כמה דיווחים, רובם לא משהו..
- פותח הנושא oreldi
- פורסם בתאריך
סרדיניה ביפו
במסעדת סרדיניה ביפו הייתי פעם אחת לפני יותר משנתיים והיה מוצלח מאוד. אוכל פשוט וטעים.
חזרתי לשם לא מזמן ערב שבת, המקום נחמד, בכיכר קדומים, כיף לשבת בכיכר, בעיה אחת רק היתה- הכיסאות. יש שם שני סוגי כיסאות- כיסאות מתכת ועוד סוג אחר של כיסאות. ישבנו בהתחלה על כיסאות המתכת והם היו מאוד לא נוחים, אחרי דקה קמתי וביקשתי להחליף לסוג השני. הם היו פחות גרועים אבל עדיין לא נוחים במיוחד. לא נורא, מתרגלים.
לראשונות הזמנו סלט פנצנלה (43 שקל) וקלצונה ארטישוק (52 שקל)
הסלט לא היה ממש מאוזן, היה שם מעט יחסית מכל המרכיבים (עגבניות, שעועית ירוקה ועוד) אבל ממרכיב אחד לא חסכו- תועפות בצל סגול. המון. אין לי בעיה עם בצל סגול אבל היה הרבה יותר מדי ממנו. המלצרית אפילו אמרה בחיוך , כשראתה שהשארנו הרבה בצל סגול "אתם לא אוהבים בצל סגול? " עניתי לה שאנחנו אוהבים אבל היה הרבה יותר מדי ממנו. בנוסף גם התיבול של הסלט היה אנמי.
הקלצונה (52 שקל) היתה טובה, בנוסף לארטישוק, היא כללה עגבניות ומוצרלה. הטעמים היו עדינים יחסית אבל טובים.
לעיקריות האישה לקחה רביולי מסקרפונה כמהין (71 שקל)– מנה טעימה. הרביולי היה טעים, הרוטב כלל טעם מעודן של פטריות, לא מתוק מדי וטעים.
אני לקחתי ניוקטי (פסטה שמזכירה חונקי כמרים) עם אווז, ציר בקר וכל מיני ירקות (67 שקל) כשקיבלתי את המנה טעמתי את הפסטה, היא היתה תפלה להחריד. הרוטב היה דליל מאוד ובקושי הורגש. חשבתי שיעזור עוד קצת רוטב אז ביקשתי מהמלצרית שיוסיפו רוטב. המנה חזרה אחרי כמה דקות עם עוד קצת רוטב אבל זה לא עזר, הרוטב היה תפל ודליל והזכיר לי...מים. כאילו אני אוכל מים. אכלתי קצת מהפסטה, אכלתי קצת מהירקות אבל לא יותר. בדיעבד אני מצטער שלא החזרתי את המנה.
לקינוחים לקחנו סאדאס – מאפה מטוגן ממולא בגבינת פקורינו עם דבש ולימון. הוזהרנו שמדובר בקינוח מלוח בגלל הגבינה, אבל בכל זאת הסקרנות גברה. קיבלנו שני מאפים עגולים, הבצק לא היה פריך מספיק והמילוי היה מלוח, על הבצק היה קצת דבש וגרידת הדרים שנתנו מעט מתיקות, אבל המכלול לא היה טעים.
הזמנו עוד קינוח – קרם שוקולד עם דובדבנים ועוגת פיננסייר וגלידת אגוזי לוז. הקרם הכיל רוטב דובדבנים והיה טעים, הבעיה שהיה הרבה יותר מדי קרם ופחות מדי עוגה. דלינו כמה פירורים שהתחבאו בין ערימות הקרם. היה בסדר, לא יכול להיות רע בקרם שוקולד, אבל להגיש המון קרם שוקולד עם קצת פירורי עוגה? ציפיתי למשהו קצת יותר מושקע. הגלידה היתה טעימה, אבל הייתי שמח אם היה משהו שישבור את המתיקות,
שורה תחתונה: צר לי לכתוב את זה על אבל הארוחה הרגישה סתמית מאוד. 2 מנות מתוך ה6 היו טובות, השאר היו סתמיות, חובבניות או איך שלא תקראו לזה. חבל, כי הביקור הקודם במסעדה השאיר טעם טוב. אבל הביקור הזה השאיר טעם הרבה הרבה פחות טוב. ארוחה שאוכלים ושוכחים אחרי דקה מה אכלת. לא בשביל זה יוצאים למסעדה.
במסעדת סרדיניה ביפו הייתי פעם אחת לפני יותר משנתיים והיה מוצלח מאוד. אוכל פשוט וטעים.
חזרתי לשם לא מזמן ערב שבת, המקום נחמד, בכיכר קדומים, כיף לשבת בכיכר, בעיה אחת רק היתה- הכיסאות. יש שם שני סוגי כיסאות- כיסאות מתכת ועוד סוג אחר של כיסאות. ישבנו בהתחלה על כיסאות המתכת והם היו מאוד לא נוחים, אחרי דקה קמתי וביקשתי להחליף לסוג השני. הם היו פחות גרועים אבל עדיין לא נוחים במיוחד. לא נורא, מתרגלים.
