מקבץ ארוחות צהריים בת"א מהשבועיים האחרונים (ואחת בגבעתיים)
- פותח הנושא erezavn
- פורסם בתאריך
יאקימונו רוטשילד
יאקימונו רוטשילד:
היפנית הוותיקה מאד והמשובחת לא איכזבה גם בעסקית הנידונה.
מה שמקבלים בעסקית: מרק לבחירה, מתאבן לבחירה (מנה ראשונה), תוספת ומנה עיקרית. בסוף ניתן לקבל תה יפני או אספרסו. מחירי העסקיות עודכנו לאחרונה אחרי הרבה שנים ויוקרו במשהו כמו 5 ש"ח. עדיין ה-VFM כאן לדעתי הוא מעולה בצהריים.
יש כאן אופציה לבחירה של 4 מרקים. אני בחרתי במרק סוהימונו: מרק צח עם נתח דג, פטריות, אצות ובצל ירוק. הדג הוא דג ים לבן, נדמה לי שדניס. איזה כיף לקבל מרק שהוא אינו מרק מיסו בנאלי ומשעמם למנת פתיחה במסעדה יפנית. המרק היה מעולה. ציר עדין ונהדר (אני מניח על בסיס דגים), פטריות טובות (שמפיניון ושיטאקה) שנתנו את טעמן המשובח בלי להשתלט לגמרי על המרק. הדג עצמו היה עדין וטוב, והצליח לשמור על טקסטורה מוצקה.
התוספת שהזמנתי הייתה אורז שום (בכמות נדיבה למדי) שמשום מה מגיע כאן יחד עם המנה הראשונה. אורז כמו שאורז צריך להיות. מדויק וטעים, עם נוכחות בולטת וטובה מאד של השום.
המתאבן שלי, שלמעשה הוא יותר ממתאבן, היה מנה בשם מאגורו פפר. זו מנה שהוכנסה לעסקיות לאחרונה, והיא בתוספת של 15 ש"ח. מדובר בפרוסות טונה צרובה מפולפלת, פרוסות לימון, ברוטב סויה וג'ינג'ר. מנה מצוינת בעיניי. טונה באיכות מעולה, שנצרבה קלות. פרוסות לימון שנתנו יופי של עוקץ לימוני והשתלבו נהדר. יופי של משחקי טעם בין מלוח לחמוץ למפולפל. בהחלט היה שווה מבחינתי את תוספת 15 השקלים.
למנה העיקרית בחרתי באופציה היקרה ביותר: טוקובטסו סושי. העלות - 100 ש"ח. מדובר ב-12 רולים אינסייד אאוט של סושי, לפי בחירת השף. אפשר לתת הכוונה. בעיקרון 6 רולים הם של דג או פרי ים מבושל ו-6 רולים הם של דגים נאים. אני קיבלתי ריינבואו – אינסייד אאוט של סלמון ואבוקדו במעטפת של סלמון, טונה ויילוטייל שמתחלפים ביניהם לאורך הרול. רולים גדולים עשויים מעולה, עם דגים טריים שבטריים. נהדר. הרול המבושל היה רול שרימפס טמפורה בציפוי פנקו. רול טוב מאד. בז'אנר הסושי בטמפורה הוא אפילו מצוין אם כי ככלל אני פחות מחבב סושי עם אלמנטים של טמפורה וטיגון.
קינוח. לא במסגרת העסקית אבל הוזמן כי התחשק לי. זה היה ברולה טפיוקה: קרם ברולה עם טפיוקה (סמיפרדו - 1/2 קפוא), מוגש ב-2 קומות בין ומעל דפי פילו דקים, בליווי ריבת ג'ינג'ר. בצד נחו 2 פרוסות קיווי טרי. 38 ש"ח עלות הקינוח. ברולה עדין במרקם כיפי, עם נוכחות נחמדה של הטפיוקה, מתיקות מאוזנת היטב, ועוקץ טוב של ריבת הג'ינג'ר. קינוח מצוין. חובבי הברולה ייהנו בטוח.
