אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[החתולית]

מילגו ומילבר, יקב ויתקין וחומוס בקלנסווה

בחמישי בערב הלכנו להופעה בהיכל התרבות. הגענו מוקדם מדי וקצת רעבים, אבל בלחמנינה היו מקומות רק בחוץ ולא היה לנו כח אפילו ללכת לנחמה וחצי. נכנסנו למילגו ומילבר, ונמצאו לנו 2 מקומות על הבר החיצוני.

היות שלא היה לנו יותר מדי זמן, והתכוונו לאכול רק מנות ראשונות, הזמנו מהר מאד.

הוא הזמין פוקאצ'ה אנשובי אורטיז עם סלסת עגבניות, עלי כוסברה ופרמז'ן רג'יאנו (47) - לדבריו כשמזמינים פיצה עם אנשובי בפיצריה מסחרית פשוטה, מקבלים יותר אנשובי על הפיצה.

אני הזמנתי סשימי דג ים וסלק שרוף אנדיב סגול, קרם פרש וחזרת לבנה מגורדת (62), ולחם מחמצת שמגיע עם שמן זית וממרח דלעת וטרגון (18), הייתי שמחה אילו הלחם היה מגיע עם חמאה, משום שהלחם הפך לחלק העיקרי של הארוחה שלי.
המתנתי והמתנתי לסשימי שלי, אכלתי פרוסת לחם אחת, ועוד אחת. הבחור אכל 3/4 מהפוקצ'ה, ואני עדיין אוכלת לחם.
אחרי כ- 15 דקות, שאלתי את המלצרית מה קורה עם המנה שלי, והיא אמרה שמכינים את כל מנות הסשימי כעת. אחרי עוד כמה דקות ארוכות, כשהצלחת של הבחור כבר נלקחה על-ידי אחת המלצריות, הגיעה המלצרית והכריזה שביקשה לקבל עבורי את המנה הראשונה שהיתה מוכנה.

לא צילמתי, אבל על הצלחת הלבנה והגדולה, היתה כמות קטנה של אוכל. ספרתי 3 פיסות דג (!) קטנות. המנה היתה מצויינת, השילוב בין חומרי הגלם היה נכון וטעים מאד, אבל היה שם כל כך מעט אוכל.

עם כוס שבלי, החשבון הגיע ל- 178 ש"ח, הנחנו בצלוחית 200 ש"ח ויצאנו מאוכזבים.


בשישי הבחור נסע לבקר את אמא שלו ולקחת אותה לארוחת שישי המסורתית שלהם בעלה גפן. יצאתי מהמיטה מאוחר, וחיפשתי משהו מעניין לעשות, הזכירו לי שביקב ויתקין מתקיים אירוע הבשר ויין שלהם.
פעם בחודש מגיעים ליקב אנשי הקייטרינג הכשר מיט אנד סוויט, ומקימים בחצר היקב דוכן עם גריל דרום אמריקני. צלחת בשר עם תוספות עולה 50 ש"ח, לחמניה גדולה עם בשר ותוספות עולה 40 ש"ח.
מצד היין, אפשר לרכוש מיינות היקב בכוסות, או לרכוש בקבוק ולשתות אותו ללא דמי חליצה.

אכלתי אסאדו בצלחת, עם תפוחי אדמה חדשים אפויים שנצלים על הפאריז'ה לצד הבשר, סלט כרוב וצ'ימיצ'ורי מצויין מבוסס פטרוזיליה. הבשר מוגש קצוץ ולא כנתח אחד. חלק ממנו היה קצת יבש בגלל שלאחר שנקצץ, הונח על פלאנצ'ה להמתנה להגשה. אמנם נוח יותר לאכול כך, אבל הייתי מעדיפה להתמודד עם חתיכה שלמה ועסיסית.

היות שפגשתי במקום את בעלת היקב ועיתונאי יין, הצטרפתי לטעימות יין לצד האוכל:
גוורצטרמינר 2016 - יין שבוקבק ימים ספורים לפני כן, ועדיין אין לו תווית. גוורצ לא אופייני, פחות מתוק מהרגיל, עם סיומת מרירה קלות. יין שמתאים לקיץ.

מסע ישראלי ורוד 2016 - בלנד של ענבי גרנש נואר ומעט קריניאן למתן צבע. יין רענן ומעט עוקצני שהולך יופי עם אוכל.

גראנש בלאן 2015 - נדמה לי שכתבתי כבר על היין הזה שהוא יין לבן שמתנהג כמו יין אדום. הוא צריך את הזמן שלו אחרי שפותחים את הבקבוק. יש לו ריח של יינות לבנים, פירות הדר ועשב, אבל הטעם שלו עמוק ומגוון יותר.

