אז מה אכלתם בסוף השבוע
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
דוקטור פוד
New member
שבוע רגוע- בירות מגוונות , שוק לוינסקי וערב שקט בגאזטה
סוף שבוע רגוע הפעם עבר על כוחותינו,התחלתי כרגיל היום חמישי בשעה מוקדמת אצל benny's cask ale pub עם מזיגה מהגראוויטי (כלומר היישר מחבית התסיסה) של הבירה המעולה של השכן dark matter., בירה מסוג IPA שחור עם המון כשות ומרירות נהדרת וצבע שחור עמוק, תענוג.
ביום שיש יצאנו לסביבו בלוינסקי מתוך רצון לקנות סנדוויץ במקום החדש של יום טוב אבל בשל תור ארוך כאורך הגלות החלטנו להתספק בהצטיידות במעדנייה של יום טוב בזיתים, עלי גפן מעולים, גבינות של המאירי, קשקבל תורכית מעולה ושום קונפי משובח, בדרך גם רכשתי בסוויט בוקס, מאפייה אמריקאית חדשה בשוק, סטיקי באן עם טופי שהייתה מושחתת ודביקה מאוד ובראוניז מאוד עשיר ונימוח, מקום לא רע לקריז סוכר עם ניחוחות נהדרים.
לאחר מכן קפצתי לבדיקה של חבית של הפיניקס של הדובים בביר באזר, IPA קלילה ועדינה שהתאימה לשמש החורפית של צהרי שישי.
בשבת התעצלנו בבית שעות ארוכות עד שנסענו לתל אביב לשבת על תוכניות לבית ואחר כך עברנו לגזאטה במרמורק, בפנים היה חמים ודחוס ותחושהש ל פריז, אכלנו מבחר של מנות בשולחן- ניוקי צרובים עם עגבניות וגבינה , פולנטה עם תבשיל פטריות בשרני, סלט קפרזה עשיר בעגבניות וברוסקטה ארטישוקים, הכל היה עשוי ללא דופי אבל מעט תפל, הייתה חסרה לי יד קצת יוצר מהוקצעת על התיבול שהיה יכול להקפיץ את הטעם בכמה רמות למעלה, אבל מקום חביב לכוס יין ומנות במחיר סביר (סביב 50 ש"ח למנה שנראית קטנה אבל בסופו של דבר מכובדת)
סוף שבוע רגוע הפעם עבר על כוחותינו,התחלתי כרגיל היום חמישי בשעה מוקדמת אצל benny's cask ale pub עם מזיגה מהגראוויטי (כלומר היישר מחבית התסיסה) של הבירה המעולה של השכן dark matter., בירה מסוג IPA שחור עם המון כשות ומרירות נהדרת וצבע שחור עמוק, תענוג.
ביום שיש יצאנו לסביבו בלוינסקי מתוך רצון לקנות סנדוויץ במקום החדש של יום טוב אבל בשל תור ארוך כאורך הגלות החלטנו להתספק בהצטיידות במעדנייה של יום טוב בזיתים, עלי גפן מעולים, גבינות של המאירי, קשקבל תורכית מעולה ושום קונפי משובח, בדרך גם רכשתי בסוויט בוקס, מאפייה אמריקאית חדשה בשוק, סטיקי באן עם טופי שהייתה מושחתת ודביקה מאוד ובראוניז מאוד עשיר ונימוח, מקום לא רע לקריז סוכר עם ניחוחות נהדרים.
לאחר מכן קפצתי לבדיקה של חבית של הפיניקס של הדובים בביר באזר, IPA קלילה ועדינה שהתאימה לשמש החורפית של צהרי שישי.