עסקית מצוינת נוספת אכלתי ביאקימונו. כל מנה ומנה הייתה מוצלחת. בעודי ממתין לחשבון לגמתי לאטי את התה היפני שקיבלתי בסוף והרהרתי למה אין יותר מקומות ראויים כמו יאקימונו שמציעים עסקיות מוקפדות ומשובחות בתמחור הוגן. הארוחה שלי אגב עלתה 115 ש"ח והייתה שווה כל שקל (לא כולל הקינוח שהיה מוצלח לכשעצמו). לטעמי יאקימונו הייתה ועודנה היפנית האיכותית והיציבה ביותר בעיר.
יתר פירוט על הארוחה ועל שתי ארוחות צהריים יפניות נוספות בניני האצ'י (ראמן) וביאן סושי האוס (סושי):
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/12/22.html
יאקימונו רוטשילד:
היפנית הוותיקה מאד והמשובחת לא איכזבה גם בעסקית הנידונה.
מה שמקבלים בעסקית: מרק לבחירה, מתאבן לבחירה (מנה ראשונה), תוספת ומנה עיקרית. בסוף ניתן לקבל תה יפני או אספרסו. מחירי העסקיות עודכנו לאחרונה אחרי הרבה שנים ויוקרו במשהו כמו 5 ש"ח. עדיין ה-VFM כאן לדעתי הוא מעולה בצהריים.
יש כאן אופציה לבחירה של 4 מרקים. אני בחרתי במרק סוהימונו: מרק צח עם נתח דג, פטריות, אצות ובצל ירוק. הדג הוא דג ים לבן, נדמה לי שדניס. איזה כיף לקבל מרק שהוא אינו מרק מיסו בנאלי ומשעמם למנת פתיחה במסעדה יפנית. המרק היה מעולה. ציר עדין ונהדר (אני מניח על בסיס דגים), פטריות טובות (שמפיניון ושיטאקה) שנתנו את טעמן המשובח בלי להשתלט לגמרי על המרק. הדג עצמו היה עדין וטוב, והצליח לשמור על טקסטורה מוצקה.
התוספת שהזמנתי הייתה אורז שום (בכמות נדיבה למדי) שמשום מה מגיע כאן יחד עם המנה הראשונה. אורז כמו שאורז צריך להיות. מדויק וטעים, עם נוכחות בולטת וטובה מאד של השום.
המתאבן שלי, שלמעשה הוא יותר ממתאבן, היה מנה בשם מאגורו פפר. זו מנה שהוכנסה לעסקיות לאחרונה, והיא בתוספת של 15 ש"ח. מדובר בפרוסות טונה צרובה מפולפלת, פרוסות לימון, ברוטב סויה וג'ינג'ר. מנה מצוינת בעיניי. טונה באיכות מעולה, שנצרבה קלות. פרוסות לימון שנתנו יופי של עוקץ לימוני והשתלבו נהדר. יופי של משחקי טעם בין מלוח לחמוץ למפולפל. בהחלט היה שווה מבחינתי את תוספת 15 השקלים.
למנה העיקרית בחרתי באופציה היקרה ביותר: טוקובטסו סושי. העלות - 100 ש"ח. מדובר ב-12 רולים אינסייד אאוט של סושי, לפי בחירת השף. אפשר לתת הכוונה. בעיקרון 6 רולים הם של דג או פרי ים מבושל ו-6 רולים הם של דגים נאים. אני קיבלתי ריינבואו – אינסייד אאוט של סלמון ואבוקדו במעטפת של סלמון, טונה ויילוטייל שמתחלפים ביניהם לאורך הרול. רולים גדולים עשויים מעולה, עם דגים טריים שבטריים. נהדר. הרול המבושל היה רול שרימפס טמפורה בציפוי פנקו. רול טוב מאד. בז'אנר הסושי בטמפורה הוא אפילו מצוין אם כי ככלל אני פחות מחבב סושי עם אלמנטים של טמפורה וטיגון.