היין האחרון שטעמתי היה גם זה שקניתי הביתה - גראנש נואר 2014.יין עם טעמי פלפל שחור (נשבעת שהיה שם טעם של פלפל שחור) והרבה פירותיות. שילמתי ביקב 100 ש"ח לבקבוק.

בשבת, נסענו לקלנסווה למסבחה אצל עפיף, שהיתה מצויינת, מלאת שמן זית וטעימה כמו תמיד.

בערב, שני סטייקים סינטה שנרכשו אצל סמיר בטבעון לפני שבועיים. הבשר היה פחות טוב מאשר בדרך כלל, אבל הברולו ששתינו איתו, חיפה על הכל. יין שהבחור הביא מאיטליה לפני שנה, והיה פשוט מצויין !

גולת הכותרת של סוף השבוע היתה ההופעה המשותפת של אהוד בנאי וברי סחרוף ביום חמישי.

 

[oreldi]

ב200 שקל היית יכולה לאכול יופי של ארוחה לא רחוק משם

למשל באחים.
גם אני זוכר פוקצ'ה אנשובי כמעט ללא אנשובי ומנות מביכות בגודלן
איכשהו מילגו ומילבר מזכירה לי את פופינה - מגישים בהן דוגמיות אוכל במקום אוכל וגובים הון עתק

 

[החתולית]

אין לי ספק שהיינו יכולים לאכול באחים או בדוק

אבל רצינו מקום ממש קרוב להיכל התרבות, כי היה לנו מעט מאד זמן. סיימנו לאכול בעשרים לתשע, הלכנו להיכל, עמדנו בתור, הבחור היה צריך לחזור לרכב להשאיר בו את המצלמה שלו, ועד שחזר כבר היה תשע.
&nbsp
נכון שאילולא המתנו כל כך הרבה זמן למנה שלי, היינו מסיימים מוקדם יותר

&nbsp
&nbsp

 

[אור2221]

התפריט של המסעדה הזו כל כך יפה על הנייר

וכל כך לא מספק כשמגיעים לתכלס

 

[oreldi]

 

[החתולית]

אכלתי במילגו ומילבר שתי ארוחות טובות בעבר

אבל זו היתה מאכזבת, גם בגלל השירות.

 

[erezavn]

הניסיון שלי עם מלגו ומלבר תמיד היה מוצלח מאד...

...פעמיים בערב ופעמיים בצהריים.
חבל לקרוא על ארוחה לא טובה. אין ספק ששירות גרוע יכול להרוס בקלות ארוחה טובה. אני מקווה שזו מעידה מקרית שלא מעידה על ירידת איכות..

 

[mereng]

סינס - פאתי שדרות

היינו 2 משפחות, עייפות ורעבות אחרי טיול נהדר באזור רוחמה. המקום הוזמן מראש וטוב שכך כי המסעדה היתה מלאה.
&nbsp
השולחן שלנו לא היה מאוד נקי. בזווית מסויימת של האור ניתן היה לראות ליכלוך קרוש, מהסוג שצריך לקרצף ממש ולא סתם להעביר סמרטוט לח. אני מקווה שמישהו שם יקח לתשומת ליבו ויקרצף את השולחן.
&nbsp
התפריט למרבה הצער לא כולל מנות ילדים. זה אילץ אותנו להזמין להם מנות של מבוגרים, בעלות לא נמוכה כלל - מעל 50 ש"ח למנת פסטה צמחונית, יותר להמבורגר (צ'יפס מתומחר הנפרד- עוד 15 ש"ח). זה מצער מאוד כי הילדים לרוב לא סיימו את המנות, בכל זאת הקיבה קטנה יותר, ומחיר הארוחה היה גבוה למדי.
&nbsp
מה הזמנו ?
3 המבורגרים (רגיל, צ'יזבורגר, ועוד אחד עם חזה אווז) + 3 צ'יפס (שהיה טעים ופריך). ההמבורגרים היו בסדר גמור אבל לא מדהימים. "נחמד" ותו לא.
מיקס פירות ים ברוטב קארי ירוק וחלב קוקוס, הוגש עם אורז לבן - מנה נחמדה מאוד, הורגש שמכילה לא מעט סוכר.
פטוצ'יני ברוטב רוזה- מנה נדיבה וטעימה, הילדה התלהבה
פטוצ'יני ברוטב שמנת ושום עם פירות ים- הילד אהב אבל התייאש אחרי חצי מנה, הגודל עצום.
פעמיים ניוקי ברוטב שמנת- צמחוני. הגיעו מנות צנועות מאוד, ממש 3-4 כפות של ניוקי שממש שחה ברוטב שמנת. המנה היתה טעימה, אבל קטנה.... ילדון בן 5 חיסל אותה ולא שבע, וזה מעיד על הכל.
חציל עם רוקפור- מנת פתיחה, חביבה אבל הרוקפור הגיע בגושים עצומים, היה צריך לפורר אותם כדי שיהיה איזון בכל ביס. מנה ממש קטנה, גם עבור מנת פתיחה.
סלט שהוזמן היה נחמד מאוד.
&nbsp
לקינוח הוזמנו 3 מנות - קרם ברולה לא היה מוצלח במיוחד, היה שם טעם לוואי שלא עמדתי על פשרו. "מקרון לימון" כלל תחתית של מקרון, מעליה קרם לימון ועליו מרנג צרוב- התלהבות רבתי, וקינוח הבית שהיה מוס של שוקולד לבן עם רוטב פירות יער היה סתמי.
&nbsp
סיכום -
מסעדה שלא היתה שורדת בת"א, אבל באין ציפור שיר כל עורב הוא זמיר.... שמחנו שהיתה לנו אפשרות לאכול אוכל חביב באיזור, להבא אם נגיע זה יהיה עם ציפיות נמוכות יותר ונדע מה להזמין.
&nbsp
&nbsp