בשבת התעצלנו בבית שעות ארוכות עד שנסענו לתל אביב לשבת על תוכניות לבית ואחר כך עברנו לגזאטה במרמורק, בפנים היה חמים ודחוס ותחושהש ל פריז, אכלנו מבחר של מנות בשולחן- ניוקי צרובים עם עגבניות וגבינה , פולנטה עם תבשיל פטריות בשרני, סלט קפרזה עשיר בעגבניות וברוסקטה ארטישוקים, הכל היה עשוי ללא דופי אבל מעט תפל, הייתה חסרה לי יד קצת יוצר מהוקצעת על התיבול שהיה יכול להקפיץ את הטעם בכמה רמות למעלה, אבל מקום חביב לכוס יין ומנות במחיר סביר (סביב 50 ש"ח למנה שנראית קטנה אבל בסופו של דבר מכובדת)
אוזריה, המוציא לחם, עזורה, יום טוב ומליחים בדה פיצ'וטו ועוד
סוף השבוע התחלי בארוחת צהריים באוזריה: לעיקריות פסטה פרסקה ושייטל עם פלפל פדרון (לא חריף) - שתי מנות עשויות היטב, לראשונות במחיר "אפס" קלמרי מטוגן וסלט יווני גם הם מצויינים. רצוני להזמנת לחם נדחתה על ידי המלצרית מאחר
והוא כלול עם הדיפ במחיר העסקית. שתינו מי ברז וכוס יין אדום צרפתי ב 28 ש"ח. סה"כ לפני תשר: 146 ש"ח.
כשהגענו בסביבות 15:00 כבר לא היה צפוף. בהחלט מומלץ כאלטרנטיבה למי שנמצא רעב באזור.
כדי להינות באורח מושלם מהשקשוקה הביתי של הבוקר קנינו חלה מתקתקה
בהמוציא לחם. היא בהחלט עשתה את תפקידה כשבשארית אשתמש להכנת לחם אבוד.
משם פנינו לעזורה, שישי בצהריים - המוני אדם, חלק מהמנות כבר חוסלו: נגמר!
התקבלנו במאור פנים על ידי הבעלים ונמצא לנו במיידי שולחן. חומוס עם גרגירים, שלוש מנות: בשר עם שעועית ירוקה ומח עצמות, חמוסטה וקימה. כל אלו עם פיתות, חמוצים וחריף סידרו לנו צהריים + שאריות. נעניתי להמלצה ושתיתי עוד מנה ראשונה - בלאדי מרי כהלכתה בכוס גדולה - 45 ש"ח. קינחנו בסורבה פיסטוק המעולה שלהם.
עזורה התל אביבית, לא פחות טובה מהירושלמית וכל כך קרובה.
ברחוב דה פיצ'וטו יש 2 מעדניות המציעות דגים מלוחים. אני קונה אצל "הרומני"
הידוע בפתיל הקצר שלו ללקוחות מזדמנים. אבל, יש לו עובד שהפתיל שלו קצת יותר ארוך וממנו קניתי (שוב) שני שמאלץ הרינג שלמים. בבית אני עוטה כפפות מנתחים, פורש נייר עיתון ומבצע ניתוח לחליצת פילטים. אותם אני מאכסן בצנצנת עם שמן, חומץ (תפוחים), הרבה בצל פלפל אנגלי ועלי דפנה. מעדן אדיר על לחם כהה מחמצת. כולו ב 20 ש"ח לשתי יחידות.
אצל יום טוב, המעדנייה, לקחנו את עלי הגפן שמכין הסבא, שאין כמוהם בטעמם. בדוק. וגם גבינת צ'דר מיושנת נושכת כבקשתי.
על "להגיד שלום" לאיתן ולאמא חנה ויתרנו מחמת המוני האדם שצבאו על דלת הסנדביצ'ייה החדשה.
אצל חייק (הכל לקונדטוריה) קניתי אבקת חלב לאפייה וזהו.
אתמול, בשבת עשינו סיבוב במדרחוב נווה שאנן, פלנטה אחרת. קניתי מספר פריטים במכולת האסייתית בשביל להכין וון טונים לפי מתכון של הניו יורק טיימז, קצת ירק בחנות הירקות האסייתית גם היא וגם 2 פאו במסעדה הסינית (שחידשה פניה) ב 10 ש"ח האחד. מעולים לארוחת הצהריים שלנו.. בין ובין אנו כבר מוכרים בסינית, בשתי החנויות וגם בחלק מהמסעדות הסודאניות והאריתראיות (המבדילות אלו מאלו).
סוף השבוע התחלי בארוחת צהריים באוזריה: לעיקריות פסטה פרסקה ושייטל עם פלפל פדרון (לא חריף) - שתי מנות עשויות היטב, לראשונות במחיר "אפס" קלמרי מטוגן וסלט יווני גם הם מצויינים. רצוני להזמנת לחם נדחתה על ידי המלצרית מאחר
והוא כלול עם הדיפ במחיר העסקית. שתינו מי ברז וכוס יין אדום צרפתי ב 28 ש"ח. סה"כ לפני תשר: 146 ש"ח.