לראשונות הזמנו סלט פנצנלה (43 שקל) וקלצונה ארטישוק (52 שקל)
הסלט לא היה ממש מאוזן, היה שם מעט יחסית מכל המרכיבים (עגבניות, שעועית ירוקה ועוד) אבל ממרכיב אחד לא חסכו- תועפות בצל סגול. המון. אין לי בעיה עם בצל סגול אבל היה הרבה יותר מדי ממנו. המלצרית אפילו אמרה בחיוך , כשראתה שהשארנו הרבה בצל סגול "אתם לא אוהבים בצל סגול? " עניתי לה שאנחנו אוהבים אבל היה הרבה יותר מדי ממנו. בנוסף גם התיבול של הסלט היה אנמי.
הקלצונה (52 שקל) היתה טובה, בנוסף לארטישוק, היא כללה עגבניות ומוצרלה. הטעמים היו עדינים יחסית אבל טובים.
לעיקריות האישה לקחה רביולי מסקרפונה כמהין (71 שקל)– מנה טעימה. הרביולי היה טעים, הרוטב כלל טעם מעודן של פטריות, לא מתוק מדי וטעים.
אני לקחתי ניוקטי (פסטה שמזכירה חונקי כמרים) עם אווז, ציר בקר וכל מיני ירקות (67 שקל) כשקיבלתי את המנה טעמתי את הפסטה, היא היתה תפלה להחריד. הרוטב היה דליל מאוד ובקושי הורגש. חשבתי שיעזור עוד קצת רוטב אז ביקשתי מהמלצרית שיוסיפו רוטב. המנה חזרה אחרי כמה דקות עם עוד קצת רוטב אבל זה לא עזר, הרוטב היה תפל ודליל והזכיר לי...מים. כאילו אני אוכל מים. אכלתי קצת מהפסטה, אכלתי קצת מהירקות אבל לא יותר. בדיעבד אני מצטער שלא החזרתי את המנה.
לקינוחים לקחנו סאדאס – מאפה מטוגן ממולא בגבינת פקורינו עם דבש ולימון. הוזהרנו שמדובר בקינוח מלוח בגלל הגבינה, אבל בכל זאת הסקרנות גברה. קיבלנו שני מאפים עגולים, הבצק לא היה פריך מספיק והמילוי היה מלוח, על הבצק היה קצת דבש וגרידת הדרים שנתנו מעט מתיקות, אבל המכלול לא היה טעים.
הזמנו עוד קינוח – קרם שוקולד עם דובדבנים ועוגת פיננסייר וגלידת אגוזי לוז. הקרם הכיל רוטב דובדבנים והיה טעים, הבעיה שהיה הרבה יותר מדי קרם ופחות מדי עוגה. דלינו כמה פירורים שהתחבאו בין ערימות הקרם. היה בסדר, לא יכול להיות רע בקרם שוקולד, אבל להגיש המון קרם שוקולד עם קצת פירורי עוגה? ציפיתי למשהו קצת יותר מושקע. הגלידה היתה טעימה, אבל הייתי שמח אם היה משהו שישבור את המתיקות,
שורה תחתונה: צר לי לכתוב את זה על אבל הארוחה הרגישה סתמית מאוד. 2 מנות מתוך ה6 היו טובות, השאר היו סתמיות, חובבניות או איך שלא תקראו לזה. חבל, כי הביקור הקודם במסעדה השאיר טעם טוב. אבל הביקור הזה השאיר טעם הרבה הרבה פחות טוב. ארוחה שאוכלים ושוכחים אחרי דקה מה אכלת. לא בשביל זה יוצאים למסעדה.
יפו תל אביב
הדיווח מופיע גם בבלוג
לאחרונה ביקרתי פעמיים ביפו תל אביב, פעם אחת בעסקית באמצע שבוע ופעם בעסקית סופשבוע. בעסקית אמצע שבוע, מקבלים מנה ראשונה ושתיה במחיר העיקרית. בעסקית סופשבוע- אותו דבר רק בלי השתיה.
כמה מילים על העיצוב והאווירה והשירות. כיף לשבת במסעדה. מרווח, נעים, השולחנות גדולים, הדבר היחיד שמפריע מעט זה הרעש, אבל עדיין נעים פה. השירות גם כן מעולה. בעיר שרוב המסעדות בה לא מצטיינות בחווית סועד טובה, מדובר באחת מהמסעדות התל אביב היותר נעימות בעיר.
לפתיחה קיבלנו פוקצ'ה ע"ח הבית. חמה, פריכה וטעימה
לראשונות לקחנו ירקות בטאבון על טחינה, טרטר דג (אינטיאס) ושישברק.
