ארוחת ערב ב"יונתן פוד קלאב": מיסטר קומאר
ארוחת ערב ב"יונתן פוד קלאב": מיסטר קומאר
ארוע אישי הוא אצלנו תמיד תרוץ לחגוג באחת המסעדות הטובות. כך גם הפעם חגגנו את יום הולדתי הרביעי באיחור של שבוע. יום הולדת רביעי ?! כן, לא טעיתי. מבחינתי, מאז שפרשתי מרצוני לפנסיה מוקדמת, נולדתי מחדש ואני סופר שנות חרות מה-1.2.2013.
פתיחתה של מסעדה, במקום שבו היתה מסעדת "הרברט סמואל", בבעלות חדשה ובקונספט חדש, כשהשף יונתן רושפלד מכנה את המסעדה הפעם "יונתן פוד קלאב" ואת הקונספט ההודי המשודרג, שיהיה בה בחודשים הקרובים, "מיסטר קומאר", והעובדה שהוא חונך את בנו במטבח, כל אלה הוסיפו לנו סיבות לתרוצים ולכן אל חשש לדאגה, על משקל "באנו, ראינו, ניצחנו", כאן זה היה: באנו, אכלנו, נהננו.
חלל המסעדה נותר כשהיה בימי "הרברט סמואל", עם שינויי תפאורה ומוסיקה (רועמת מדי) בהתאם לקונספט העכשוי, כדי להכניס את הסועדים לאוירה, והאוירה היתה רועשת מאוד גם בגלל המוסיקה וגם בגלל שהמסעדה היתה מלאה עד אפס מקום, כשלקראת שעת המעבר בין משמרות היתה התגודדות צפופה של האורחים שהגיעו למשמרת הבאה מייד במעלה המדרגות, באזור המארח/ת, מבלי שהיתה להם פינת ישיבה להמתנה, התגודדות שגם הפריעה למעבר המלצרים בין האגפים השונים של המסעדה.
התפריט שונה מתפריטים רגילים ובנוי כמו סיפור נחמד על מיסטר קומאר, כשאת חלק מהמנות ניתן לקבל מוקטנות ולכן תראו שני מחירים ליד מנות אלה בהתאם לגודל המוזמן:
"כשמגיעים למועדון של מיסטר קומאר הוא אוהב להגיש בהתחלה: דגים בקרח של כוסברה ומים של מלפפונים – 42/68
בכפר בו נולד היה נהוג לפנק את הזרים שהגיעו ללון בכופתאות כרובית ויוגורט, חציל, דבש ותבלינים ממדגסקר שהוגשו חמימות עם דג מים מתוקים מעושן קלות – 54/95
ברצועת ההרים בהם גדל היו מגישים בחגים: סלט קשמירי של טלה עם עלים מרירים ואבקת ציפורן הדרים חורפית – 38/65
כשיש לו חברים מצרפת הוא עושה רושם עם: כבד אווז בחציל ודבש תבלינים ממדגסקר – 62
ינואר 1987 במסע הדיג שלו באוקיאנוס כמעט טבע בעת שצד לוויתנים ליד חופיה של טנזניה, כשניצל הכין לצוותו על החוף קלאמרי בקוקוס בצלים מיובשים לוהטים – 62
כנפיים הן השעשוע החביב עליו ולכן הוא המציא את "קרמל פולי הקקאו שלו" – 32/48
ב-1973 כאשר הוזמן קומאר למרסיי לחתונתם של ג'וסף ומריאן הוא החליט להכין: מרק "דגים ים צהוב של חסילונים מיובשים בשמש" – 34/68
אמא של משפחת קומאר לעולם לא תוותר על המסורת אז כמחווה לזכרה הוא מקדיש את העוף טנדורי הצהוב משורש כורכום וסוכר דקלים – 38/82
למנות עיקריות קיבל מיסטר קומאר בקשה קטנה ממני: "תכין לי שאטו מפואר מפילה בקר" והוא הממזר לקח את זה בשתי ידיו והכין פילה 500 בנוסח טאג' מאהל עם פטריות אוזן פיל ברוטב פאלק וסלט ריחני – 168/290
בר ים מעושן תבלינים הוא מנת הדגל שלו ! אותה הוא משרה בחמאת עיזים ויוגורט לילה שלם וצולה לצבע עז. מממזר הקומאר הזה – מחיר ל-100 גרם – 45"
אז איך מתמודדת משפחת הגרגרנים (ואל תשכחו שהגרגרנית נולדה בהודו) עם תפריט כזה ? פשוט מאוד: מזמינים הההכל (!), כשהיכן שניתן – מנות מוקטנות.