כשהגענו בסביבות 15:00 כבר לא היה צפוף. בהחלט מומלץ כאלטרנטיבה למי שנמצא רעב באזור.
כדי להינות באורח מושלם מהשקשוקה הביתי של הבוקר קנינו חלה מתקתקה
בהמוציא לחם. היא בהחלט עשתה את תפקידה כשבשארית אשתמש להכנת לחם אבוד.
משם פנינו לעזורה, שישי בצהריים - המוני אדם, חלק מהמנות כבר חוסלו: נגמר!
התקבלנו במאור פנים על ידי הבעלים ונמצא לנו במיידי שולחן. חומוס עם גרגירים, שלוש מנות: בשר עם שעועית ירוקה ומח עצמות, חמוסטה וקימה. כל אלו עם פיתות, חמוצים וחריף סידרו לנו צהריים + שאריות. נעניתי להמלצה ושתיתי עוד מנה ראשונה - בלאדי מרי כהלכתה בכוס גדולה - 45 ש"ח. קינחנו בסורבה פיסטוק המעולה שלהם.
עזורה התל אביבית, לא פחות טובה מהירושלמית וכל כך קרובה.
ברחוב דה פיצ'וטו יש 2 מעדניות המציעות דגים מלוחים. אני קונה אצל "הרומני"
הידוע בפתיל הקצר שלו ללקוחות מזדמנים. אבל, יש לו עובד שהפתיל שלו קצת יותר ארוך וממנו קניתי (שוב) שני שמאלץ הרינג שלמים. בבית אני עוטה כפפות מנתחים, פורש נייר עיתון ומבצע ניתוח לחליצת פילטים. אותם אני מאכסן בצנצנת עם שמן, חומץ (תפוחים), הרבה בצל פלפל אנגלי ועלי דפנה. מעדן אדיר על לחם כהה מחמצת. כולו ב 20 ש"ח לשתי יחידות.
אצל יום טוב, המעדנייה, לקחנו את עלי הגפן שמכין הסבא, שאין כמוהם בטעמם. בדוק. וגם גבינת צ'דר מיושנת נושכת כבקשתי.
על "להגיד שלום" לאיתן ולאמא חנה ויתרנו מחמת המוני האדם שצבאו על דלת הסנדביצ'ייה החדשה.
אצל חייק (הכל לקונדטוריה) קניתי אבקת חלב לאפייה וזהו.
אתמול, בשבת עשינו סיבוב במדרחוב נווה שאנן, פלנטה אחרת. קניתי מספר פריטים במכולת האסייתית בשביל להכין וון טונים לפי מתכון של הניו יורק טיימז, קצת ירק בחנות הירקות האסייתית גם היא וגם 2 פאו במסעדה הסינית (שחידשה פניה) ב 10 ש"ח האחד. מעולים לארוחת הצהריים שלנו.. בין ובין אנו כבר מוכרים בסינית, בשתי החנויות וגם בחלק מהמסעדות הסודאניות והאריתראיות (המבדילות אלו מאלו).
