פופינה- באמת שניסיתי. לא עבד
פופינה היא מסעדה שנפתחה בקול תרועה גדול אי שם בשנת 2013. שנתיים חלפו מאז הביקור היחיד שלי בפופינה, ביקרתי, והתאכזבתי. מנות קטנות מדי, מחירים גבוהים, אוכל בינוני וסתמי להתמיה, כזה ששוכחים שאכלת אחרי 5 דקות. אמנם הוא היה מושקע, כלל שלל טכניקות, מרקמים,קרמים קציפות ומה לא, אבל בשורה התחתונה- לא ממש טעים.
חשבתי לאחרונה שאולי פספסתי משהו. ביקרתי שם שוב בשבוע שעבר. התפריט מעט השתנה- אז הוא היה מחולק ל 5 שיטות בישול (כבישה, אידוי, צלייה, אפייה ובישול ארןך) וחומר גלם אחד( דגים, פירות ים, בשר וירקות) בכל קטגוריה. עכשיו עדיין יש חלוקה ל5 שיטות בישול, אבל אין בהכרח חומר גלם אחד בכל קטגוריה. לעתים יש שניים בקטגוריה אחת, לעתים בכלל לא. בנוסף, יש מנות שירדו בתפריט ומנות שהתווספו.
ישבנו במרפסת. כיף, חמים ונעים שם. אם נוסיף את העובדה שמסביבנו כמעט כולם היו תיירים, אפשר להגיד שהיתה אווירה של חו"ל. בנוסף השירות היה מצוין כך שכל תנאי הפתיחה היו טובים. רק האוכל נשאר.
פתחנו עם מרק ארטישוק ירושלמי ביצה עלומה וכמהין (64 שקל): המרק לבקשתנו חולק לשניים. הוא היה לא רע, מעט דליל מדי לטעמי. טעמתי כבר מרקים כאלה עם ציר עמוק יותר, וגם כאלה פחות טובים. בסך הכל מרק נחמד ולא כבד.
מנה הבאה היתה המבורגר תבשיל בקר (74 שקל) על מגש מוארך הגיעו שתי לחמניות מאודות קטנטנות עם בשר, בנוסף היה שם צ'יפס גזר. כמה קטנות היו הלחמניות? ביס אחד, ביס שני...ונגמר. בדיוק שני ביסים. כדי להמחיש- גודל הלחמניה היה כשל כדור שוקולד. בפעם הקודמת גם הזמנתי את המנה הזאת. אז קיבלנו שתי לחמניות סבירות בגודלן. הפעם כנראה מישהו שם חשב גדולות מדי והחליטו להקטין אותן. בלית ברירה נשנשנו מהצ'יפס גזר שהיה נחמד.
מה אזכור מהמנה? 74 שקל לשני ביסים בדיוק. הזוי
הלאה. סלט שורשים היתה המנה הבאה. הסלט תואר מאוד יפה - סלנובה, קייל, צנון, אגוז ברזילאי, גזר סגול, גבינת שחת, וכו'. הכל נשמע מצוין. בפועל, היה שם המון חסה, מעט קייל, וקצת מכל השאר. הסלט נאכל, לא בהנאה רבה. לא מזמן אכלתי באובן קובן המצוינת ברח' הארבעה (מסעדה שהפכה להיות מסעדת הבית שלי עם 4 ביקורים בחודשים האחרונים) סלט שגם נקרא סלט שורשים, מכיל בחלקו אפילו אותם ירקות כמו גזר וצנון, והוא היה פשוט מעולה. איזה הבדל מהחסה של פופינה. ואגב, ובאובן קובן זה עולה רק 39 שקל
נקסט. רביולי ריבת דלעת וכבד אווז (88 שקל): גם זו, איך לומר, היתה מנה נחמדה ולא יותר. 3 רביולי הונחו על צלחת שבמרכזה היה כבד אווז. המלית הורגשה היטב אך היתה מתוקה מדי. השילוב עם הכבד- הרגיש כמו קינוח עם בשר. עוד מנה שנאכלה אבל בחוסר חשק
בשלב הזה היינו עוד רעבים. 4 מנות, היו מאחורינו ווהרגשתי שבקושי אכלתי.
