כמה ימים ברחוב הארבעה והסביבה

[viczi]

כמה ימים ברחוב הארבעה והסביבה

אחרי שקיבלתי לא מעט המלצות מחברי הפורום אני חוזרת לדווח.
לצערי, כמות הארוחות הייתה מוגבלת יחסית עקב לו"ז צפוף, כך שחלק מההמלצות נשמרות לפעם הבאה.

 

[viczi]

ארוחות בוקר

גילוי נאות מספר 1: היו לי 2 שוברים לארוחת בוקר אז חלק מהמקומות שבחרתי נבחרו תחת אילוץ זה, אם כי הארוחות היו טעימות ונעימות אז לא הצטערתי.

גילוי נאות מספר 2: אני לא מתחברת לקונספט של ארוחת בוקר ישראלית בה מוגשים ביצים עם שלל סלטים, מטבלים, תוספות וכמות גדולה של לחם. אמנם אני אוהבת לאכול ארוחת בוקר משביעה אך זו כמות של אוכל שאני לא יכולה לסיים ונורא עצוב לי שמה שנשאר נזרק...
הייתי מעדיפה שייתנו לי אפשרות לבחור מה אני רוצה לקבל עם הביצים ובאילו כמויות.

 

[viczi]

ארקפה באיזור "הבימה"

בחרתי ב"בוקר ארקפה" אשר מתוארת בתפריט באופן הבא:
ארוחת הבוקר עשירה המוגשת עם לחם הבית ומיני מאפים היישר מהתנור. ארוחת הבוקר כוללת שתי ביצים לבחירה (מקושקשת, עין, הפוכה, רגילה ועוד), סלט ירקות טרי, לאבנה, ממרח אבוקדו, ממרח טונה, מיקס זיתים מתובלים, יוגורט צאן עם גרנולה, חמאה וריבה תוצרת בית. לצד הארוחה יוגשו שני סוגי שתייה (מיץ טבעי וקפה).

בחרתי במקושקשת וביקשתי לוותר על זיתים, אבוקדו וחמאה (כי אלו דברים שאני פחות אוהבת וכאמור מאוד קשה לי עם זריקת אוכל).
המלצר היה מאוד נחמד ושאל אם ארצה לקבל צלוחיות כפולות של הדברים שאני אוהבת במקום הדברים עליהם בחרתי לוותר.
באופן כללי השירות היה מאוד נעים ומתחשב.
הארוחה כוללת שני סוגי שתיה. כשאמרתי ששתיה אחת מספיקה לי המלצר הציע לי לקחת בקבוק מים מינרליים לדרך.
אמנם לא לקחתי את המים אבל מאוד אהבתי את הגישה הזאת בשירות, שגורמת לארוחה להרגיש יותר כמו אירוח.

האוכל הגיע מהר ובהגשה אסטתית.
על הצלחת הגדולה היו מונחים המקושקשת וצלוחית הסלט.
על מגדל דו-קומתי של מגשים היו מונחים צלוחיות של ממרחים, כיכר קטנה של לחם טעים, שני סוגי מאפים וצלוחית עם ריבה.
המקושקשת הייתה קלילה, הסלט היה עשיר בירקות (ולא רק חסה כמו שמגישים בחלק מהמקומות), הממרחים היו טובים, הלחם היה טעים (גם לבדו וגם בתוספת ריבה). מהמאפים הצלחתי לטעום רק אחד כי הייתי ממש ממש שבעה.

המקום כולל ישיבה בפנים ובחוץ, הצוות נעים, השירות נהדר, הארוחה אמנם די סטנדרטית בהרכבה אבל טעימה ונדיבה.
בהחלט מקום שאני מתכננת לחזור אליו לארוחת בוקר בביקורים הבאים שלי באיזור.

 

[trilliane]

גם אנחנו בד"כ מוותרים מראש על רכיבים שיודעים שלא נאכל

הקיבולת שלי כנראה גדולה משלך, בד"כ אין לי בעיה לחסל ארוחת בוקר ישראלית רגילה (של בית קפה) בעיקר כי לרוב אני לא אוכלת אותה על הבוקר...

כיף לקרוא שנהנית ושהשירות אדיב ונעים (כן ירבו!).
&nbsp
אגב, אם אני לא מנצלת שתייה שכלולה בארוחה ואפשר לקחת בקבוק לדרך אני עושה זאת בכיף, למה לא? זה חלק מהארוחה ששילמתי עליה, קל וחומר אם אני יודעת שארצה לשתות זאת בהמשך היום. במקומך הייתי מודה למלצר הנהדר ולוקחת את המים (גם ככה הסתובבתי באייקון עם "משקולת" בתיק של בקבוק מים, פשוט סחבתי מהבית כדי לא לשלם הרבה על קנייה באזור).