על השולחן עלו צלחת עם פאפדם, שמולאה בהמשך בנוספים, שתי קעריות עם רטבים לטבילה, האחד פיקנטי על גבול חריפות עדינה על בסיס כוסברה והשני עדין (וטוב לכיבוי שריפות למי שרגיש לחריפות) על בסיס יוגורט. כמו כן הגיעה כוס ובה "פיצוחים הודיים" עם תבלינים.
המלצרית המאוד אינפורמטיבית עשתה עבודה מצוינת כל הערב. בין השאר הסבירה כל מנה ואת הקונספט שבו המנות יוצאות לשולחן כשהן מוכנות ולא בהכרח בסדר קבוע ולכן הזמנו בשלב ראשון רק את המנות שבעינינו היו "מנות ראשונות" ורק כשסיימנו עימן הזמנו את העיקריות.
כדי שלא ישעמם עד הגעת המנות, הזמנו גם קוקטלים לגרגרנית ולי ואילו הגרגרונת הזמינה לאסי (המשקה, לא הכלבה, למרות שהיא היתה בוחרת בחלופה השניה, אילו הייתי מרשה לה). אחד הקוקטלים שהזמנו הוגש בכוס דמויית ראש כריש והיה קרוי בהתאם: Shark Attack at Goa. הקוקטייל השני היה Mr. Kumer G&T.
הלאסי היה על בסיס יוגורט וחלב קוקוס עם נגיעה של גויאבה, שאפילו שונאת הגויאבות הזו לא חשה בהפרעה לטעמים העדינים של המשקה ולכן בהמשך הזמינה עוד כוס כזו. הגרגרנית (שדוקא כן אוהבת גויאבות) טעמה מהכוס של הגרגרונת והתמוגגה. כמעט גנבה לה את הכוס...
להפתעתנו וגם להפתעת המלצרית, המנות החלו לזרום אל שולחננו כמעט מייד ועוד לפני הגעת הקוקטלים.
חיש קל לא היה מקום על השולחן. מזל שהיינו שלושה בשולחן של ארבעה.
התרשמותנו מהמנות:
(המשך בהודעה הבאה)
ארוחת ערב ב"יונתן פוד קלאב": מיסטר קומאר
ארוע אישי הוא אצלנו תמיד תרוץ לחגוג באחת המסעדות הטובות. כך גם הפעם חגגנו את יום הולדתי הרביעי באיחור של שבוע. יום הולדת רביעי ?! כן, לא טעיתי. מבחינתי, מאז שפרשתי מרצוני לפנסיה מוקדמת, נולדתי מחדש ואני סופר שנות חרות מה-1.2.2013.
פתיחתה של מסעדה, במקום שבו היתה מסעדת "הרברט סמואל", בבעלות חדשה ובקונספט חדש, כשהשף יונתן רושפלד מכנה את המסעדה הפעם "יונתן פוד קלאב" ואת הקונספט ההודי המשודרג, שיהיה בה בחודשים הקרובים, "מיסטר קומאר", והעובדה שהוא חונך את בנו במטבח, כל אלה הוסיפו לנו סיבות לתרוצים ולכן אל חשש לדאגה, על משקל "באנו, ראינו, ניצחנו", כאן זה היה: באנו, אכלנו, נהננו.
חלל המסעדה נותר כשהיה בימי "הרברט סמואל", עם שינויי תפאורה ומוסיקה (רועמת מדי) בהתאם לקונספט העכשוי, כדי להכניס את הסועדים לאוירה, והאוירה היתה רועשת מאוד גם בגלל המוסיקה וגם בגלל שהמסעדה היתה מלאה עד אפס מקום, כשלקראת שעת המעבר בין משמרות היתה התגודדות צפופה של האורחים שהגיעו למשמרת הבאה מייד במעלה המדרגות, באזור המארח/ת, מבלי שהיתה להם פינת ישיבה להמתנה, התגודדות שגם הפריעה למעבר המלצרים בין האגפים השונים של המסעדה.