קינוח. לא במסגרת העסקית אבל הוזמן כי התחשק לי. זה היה ברולה טפיוקה: קרם ברולה עם טפיוקה (סמיפרדו - 1/2 קפוא), מוגש ב-2 קומות בין ומעל דפי פילו דקים, בליווי ריבת ג'ינג'ר. בצד נחו 2 פרוסות קיווי טרי. 38 ש"ח עלות הקינוח. ברולה עדין במרקם כיפי, עם נוכחות נחמדה של הטפיוקה, מתיקות מאוזנת היטב, ועוקץ טוב של ריבת הג'ינג'ר. קינוח מצוין. חובבי הברולה ייהנו בטוח.
עסקית מצוינת נוספת אכלתי ביאקימונו. כל מנה ומנה הייתה מוצלחת. בעודי ממתין לחשבון לגמתי לאטי את התה היפני שקיבלתי בסוף והרהרתי למה אין יותר מקומות ראויים כמו יאקימונו שמציעים עסקיות מוקפדות ומשובחות בתמחור הוגן. הארוחה שלי אגב עלתה 115 ש"ח והייתה שווה כל שקל (לא כולל הקינוח שהיה מוצלח לכשעצמו). לטעמי יאקימונו הייתה ועודנה היפנית האיכותית והיציבה ביותר בעיר.
יתר פירוט על הארוחה ועל שתי ארוחות צהריים יפניות נוספות בניני האצ'י (ראמן) וביאן סושי האוס (סושי):
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/12/22.html
אכלן מתחיל
New member
אפשר גם לבקש 2 רולים נאים
אם אתה מעדיף. כך אני נוהג.
אם אתה מעדיף. כך אני נוהג.
סאפה - מטבח סורי-לבנוני חדש
סאפה
סאפה (בפ' רפה - Saffe). בית אוכל לבנוני-סורי חדש שנפתח במהלך דצמבר בסמוך לבית רומנו של אייל שני, בסמטת בית הבד 3. היה לי ראיון עבודה באזור אז קפצתי לנסות. זה היה לפני כשבוע. נאמר לי שהם עדיין בהרצה ועדיין לא נערך ארוע הפתיחה הרשמי שלהם.
נכון לביקור שלי בו ישבתי כמעט לבד במסעדה הלא גדולה. (היו עוד שני חבר'ה שנראו כבני בית במקום). אין עסקיות. לא יודע אם מתוכננות כאלה.
אכלתי מרק מלוחייה חמצמץ שהוגש עם אורז, בצל ועלי מלוחיה מטוגנים ופריכים (38 שקלים). המרק היה בינוני עד סביר. הייתי מעדיף ציר יותר עמוק. עצמות בקר בבישול היו עושות כאן פלאים. (או תוספת של בשר בקר או טלה). עלי המלוחיה הפריכים היו טוויסט נחמד. גודל המנה לדעתי קטן מדי.
מנה שנייה הייתה קובה סלק שמוגש על טחינה ורודה ונענע. גם זו מנה קטנה מאד ביחס לעלות של 52 ש"ח. מזל שקיבלתי לחם שעזר לי לצאת חצי שבע. המנה כללה 3 קובות קטנות. (אבל באמת קטנות). לפחות התנחמתי בכך שזו הייתה מנה טעימה. הטחינה הורודה שמן הסתם מכילה סלק הייתה מתקתקה. אני הייתי מחדד טעמים ומוסיף פיקנטיות לתיבול של המנה. ביקשתי חריף וקיבלתי את החריף הביתי (סלסה ירוקה של צ'ילי ירוק ועשבים) שנתנה את העוקץ המתבקש. השילוב עם הטחינה היה טוב מאד. אבל הגודל. בחייאתכם. זה אוכל ביתי לבנוני-סורי? איפה הלארג'יות. אצל כל מאמא אמיתית הייתי אוכל מנות כפולות.
קראתי שזו אמורה להיות מסעדה של אוכל ערבי ביתי במחיר שווה לכל כיס, אבל שילמתי כאן 90 ש"ח לארוחת צהריים לא מספקת בגודלה. זה ממש לא מחיר לכל כיס. ביאקימונו המפונפנת שילמתי 115 ש"ח על ארוחה יפנית מושקעת עם של דגים טריים ויקרים. יחי ההבדל.
