו מהסוג העגלגל, שכיף לנגוס בו, והטעמים השתלבו בצורה מאד מעודנת. היה כיף לאכול את המנה הקטיפיתית הזאת.
המנה השניה של הניוקי, עם פרוסות עוף ואװז, בזילֹיקֱום ועגבניות מיובשות, ואיך לא - רוטב שמנת, היתה לטעמי פחות מוצלחת מהניוקי סלק. הניוקי היה מעט "דביקי" מדי יחסית לאיך שאני אוהב אותם, אם כי עדין בגבולות הסביר. הבעיה העיקרית היתה שבניגוד לניוקי של הסלק שבה הכל השתלב בצורה מאד מעודנת, כאן הטעמים היו אגרסיבים מדי. כמו ההבדל בין להכנס לים סוער לבין ים חלק ורגוע.
עם ילדים אי אפשר בלי קינוחים. פונדנט שוקולד חמה (37) היתה במרקם הנכון, נוזלי באמצע כמו שצריך. בטעם - לא מספר אחד שפגשתי אבל סביר. טרמיסו (33) מוצלח, עם איזון נכון בין טעמי הקפה לבין טעמי קרם השמנת/מסקרפונה.
בדיעבד הצטערתי שלקנו שתי מנות ניוקי. הרבה מתלוננים על הדוגמיות שנותנים במסעדות. לי יותר מפריע לצאת ממסעדה עם בטן כבדה, וכאן הפחממות והשמנת עשו את שלהם, ואם היינו יודעים שהקטנה תקבל מנה היסטרית שנצטרך לעזור לה לחסל קרוב לחצי שלה אז כנראה שהיינו מזמינים אחרת. אפילו שמהקינוחים כל אחד אכל כפית וחצי, זה הרגיש כמו האנגאובר של אוכל, עם כבדות שליוותה את הגוף עד שעות הערב. צריך לקחת את זה בחשבון במסעדות מהסוג הזה ולא להתפתות להזמין יותר מדי.
לאורך כל הארוחה, הן מבחינת ביצוע המנות והן מבחינת השירות, הורגש שהמסעדה מתפקדת כמו מכונה משומנת. גם שתי המנות הפחות מוצלחות היו בגבולות הסביר. המוצלחות (הניוקי סלק והטירמיסו, והאישה בטח משפשפת את העיניים כשהיא קוראת את זה ממני) היו מאד מענגות.
בוטום ליין
מבלי להתיימר להיות איזה מסעדה עילית ובלי להגרר לאופנה של מסעדות שף על כך המשתמע - המסעדה שומרת על עקביות מבורכת לאורך שנים. זה די נדיר בארץ. ריספקט.
אחת הפרסומות שהכי תקועות לי בראש אחרי שנים שהיו מפמפמים אותה ברדיו בלי סוף (יכול להוית שעדין אבל גם שנים שאני לא שומע רדיו FM...).
ביקור שלישי במקום ב-15 השנה האחרונות. בעבר זה היה לאירועים משפחתיים. כאן זה היה אחרי ניסיון ביקור בבנדיקט שגילה תור אינסופי של אנשים שמישום מה החליטו להתמסר לשיטת ה"אי אפשר להזמין מקום" הבלתי נסבלת שלהם בסופי שבוע. מצד שני כל עוד יש מספיק מטורפים שיעמדו שם כאילו מחלקים זהב אז למה שהם ישנו את השיטה.
האמת שלא השתנה שם יותר מדי, וכמו שזכרנו - עושים שם עבודה טובה למדי. לא משהו יוצא דופן אבל גם לעשות את מה שאתה יודע בצורה טובה לאורך שנים ראוי להערכה.
היינו שם ארבעה מבוגרים ושלושה ילדודס.
למנה ראשונה הזמנו קוביות פולנטה ופטריות בציפוי פריך (34). זו היתה המנה הפחות מוצלחת לטעמי. אני אוהב את הפולנטה שלי דייסתית, וכאן בגלל צורת ההגשה היא היתה מאד יבשה. האיולי שהוגש עם המנה נמשח בדקיקות על הצלחת, ולכן כמעט לא הורגש. אם היו מנפקים קערית ממנו שמאפשרת לטבול בה את הקוביות יכול להיות שזה היה משפר קצת את המצב.
החברים לקחו לראשונה קפרזה, שהיתה קלילה ומרעננת, עם מוצרלה מצויינת אבל בתימחור שנראה לי קצת מוגזם (46).