 

[דוקטור פוד]

קפה קפה, סיידר אצל בני, דלי אסייתי, טוסט אלישע והרבה הופעות

זה היה סוף שבוע של הופעות והרבה מנוחה, התחלתי ביום חמישי אצל Benny's Cask Ale Pub בטעימה מהקסק של black IPA של נלסון של בשה-פלום שהפתיעה עם גוף מכובד וטעם כשותי שהלכתו והמשכתי להופעה של המסך הלבן, המופע החתרני הכי טוב בעיר שמשלב בין פופ-רוק-פאנק והמון המון תעוזה.
בשישי בבוקר האישה חיפשה ארוחת בוקר והגענו לקפה קפה- כרגיל המנות נשמעות טובות הביצוע הרהב פחות, סיגר של בטטה וגבינה היה חביב אבל מתוק מדי בגלל זילופי סילאן מיותרים, סלט חלומי היה גדול עם המון חלומי מטוגנת וניוקי מטוגנים אבל העלים היו חסרי יחוד, ביחד עם קפה יצא 108 ש"ח מבוזבזים, אחר כך חזרתי לבני לסבב של סיידר ביתי על בסיס תפוחי זהב שהיה עשיר, טעים וכמעט לא הורגש שיש בו מעל 5% אלכוהול.
בשבת בהצרים הלכנו לדי אסייתי בהוד השרון, מקום חביב מאוד שנחבא מתחת לראדר, הצוות היה מעולה וישר דאג שההריונית תקבל כל מה שהיא תרצה תחת המגבלות, לשמחתנו יש שם סושי מותאם- אכלנו רול מטוגן עשיר וגדול, אגדאשי טופו גדול וחביב עם ציר טוב והרבה קוביות טופו גדולות וראמן עוף גדול עם אטריות טובות ועוף טחון שהיה משביע ועשיר אבל לא רחיף, לחמניות באו מוצלחות עם בטטה מטוגנת ואבוקדו היה מעולות למרות חסר מסויים במעט רוטב נוסף לתוספת קייק, בסך הכל יצא 160 ש"ח להמון אוכל מוצלח.
אחר כך לקחנו את האחיינית לגלדיה בבוזה בסניף החדש בצהלה, גביעי השוקולד המלוח מעולים כרגיל והטעמים מוצלחים- שוקולד ים, קרם בוזה, ריבת חלב וקשיופאה היו מוצלחים כרגיל.
בערב טרייפל-פיצ'ר, התחלנו עם הופעה בלבונטין של להקת רוק צעירה שעושה רוק פסיכודלי חביב בשם האחרונים, המשכנו לתדר להופעה מעולה של גולשי אבן ניר מספריים שנתנו מוסיקת סרף עם נגיעות אתניות והקפיצו את הקהל, טעמנו פיצה של התדר שהפעם הייתה שרופה ודקה מדי ומשם קפצנו לטוסט אלישע, כוף קטן על סלמה-הרצל עם מוכר הזוי במקצת, טובט נקניק מאוד פשוט בלחמנייה רכה עם כוס מיץ ענבים וגולת הכותרת- המון קופסאות עם סלטים חופשי -חופשי, זיתים מוצלחים,לימון כבוש מעולה, פטריות מוחמצות, סלק, תפוחי אדמה מטוגנים מכמה סוגים ועוד ועוד... הסלטים מעולים וביתיים וביחד עם הטוסט זה נקודת מאנצ מעולה במחיר מצחיק של 15 ש"ח
משם חזרה ללבונטין למופע חצות של סגול 59 , מוותיקי סצנת ההיפ הופ בארץ במופע ארוך ועתיר אורחים שהיה סיום מעולה לערב ארוך ומרתק.