סאפה
סאפה (בפ' רפה - Saffe). בית אוכל לבנוני-סורי חדש שנפתח במהלך דצמבר בסמוך לבית רומנו של אייל שני, בסמטת בית הבד 3. היה לי ראיון עבודה באזור אז קפצתי לנסות. זה היה לפני כשבוע. נאמר לי שהם עדיין בהרצה ועדיין לא נערך ארוע הפתיחה הרשמי שלהם.
נכון לביקור שלי בו ישבתי כמעט לבד במסעדה הלא גדולה. (היו עוד שני חבר'ה שנראו כבני בית במקום). אין עסקיות. לא יודע אם מתוכננות כאלה.
אכלתי מרק מלוחייה חמצמץ שהוגש עם אורז, בצל ועלי מלוחיה מטוגנים ופריכים (38 שקלים). המרק היה בינוני עד סביר. הייתי מעדיף ציר יותר עמוק. עצמות בקר בבישול היו עושות כאן פלאים. (או תוספת של בשר בקר או טלה). עלי המלוחיה הפריכים היו טוויסט נחמד. גודל המנה לדעתי קטן מדי.
מנה שנייה הייתה קובה סלק שמוגש על טחינה ורודה ונענע. גם זו מנה קטנה מאד ביחס לעלות של 52 ש"ח. מזל שקיבלתי לחם שעזר לי לצאת חצי שבע. המנה כללה 3 קובות קטנות. (אבל באמת קטנות). לפחות התנחמתי בכך שזו הייתה מנה טעימה. הטחינה הורודה שמן הסתם מכילה סלק הייתה מתקתקה. אני הייתי מחדד טעמים ומוסיף פיקנטיות לתיבול של המנה. ביקשתי חריף וקיבלתי את החריף הביתי (סלסה ירוקה של צ'ילי ירוק ועשבים) שנתנה את העוקץ המתבקש. השילוב עם הטחינה היה טוב מאד. אבל הגודל. בחייאתכם. זה אוכל ביתי לבנוני-סורי? איפה הלארג'יות. אצל כל מאמא אמיתית הייתי אוכל מנות כפולות.
קראתי שזו אמורה להיות מסעדה של אוכל ערבי ביתי במחיר שווה לכל כיס, אבל שילמתי כאן 90 ש"ח לארוחת צהריים לא מספקת בגודלה. זה ממש לא מחיר לכל כיס. ביאקימונו המפונפנת שילמתי 115 ש"ח על ארוחה יפנית מושקעת עם של דגים טריים ויקרים. יחי ההבדל.
סבתא רותרות
New member
לפי התיאור והתמונות זה לא אוכל סורי או לבנוני. מבינה את
אכזבתך. קובה סלק זו כידוע מנה עיראקית. הקובה הסורית-לבנונית היא קובה 'אצבע' צרה ומטוגנת.
המולוחייה היא מנה מצרית. ומה שהוגש לך לא דומה אפילו למרק מולוחייה.
חבל.
אכזבתך. קובה סלק זו כידוע מנה עיראקית. הקובה הסורית-לבנונית היא קובה 'אצבע' צרה ומטוגנת.
המולוחייה היא מנה מצרית. ומה שהוגש לך לא דומה אפילו למרק מולוחייה.
חבל.
מא פאו סניף חשמונאים החדש
הסניף השני של מא פאו ההודית מנחלת בנימין. הסניף נפתח בימים האחרונים. כנראה הם ראו כי טוב והתרחבו. המסעדה יושבת ברחוב החשמונאים, בלוקיישן בו שכנה מסעדת גילי'ז שעברה מנמל תל אביב ושרדה בו רק מספר חודשים.