לויתן אילת ועוד
פעם ראשונה שאני מצטרפת אליו לפסטיבל ג'אז חרף באילת. מבחינה מוסיקלית היה מצוין , אם כי הייתי רק בשלושה מופעים (הוא בשבעה) . גולת הכותרת היתה הופעה חינם לילדים באמפיתיאטרון בחזית מלון הרודס בכיכוב אורן אטקין נגן קלרינט שנולד בארץ , מגיל 4 בניו יורק. יש לו מופע לילדים בשם טמבלולו (ממליצה לחפש )
ולאוכל . בחמישי שעה 18 הגענו רעבים ועיפים למסעדת בראנז'ה אותה גילינו בבקור קדם התברר שהם סגורים לשעתים לפנח הופעה של יהלי סובול. מסעדת ג'ינג'ר שוכנת ממש מעל וכברירת מחדל טיפסנו לשם
השרות היה מצוין. התקבלנו במאור פנים , קנקן מים לשולחן. לראשונות לקחתי רול אינסייד אאוט של סלמון ואבוקדו שהיה נדיב בכמות הסלמון אבל היה טעם לואי חמצמצץ. הוא לקח רול של ירקות בלבד- פרוסת מלפפון עטפה מגוון ירקות - היה לו טעים מאד ומיוחד
עיקריות לו סלט ויאטנמי- מגוון עלים נבטים ונתחי חזה עוף ברוטב בוטנים-אהב , לי מנה של נתחי חזה עוף ברוטב קארי שהיה יותר מתקתק מחריף עם פרחי כרובית וברוקולי לא מבושלים מספיק. הייתי רעבה מאד ואכלתי אבל ממש לא מומלץ
החשבון סביב 180 שח כמדומני
לקראת עשר בלילה אחרי הופעה מעולה של יסמין לוי לקחתי מונית ללויתן לאכול קינוח - תאור שלו הועבר עי ידידה שבועים קדם- פבלובה לימון- בכוס זכוכית רחבה ג'לי לימון ובתוכו פיסות פרי טרי , עליו קרם פטיסיאר ובו פיסות מרנג , על זה קצפת עם אבקת קקאו ושקדים פרוסים. חלום של קינוח- 42 שח
ביום ששי הגענו לברנז'ה לקראת השעה 12, אני לקחתי ארוחת בקר - שכללה סלט חביתה, 4 תוספות (פטה אבוקדו גבינה צהובה וטאפנד זיתים -זה מה שבחרתי)
לחם - בחירה בין לחם עם אגוזים וצימוקים או לחם מחמצת. מיץ טרי - תפוגזר בכמות נדיבה ושתיה חמה - 56 שח כמדומני או 58
הוא לקח סלט שורשים עם טופו - הוגש עם סלסת לחם - היה לו טעים מאד
מסעדה מקומית , מאד נחמדים , אוכל בסיסי וטב. מומלץ
המשך- יבוא
פעם ראשונה שאני מצטרפת אליו לפסטיבל ג'אז חרף באילת. מבחינה מוסיקלית היה מצוין , אם כי הייתי רק בשלושה מופעים (הוא בשבעה) . גולת הכותרת היתה הופעה חינם לילדים באמפיתיאטרון בחזית מלון הרודס בכיכוב אורן אטקין נגן קלרינט שנולד בארץ , מגיל 4 בניו יורק. יש לו מופע לילדים בשם טמבלולו (ממליצה לחפש )
ולאוכל . בחמישי שעה 18 הגענו רעבים ועיפים למסעדת בראנז'ה אותה גילינו בבקור קדם התברר שהם סגורים לשעתים לפנח הופעה של יהלי סובול. מסעדת ג'ינג'ר שוכנת ממש מעל וכברירת מחדל טיפסנו לשם
השרות היה מצוין. התקבלנו במאור פנים , קנקן מים לשולחן. לראשונות לקחתי רול אינסייד אאוט של סלמון ואבוקדו שהיה נדיב בכמות הסלמון אבל היה טעם לואי חמצמצץ. הוא לקח רול של ירקות בלבד- פרוסת מלפפון עטפה מגוון ירקות - היה לו טעים מאד ומיוחד
עיקריות לו סלט ויאטנמי- מגוון עלים נבטים ונתחי חזה עוף ברוטב בוטנים-אהב , לי מנה של נתחי חזה עוף ברוטב קארי שהיה יותר מתקתק מחריף עם פרחי כרובית וברוקולי לא מבושלים מספיק. הייתי רעבה מאד ואכלתי אבל ממש לא מומלץ
החשבון סביב 180 שח כמדומני
לקראת עשר בלילה אחרי הופעה מעולה של יסמין לוי לקחתי מונית ללויתן לאכול קינוח - תאור שלו הועבר עי ידידה שבועים קדם- פבלובה לימון- בכוס זכוכית רחבה ג'לי לימון ובתוכו פיסות פרי טרי , עליו קרם פטיסיאר ובו פיסות מרנג , על זה קצפת עם אבקת קקאו ושקדים פרוסים. חלום של קינוח- 42 שח
ביום ששי הגענו לברנז'ה לקראת השעה 12, אני לקחתי ארוחת בקר - שכללה סלט חביתה, 4 תוספות (פטה אבוקדו גבינה צהובה וטאפנד זיתים -זה מה שבחרתי)
לחם - בחירה בין לחם עם אגוזים וצימוקים או לחם מחמצת. מיץ טרי - תפוגזר בכמות נדיבה ושתיה חמה - 56 שח כמדומני או 58
הוא לקח סלט שורשים עם טופו - הוגש עם סלסת לחם - היה לו טעים מאד
מסעדה מקומית , מאד נחמדים , אוכל בסיסי וטב. מומלץ
המשך- יבוא
סבתא רותרות
New member
יסמין לוי אכן מעולה! כיף לך.