 

[החתולית]

שמחה לקרוא שסגול 59 עדיין מופיע

ספר עוד על בני והפאב שלו. איפה זה?

 

[דוקטור פוד]

הפאב של בני נמצא בכפר סבא

המקום היחיד בארץ שמוזג רק בשיטת ה-Cask בה אין שימוש בגזים אלא במשאבת מים, הבירה מתקבלת קצת יותר חמימה וקלילה ועם טעמים הרבה יותר מובדלים.
המקום מגיש רק בירות בוטיק ישראליות ומהווה כר פורה לחובבי הקראפט הישראליים ובכלל הפאב הכי בריטי שקיים בארץ- רק קבועים עם שפה משלהם.
חוויה מומלצת לאוהבי הטיפה המרה.

והסגול עדיין בועט ופעיל , רפרוטאר כל כך עשיר של שירים והמון תבונה וחוכמה על הבמה עם המון אורחים, בזמן האחרון הבן שלו מצטרף אליו, ילד בן 18 עם קצב מעולה ונוכחות בימתית שאני מקווה שעוד נשמע ממנו

 

[החתולית]

ולחשוב שאני מכירה את הבן כשעוד היה בבטן אימו

הפאב של בני נשמע מעניין מאד, ונראה לי שנבקר בו בקרוב.

 

[אי שפיות בצדו2]

איך פספסתי את זה?

עברתי ליד המקום לא מעט פעמים בשנים האחרונות. איך רמת המחירים שם? ויש גם אוכל/נשנושים או להגיע אחרי האוכל לבירה בלבד?

 

[דוקטור פוד]

זה מקום שלא בנוי על מזדמנים

כמעט כולם שם זה קבועים שמגיעים כמעט כל יום, אבל אנחנו מקבלים אורחים בסבר פנים יפה
רמת המחירים לא נמוכה אבל מדובר בקאסק של קראפט ישראלי , סביב 36 ש"ח לפיינט בריטי אמיתי שהוא מעל 500 מ"ל, אבל יש שעה שמחה וכרטיסיה למתמידים.
יש קצת נישנושים קלים ומדי פעם יש ימי אוכל שלקוחות קבועים מבשלים וכדאי לעקוב, אבל אל תבנה על ארוחה כבדה...

 

[אי שפיות בצדו2]

"תבני", אני בחורה

מתי השעה השמחה? (אני פשוט לא מצרכני הבירה הכבדים, פיינט בריטי זה הרבה בשבילי מכדי לשלם את זה).

 

[דוקטור פוד]

כל יום עד שעה שמונה

והיתרון של בירה מהקאסק שהיא יורדת בקלילות, בגלל שאין גיזוז והטמפרטורה של הבירה מעט יותר גבוהה מהרגיל הבירה יורדת בקלות במורד הגרון

 

[החתולית]

אני מתכננת ביקור שם בקרוב

 

[אי שפיות בצדו2]

נשמע טוב

אני בכלל בעד פאבים בשעות מוקדמות. אהבתי את זה באנגליה, לשתות בפאבים עתיקים על התמזה כשיש עוד אור יום. יש פאב ותיק במיוחד שנמצא ליד אחת מנקודות העגינה במסעה ההיסטורי של המייפלאוור המפורסמת, שקפצתי אליו בשעות האחר צהריים המוקדמות, ואחרי לא יותר מארבעים דקות כבר קמו כמה בריטיים כדי לנצל את שעת השפל בנהר ולהראות לתיירת כל עוד יש אור את הרציף העתיק, עם הליכה בתוך אפיק התמזה כדי לחפש לי שרידים בנהר של מקטרות חרס בנות מאות שנים כדי שיהיו לי למזכרת
למה אין לנו פאבים כאלו, למה.

 

[דוקטור פוד]

מסכים לחלוטין

אני עושה טיול עם הכלב סביב השעה חמש והייתי שמח אם היה לי מקום לשבת לשתות בו בירה קטנה על הדרך...
עוד דבר שחסר לי בארץ זה בירות קטנות, חצי פיינט רק בשביל לשתוף את הגרון, בארץ זה לא תופס ואם יש מידה כזו היא מתומחרת בפראות