המסעדה החדשה גדולה בהרבה ממסעדת האם. היא צרה וארוכה וכוללת בר ושולחנות מפוזרים. המקום עצמו מושקע יותר ממסעדת האם הקטנה. על הקירות מוקרנים קליפים הודיים והמסעדה מעוצבת עם אלמנטים הודיים שונים. ישבתי על הבר בשעת צהריים. היה מפוצץ לגמרי. די מטורף. כולל לא מעט אנשים שהמתינו להזמנות אוכל. סביר שרוב הסועדים הם עובדי הסביבה.
התפריט כולל מנות של המסעדה המקורית + תפריט הרצה חדש שכולל גם מנות ימיות של דגים ופירות ים שאין במסעדה בנחלת בנימין.
אני הלכתי על המנות החדשות של פירות הים. לצערי לא הייתה עסקית כך ששילמתי 100 ש"ח על 2 מנות לא גדולות.
המנה הראשונה הייתה קלמר פקורה. טבעות קלמרי מטוגנות על מצע עלי ירק. 35 ש"ח. מנה קטנה וקמצנית למדי. טבעות קלמרי קטנות שטוגנו קצת יותר מדי וחסרו תיבול מיוחד. מנה סתמית, מאכזבת ועייפה שלא שווה את מחירה.
למנה העיקרית הזמנתי שרימפס קארי. שרימפס ברוטב חמאה וקארי. 65 ש"ח. השרימפס עצמם היו הדבר הטוב היחיד במנה. הם היו מאיכות טובה למדי ושמרו על מוצקות ועסיסיות. הרוטב היה בינוני וחסר עומק. חמאה לא ממש הרגשתי. היו כאן 7 שרימפסים לא קטנים עם רוטב. לצדם הוגש אורז מאודה. הכי סטנדרטי ומשעמם שיש. חסר בו תיבול. הייתי משקיע קצת יותר ומוסיף אולי קצת ירקות למנה ועושה אורז קצת יותר מתובל (יש מספיק תבלינים הודיים טובים שיכולים להקפיץ אורז). בסה"כ עוד מנה לא מספיק טובה.
אני מקווה שהארוחה הזו היא רק קשיים של התחלה. את 2 הארוחות שלי במא-פאו המקורית אהבתי יותר בכל מה שקשור לטעמים עצמם. אין ספק שהמקום החדש נוח ומרווח הרבה יותר ממסעדת האם הקטנה והצפופה מדי, אבל כרגע זה עדיין לא זה.
הסניף השני של מא פאו ההודית מנחלת בנימין. הסניף נפתח בימים האחרונים. כנראה הם ראו כי טוב והתרחבו. המסעדה יושבת ברחוב החשמונאים, בלוקיישן בו שכנה מסעדת גילי'ז שעברה מנמל תל אביב ושרדה בו רק מספר חודשים.
המסעדה החדשה גדולה בהרבה ממסעדת האם. היא צרה וארוכה וכוללת בר ושולחנות מפוזרים. המקום עצמו מושקע יותר ממסעדת האם הקטנה. על הקירות מוקרנים קליפים הודיים והמסעדה מעוצבת עם אלמנטים הודיים שונים. ישבתי על הבר בשעת צהריים. היה מפוצץ לגמרי. די מטורף. כולל לא מעט אנשים שהמתינו להזמנות אוכל. סביר שרוב הסועדים הם עובדי הסביבה.
התפריט כולל מנות של המסעדה המקורית + תפריט הרצה חדש שכולל גם מנות ימיות של דגים ופירות ים שאין במסעדה בנחלת בנימין.
אני הלכתי על המנות החדשות של פירות הים. לצערי לא הייתה עסקית כך ששילמתי 100 ש"ח על 2 מנות לא גדולות.
המנה הראשונה הייתה קלמר פקורה. טבעות קלמרי מטוגנות על מצע עלי ירק. 35 ש"ח. מנה קטנה וקמצנית למדי. טבעות קלמרי קטנות שטוגנו קצת יותר מדי וחסרו תיבול מיוחד. מנה סתמית, מאכזבת ועייפה שלא שווה את מחירה.