 

[viczi]

אכן השירות משפיע רבות

בהחלט היה אפשר לקחת את הבקבוק, אבל היה קשה לי עם גישה "לקבל את מה ששילמתי עליו" במקום שהתנהג אליי כל כך יפה והוגן.
שקלתי לבקש לארוז את הלחם שלא סיימתי אבל בסוף התביישתי.
קצת מצטערת על זה, כנראה זרקו בכל מקרה

 

[viczi]

בנדיקט בשרונה מרקט

בנדיקט הייתה מתוכננת כמקום לאכול בו בשעה 11, כשרוב המקומות עוד לא פתוחים.
כשהתקשרתי להזמין מקום נאמר לי שאין אפשרות להזמין מקומות בחול המועד.
כשהגעתי קצת אחרי 11 גיליתי שיש תור ורשימת המתנה.
מתוך עיקרון, אני לא עומדת בתור למסעדה.
במיוחד באיזור בו יש מסעדות רבות אחרות.

ביום אחר הגעתי בסביבות השעה שמונה ואכלתי ארוחת בוקר.
הזמנתי "אג בולז" - כדורי אומלט המוגשים ברוטב פטריות שמפיניון, פורטבלו ויער בשמנת ואגוז מוסקט.
המנה נדיבה, המרקם של "כדורי" אומלט נעים, אך הרוטב כבד מדי לטעמי לשעות הבוקר (אני חובבת רוטב על בסיס שמנת אבל כנראה פחות בשעות הבוקר.
הסלט מורכב בעיקר מחסה.
הלחם טעים ועם ריבה מאוד טעימה שמגיעה עם הארוחה מהווה קינוח נפלא.
עם ארוחה מגיעה גם שתיה קרה או חמה (אני בחרתי תה).

ארוחה לא רעה.
מעט יקרה ולא מסבירה את התור שראיתי בשעות יותר מאוחרת...
אם אהיה בסביבה אנסה מנות נוספות, אם כי ראיתי שביצים עלומות מוגשות על לחם ולא על לחמניה ודי התאכזתי מכך.

 

[Nרב]

בבנדיקט יש מדיניות של נראות של תור

גם כשיש מקומות פנויים בפנים. זה עולה לנו על העצבים וגורם לנו להדיר רגלינו, למרות שלי אין בעיה לעמוד בתור

 

[viczi]

מדיניות מוזרה משהו

באמת מוריד את החשק לסעוד אצלם, במיוחד כשיש אופציות אחרות...

 

[מהישנים שסגרו להם]

האגז בנדיקט שלהם מאוד מוצלחים- גם אם זה על לחם

ואני ניסיתי לאכול את המנה בבתי קפה אחרים בארץ, והחוויה בד"כ גרועה, כי הם לא יודעים להכין רוטב הולנדייז, ולפעמים הלחמנייה מגיעה רטובה מדיי או מתוקה מדיי.
באמת ממליצה לנסות את האגז בנדיקט שם.

 

[viczi]

קפה "לוונדר" באיזור הבימה

בחרתי ב"בוקר איכרים": אומלט פטריות, תרד, כרישה וגבינת צאן, סלט בוקר, סלט טונה, גבינת שמנת, פטה, לאבנה בזעתר וגרגירי חומוס, קרם חציל, ממרח חלווה, יוגורט עם גרנולה ודבש, קונפיטורת פרי, חמאה, לבחירה לחם לבן או דגנים, מיץ טבעי וקפה/תה לבחירה.

האומלט היה נחמד, הסלטים טעימים (גם בסלט זה היו מגוון ירקות ולא רק חסה), לרוב הצלוחיות עם ממרחים כלל לא הגעתי, הלחם היה טעים וגם במקרה זה סיימתי את הארוחה בלחם עם ריבה.

המלצר שטיפל בי היה נחמד אבל בשלבים מוקדמים של הארוחה שלי הגיע לסניף איש בעל סמכות (כנראה מנהל מסוג כלשהו) והחל לפזר את סמכותו לכל עבר. מבחינתי זה הדבר האחרון שאני רוצה לראות ביום חופש כשאני מנסה להינות מארוחת בוקר שלווה.

"לוונדר" ו"ארקפה" הן שכנות ובשתיהן הארוחה הייתה טעימה, אך מבחינתי ב"ארקפה" הצוות התנהג בצורה יותר נעימה והשירות התאים לי הרבה יותר.