הירקות כללו חציל, כרובית, בטטה, פלפל חריף וקישוא. הירקות היו בסדר, הטחינה היתה טעימה. זה היה נשנוש חביב לפתיחה אבל לא מעבר.
הדג היה טרי מאוד, הרוטב הזכיר בטעמו רסק עגבניות (לא מה שקונים בסופר בקופסה אלא רסק מעגבניות מגורדות). בתפריט כתוב גם חציל מעושן אבל הוא לא נראה באופק. גם זה היה בסדר. ציפיתי לקצת יותר
השישברק כלל 5 כיסונים במילוי לבנה עם זעתר ותרד טורקי. המנה כללה בנוסף גבינת עזים ורוטב על בסיס חמאה. הבצק של הכיסונים היה דק וטוב, והמלית חמצמצה וטעימה. הרוטב היה מצוין ויחד עם הגבינה המלוחה הכל השתלב מעולה, שילוב של טעמי-מלוח-חמוץ-מריר ושל מרקמים שונים. מנה מצוינת.
עיקריות
זנב שור עם טורטליני בטטה ועדשים (126 שקל): המנה כללה 3 קוביות מכובדות של בשר, רך ומתפרק בקלות מהעצם. הרוטב על בסיס יין אדום וציר בקר היה מצוין. אוכל מנחם וטעים. מה שהיה פחות מוצלח זה התוספות. טורטליני בטטה היה אנמי ועדשים שחורות הרגישו לא קשורות למנה. הייתי מעדיף פירה או פולנטה או כל דבר אחר שהיה סופג את הרוטב.
בנוסף הזמנו פסטה ראגו עגל חלב (136 שקל!) שהפסטה בו היתה טובה, הרוטב היה סביר (היה יכול להיות עמוק יותר), אבל הבעיה היתה שהבשר הוגש בחתיכות מאוד קטנות וטעמו בקושי הורגש. גם הכמות שלו היתה מינורית וטעמו. הבשר וירקות השורש שיחקו תפקיד משני. בשורה התחתונה- אכלתי פסטה ראגו בינונית ב136 שקל .
הלאה: קבב טלה (115 שקל!) כלל 3 קבבים ולצידם ירקות שרופים- חציל עגבניות ובצל וטחינה. הקבב היה טוב. קבב אוורירי, בעל תיבול עדין. הטחינה היתה טעימה. הירקות חביבים. זה היה טעים, אבל לא משהו שאין אותו בשיפודיות טובות בתמחור נמוך בהרבה. לא היתה כאן נגיעה ייחודית שתצדיק מחיר שערורייתי כזה. חוץ מזה, היו יכולים לגלות נדיבות גדולה יותר ולהוסיף עוד תוספת.
לקינוח חלקנו כנאפה זוגית (50 שקל): הכנאפה כאן שונה מכנאפה רגילה בגלל סוג הגבינה. כאן משתמשים בגבינת עזים מלוחה ולא בג'יבנה. בפועל, הגבינה היתה בעיקר חסרת טעם. מה שהציל את המנה היה שכבת הקדאיף שהיתה מתוקה וטעימה. אני מת על כנאפה, אבל זו היתה גרסה די חיוורת לעומת הכנאפה של נצרת.
שורה תחתונה: ארוחה בינונית למדי. למעט מנת השישברק המצוינת ומנת הזנב שור הטובה מאוד, שאר המנות היו יותר מז'אנר הבסדר או בינוני. גם העסקית כאן היא לא ממש עסקית. פסטה בינונית ב-136 שקל? קבב ב-115 שקל? כשהולכים בצהריים ומקבלים פוקצה ומנה ראשונה במחיר העיקרית זה איכשהו יוצא בסדר, אבל אי אפשר לקרוא לזה באמת עסקית.
יפו תל אביב מזכירה לי מאוד את קלארו של רן שמואלי. שתיהן חרטו על דגלן את חומרי הגלם הכי טובים וביצוע מוקפד ומדויק. יצירתיות? קצת פחות. אבל בעוד שבקלארו, בה הייתי גם פעמיים לא מזמן, רוב האוכל היה מאוד טעים, ביפו תל אביב זה הרגיש "בסדר" או "נחמד". אחרי שני ביקורים ביפו תל אביב נראה לי שמיציתי. אם כבר לצאת למסעדה מהסוג הזה- אז לקלארו.
הדיווח מופיע גם בבלוג
לאחרונה ביקרתי פעמיים ביפו תל אביב, פעם אחת בעסקית באמצע שבוע ופעם בעסקית סופשבוע. בעסקית אמצע שבוע, מקבלים מנה ראשונה ושתיה במחיר העיקרית. בעסקית סופשבוע- אותו דבר רק בלי השתיה.
כמה מילים על העיצוב והאווירה והשירות. כיף לשבת במסעדה. מרווח, נעים, השולחנות גדולים, הדבר היחיד שמפריע מעט זה הרעש, אבל עדיין נעים פה. השירות גם כן מעולה. בעיר שרוב המסעדות בה לא מצטיינות בחווית סועד טובה, מדובר באחת מהמסעדות התל אביב היותר נעימות בעיר.