למנה העיקרית הזמנתי שרימפס קארי. שרימפס ברוטב חמאה וקארי. 65 ש"ח. השרימפס עצמם היו הדבר הטוב היחיד במנה. הם היו מאיכות טובה למדי ושמרו על מוצקות ועסיסיות. הרוטב היה בינוני וחסר עומק. חמאה לא ממש הרגשתי. היו כאן 7 שרימפסים לא קטנים עם רוטב. לצדם הוגש אורז מאודה. הכי סטנדרטי ומשעמם שיש. חסר בו תיבול. הייתי משקיע קצת יותר ומוסיף אולי קצת ירקות למנה ועושה אורז קצת יותר מתובל (יש מספיק תבלינים הודיים טובים שיכולים להקפיץ אורז). בסה"כ עוד מנה לא מספיק טובה.
אני מקווה שהארוחה הזו היא רק קשיים של התחלה. את 2 הארוחות שלי במא-פאו המקורית אהבתי יותר בכל מה שקשור לטעמים עצמם. אין ספק שהמקום החדש נוח ומרווח הרבה יותר ממסעדת האם הקטנה והצפופה מדי, אבל כרגע זה עדיין לא זה.
טאיזו - על הבר
כרגיל בטאיזו בצהריים - המקום הומה. ישבתי על הבר. אני אוהב לשבת על הבר בטאיזו.
אחרי הסיפתח הרגיל של הלחמניות המאודות המעולות הזמנתי מנה ראשונה די חדשה: טרטר דגים שכלל 3 סוגי דגים, אחד מהם סלמון. שכחתי את האחרים. נדמה לי שאחד מהם זה אינטיאס. עוד רכיבים: תפוחים מוחמצים, קארי ירוק, שאלוט, צ'ילי, טוביקו שחור. הרוטב היה חמצמץ-פיקנטי, מרענן ומעולה. המנה כולה נהדרת.
למנה עיקרית בחרתי במנה די חדשה נוספת: קורמה שוק אווז: מודש לצד אורז, עם יוגורט באפלו, בצלים מקורמלים, עלי קארי ושמנת חמוצה. מנה של 98 ש"ח שהיא גם עלות העסקית. מבחינת טעמים הכל היה שם. רוטב מצוין וחד טעמים ובשר טעים. השוק לטעמי לא הייתה מספיק עשויה. קיוויתי לבשר רך שנופל מהעצם אבל בפועל רק חלק מהבשר "נפל" מהעצם וחלקו היה עדיים מעט קשה. עוד זמן בישול היה עושה נפלאות.
לקינוח (מחוץ לעסקית) הלכתי על קינוח חדש למדי שעדיין לא אכלתי לפני כן. זה קינוח טבעוני (כן כן) שמורכב מצינור שוקולד, קרם קוקוס במספר מרקמים ורוטב שוקולד קוקוס וקפה. את הקינוח מעטרת אבקת מאצ'ה מרירה. הקינוח היפהפה עולה 52 ש"ח. המכלול היה טעים ונעים, אבל מעט מתוק מדי לטעמי. הייתי מוריד קצת כמויות סוכר מהמרכיבים השונים ומוסיף מעט אבקת מאצ'ה שנותנת איזון טוב למתיקות.
כרגיל בעסקיות בטאיזו האוכל טעים. הפעם ניסיתי מנות חדשות שבחלקן היו זקוקות לטיפה כיוונונים כדי שתהיינה מעולות. השירות על הבר היה ידידותי וטוב מאד.
כרגיל בטאיזו בצהריים - המקום הומה. ישבתי על הבר. אני אוהב לשבת על הבר בטאיזו.
אחרי הסיפתח הרגיל של הלחמניות המאודות המעולות הזמנתי מנה ראשונה די חדשה: טרטר דגים שכלל 3 סוגי דגים, אחד מהם סלמון. שכחתי את האחרים. נדמה לי שאחד מהם זה אינטיאס. עוד רכיבים: תפוחים מוחמצים, קארי ירוק, שאלוט, צ'ילי, טוביקו שחור. הרוטב היה חמצמץ-פיקנטי, מרענן ומעולה. המנה כולה נהדרת.