התפריט שונה מתפריטים רגילים ובנוי כמו סיפור נחמד על מיסטר קומאר, כשאת חלק מהמנות ניתן לקבל מוקטנות ולכן תראו שני מחירים ליד מנות אלה בהתאם לגודל המוזמן:
"כשמגיעים למועדון של מיסטר קומאר הוא אוהב להגיש בהתחלה: דגים בקרח של כוסברה ומים של מלפפונים – 42/68
בכפר בו נולד היה נהוג לפנק את הזרים שהגיעו ללון בכופתאות כרובית ויוגורט, חציל, דבש ותבלינים ממדגסקר שהוגשו חמימות עם דג מים מתוקים מעושן קלות – 54/95
ברצועת ההרים בהם גדל היו מגישים בחגים: סלט קשמירי של טלה עם עלים מרירים ואבקת ציפורן הדרים חורפית – 38/65
כשיש לו חברים מצרפת הוא עושה רושם עם: כבד אווז בחציל ודבש תבלינים ממדגסקר – 62
ינואר 1987 במסע הדיג שלו באוקיאנוס כמעט טבע בעת שצד לוויתנים ליד חופיה של טנזניה, כשניצל הכין לצוותו על החוף קלאמרי בקוקוס בצלים מיובשים לוהטים – 62
כנפיים הן השעשוע החביב עליו ולכן הוא המציא את "קרמל פולי הקקאו שלו" – 32/48
ב-1973 כאשר הוזמן קומאר למרסיי לחתונתם של ג'וסף ומריאן הוא החליט להכין: מרק "דגים ים צהוב של חסילונים מיובשים בשמש" – 34/68
אמא של משפחת קומאר לעולם לא תוותר על המסורת אז כמחווה לזכרה הוא מקדיש את העוף טנדורי הצהוב משורש כורכום וסוכר דקלים – 38/82
למנות עיקריות קיבל מיסטר קומאר בקשה קטנה ממני: "תכין לי שאטו מפואר מפילה בקר" והוא הממזר לקח את זה בשתי ידיו והכין פילה 500 בנוסח טאג' מאהל עם פטריות אוזן פיל ברוטב פאלק וסלט ריחני – 168/290
בר ים מעושן תבלינים הוא מנת הדגל שלו ! אותה הוא משרה בחמאת עיזים ויוגורט לילה שלם וצולה לצבע עז. מממזר הקומאר הזה – מחיר ל-100 גרם – 45"
אז איך מתמודדת משפחת הגרגרנים (ואל תשכחו שהגרגרנית נולדה בהודו) עם תפריט כזה ? פשוט מאוד: מזמינים הההכל (!), כשהיכן שניתן – מנות מוקטנות.
על השולחן עלו צלחת עם פאפדם, שמולאה בהמשך בנוספים, שתי קעריות עם רטבים לטבילה, האחד פיקנטי על גבול חריפות עדינה על בסיס כוסברה והשני עדין (וטוב לכיבוי שריפות למי שרגיש לחריפות) על בסיס יוגורט. כמו כן הגיעה כוס ובה "פיצוחים הודיים" עם תבלינים.
המלצרית המאוד אינפורמטיבית עשתה עבודה מצוינת כל הערב. בין השאר הסבירה כל מנה ואת הקונספט שבו המנות יוצאות לשולחן כשהן מוכנות ולא בהכרח בסדר קבוע ולכן הזמנו בשלב ראשון רק את המנות שבעינינו היו "מנות ראשונות" ורק כשסיימנו עימן הזמנו את העיקריות.
כדי שלא ישעמם עד הגעת המנות, הזמנו גם קוקטלים לגרגרנית ולי ואילו הגרגרונת הזמינה לאסי (המשקה, לא הכלבה, למרות שהיא היתה בוחרת בחלופה השניה, אילו הייתי מרשה לה). אחד הקוקטלים שהזמנו הוגש בכוס דמויית ראש כריש והיה קרוי בהתאם: Shark Attack at Goa. הקוקטייל השני היה Mr. Kumer G&T.
הלאסי היה על בסיס יוגורט וחלב קוקוס עם נגיעה של גויאבה, שאפילו שונאת הגויאבות הזו לא חשה בהפרעה לטעמים העדינים של המשקה ולכן בהמשך הזמינה עוד כוס כזו. הגרגרנית (שדוקא כן אוהבת גויאבות) טעמה מהכוס של הגרגרונת והתמוגגה. כמעט גנבה לה את הכוס...
להפתעתנו וגם להפתעת המלצרית, המנות החלו לזרום אל שולחננו כמעט מייד ועוד לפני הגעת הקוקטלים.
חיש קל לא היה מקום על השולחן. מזל שהיינו שלושה בשולחן של ארבעה.
התרשמותנו מהמנות:
(המשך בהודעה הבאה)