DOK בחמישי לפני צוותא
באנו לקטנה ולנשנוש קל. שורה תחתונה - פרשי וטעים.
קודם כל - תפריט היין. יש שם קטע שהוא מתומחר עם אגורות. שאלנו וקיבלנו תשובה שזה חלוקה של המחיר הסיטונאי (כנראה למספר כוסות לבקבוק). מודה - לא הבנתי.
הזמנתי שפריץ קלאסי של יין לבן וסודה - הגיעה כוס קטנטנה בתמחור הוגן של 16.7 (או 17.6 חחחח) אבל לא אהבתי כ"כ את השילוב. ניחא, בחירה שלי.
הוא רצה כוס גראז' דה פאפא ושאל (בהתחשב בתפריט הכוסות הדי גדול) מתי הוא נפתח וקיבל תשובה של לא יודעים. נדמה לי שכדאי לסמן תאריך פתיחה על בקבוקים, לא? בכל מקרה טעימה שסופקה לו לא ערבה לחיכו והוא הלך על כוס צרעה. התמחור של כוס יין בגודל סביר היה רגיל לז'אנר.
המנות היו טעימות בהחלט:
סלט בוניטו כבוש, קישוא נא ועוד עלים היה מצוין;
מנת קולורבי אפוי היתה מפתיעה, קצת פחות אהבתי את המרקם הרך מדי אבל היה טוב גם כן;
מנת שעועית ירוקה ענקית והבשרנית מעורבבת עם עשבים היתה מעולה גם כן;
וחשבנו רק לקנח בכמה גבינות והגיעה מנה ענקית של של 4 חתיכות ענק של גבינות משק ברקנית ומשק מרקוביץ עם 4 פנכות ריבה ביתית (את הגויאבה אהבתי למרות שאני לא אוכל גויאבה טרייה, את העגבניה אהבתי פחות) ומגוון לחמים ותכלס התפוצצנו.
הוספתי גם ג'ן וטוניק לחגיגה וכובדנו (נראה לי שכמו כולם בתורם) בצייסר שנאפס.
וכך צעדנו עליזים ושמחים לבמה הפתוחה בצוותא
התמונות כאן:
https://www.instagram.com/meravbr/
באנו לקטנה ולנשנוש קל. שורה תחתונה - פרשי וטעים.
קודם כל - תפריט היין. יש שם קטע שהוא מתומחר עם אגורות. שאלנו וקיבלנו תשובה שזה חלוקה של המחיר הסיטונאי (כנראה למספר כוסות לבקבוק). מודה - לא הבנתי.
הזמנתי שפריץ קלאסי של יין לבן וסודה - הגיעה כוס קטנטנה בתמחור הוגן של 16.7 (או 17.6 חחחח) אבל לא אהבתי כ"כ את השילוב. ניחא, בחירה שלי.
הוא רצה כוס גראז' דה פאפא ושאל (בהתחשב בתפריט הכוסות הדי גדול) מתי הוא נפתח וקיבל תשובה של לא יודעים. נדמה לי שכדאי לסמן תאריך פתיחה על בקבוקים, לא? בכל מקרה טעימה שסופקה לו לא ערבה לחיכו והוא הלך על כוס צרעה. התמחור של כוס יין בגודל סביר היה רגיל לז'אנר.
המנות היו טעימות בהחלט:
סלט בוניטו כבוש, קישוא נא ועוד עלים היה מצוין;
מנת קולורבי אפוי היתה מפתיעה, קצת פחות אהבתי את המרקם הרך מדי אבל היה טוב גם כן;
מנת שעועית ירוקה ענקית והבשרנית מעורבבת עם עשבים היתה מעולה גם כן;
וחשבנו רק לקנח בכמה גבינות והגיעה מנה ענקית של של 4 חתיכות ענק של גבינות משק ברקנית ומשק מרקוביץ עם 4 פנכות ריבה ביתית (את הגויאבה אהבתי למרות שאני לא אוכל גויאבה טרייה, את העגבניה אהבתי פחות) ומגוון לחמים ותכלס התפוצצנו.