למנה עיקרית בחרתי במנה די חדשה נוספת: קורמה שוק אווז: מודש לצד אורז, עם יוגורט באפלו, בצלים מקורמלים, עלי קארי ושמנת חמוצה. מנה של 98 ש"ח שהיא גם עלות העסקית. מבחינת טעמים הכל היה שם. רוטב מצוין וחד טעמים ובשר טעים. השוק לטעמי לא הייתה מספיק עשויה. קיוויתי לבשר רך שנופל מהעצם אבל בפועל רק חלק מהבשר "נפל" מהעצם וחלקו היה עדיים מעט קשה. עוד זמן בישול היה עושה נפלאות.
לקינוח (מחוץ לעסקית) הלכתי על קינוח חדש למדי שעדיין לא אכלתי לפני כן. זה קינוח טבעוני (כן כן) שמורכב מצינור שוקולד, קרם קוקוס במספר מרקמים ורוטב שוקולד קוקוס וקפה. את הקינוח מעטרת אבקת מאצ'ה מרירה. הקינוח היפהפה עולה 52 ש"ח. המכלול היה טעים ונעים, אבל מעט מתוק מדי לטעמי. הייתי מוריד קצת כמויות סוכר מהמרכיבים השונים ומוסיף מעט אבקת מאצ'ה שנותנת איזון טוב למתיקות.
כרגיל בעסקיות בטאיזו האוכל טעים. הפעם ניסיתי מנות חדשות שבחלקן היו זקוקות לטיפה כיוונונים כדי שתהיינה מעולות. השירות על הבר היה ידידותי וטוב מאד.
בנדיטו - פיצה חדשה בגבעתיים
פיצרייה חדשה שנפתחה לא מזמן ברח' ויצמן 60 בגבעתיים. קראתי שהשף שליווה את המקום הוא מנה שטרום. איש שיודע דבר או שניים על פיצות. (אני משתמש במתכון שלו לבצק פיצה. 100% הצלחה). נראה לי שהקשר שלו למקום הוא בעזרה במתכונים ובתפריט ולא מעבר לזה אבל אני מניח שזה לא מזיק להשתמש בשמו.
המקום קטן עם כמה מקומות בחוץ וכמה מקומות על בר קטן. זה לא מקום "לצאת" אליו. אני מניח שהם בונים יותר על הזמנות. הפיצה כאן נאפית ומוגשת בתבניות מרובעות על בסיס בצק מחמצת איטלקי פריך. מחיר מלבן יחיד הוא 24 ש"ח (או 20 לפשוטות). מחיר מגש - 84 ש"ח. טוני וספה סטייל.
אני ישבתי בצהריים. (רק עוד סועד אחד הגיע בזמן שאכלתי). אכלתי 2 מלבנים שכל אחד חולק לשניים. שתי הפיצות עמדו בויטרינה וחוממו בתנור לפני ההגשה. (אישית אני מעדיף כמובן פיצות שאופים במקום והן חמות וטריות לגמרי).
הפיצה הראשונה הייתה פיצה עם בצל מקורמל, פטריות פורטובלו ותערובת גבינות. השנייה הייתה הפיצה החריפה שכללה רוטב עגבניות, צ'ילי טרי ובצל. היא אמורה לכלול גם זיתי קלמטה אבל בזו שלי לא נכחו כאלה וחבל. הפיצות היו לא רעות אבל גם לא הרשימו במיוחד. הפיצה עם הפטריות הייתה הטעימה מבין השתיים. הפיצה החריפה הייתה חסרת עוקץ (אנמית ולא באמת חריפה). אין ספק שזיתי קלמטה ונאמר אנשובי היו עושים כאן נפלאות. אפשר לדעתי להיות קצת יותר לארג'ים בתוספות שעל הפיצה. הבצק עצמו - דק, פריך וטעים. אבל - כשהפיצה עומדת בויטרינה ומחכה שיזמינו אותה, תמיד יש נטייה לבצק להתייבש.
