לוקה ולינו, טופולינו חזרה לעיר הגדולה

לוקה ולינו, טופולינו חזרה לעיר הגדולה

היה לי פינה חמה בלב לטופולינו, מצאתי את המקום במקרה לפני כעשור בשיטוט מקרי בשוק מחנה יהודה, התאהבתי בספסל הקטן בחוץ על רחוב אגריפס שנתן נקודת מבט אנתרופולגית מרהיבת עין ובאוכל הקטן והמדוייק, אהבתי לראות את בעלת הבית יושבת בשולחן קטן בפנים ומנקה במיה טריה בצהרים, אהבתי את השירות הניחוח והאווירה הנעימה , לא הספקתי לדגום אותה בגרסא הבשרית ונעצבתי מתי שהיא סגרה את שעריה, אז ברגע ששמעתי שהם פתחו בתל אביב תחת שם חדש "לוקה ולינו" הגעתי עמוס בציפיות.
ביום שישי בשעה שבע רחוב לילנבלום היה די שומם, המסעדה לא בולטת כלפי חוץ ואין שום שלט, רק ויטרינה שקופה גדולה עם שם המסעדה צבוע בכתב יד, בפנים המקום מפתיע עם תקרת עץ גבוהה וקונסטרוקצית מתכת פתוחה-סגורה עם מטבח גדול ויפה, תנור פיצה בוהק בלבן וסירים מבעבעים ברטבים מגרים.
הושיבו אותנו בשולחן זוגי קטן, קצת המתנה יותר מדי ארוכה למלצר ותפריטים מלאי אפשרויות, המחירים הגיוניים, הראשונות סביב 40 ש"ח, פסטות סביב 50, מנות עיקריות 60-80 ש"ח, תמחור שמעודד אותך לנסות הרבה מנות, המנות עצמם גם מסקרנות וסימנתי לא מעט אפשרויות לפעמים הבאות.
ברגע שהגיע המלצר הכל היה נהדר, חלקנו מגבלות על האוכל (בלי pלפלים בשבילה) והוא חג סביבנו ובדק כל מנה ומנה , התענין והתאים מנות.
התחלנו עם בוריק ממולא ריקוטה ביתית ותרד עם ביצה, בוריק גדול ותפוח עמוס בכל טוב שהגיע אחרי טיגון מדוייק עם עריסה בייתית חביבה והיה שופע טעמים ומרקמים (37 ש"ח) ובמנה החביבה שלי מטופולינו הישנה של קממבר אפויה במחבת קטן עם שיני שום ודבש (42 ש"ח) שהייתה מושחתת, עם 2 פרוסות בריוש קלויות וחסות פריכות , מנה נהדרת של פשטות.
המתנה קצת ארוכה לעיקריות , אחת ממנהלות המקום הגיעה והתנצלה והבטיחה לפצות לפמרות שלא ביקדנו כלום, העיקריותהגיעו עם מהנ קלאסית נוספת של ניוקי אה לא רומנה, 3 עיגולים מכובדים של ניוקי סולת עם רוטב עגבניות שנשרפו בטאבון, מנה מנחמת ומלאת אהבה (38 ש"ח) ובשבילי מנה של ספגטי סרדינים שנכבשו במקום, הפסטה הייתה עשוייה במדוייק, שילבו של סרדינים די עדינים, צימוקים מתקתקים, המון לימון , עשבי תיבול ושום שבנו מנה מענינת ונעימה (48 ש"ח) המנות היו בינוניות בגודלן ולא מכבידות, אבל ביחד עם הראושונת כבר היינו מלאים והמתנו לקינוח.
התלבטנו בין 2 קינוחים, בחרנו בקנולי (25 ש"ח) והמלצר התעקש שנבחר עוד אחד שניתו על חשבון הבית, אז לקחנו גם קרם לימון (39 ש"ח- OTH) הקנולי היה יפה, עשוי כהלכה עם קציפת מסקרפונה מעט אנמית בטעמה, הקרם לימון היה כביר, קערה מלאה קרם לימוני עז עם פירורי עוגיות אמרטי ותאנים בשלות פרוסות, פירור לא נשאר משתי המנות.

החשבון הגיע 190 ש"ח לזוג, תמחור מעולה שכבר לא פגשתי בעיר הגדולה, אוכל נהדר ומענין, אוירה נעימה של מקום קטן-גדול עם אוכל איטלקי כהילכתו, אין פה בשורה קולינארית אלא מסעדה טובה ומענינת שאני בטוח אחזור אליה בקרוב
 

erezavn

New member
תודה דוקטור על הדיווח. הנה הביקורת שלי...

הדוקטור הרים להנחתה אז אני שב לדווח גם על הארוחה שלי בלוקה ולינו...

זה היה בשבוע הראשון לפעילות המסעדה, כך שהשירות והמטבח עדיין לא עבדו במלוא הכוח והמרץ וזה טבעי. הגענו אקראית בערב של אמצע שבוע. המסעדה הייתה די מלאה. בטופולינו בעוונותיי לא יצא לי לשבת אז אין לי מדד להשוואה.
החלל עצמו מאד מרווח עם תקרה גבוהה במיוחד. עיצוב שמשלב ביתיות איטלקית ואורבניות תל אביבית תעשייתית מעט. באופן אישי הרגשתי שעדיין חסר משהו והכל מעט עירום וחשוף מדי, אבל הסה"כ נעים בהחלט.