הוספתי גם ג'ן וטוניק לחגיגה וכובדנו (נראה לי שכמו כולם בתורם) בצייסר שנאפס.
וכך צעדנו עליזים ושמחים לבמה הפתוחה בצוותא
התמונות כאן:
https://www.instagram.com/meravbr/
of blessed memory1
New member
תודה על התמונה של התפריט
מאוד עוזר בעידן שבו להרבה יותר מדי מסעדות אין תפריט אונליין
מאוד עוזר בעידן שבו להרבה יותר מדי מסעדות אין תפריט אונליין
היינו ב- A23, מקום בהרצה בתוך מלון בוטיק
האמת, אין לי יותר מדי מה להגיד על המקום. ביסטרו בר חדש בדיזנגוף פינת ארלוזורוב. התפריט כרגע לא גדול, כמה בראנצ'ים וכמה מנות צהרים. הסגנון הוא, נו, ביסטרו כזה עם כמה יציאות של אוכל אמריקאי מושחת, כמו בשר מפורק על וופל. הזמנו כמה דברים, ולא ממש התלהבנו משום מנה, אני למשל הזמנתי ניוקי סרטנים שנראה לי שהיה רך מדי יחסית לאיך שניוקי אמור להיות (ידידה שלי שיש לה ידע מקצועי נרחב בתחום המסעדנות טענה שיש הרבה טעויות בכל מנה אבל אני לא יודע לנתח דברים כאלו לעומק), והלכנו.
מה שכן, השירות - היה שם משהו שלא ראיתי בשום מסעדה בזמן האחרון - מישהי שכל התפקיד שלה הוא לעמוד ולהסתכל, בצורה אקטיבית, על שולחנות הסועדים, וברגע שמישהו צריך משהו לצוץ ולטפל בזה. בלי הצורך הזה לנפנף בידיים עד שתופסים מלצר. אז נקודה לטובתם, אולי, אם כי בנקודה מסוימת זה נהיה מוגזם כשאני ניסיתי להעביר תפריט למישהי מהעבר השני של השולחן ומלצר חשב שאני לא מוצא מקום להניח את התפריט ופשוט לקח לי אותו מהיד.
האמת, אין לי יותר מדי מה להגיד על המקום. ביסטרו בר חדש בדיזנגוף פינת ארלוזורוב. התפריט כרגע לא גדול, כמה בראנצ'ים וכמה מנות צהרים. הסגנון הוא, נו, ביסטרו כזה עם כמה יציאות של אוכל אמריקאי מושחת, כמו בשר מפורק על וופל. הזמנו כמה דברים, ולא ממש התלהבנו משום מנה, אני למשל הזמנתי ניוקי סרטנים שנראה לי שהיה רך מדי יחסית לאיך שניוקי אמור להיות (ידידה שלי שיש לה ידע מקצועי נרחב בתחום המסעדנות טענה שיש הרבה טעויות בכל מנה אבל אני לא יודע לנתח דברים כאלו לעומק), והלכנו.
מה שכן, השירות - היה שם משהו שלא ראיתי בשום מסעדה בזמן האחרון - מישהי שכל התפקיד שלה הוא לעמוד ולהסתכל, בצורה אקטיבית, על שולחנות הסועדים, וברגע שמישהו צריך משהו לצוץ ולטפל בזה. בלי הצורך הזה לנפנף בידיים עד שתופסים מלצר. אז נקודה לטובתם, אולי, אם כי בנקודה מסוימת זה נהיה מוגזם כשאני ניסיתי להעביר תפריט למישהי מהעבר השני של השולחן ומלצר חשב שאני לא מוצא מקום להניח את התפריט ופשוט לקח לי אותו מהיד.