 

[trilliane]

גם אני נוהגת לקרוא לו "לוונדר" אבל הוא לנדוור (landwer)

ולמיטב ידיעתי נהגה כשם משפחתה של הח"כית והשרה סופה לנדבר.
&nbsp
יש לרשת סניף חביב בחיפה (ליד הסינמטק). אני לא מהמתלהבים, אבל הוא חביב, והחבר'ה אוהבים לשבת שם אז אני זורמת. מנת ה"דגל" היא ה"רוזלך" – מעין רוגלך (אבל מגולגלים מרצועה צרה יחסית ולכן לא ארוכים, וכך מתקבל חתך שמזכיר ורד) וממולאים בשוקולד (נוטלה) ומוגשים חם. קינוח די פשוט אך ממכר ומתאים מאוד להזמנה קבוצתית (קשה עד בלתי אפשרי להשתלט עליו לבד ואפילו בזוג זה לא קל אם אוכלים לפניו).
http://www.haaretz.co.il/food/recipes/1.2898991

 

[viczi]

אוי, את צודקת

באמת לנדבר...

כנראה המוח שלי השלים את אוסף האותיות למילה הקרובה ביותר המוכרת לו...

תודה על ההערה

 

[viczi]

הארוחות

 

[viczi]

מסה

התיאורים של oreldi עשו את שלהם והזמנתי מקום במסה.

יאמר לזכותם: למרות שמדובר במסעדה מבוקשת יחסית ולמרות שמדובר בחול
המועד בשעה עמוסה יחסית (20:00), הם לא התנגדו שאזמין שולחן לאחד לאחר שהסברתי שישיבה בשולחן הגדול לא מתאימה לי.

מאוד נהניתי מרמת שירות הגבוהה. אפילו בפרטים הקטנים: החלפת סכום ונקיון שולחן בין המנות, הניסוח "האם המנה לטעמך?" במקום "טעים לך?" הרגיל, השאלה באיזה סדר להוציא את המנות. השירות הוא שילוב מושלם בין אדיבות לבין חברתיות.

אהבתי את העיצוב, עם האור מעומעם ע"י בדים והמגוון כסאות. הדבר היחיד שהפריע לי הוא המרחק בין השולחנות. הושיבו אותי על הספה, שהייתה נוחה בזכות הכריות הרבות אך השולחנות שלידה צמודים אחד לשני בצורה לא נעימה. משמאלי היה שולחן פנוי אך מימיני ישב זוג ששיחותיו על שלל בעיות היומיום ושיחות הטלפון שביצעו בהחלט פגמו בהנאה שלי במידת מה.

וכמובן האוכל.
גילוי נאות: ביצעתי פשע. אכלתי ארוחת צהריים גדולה באובן קובן ב-14:00 כשהייתה לי הזמנה למסה לשעה 20:00 (יש לי תירוצים).
אז... ביקשתי לוותר על הלחם כי רציתי להינות משתי מנות ראשונות (אל תסקלו אותי, אני אוהבת לחם, אבל לחם אוכלים באהבה או לא אוכלים אותו בכלל). למרות הוויתור על הלחם קיבלתי טעימה ממרק גספצ'ו שהיה חביב ביותר.
בהשראתה של oreldi הזמנתי:
ניוקי סרטנים, קרם גבינה כחולה, ביסק וחלמון שליו (76 ש"ח) - המנה מאוד אסתטית, עם ביצת שליו בקליפתה במרכזה. לכאורה אני אוהבת את כל המרכיבים המוזכרים בתיאור המנה אך השילוב שלהם במנה ספציפית זו לא היה לטעמי. הניוקי אכן נמס בפה ולא דומה לניוקי שאכלתי במסעדות אחרות אך לא הצלחתי להתחבר לטעם שיצרו שאר המרכיבים. אני מסכימה עם oreldi לגבי הקרוטונים - לדעתי המרקם שלהם לא מתאים למרקמם העדין של שאר המרכיבים.
כיסוני בשר חצי חצי, יוגורט עיזים, נענע ותרד, קרם עגבניות מיובשות, צנוברים, שקדים מלוחים ו"לחמעג'ון" (64 ש"ח) - הכוכבת של הארוחה. הכיסונים טעימים מאוד, השילוב בינם לבין הרוטב מושלם והלחמג'ון פשוט תענוג. למרות שמדובר בשלושה כיסונים בלבד, המנה מאוד משביעה.

יחד עם שתיה קלה החשבון הסתכם במאה חמישים וקצת (לא זוכרת מספר מדויק).
תודה למסה על חוויה נעימה וטעימה, מקווה לשוב לשידור חוזר של כיסוני חצי חצי, הפעם עם לחם וקינוח.
ותודה ל-oreldi שהייתה בזמן הנכון במקום הנכון.

 

[oreldi]

שמח שעזרתי...אני עדיין לא בת

הקרבה בין השולחנות מאוד לא נעימה גם לדעתי..אבל האוכל מפצה על זה

 

[viczi]

אני ידעתי שאתה לא בת...