התפריט הוא תפריט סיציליאני שכולל מוטיבים צפון אפריקאיים, במיוחד תוניסאיים (טופולינו הייתה "רומאית"). מנות הפסטה כאן, כמו באיטליה, הן מנות בינוניות בגודלן - מנות ביניים, ולא מנות עיקריות. מקריאת התפריט ברור לגמרי שזו לא עוד מסעדה איטלקית בנאלית, אלא מסעדה שמנסה להביא לכאן אוכל איטלקי פחות שגרתי. אני לחלוטין בעד. היות ולא היינו רעבים במיוחד, הזמנו כל אחד 2 מנות - אחת ראשונה ואחת מגזרת הפסטות. על מנה עיקרית ויתרנו.

המנה הראשונה שאני הזמנתי הייתה מנה של לשון עגל: פרוסות דקות של לשון עגל מעושנת עם עשבי תיבול, צלפים, פיסטוקים וחזרת טרייה. 38 ש"ח. שגיא כהן בביקורתו על לוקה ולינו הלין שבמנה שלו הוא הרגיש רק את החזרת שהייתה דומיננטית וחריפה מדי. אצלי זה היה הפוך. החזרת לא הורגשה מספיק, והמנה כולה אף כי הייתה טעימה בהחלט, הרגישה עבורי עדינה מדי. לשון העגל הייתה נימוחה וטעימה מאד, אבל האלמנטים שמסביב פחות זהרו ואת הפאנץ' שציפיתי לקבל מהחזרת לא קיבלתי. גם העישון לא היה מספיק נוכח לטעמי. עם מעט יותר חידוד טעמים (יותר חזרת, יותר עישון) זו יכולה להיות מנה ראשונה אדירה.

השותפה הזמינה מנת גבינת קממבר אפויה עם שום קונפי ודבש שתוארה לעיל. שילוב מפנק, מושחת וטעים. הגבינה הייתה נימוחה והשתלבה מצוין עם שאר האלמנטים. הלחם (בריוש) לא הרקיע שחקים ולא הרגיש טרי במיוחד, ואפשר לשפר את האלמנט הזה.

עוד נאכל - רביולי ארטישוק וריקוטה עם חמאת לימון וטימין. 56 ש"ח. הרביולי שהיו מהז'אנר הקטן למדי בגודלם, היו עדינים וטעימים מאד. הלימוניות בהחלט הורגשה וגם המילוי היה נוכח ומוצלח. מידת העשייה של הפסטה הייתה מעט יותר מהנדרש (כלומר רביולי מעט רכים מדי), אבל הסועדת נהנתה.

אני אכלתי את הספגטי סרדינים כבושים ותערובת עשבי תיבול. המלצרית הבטיחה שהיא פיקנטית ועזת טעמים. הפסטה הייתה טעימה ועשויה אל-דנטה כמו שצריך, אבל עזות הטעמים לא הייתה שם. לא מספיק שום, לא מספיק עשבי תיבול ובעיקר לא מספיק טעם של סרדינים. הסרדינים הכבושים שציפיתי שיהיו עזי טעם, היו עדינים למדי. מנה שציפיתי שתהיה בועטת, נוכחת ונשכנית, אבל בפועל הייתה נעימה ועדינה מדי. פעם הבאה אנסה את הפסטה עם הסלסיצ'ה.

קינוח: טרטופו עם קרם קפה והל ורוטב מסקרפונה. 41 ש"ח. הקינוח היה טעים. קרם שוקולד שוקולדי וטעים, קרם קפה והל טעים. איזון מתיקות טוב. לטעמי התמחור שלו מעט גבוה ביחס לגודלו ולמרכיביו. לקינוח לקח המון זמן הגיע והאחראי צ'יפר אותנו ב-2 צ'ייסרים על ההמתנה.

שורה תחתונה - די דומה לדעתו של הדוקטור...
למרות התקלות הקטנות, חוסר האחידות בעשיית המנות, וחוסר חידוד הטעמים בחלק מהמנות, יש כאן מסעדה בהחלט טובה, ומה שחשוב - בעלת פוטנציאל גבוה מאד. אני מניח שעם הזמן, העניינים יתקתקו טוב יותר והטעמים ועשיית המנות ישתפרו וילכו. בסה"כ נראה שיש כאן מסעדה מבטיחה בהחלט עם תפריט איטלקי (סיציליאני) מעניין, לא שגרתי ומבטיח, ואני מניח שאחזור לכאן לטעום מנות נוספות בהמשך.

http://processing-food.blogspot.co.il/2016/10/blog-post_12.html













 
מסכים כמעט לכל מילה

חלק מהיופי של המקום הוא שהוא הצליח לשמור על אווירה משפחתית עם הבעלים שמתרוצצים במטבח ובחלל, צוות שבאמת מתענין ודואג ורוצה לתת לך אירוח איכותי.
ואני הייתי שמח שהמקום יכנס לשגרה ויתמקצע ולראות איך הוא יתפתח
 

החתולית

New member
לשניכם על הדיווחים

טופולינו היתה נהדרת, והאווירה בה היתה די דומה למה שאתם מתארים.
&nbsp
נראה שהטוויסט הצפון אפריקאי עושה טוב ללוקה ולינו.
 
למעלה