רק בגלל עניין השירות מגיעה להם מילה טובה
מה שציינת בעניין השירות ראיתי גם באדורה ז"ל (בקדנציה הקצרה של אלי שטיין) וגם בנונו בהוד השרון- שם גם יש אחראי שעומד ומסתכל אם הלקוחות צריכים משהו, וגם מלצרים (שלא נותנים שירות באותו רגע לשולחנות)- עומדים ומסתכלים על הסועדים וכל הנפת יד זוכה לתגובה מיידית. לא רק האוכל שם מעולה, גם השירות
מה שציינת בעניין השירות ראיתי גם באדורה ז"ל (בקדנציה הקצרה של אלי שטיין) וגם בנונו בהוד השרון- שם גם יש אחראי שעומד ומסתכל אם הלקוחות צריכים משהו, וגם מלצרים (שלא נותנים שירות באותו רגע לשולחנות)- עומדים ומסתכלים על הסועדים וכל הנפת יד זוכה לתגובה מיידית. לא רק האוכל שם מעולה, גם השירות
קצת יינות חדשים מתערוכת סומליה
בסוף ינואר נערכה תערוכת היין השנתית סומליה. התערוכה מיועדת לקהל המקצועי, ומגיעים אליה אנשי היקבים, מי שכותבים על יין במדיות שונות, קניינים, מסעדנים וצוותי מסעדות.
השנה השתתפו פחות יקבים גדולים ומוכרים בתערוכה, ולעומת זאת השתתפו יקבים קטנים רבים. היתה השתתפות רבה של יקבים כשרים. נעדרו יקבי כרמל וברקן, דוכן של חברת הכרם (בדרך כלל מציגה יינות מיובאים וישראלים בדוכן גדול ומכובד) ועוד.
היין הראשון ששתיתי בתערוכה היה בדוכן של יקב מוני מהרי יהודה. שסק לבן - בלנד מסדרת נחל של היקב. בלנד של שרדונה, סמיון וקולמבר. ריחות של תפוח עץ ירוק ודשא, הוא פירותי עם חמיצות מרעננת. פתיחה נחמדה לכמה שעות של טעימת יינות.
אחד המותגים החדשים שהציג יין הוא מותג קובננט (COVENANT), אשר מייצר יין ביקב יזרעל. היינן הוא ארי ארל, והיקב שמייצר יינות כשרים, הוקם על-ידי שני בעלי יקבים מעמק נאפה - ג'ף מורגן ולזלי רד.
השנה יוצרו כ- 20,000 בקבוקים של יין אדום, לבן ורוזה. המחירים לצרכן יחסית יקרים.
טעמתי BLUE C - ויוניה 2016 - זהו היין הלבן הראשון שיוצר ע"י המותג בישראל. יין שמצאתי שמתאים מאד לקיץ הישראלי, הוא רענן עם חמיצות נעימה, טעמים שמזכירים פירות קיץ כמו משמש. מחירו לצרכן: 110 ש"ח.
טעמתי גם את הרוזה 2016 - בלנד של ענבי סירה וקברנה (לא נכתב באילו אחוזים). את הויוניה אהבתי יותר, למרות שגם הרוזה הציע אלכוהול נמוך, וחמיצות טובה.
מחירו לצרכן: 89 ש"ח.
השתתפתי בטעימה של יקב מצודה - יקב חדש של שני חרדים ירושלמים. היקב מייצר ב- 30,000 בקבוקים ונמצא בהרי ירושלים. הם מייצרים רק יינות אדומים. טעמתי רק חלק מהיינות.
היינות שאהבתי מתוך אלה שטעמתי (לצערי מי שניהל את הטעימה, לא ידע את מחירי היינות לצרכן):
מרלו סטף 2013 - יין יחסית קליל, ריחות של פירות יער, וטעמים של שוקולד ועשבי תיבול. היינן.
בלנד הר איתן - בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, פטיט וורדו ושיראז. יין מלא וכבד יותר. לא פתחו אותו מספיק זמן לפני הטעימה, לכן הוא היה טאניני והתחושות של נגיסה באפרסמון לא בשל, השתלטו קצת על הפה. צבעו אדם עמוק, הוא מורכב, ומורגשים בו טעמים של דובדבן ושזיף, וגם של קינמון.
טעמתי גם יינות לבנים טובים המיובאים מסלובניה, אבל אפשר לרכוש אותם רק אצל היבואן ובעוד חנות אחת בתל-אביב, ולא היה שום חומר כתוב על היינות. חבל.