בשורה התחתונה: אופציה לא רעה (ולא זולה) לפיצה בגבעתיים (ודאי בהשוואה לפיצות הזולות והרעות שיש בויצמן/כצנלסון), אבל בהחלט יש מה לשפר.
פיצרייה חדשה שנפתחה לא מזמן ברח' ויצמן 60 בגבעתיים. קראתי שהשף שליווה את המקום הוא מנה שטרום. איש שיודע דבר או שניים על פיצות. (אני משתמש במתכון שלו לבצק פיצה. 100% הצלחה). נראה לי שהקשר שלו למקום הוא בעזרה במתכונים ובתפריט ולא מעבר לזה אבל אני מניח שזה לא מזיק להשתמש בשמו.
המקום קטן עם כמה מקומות בחוץ וכמה מקומות על בר קטן. זה לא מקום "לצאת" אליו. אני מניח שהם בונים יותר על הזמנות. הפיצה כאן נאפית ומוגשת בתבניות מרובעות על בסיס בצק מחמצת איטלקי פריך. מחיר מלבן יחיד הוא 24 ש"ח (או 20 לפשוטות). מחיר מגש - 84 ש"ח. טוני וספה סטייל.
אני ישבתי בצהריים. (רק עוד סועד אחד הגיע בזמן שאכלתי). אכלתי 2 מלבנים שכל אחד חולק לשניים. שתי הפיצות עמדו בויטרינה וחוממו בתנור לפני ההגשה. (אישית אני מעדיף כמובן פיצות שאופים במקום והן חמות וטריות לגמרי).
הפיצה הראשונה הייתה פיצה עם בצל מקורמל, פטריות פורטובלו ותערובת גבינות. השנייה הייתה הפיצה החריפה שכללה רוטב עגבניות, צ'ילי טרי ובצל. היא אמורה לכלול גם זיתי קלמטה אבל בזו שלי לא נכחו כאלה וחבל. הפיצות היו לא רעות אבל גם לא הרשימו במיוחד. הפיצה עם הפטריות הייתה הטעימה מבין השתיים. הפיצה החריפה הייתה חסרת עוקץ (אנמית ולא באמת חריפה). אין ספק שזיתי קלמטה ונאמר אנשובי היו עושים כאן נפלאות. אפשר לדעתי להיות קצת יותר לארג'ים בתוספות שעל הפיצה. הבצק עצמו - דק, פריך וטעים. אבל - כשהפיצה עומדת בויטרינה ומחכה שיזמינו אותה, תמיד יש נטייה לבצק להתייבש.
בשורה התחתונה: אופציה לא רעה (ולא זולה) לפיצה בגבעתיים (ודאי בהשוואה לפיצות הזולות והרעות שיש בויצמן/כצנלסון), אבל בהחלט יש מה לשפר.
תיקון קטן
הפיצות שעומדות בחלון הן פיצות חצי אפויות אשר נעשות מבצק מחמצת מסוג ביגה שעוברות הליך אפיה מיוחד.כאשר הן מגיעות לדלפק הן אחרי אפיה שניה.שבהזמנה עצמה בעצם נעשית אפיה שלישית!ולא כמו שרשמת חימום.לגבי זיתי קלמטה או כל תוספת אחרת כמו אנשובי. כמובן יש אופציה לתוספת.כמובן אנו מקבלים כל ביקורת ומתיחסים אליה כביקורת בונה.תודה והמשך ערב מהנה
הפיצות שעומדות בחלון הן פיצות חצי אפויות אשר נעשות מבצק מחמצת מסוג ביגה שעוברות הליך אפיה מיוחד.כאשר הן מגיעות לדלפק הן אחרי אפיה שניה.שבהזמנה עצמה בעצם נעשית אפיה שלישית!ולא כמו שרשמת חימום.לגבי זיתי קלמטה או כל תוספת אחרת כמו אנשובי. כמובן יש אופציה לתוספת.כמובן אנו מקבלים כל ביקורת ומתיחסים אליה כביקורת בונה.תודה והמשך ערב מהנה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.