לפתיחה קיבלנו פוקצ'ה ע"ח הבית. חמה, פריכה וטעימה
לראשונות לקחנו ירקות בטאבון על טחינה, טרטר דג (אינטיאס) ושישברק.
הירקות כללו חציל, כרובית, בטטה, פלפל חריף וקישוא. הירקות היו בסדר, הטחינה היתה טעימה. זה היה נשנוש חביב לפתיחה אבל לא מעבר.
הדג היה טרי מאוד, הרוטב הזכיר בטעמו רסק עגבניות (לא מה שקונים בסופר בקופסה אלא רסק מעגבניות מגורדות). בתפריט כתוב גם חציל מעושן אבל הוא לא נראה באופק. גם זה היה בסדר. ציפיתי לקצת יותר
השישברק כלל 5 כיסונים במילוי לבנה עם זעתר ותרד טורקי. המנה כללה בנוסף גבינת עזים ורוטב על בסיס חמאה. הבצק של הכיסונים היה דק וטוב, והמלית חמצמצה וטעימה. הרוטב היה מצוין ויחד עם הגבינה המלוחה הכל השתלב מעולה, שילוב של טעמי-מלוח-חמוץ-מריר ושל מרקמים שונים. מנה מצוינת.
עיקריות
זנב שור עם טורטליני בטטה ועדשים (126 שקל): המנה כללה 3 קוביות מכובדות של בשר, רך ומתפרק בקלות מהעצם. הרוטב על בסיס יין אדום וציר בקר היה מצוין. אוכל מנחם וטעים. מה שהיה פחות מוצלח זה התוספות. טורטליני בטטה היה אנמי ועדשים שחורות הרגישו לא קשורות למנה. הייתי מעדיף פירה או פולנטה או כל דבר אחר שהיה סופג את הרוטב.
בנוסף הזמנו פסטה ראגו עגל חלב (136 שקל!) שהפסטה בו היתה טובה, הרוטב היה סביר (היה יכול להיות עמוק יותר), אבל הבעיה היתה שהבשר הוגש בחתיכות מאוד קטנות וטעמו בקושי הורגש. גם הכמות שלו היתה מינורית וטעמו. הבשר וירקות השורש שיחקו תפקיד משני. בשורה התחתונה- אכלתי פסטה ראגו בינונית ב136 שקל .
הלאה: קבב טלה (115 שקל!) כלל 3 קבבים ולצידם ירקות שרופים- חציל עגבניות ובצל וטחינה. הקבב היה טוב. קבב אוורירי, בעל תיבול עדין. הטחינה היתה טעימה. הירקות חביבים. זה היה טעים, אבל לא משהו שאין אותו בשיפודיות טובות בתמחור נמוך בהרבה. לא היתה כאן נגיעה ייחודית שתצדיק מחיר שערורייתי כזה. חוץ מזה, היו יכולים לגלות נדיבות גדולה יותר ולהוסיף עוד תוספת.
לקינוח חלקנו כנאפה זוגית (50 שקל): הכנאפה כאן שונה מכנאפה רגילה בגלל סוג הגבינה. כאן משתמשים בגבינת עזים מלוחה ולא בג'יבנה. בפועל, הגבינה היתה בעיקר חסרת טעם. מה שהציל את המנה היה שכבת הקדאיף שהיתה מתוקה וטעימה. אני מת על כנאפה, אבל זו היתה גרסה די חיוורת לעומת הכנאפה של נצרת.
שורה תחתונה: ארוחה בינונית למדי. למעט מנת השישברק המצוינת ומנת הזנב שור הטובה מאוד, שאר המנות היו יותר מז'אנר הבסדר או בינוני. גם העסקית כאן היא לא ממש עסקית. פסטה בינונית ב-136 שקל? קבב ב-115 שקל? כשהולכים בצהריים ומקבלים פוקצה ומנה ראשונה במחיר העיקרית זה איכשהו יוצא בסדר, אבל אי אפשר לקרוא לזה באמת עסקית.
יפו תל אביב מזכירה לי מאוד את קלארו של רן שמואלי. שתיהן חרטו על דגלן את חומרי הגלם הכי טובים וביצוע מוקפד ומדויק. יצירתיות? קצת פחות. אבל בעוד שבקלארו, בה הייתי גם פעמיים לא מזמן, רוב האוכל היה מאוד טעים, ביפו תל אביב זה הרגיש "בסדר" או "נחמד". אחרי שני ביקורים ביפו תל אביב נראה לי שמיציתי. אם כבר לצאת למסעדה מהסוג הזה- אז לקלארו.