גם השנה היקבים הציגו הרבה יינות לבנים ורוזה, וגם השנה העדפתי לטעום יינות של יקבים פחות מוכרים.
המסקנה שלי היא שאפשר בקלות למצוא יינות ישראלים מצויינים, ברמות מחירים שונות. היינות שאהבתי הם אלה של היקבים שלא מנסים לעשות "בורדו ישראלי", או "בורגון ישראלי".
בסוף ינואר נערכה תערוכת היין השנתית סומליה. התערוכה מיועדת לקהל המקצועי, ומגיעים אליה אנשי היקבים, מי שכותבים על יין במדיות שונות, קניינים, מסעדנים וצוותי מסעדות.
השנה השתתפו פחות יקבים גדולים ומוכרים בתערוכה, ולעומת זאת השתתפו יקבים קטנים רבים. היתה השתתפות רבה של יקבים כשרים. נעדרו יקבי כרמל וברקן, דוכן של חברת הכרם (בדרך כלל מציגה יינות מיובאים וישראלים בדוכן גדול ומכובד) ועוד.
היין הראשון ששתיתי בתערוכה היה בדוכן של יקב מוני מהרי יהודה. שסק לבן - בלנד מסדרת נחל של היקב. בלנד של שרדונה, סמיון וקולמבר. ריחות של תפוח עץ ירוק ודשא, הוא פירותי עם חמיצות מרעננת. פתיחה נחמדה לכמה שעות של טעימת יינות.
אחד המותגים החדשים שהציג יין הוא מותג קובננט (COVENANT), אשר מייצר יין ביקב יזרעל. היינן הוא ארי ארל, והיקב שמייצר יינות כשרים, הוקם על-ידי שני בעלי יקבים מעמק נאפה - ג'ף מורגן ולזלי רד.
השנה יוצרו כ- 20,000 בקבוקים של יין אדום, לבן ורוזה. המחירים לצרכן יחסית יקרים.
טעמתי BLUE C - ויוניה 2016 - זהו היין הלבן הראשון שיוצר ע"י המותג בישראל. יין שמצאתי שמתאים מאד לקיץ הישראלי, הוא רענן עם חמיצות נעימה, טעמים שמזכירים פירות קיץ כמו משמש. מחירו לצרכן: 110 ש"ח.
טעמתי גם את הרוזה 2016 - בלנד של ענבי סירה וקברנה (לא נכתב באילו אחוזים). את הויוניה אהבתי יותר, למרות שגם הרוזה הציע אלכוהול נמוך, וחמיצות טובה.
מחירו לצרכן: 89 ש"ח.
השתתפתי בטעימה של יקב מצודה - יקב חדש של שני חרדים ירושלמים. היקב מייצר ב- 30,000 בקבוקים ונמצא בהרי ירושלים. הם מייצרים רק יינות אדומים. טעמתי רק חלק מהיינות.
היינות שאהבתי מתוך אלה שטעמתי (לצערי מי שניהל את הטעימה, לא ידע את מחירי היינות לצרכן):
מרלו סטף 2013 - יין יחסית קליל, ריחות של פירות יער, וטעמים של שוקולד ועשבי תיבול. היינן.
בלנד הר איתן - בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, פטיט וורדו ושיראז. יין מלא וכבד יותר. לא פתחו אותו מספיק זמן לפני הטעימה, לכן הוא היה טאניני והתחושות של נגיסה באפרסמון לא בשל, השתלטו קצת על הפה. צבעו אדם עמוק, הוא מורכב, ומורגשים בו טעמים של דובדבן ושזיף, וגם של קינמון.
טעמתי גם יינות לבנים טובים המיובאים מסלובניה, אבל אפשר לרכוש אותם רק אצל היבואן ובעוד חנות אחת בתל-אביב, ולא היה שום חומר כתוב על היינות. חבל.
גם השנה היקבים הציגו הרבה יינות לבנים ורוזה, וגם השנה העדפתי לטעום יינות של יקבים פחות מוכרים.
המסקנה שלי היא שאפשר בקלות למצוא יינות ישראלים מצויינים, ברמות מחירים שונות. היינות שאהבתי הם אלה של היקבים שלא מנסים לעשות "בורדו ישראלי", או "בורגון ישראלי".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.