לא יודעת למה כתבתי בלשון נקבה...
מעט שינה והרבה התלהבות הם תירוץ טוב?

סליחה ותודה שוב על העזרה

 

[oreldi]

 

[viczi]

אובן קובן

אכלתי ארוחה מוצלחת ב"אובן קובן" בשנה שעברה והתיאורים שלי היו כנראה מוצלחים מספיק כדי לגרום לחברה שלי לרצות לנסות וכך נבחרה "אובן קובן" למקום של "ארוחה עם כולם".

השירות במסעדה מאוד נחמד ומזמין, כבר משלב הזמנת המקום ולאורך כל הארוחה.

יתרון נוסף של המסעדה הוא תפריט טבעוני שמאוד מצא חן בעיני החברה הטבעונית. יותר מזה, לאחר שנהנתה מאוד בארוחה היא מתכננת להגיע עם בן זוגה הנמנע מגלוטן כי יש גם תפריט ללא גלוטן!

לא טעמתי מהמנות של הסועדים האחרים אז אתרכז בעיקר במנות שלי. אציין רק שאצל הטבעונית נרשמה התלהבות גדולה מקארי ומקינוח טבעוני בשם "שוקו דנגו" שמגיע כשלוש כדורים שונים.

המנות שאני הזמנתי:
טסוקמונו - חמוצים יפניים וקימצ'י קוריאני פיקנטי (14 ש"ח) - מנה קלילה וטעימה לנשנוש לפני העיקרית.
רופונגי יאקי אודון - אטריות אודון עבות, נתחי שייטל, פטריות שיטאקה, ברוקולי ובצל סגול ברוטב סויה מתקתק (58 ש"ח) - מנה טעימה ומשביעה.
קרק פאי עוגת שיבולת שועל וקוקוס ממכרת (34 ש"ח) - קינוח קצת שונה מרוב הקינוחים, מתיקות עדיפה ושילוב טעמים מעניין.

לסיכום, אובן קובן נשארת מבחינתי אופציה מצוינת באיזור. אוכל טעים, תמחור שפוי, שירות אדיב - מה עוד אפשר לבקש?!? וגם ידידותי לטבעונים ואנשים שנמנעים מגלוטן...

 

[Nרב]

מקום כיפי ו vfm

חשבנו להגיע אליו השבוע, במקום זה בחרנו בראמן של אהרוני ובהוטל מונטיפיורי (בדגש על המנות האסיאתיות שלו)

 

[viczi]

טייגר לילי בשרונה

הגעתי לארוחת ערב מוקדמת.
המקום לא היה עמוס, העיצוב נעים והרעש משרונה מרקט לא הפריע יותר מדי (אפילו עם הרגישות שלי לרעש).
התפריט מעניין אם כי רוב המנות חריפות ברמה זו או אחרת (יאמר לזכות המסעדה שחריפות המנות מסומנת הן בתרפיט המופיע ברשת והן בתפריט במסעדה).

בחרתי שתי ראשונות וקינוח:
פאק בונג - עלי תרד תאילנדים (בעונה) בתוספת טופו/בקר/לבן/עוף/שרימפס, ברוטב צדפות, שום, צ’ילי ופלפל לבן עם קריספי שום ופלפל חריף מוחמץ (46 ש"ח) - ביקשתי לקבל את המנה עם בקר. מנה נחמדה שמגיעה בכלי מתכת מרשים למדי, אך לא משהו לכתוב עליו הביתה.
יאם פאד תאי רום מיט - פירות ים (מולים, שרימפס, קלמרי) בווק עם
אטריות אורז דקיקות, עלי פאקצ'וי ושאלוט, ברוטב צדפות ושום (46 ש"ח) - ביקשתי לקבל את המנה ללא מולים. הרוטב מאוד טעים ומשתלב היטב עם האיטריות, בסך הכל מנה מוצלחת.
מוס חלב קוקוס - קציפת חלב קוקוס ופסיפלורה עם מרנג וניל ואגוזי
לוז. מוגש עם סורבה מנגו, רוטב פירות יער ומרטיני (37 ש"ח) - קינוח מוצלח מאוד, עשיר בטעמים ומרקמים, נדיב בגודלו. בהחלט משהו שכדאי לחזור בשבילו.
קנקן חליטת למון גראס, ג'נג'ר ונענע (18 ש"ח) - חליטה מאוד טעימה, אך הקנקן קטן יחסית למחיר.

ההתנהגות של הצוות לא מצאה חן בעיניי, צעקות, שיחות פרטיות, שירות מפוזר למדי.
שווה לחזור בשביל הקינוח ועל הדרך לתת הזדמנות לעוד מנה או שתיים.