אחרי התלבטות קלה בין עיקרית נוספת לקינוח הלכנו על קינוח – בריוש עם תפוחים מקורמלים גלידת מסקרפונה קציפת ויסקי ומייפל (48 שקל) הקינוח היה טעים מאוד. הרבה דברים טובים היו שם- בריוש נחמד (היה יכול להיות מעט עשיר יותר), גלידה מצוינת תפוחים חמצמצים, קציפת ויסקי שהוסיפה מימד אלכוהולי ופירורי עוגיות. הרבה דברים טובים היו שם. היה כאן שילוב טעים של הרבה טעמים-מתוק מלוח אלכוהולי. סופסוף מנה מוצלחת.
גם אחרי הקינוח קשה להגיד שהיינו שבעים. לא זוכר מסעדה שיצאתי ממנה רעב אחרי 5 מנות. ואכלן גדול אני לא. אבל מארוחה שחלק ממנות כל כך קטנות קשה לשבוע. השלמות עשיתי לאחר מכן, בבית.
שורה תחתונה: 330 שקל עלתה הארוחה הזאת, לפני טיפ ושתיה. לא סכום חריג, ואפילו יותר מזה הייתי מוכן לשלם בשביל אוכל טוב. אמנם המאמץ המושקע כאן אינו מוטל בספק- הרבה מנות יחודיות, מרקמים וטכניקות שונות ומשונות. רק שעם כל היצירתיות, שאני מאוד מעריך, הטעם זה מה שחשוב. מה שהיה כאן מבחינתי זה אוכל סתמי, נחמד במקרה הטוב, שזו לא מחמאה גדולה. אה, וגם יצאתי רעב. לפחות היה טוב אילו מישהו היה חושב שם על הגודל הזערורי והמביך של חלק מהמנות. בכל אופן, אחרי שני ביקורים מאכזבים מאוד- פעם שלישית כבר לא תהיה.
פופינה היא מסעדה שנפתחה בקול תרועה גדול אי שם בשנת 2013. שנתיים חלפו מאז הביקור היחיד שלי בפופינה, ביקרתי, והתאכזבתי. מנות קטנות מדי, מחירים גבוהים, אוכל בינוני וסתמי להתמיה, כזה ששוכחים שאכלת אחרי 5 דקות. אמנם הוא היה מושקע, כלל שלל טכניקות, מרקמים,קרמים קציפות ומה לא, אבל בשורה התחתונה- לא ממש טעים.
חשבתי לאחרונה שאולי פספסתי משהו. ביקרתי שם שוב בשבוע שעבר. התפריט מעט השתנה- אז הוא היה מחולק ל 5 שיטות בישול (כבישה, אידוי, צלייה, אפייה ובישול ארןך) וחומר גלם אחד( דגים, פירות ים, בשר וירקות) בכל קטגוריה. עכשיו עדיין יש חלוקה ל5 שיטות בישול, אבל אין בהכרח חומר גלם אחד בכל קטגוריה. לעתים יש שניים בקטגוריה אחת, לעתים בכלל לא. בנוסף, יש מנות שירדו בתפריט ומנות שהתווספו.
ישבנו במרפסת. כיף, חמים ונעים שם. אם נוסיף את העובדה שמסביבנו כמעט כולם היו תיירים, אפשר להגיד שהיתה אווירה של חו"ל. בנוסף השירות היה מצוין כך שכל תנאי הפתיחה היו טובים. רק האוכל נשאר.
פתחנו עם מרק ארטישוק ירושלמי ביצה עלומה וכמהין (64 שקל): המרק לבקשתנו חולק לשניים. הוא היה לא רע, מעט דליל מדי לטעמי. טעמתי כבר מרקים כאלה עם ציר עמוק יותר, וגם כאלה פחות טובים. בסך הכל מרק נחמד ולא כבד.
