הבראנץ' החדש בבר-א-ווין
בר-א-ווין, הביסטרו ששייך לבעלים של דא דא ודא בשדרות רוטשילד בתל-אביב, התחיל לפתוח לברנץ' בשבתות.
 
חברה ביקשה להיפגש שם בשבת, והיות שאני אוהבת את המקום, שמחתי להודיע לבחור שלא אוכלים בבית ארוחת בוקר.
 
הגענו ב- 12:30 למסעדה מלאה והומה אנשים.
 
החברה כבר הזמינה לעצמה בלאדי מרי (42) עם תוספת שרימפס (16) ואויסטר (32).
 
הבחור הזמין לעצמו קרוק מאדאם בציר בקר (48) ואחרי שסיים הזמין רוסט ביף ויורקשייר פודינג (66), לזכר האינגליש רוסט שאכלנו בלימסול כשהתחתנו
הוא אהב את שתי המנות. מהראשונה לא טעמתי, אבל קיבלתי טעימה מהרוסט והיורקשייר פודינג. טעם דומה מאד לארוחה ההיא, רוסט ביף עשיר גם בזכות ציר בקר מצויין ויורקשייר פודינג שהיה טבול בציר ואוורירי מאד.
 
החברה ואני חלקנו קרפ אמנטל שינקן וביצה (51) - לטעמי תמחור קצת גבוה למנה בסיסית בקרפריה צרפתית. טבלנו כל נגיסה בביצה הכתומה, ודמיינו שאנחנו בפריז שוב. הגאלט עשוי משילוב של קמח כוסמת וקמח חיטה, והיה טעים אבל קצת דק מדי לטעמי.
 
קרוקטים לחי (37) - מנה שאני מזמינה בכל פעם מחדש בבר-א-ווין, כי אני אוהבת אותה מאד. הקרוקטים היו פחות פריכים הפעם, אבל עשירים בטעם הלחי בבישול ארוך. טבילה קטנה בחרדל המצורף למנה, יצרה שילוב טעמים מצויין.
 
ירקות שורש צלויים (38). המנה הגיעה באיחור, ואנחנו נישנשנו עם השתיה, גזר, סלק ובצלים צלויים ועליהם ויניגרט מצויין. שלא יגידו שאנחנו לא אוכלות ירקות.
 
החברה הזמינה לעצמה המבורגר עם ריבת בצל ומנטלינו (34) ואמרה שהיה מצויין.
 
הזמנו לשולחן קנקן ליטר של סנגריה (96) שהוגש לנו בשמפניירה עם קרח. הסנגרייה היתה טעימה מאד. היתה חסרה לי תוספת של אלכוהול במשקה.
 
הבראנץ' בשבת היה אחד הראשונים של המסעדה, והשירות היה קצת מבולבל ואיטי, חיכינו למנות לא מעט זמן, לכן קיבלנו קינוח על-חשבון הבית:
 
טארט ננטז (34 בדרך כלל). עוגה שהמרכיבים העיקריים בה הם קמח שקדים, רום וסוכר. קינוח שהיה מצויין לדעת שלושתנו. החברה הודיעה שתשחזר אותו בבית ותזמין אותנו, והיתה מריבה קטנה על הביס האחרון
 
היתה גם עוגת גבינה אפויה קלאסית, גבוהה ויפה (36 בדרך כלל), שחוסלה די מהר בעיקר על-ידי הבחור חובב עוגות הגבינה.
 
לסיכום: בראנץ' חדש בתל-אביב, עם תפריט מגוון שכולל גם מנות צמחוניות וטבעוניות, מנות בראנץ' קלאסיות לצד מנות מהתפריט הרגיל של המסעדה.