הקטנה קיבלה מנה ענקית של לינגוויני בולונז (57), עם כמות נדיבה מאד של בשר. הפסטה היתה מוצלחת מאד והבשר היה עשיר בטעם (וריח
אנחנו הזמנו שתי מנות ניוקי.ניוקֱי סלֹקֱ (69) עם ריקיטה ואגוזי פקאן ברוטב שמנת. הניוקי היו מהסוג העגלגל, שכיף לנגוס בו, והטעמים השתלבו בצורה מאד מעודנת. היה כיף לאכול את המנה הקטיפיתית הזאת.
המנה השניה של הניוקי, עם פרוסות עוף ואװז, בזילֹיקֱום ועגבניות מיובשות, ואיך לא - רוטב שמנת, היתה לטעמי פחות מוצלחת מהניוקי סלק. הניוקי היה מעט "דביקי" מדי יחסית לאיך שאני אוהב אותם, אם כי עדין בגבולות הסביר. הבעיה העיקרית היתה שבניגוד לניוקי של הסלק שבה הכל השתלב בצורה מאד מעודנת, כאן הטעמים היו אגרסיבים מדי. כמו ההבדל בין להכנס לים סוער לבין ים חלק ורגוע.
עם ילדים אי אפשר בלי קינוחים. פונדנט שוקולד חמה (37) היתה במרקם הנכון, נוזלי באמצע כמו שצריך. בטעם - לא מספר אחד שפגשתי אבל סביר. טרמיסו (33) מוצלח, עם איזון נכון בין טעמי הקפה לבין טעמי קרם השמנת/מסקרפונה.
בדיעבד הצטערתי שלקנו שתי מנות ניוקי. הרבה מתלוננים על הדוגמיות שנותנים במסעדות. לי יותר מפריע לצאת ממסעדה עם בטן כבדה, וכאן הפחממות והשמנת עשו את שלהם, ואם היינו יודעים שהקטנה תקבל מנה היסטרית שנצטרך לעזור לה לחסל קרוב לחצי שלה אז כנראה שהיינו מזמינים אחרת. אפילו שמהקינוחים כל אחד אכל כפית וחצי, זה הרגיש כמו האנגאובר של אוכל, עם כבדות שליוותה את הגוף עד שעות הערב. צריך לקחת את זה בחשבון במסעדות מהסוג הזה ולא להתפתות להזמין יותר מדי.
לאורך כל הארוחה, הן מבחינת ביצוע המנות והן מבחינת השירות, הורגש שהמסעדה מתפקדת כמו מכונה משומנת. גם שתי המנות הפחות מוצלחות היו בגבולות הסביר. המוצלחות (הניוקי סלק והטירמיסו, והאישה בטח משפשפת את העיניים כשהיא קוראת את זה ממני) היו מאד מענגות.
בוטום ליין
מבלי להתיימר להיות איזה מסעדה עילית ובלי להגרר לאופנה של מסעדות שף על כך המשתמע - המסעדה שומרת על עקביות מבורכת לאורך שנים. זה די נדיר בארץ. ריספקט.
אחד המקומות הראשונים בארץ שאכלתי בו פסטה טרייה, כמדומני. לא ישבתי בה מזה שנים, אבל בפעמים שביקרתי בה לא התאכזבתי. היא לא מסעדה מפונפנת, אבל כפי שכתבת – עושה את עבודתה נאמנה. משמח לשמוע שאכן שומרת על יציבות. אגב, אני מעדיפה נדיבות על קמצנות; לא חייבים לצאת מלאים, אם נשאר בצלחת אורזים הביתה. רוב הפסטות שורדות לא רע גם את החימום למחרת.
כמותית זה לר היה הרבה הפעם
בגלל שתי המנות ניוקי. המנה היחידה שהיתה גדולה כמותית היתה הבולונז של הקטנה, אבל זו מנה שכל אחד אכל ממנה שליש. החברים שלקחו מנות פסטה אכן ארזו הביתה אבל אצלנו מדובר על שתי מנות ניוקי שכל אחת מכילה פחות מ-20 כדורים, כך שמה שהכביד לא היתה הכמות אלא המשקל הסגולי של המנה
לכן גם התחושה לא היתה של "ווי ווי התפוצצתי" (מה שבדרך כלל מרגישים אחרי ארוחה של סלטים-שיפודים-פיתות) אלא תחושה של כבדות שנמשכת כמה שעות טובות אחרי.
בגלל שתי המנות ניוקי. המנה היחידה שהיתה גדולה כמותית היתה הבולונז של הקטנה, אבל זו מנה שכל אחד אכל ממנה שליש. החברים שלקחו מנות פסטה אכן ארזו הביתה אבל אצלנו מדובר על שתי מנות ניוקי שכל אחת מכילה פחות מ-20 כדורים, כך שמה שהכביד לא היתה הכמות אלא המשקל הסגולי של המנה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.