מנה הבאה היתה המבורגר תבשיל בקר (74 שקל) על מגש מוארך הגיעו שתי לחמניות מאודות קטנטנות עם בשר, בנוסף היה שם צ'יפס גזר. כמה קטנות היו הלחמניות? ביס אחד, ביס שני...ונגמר. בדיוק שני ביסים. כדי להמחיש- גודל הלחמניה היה כשל כדור שוקולד. בפעם הקודמת גם הזמנתי את המנה הזאת. אז קיבלנו שתי לחמניות סבירות בגודלן. הפעם כנראה מישהו שם חשב גדולות מדי והחליטו להקטין אותן. בלית ברירה נשנשנו מהצ'יפס גזר שהיה נחמד.
מה אזכור מהמנה? 74 שקל לשני ביסים בדיוק. הזוי
הלאה. סלט שורשים היתה המנה הבאה. הסלט תואר מאוד יפה - סלנובה, קייל, צנון, אגוז ברזילאי, גזר סגול, גבינת שחת, וכו'. הכל נשמע מצוין. בפועל, היה שם המון חסה, מעט קייל, וקצת מכל השאר. הסלט נאכל, לא בהנאה רבה. לא מזמן אכלתי באובן קובן המצוינת ברח' הארבעה (מסעדה שהפכה להיות מסעדת הבית שלי עם 4 ביקורים בחודשים האחרונים) סלט שגם נקרא סלט שורשים, מכיל בחלקו אפילו אותם ירקות כמו גזר וצנון, והוא היה פשוט מעולה. איזה הבדל מהחסה של פופינה. ואגב, ובאובן קובן זה עולה רק 39 שקל
נקסט. רביולי ריבת דלעת וכבד אווז (88 שקל): גם זו, איך לומר, היתה מנה נחמדה ולא יותר. 3 רביולי הונחו על צלחת שבמרכזה היה כבד אווז. המלית הורגשה היטב אך היתה מתוקה מדי. השילוב עם הכבד- הרגיש כמו קינוח עם בשר. עוד מנה שנאכלה אבל בחוסר חשק
בשלב הזה היינו עוד רעבים. 4 מנות, היו מאחורינו ווהרגשתי שבקושי אכלתי.
אחרי התלבטות קלה בין עיקרית נוספת לקינוח הלכנו על קינוח – בריוש עם תפוחים מקורמלים גלידת מסקרפונה קציפת ויסקי ומייפל (48 שקל) הקינוח היה טעים מאוד. הרבה דברים טובים היו שם- בריוש נחמד (היה יכול להיות מעט עשיר יותר), גלידה מצוינת תפוחים חמצמצים, קציפת ויסקי שהוסיפה מימד אלכוהולי ופירורי עוגיות. הרבה דברים טובים היו שם. היה כאן שילוב טעים של הרבה טעמים-מתוק מלוח אלכוהולי. סופסוף מנה מוצלחת.
גם אחרי הקינוח קשה להגיד שהיינו שבעים. לא זוכר מסעדה שיצאתי ממנה רעב אחרי 5 מנות. ואכלן גדול אני לא. אבל מארוחה שחלק ממנות כל כך קטנות קשה לשבוע. השלמות עשיתי לאחר מכן, בבית.
שורה תחתונה: 330 שקל עלתה הארוחה הזאת, לפני טיפ ושתיה. לא סכום חריג, ואפילו יותר מזה הייתי מוכן לשלם בשביל אוכל טוב. אמנם המאמץ המושקע כאן אינו מוטל בספק- הרבה מנות יחודיות, מרקמים וטכניקות שונות ומשונות. רק שעם כל היצירתיות, שאני מאוד מעריך, הטעם זה מה שחשוב. מה שהיה כאן מבחינתי זה אוכל סתמי, נחמד במקרה הטוב, שזו לא מחמאה גדולה. אה, וגם יצאתי רעב. לפחות היה טוב אילו מישהו היה חושב שם על הגודל הזערורי והמביך של חלק מהמנות. בכל אופן, אחרי שני ביקורים מאכזבים מאוד- פעם שלישית כבר לא תהיה.