תגובה
אני מסכים שההמבורגר אכן יקר מדי, לא טעמתי ממנו אבל גם אם הוא מצוין זה מחיר גבוה מדי (מהצ'יפס שמגיע איתו כן טעמתי והוא מעולה, אחד מהצ'יפסים הכי טובים שטעמתי), אבל עדיין 88 שקל זה מחיר גבוה לכל הדעות. יחד עם זאת, יש גם מבחר של פסטות וניוקי שעולים שם 70-80 שקל. בעסקית אכלתי שם פסטה קרבונרה ב79 שקל, שכללה גם מנה ראשונה ושתיה, עם קינוח במחיר מוזל, 32 שקל. ארוחה עסקית תעלה שם 200-250 שקל בהנחה שלא מזמינים את העיקריות היקרות כמו פילה בקר, לא תמחור שונה מרוב המסעדות בתל אביב.
ביפו תל אביב בעסקית התמחור חריג יותר, פסטה ב 136 שקל, קבב ב 115 שקל, חזה עוף ב 90 שקל, ומעבר למחיר, שום דבר במנות לא מצדיק תמחור כזה.
היתרון שאני מוצא ביפו תל אביב בעסקית הוא שהראשונות מענינות יותר, כמו השישברק למשל. אבל בעוד שבקלארו התמחור גבוה, תמחור שדי מיישר קו עם לא מעט מסעדות, ביפו תל אביב התמחור מופרך לגמרי.
אני מסכים שההמבורגר אכן יקר מדי, לא טעמתי ממנו אבל גם אם הוא מצוין זה מחיר גבוה מדי (מהצ'יפס שמגיע איתו כן טעמתי והוא מעולה, אחד מהצ'יפסים הכי טובים שטעמתי), אבל עדיין 88 שקל זה מחיר גבוה לכל הדעות. יחד עם זאת, יש גם מבחר של פסטות וניוקי שעולים שם 70-80 שקל. בעסקית אכלתי שם פסטה קרבונרה ב79 שקל, שכללה גם מנה ראשונה ושתיה, עם קינוח במחיר מוזל, 32 שקל. ארוחה עסקית תעלה שם 200-250 שקל בהנחה שלא מזמינים את העיקריות היקרות כמו פילה בקר, לא תמחור שונה מרוב המסעדות בתל אביב.
ביפו תל אביב בעסקית התמחור חריג יותר, פסטה ב 136 שקל, קבב ב 115 שקל, חזה עוף ב 90 שקל, ומעבר למחיר, שום דבר במנות לא מצדיק תמחור כזה.
היתרון שאני מוצא ביפו תל אביב בעסקית הוא שהראשונות מענינות יותר, כמו השישברק למשל. אבל בעוד שבקלארו התמחור גבוה, תמחור שדי מיישר קו עם לא מעט מסעדות, ביפו תל אביב התמחור מופרך לגמרי.
ברטון קרפרי
הדיווח מופיע גם בבלוג
אכלנו את המנות הבאות:
קרפ צדר מעושנת, תרד, תפו"א, זיתים חריף ורוקט (34 שקלים):
הקרפ היה טעים, החזיק יפה את תוכנו ולא התפרק או נזל. הטעם היה טוב, והתוצאה היתה מוצלחת. קרפ בעל טעמים מגוונים וטובים. אהבתי. לצערי זה הקרפ היחיד שהיה מוצלח.
קרפ קלאסי עם אמנטל, ביצה, עגבניה, בצל שום ורוקט (28 שקל): הקרפ כלל אמנם את כל המרכיבים אבל המרכיב הדומיננטי היתה הביצה, שהיתה בפועל חביתה התחושה היתה שאוכלים קרפ חביתה. שאר המרכיבים כמעט לא הורגשו. ובנוסף הקרפ היה מלוח מדי. אכלנו פחות מחצי.
מנה נוספת מהספיישלים- קרפ עם רוסטביף, חרדל, גבינת מימולט ועשבי תיבול (38 שקל): לגבינה היה טעם חזק מאוד, אשר האפיל על כל השאר המרכיבים. בנוסף, נתחי הבשר היו מזעזעים- חסר טעם וריח ובמרקם מסטיקי. לא יודע מה זה היה הבשר הזה, ברור אבל שזה בשר מאוד נחות. גם פה כמו בקרפ הקודם היה חוסר איזון- מרכיב אחד דומיננטי מדי שרק אותו מרגישים. רוב המנה לא נאכלה.
מהקרפים המתוקים לקחנו קרפ בנופי עם ריבת חלב, בננה וקוקוס מקורמל (28 שקל), קיוויתי שהוא ישנה את הרושם. הוא היה עשוי מקמח כוסמין מלא ללא גלוטן (בקרפים אחרים יש אופציה לבחור את סוג הקמח, כאן לא), לדברי המוכר הסיבה היא שכך הוא יוצא טוב יותר.
גם כאן, התוצאה הסופית היתה חיוורת לחלוטין: הבצק היה כבד, תפל והאפיל על שאר המרכיבים. מעט הבננות שהיו שם היו טעימות.
שורה תחתונה: אין לי דרך אחרת להגיד את זה- הקרפים היו פשוט לא טעימים. זה אפילו לא סתמי או בינוני כמו שהיה בסרדיניה למשל. זה פחות מזה. ב 3 מ-4 הקרפים אכלנו פחות מחצי. ב4 מילים- סתמי, מיותר, לא טעים.
הדיווח מופיע גם בבלוג
אכלנו את המנות הבאות:
קרפ צדר מעושנת, תרד, תפו"א, זיתים חריף ורוקט (34 שקלים):
הקרפ היה טעים, החזיק יפה את תוכנו ולא התפרק או נזל. הטעם היה טוב, והתוצאה היתה מוצלחת. קרפ בעל טעמים מגוונים וטובים. אהבתי. לצערי זה הקרפ היחיד שהיה מוצלח.
קרפ קלאסי עם אמנטל, ביצה, עגבניה, בצל שום ורוקט (28 שקל): הקרפ כלל אמנם את כל המרכיבים אבל המרכיב הדומיננטי היתה הביצה, שהיתה בפועל חביתה התחושה היתה שאוכלים קרפ חביתה. שאר המרכיבים כמעט לא הורגשו. ובנוסף הקרפ היה מלוח מדי. אכלנו פחות מחצי.
מנה נוספת מהספיישלים- קרפ עם רוסטביף, חרדל, גבינת מימולט ועשבי תיבול (38 שקל): לגבינה היה טעם חזק מאוד, אשר האפיל על כל השאר המרכיבים. בנוסף, נתחי הבשר היו מזעזעים- חסר טעם וריח ובמרקם מסטיקי. לא יודע מה זה היה הבשר הזה, ברור אבל שזה בשר מאוד נחות. גם פה כמו בקרפ הקודם היה חוסר איזון- מרכיב אחד דומיננטי מדי שרק אותו מרגישים. רוב המנה לא נאכלה.
מהקרפים המתוקים לקחנו קרפ בנופי עם ריבת חלב, בננה וקוקוס מקורמל (28 שקל), קיוויתי שהוא ישנה את הרושם. הוא היה עשוי מקמח כוסמין מלא ללא גלוטן (בקרפים אחרים יש אופציה לבחור את סוג הקמח, כאן לא), לדברי המוכר הסיבה היא שכך הוא יוצא טוב יותר.
גם כאן, התוצאה הסופית היתה חיוורת לחלוטין: הבצק היה כבד, תפל והאפיל על שאר המרכיבים. מעט הבננות שהיו שם היו טעימות.
שורה תחתונה: אין לי דרך אחרת להגיד את זה- הקרפים היו פשוט לא טעימים. זה אפילו לא סתמי או בינוני כמו שהיה בסרדיניה למשל. זה פחות מזה. ב 3 מ-4 הקרפים אכלנו פחות מחצי. ב4 מילים- סתמי, מיותר, לא טעים.
אשתו של Gרר
New member
לי דווקא הייתה התנסות מוצלחת ביותר
התכוונתי באמת לכתוב על הביקור- אבל לא הזדמן לי- ואז שכחתי...
ועכשיו ניתנה לי ההזדמנות!
אני ביקרתי בסניף החדש שנפתח בפלורנטין- ממש בשבוע הפתיחה שלו- ועוד לפני שהיה שלט שהצהיר על שם המקום..
ניסיתי קרפ "סנט מור דבש" עם גבינת סנט מור, דבש, שקדים פרוסים, פלפל שחור ורוקט.
הקרפ היה קריספי בקצוות..הגבינה נמסה בחלקה בפנים- והשילוב של הדבש והפלפל השחור והשקדים היה פשוט מעולה.
נהנתי מכל ביס וביס..
ניכר שהטבח שהכין את הקרפ עשה זו במיומנות רבה...והוא עמל כל כל קרפ דקות ארוכות..
התרשמתי מאוד לטובה...
באיזה סניף אתה אכלת?
התכוונתי באמת לכתוב על הביקור- אבל לא הזדמן לי- ואז שכחתי...
ועכשיו ניתנה לי ההזדמנות!
אני ביקרתי בסניף החדש שנפתח בפלורנטין- ממש בשבוע הפתיחה שלו- ועוד לפני שהיה שלט שהצהיר על שם המקום..
ניסיתי קרפ "סנט מור דבש" עם גבינת סנט מור, דבש, שקדים פרוסים, פלפל שחור ורוקט.
הקרפ היה קריספי בקצוות..הגבינה נמסה בחלקה בפנים- והשילוב של הדבש והפלפל השחור והשקדים היה פשוט מעולה.
נהנתי מכל ביס וביס..
ניכר שהטבח שהכין את הקרפ עשה זו במיומנות רבה...והוא עמל כל כל קרפ דקות ארוכות..
התרשמתי מאוד לטובה...
באיזה סניף אתה אכלת?
אובן קובן- נקודת האור בין הרי החושך
כשכבר עולה לי בראש בשביל מה בכלל לצאת למסעדה עם אוכל כל כך סתמי, באה מסעדת אובן קובן (ברח' הארבעה) ומזכירה לי שאפשר גם אחרת
ביקרתי שם כמה פעמים בצהריים בחודשים האחרונים, וכל מה שאכלנו היה מצוין. כמו כן ראוי לציין את גודל המנות- המנות העיקריות נדיבות מאוד בגודלן. כל כך שונה מהקמצנות המוכרת ביותר מדי מסעדות בתל אביב
אכלתי שם את המנות הבאות-
סלט שורשים, אטריות בולונז אודון, נאסו ציקן- עוף עם קרמל סויה ואורז מאודה,
קארי יפני, קארי הודי וקארי תאילנדי, ומהקינוחים קראק פאי וארטיקים שמכינים במקום. בקצרה אציין שכל המנות ללא יוצא מן הכלל היו טעימות מאוד, עם טעמים מיוחדים ועמוקים, סלט השורשים והקראק פאי היו בכלל מעלפים.
אובן קובן היא מסעדה קטנה, צנועה, הוגנת, עם תפריט מגוון, מנות נדיבות ואוכל מעולה. כמה שחסר עוד מסעדות מהסוג הזה בתל אביב. אם פעם נאפיס היתה מסעדת הבית שלי, הרי שעכשיו- מסעדת הבית החדשה שלי היא אובן קובן
כשכבר עולה לי בראש בשביל מה בכלל לצאת למסעדה עם אוכל כל כך סתמי, באה מסעדת אובן קובן (ברח' הארבעה) ומזכירה לי שאפשר גם אחרת
ביקרתי שם כמה פעמים בצהריים בחודשים האחרונים, וכל מה שאכלנו היה מצוין. כמו כן ראוי לציין את גודל המנות- המנות העיקריות נדיבות מאוד בגודלן. כל כך שונה מהקמצנות המוכרת ביותר מדי מסעדות בתל אביב
אכלתי שם את המנות הבאות-
סלט שורשים, אטריות בולונז אודון, נאסו ציקן- עוף עם קרמל סויה ואורז מאודה,
קארי יפני, קארי הודי וקארי תאילנדי, ומהקינוחים קראק פאי וארטיקים שמכינים במקום. בקצרה אציין שכל המנות ללא יוצא מן הכלל היו טעימות מאוד, עם טעמים מיוחדים ועמוקים, סלט השורשים והקראק פאי היו בכלל מעלפים.
אובן קובן היא מסעדה קטנה, צנועה, הוגנת, עם תפריט מגוון, מנות נדיבות ואוכל מעולה. כמה שחסר עוד מסעדות מהסוג הזה בתל אביב. אם פעם נאפיס היתה מסעדת הבית שלי, הרי שעכשיו- מסעדת הבית החדשה שלי היא אובן קובן
נכנסנו אליה בשבוע האחרון בשעת אחה"צ ולא היה מקום לזוז, יצאנו
ברור לי שזה מקום קטן ולא קשה למלא אותו, ברור לי שיש שעות לחוצות, אבל ההתעלמות של המלצרים מלקוחות שנכנסים קצת פחות ברורה...
בעבר הצלחתי לשבת שם רק פעם אחת (אחרי פעם נוספת דומה ופעם אחרת שבה הגענו ונאמר לנו שהמטבח נסגר) ואני מודה שלא נפלתי. הסושי היה סטנדרטי והמחירים היו קצת גבוהים, השירות די אטי ממה שזכור לי.
המיקום נוח וכשחיפשנו מקום לארוחה מהירה כבר היינו ממש ליד, כך שזו יכולה הייתה להיות הזדמנות שנייה, אבל לא יצא.
ברור לי שזה מקום קטן ולא קשה למלא אותו, ברור לי שיש שעות לחוצות, אבל ההתעלמות של המלצרים מלקוחות שנכנסים קצת פחות ברורה...
בעבר הצלחתי לשבת שם רק פעם אחת (אחרי פעם נוספת דומה ופעם אחרת שבה הגענו ונאמר לנו שהמטבח נסגר) ואני מודה שלא נפלתי. הסושי היה סטנדרטי והמחירים היו קצת גבוהים, השירות די אטי ממה שזכור לי.
המיקום נוח וכשחיפשנו מקום לארוחה מהירה כבר היינו ממש ליד, כך שזו יכולה הייתה להיות הזדמנות שנייה, אבל לא יצא.
אני כל כך מסכים
עם כל ההתעלפויות מהראמן החדש בשוק אלנבי רוטשילד, הראמן של אובן קובן הוא עדיין זה שהכי עושה לי את זה בארץ (טוב נו במדינת תל אביב). ואם זה לא מספיק פעם באתי והיה להם ראמן בספיישל (נדמה לי שיבויה ראמן) שהיה עוד יותר טוב מהרגילים שלהם.
המנה הכי טובה שלהם מבחינתי היא עדיין הטאקויאקי, כדורי הפנקייק היפני הממולאים בתמנון. זו מנת פתיחה קטנה יחסית, אבל אלוהים עדי שטעמה טעם גן עדן.
ולגבי שירות, הייתי פעם במסעדה עם מישהי שהיא:
* טבעונית
*אלרגית לפטריות
*מנסה להמנע מסוכרים למיניהם מטעמי דיאטה (מה שדי פוסל את רוב הרטבים)
ישבנו והיא שאלה אם הם יכולים להכין לה משהו שיתאים לכל הדרישות שלה - והם עשו את זה! אם זה לא לעשות מעל ומעבר ללקוח אני לא יודע מה כן.
עם כל ההתעלפויות מהראמן החדש בשוק אלנבי רוטשילד, הראמן של אובן קובן הוא עדיין זה שהכי עושה לי את זה בארץ (טוב נו במדינת תל אביב). ואם זה לא מספיק פעם באתי והיה להם ראמן בספיישל (נדמה לי שיבויה ראמן) שהיה עוד יותר טוב מהרגילים שלהם.
המנה הכי טובה שלהם מבחינתי היא עדיין הטאקויאקי, כדורי הפנקייק היפני הממולאים בתמנון. זו מנת פתיחה קטנה יחסית, אבל אלוהים עדי שטעמה טעם גן עדן.
ולגבי שירות, הייתי פעם במסעדה עם מישהי שהיא:
* טבעונית
*אלרגית לפטריות
*מנסה להמנע מסוכרים למיניהם מטעמי דיאטה (מה שדי פוסל את רוב הרטבים)
ישבנו והיא שאלה אם הם יכולים להכין לה משהו שיתאים לכל הדרישות שלה - והם עשו את זה! אם זה לא לעשות מעל ומעבר ללקוח אני לא יודע מה כן.
גם אני מאוד אוהבת את אובן קובן
תודה על הביקורת ועל תמונות (עם שמות של מנות, שזה חשוב ולא תמיד קורה
)
הייתי באובן קובן פעמיים (באייקון אחרון ובאחד לפני) ובשתי הפעמים מאוד נהניתי.
מה שכן, באייקון בשעות צהריים הם די בקריסה אבל אני לא מאשימה אותם. כנראה רוב השנה אין כזה עומס ולא משתלם להחזיק כוח אדם רק כדי שיעמוד בעומס חריג.
בפעם הראשונה שהייתי, הייתי בשעה שהיא כבר לא שעת ארוחת צהריים ועוד לא שעת ארוחת ערב, היה לא עמוס, היה טעים והשירות היה מצוין.
בפעם השניה הזמנו מקום כי היינו קבוצה וגם בשעה עמוסה. כבר בעת הזמנת מקום נאמר לי שצפוי שירות איטי יותר בגלל שצפוי עומס חריג (שזה מאוד הוגן מצידם). אכן היה עמוס, "מבוגר אחראי" (כנראה מנהל משמרת או מנהל כלשהו) התרוצץ בין השולחנות, התנצל על העיכוב, חילק מנות על חשבון הבית כפיצוי וכל הזמן ניסה לוודא שהכל בסדר - בסה"כ למרות העומס יחס שמראה על אכפתיות כלפי הלקוחות.
ב-2 הפעמים האוכל היה טעים ולא יקר.
אני מתכננת ביקור חוזר באייקון הבא, אם ירצה השם
תודה על הביקורת ועל תמונות (עם שמות של מנות, שזה חשוב ולא תמיד קורה
הייתי באובן קובן פעמיים (באייקון אחרון ובאחד לפני) ובשתי הפעמים מאוד נהניתי.
מה שכן, באייקון בשעות צהריים הם די בקריסה אבל אני לא מאשימה אותם. כנראה רוב השנה אין כזה עומס ולא משתלם להחזיק כוח אדם רק כדי שיעמוד בעומס חריג.
בפעם הראשונה שהייתי, הייתי בשעה שהיא כבר לא שעת ארוחת צהריים ועוד לא שעת ארוחת ערב, היה לא עמוס, היה טעים והשירות היה מצוין.
בפעם השניה הזמנו מקום כי היינו קבוצה וגם בשעה עמוסה. כבר בעת הזמנת מקום נאמר לי שצפוי שירות איטי יותר בגלל שצפוי עומס חריג (שזה מאוד הוגן מצידם). אכן היה עמוס, "מבוגר אחראי" (כנראה מנהל משמרת או מנהל כלשהו) התרוצץ בין השולחנות, התנצל על העיכוב, חילק מנות על חשבון הבית כפיצוי וכל הזמן ניסה לוודא שהכל בסדר - בסה"כ למרות העומס יחס שמראה על אכפתיות כלפי הלקוחות.
ב-2 הפעמים האוכל היה טעים ולא יקר.
אני מתכננת ביקור חוזר באייקון הבא, אם ירצה השם
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.