דיווח אוכל מיפן וקוריאה (חלק 3): אוסקה

[sweetdreams]

דיווח אוכל מיפן וקוריאה (חלק 3): אוסקה

קישור לחלק הראשון על סיאול.
קישור לחלק השני על טוקיו.

היעד המקורי שלנו היה קיוטו, אבל כאן הטיול קצת הסתבך לנו. עונת התיירות בעיצומה, עם חופשת האביב ועם שיא פריחת הדובדבן, והמלונות בקיוטו עמוסים, ולא מצאנו מלון להעדפותינו. החלטנו אם כן לדלג לתחנה הבאה, אוסקה, ולהשתמש בה כתחנת בסיס לנסיעות לקיוטו (כחצי שעה נסיעה ברכבת), וגם לנארה.
עונת האביב מתאפיינת בפסטיבלים רבים סביב הסאקורה, פריחת הדובדבן. הפארקים והגנים עמוסים במבקרים. הם מגיעים לפארק בשעה מוקדמת, שמים מחצלת לשמירת מקום (ואף אחד לא יזיז אותה!), ומגיעים עם חבריהם בתום שעות העבודה לפיקניק ארוך אל תוך הלילה, או אל תוך שעת סגירת הפארק. הם יביאו איתם משקאות, בנטו בוקס, נשנושים, וגם בפארקים ישנם דוכני אוכל רבים.

 

[sweetdreams]

אוכל רחוב

אפשר למצוא בדוכני הרחוב דאנגו, טאקויאקי (כדורי בלילה ממולאים תמנון), שיפודי בשר ודגים, קלחי תירס מתוק, איטריות יאקיסובה שנראות כמו הנודלס ממסעדות סיניות אצלנו, אבל כאן בערך מסתיים הדמיון בניהן, פנקייקים בצורת דג ממולאים בשעועית אדומה, ועוד ועוד..
כאן למשל, זו אני אוכלת שיפוד קלמרי. אנחנו בדר״כ לא מצלמים ברחוב, כי אנחנו אוכלים מהר מדי. גם כאן, טל הלך לקנות משהו לשתות, ואני כבר התחלתי לנשנש, אז את התמונה אתם רואים אחרי שאני כבר בפעולה.

 

[sweetdreams]

אוקונומיאקי

האוקונומיאקי הוא סוג של פנקייק יפני, והוא מאכל פופולארי באיזור אוסקה. מדובר בבלילה הממולאת כל טוב (ירקות, בקר, פירות ים, איטריות, ומה לא..), ומעליה גם כן כל טוב, המוכנת על משטח לוהט, ומוגשת עם כף שפכטל (כן כן), איתה קורצים מנות אישיות. כמה שנראה מבולגן (וזה אכן מבולגן!), ככה טעים.
גם אוקונומיאקי אפשר למצוא ברחוב, אבל עדיף לאכול במסעדות שמתמחות באוקונומיאקי, ומכינות את המנה בשולחן, אל מול הלקוחות. מסעדות כאלה יגישו בדר״כ גם איטריות יאקיסובה.
אגב, ניתן למצוא ביפן את הבסיס לבלילת האוקונומיאקי, ואף ערכת אוקונומיאקי, המכילה את כל הדרוש להכנת הפלא הזה בבית. אחד החברים שלנו נוהג לקנות את הבסיס לבלילה בכל ביקור בטוקיו, ולהכין בבית.

 

[sweetdreams]

וקינוח קטן שאספנו בדרך הביתה

זהו איצ׳יגו דייפקו — כדור מוצ׳י הממולא בתות. גם דברים כאלה ניתן למצוא ברחוב, בדוכנים בקניון, בתחנות רכבת, ואיפה לא. שוב, אנחנו בדר״כ אוכלים מהר מדי, ולא מספיקים לצלם. אבל אילו באמת היו יפות במיוחד, הייתי חייבת.

 

[sweetdreams]

ומבט מבפנים..

יאםם!

 

[sweetdreams]

אודון!

יום חדש, אנחנו בנארה, סיימנו לראות מקדשים וללטף צבאים, וזמן לאכול. הגענו למסעדת אודון. מאוד דומה לסובה, אבל סוג אחר של איטריות, יותר עבות, ועשויות מקמח לבן.
הוא אוכל אודון ירוקות ממאצ׳ה (אבקת תה ירוק) בגרסא הקרה, ועם תוספת טופו, אני אוכלת מרק עם אודון ועוף.

 

[sweetdreams]

באן מלון

וכדי שלא יהיה משעמם ברכבת, אספנו נשנוש קטן. זהו אחד המאפים האהובים עלינו — לחמניה רכה-רכה-רכה, מצופה בשכבת בצק דקה וירקרקה, וממולאת בקרם עם חתיכות מלון.

 

[sweetdreams]

קובה!!

חיכינו לזה הרבה, והנה זה הגיע — קובה!!
פתחנו עם מתאבנים: רוסטביף וקורנביף תוצרת המקום.

 

[sweetdreams]

וזו מנה עיקרית

המבורגר טרטר (הכינו את הקציצה לנגד עינינו), וסטייק סירלוין מרהיב.
וכאן אני אצטט את בן זוגי היקר: ״את שמה לב שהסטייק רך כמו השום קונפי, וזה לא שהם לא יודעים להכין שום קונפי״.
דרך אגב, אנחנו חלקנו הכל, שלא תחשבו חלילה שהוא אכל יותר סטייק ממני..
דרך אגב 2, הרוטב שהוא קיבל לבשר הוא צנון קצוץ עם בצל ירוק וחלמון חי. מערבבים את הכל, וזה ממש טעים!!

 

[sweetdreams]

ולקינוח

לקחנו סורבה יוזו שהיה באמת פנטסטי, עם חמוציות קפואות.

 

[sweetdreams]

ולקינוח 2

ומכיוון וקינוח אחד זה אף פעם לא מספיק, אספנו עוד אחד בדרך: עברנו בחנות מחלקות סמוכה לרכבת, ירדנו לקומה התחתונה, שבה תמיד מוכרים אוכל שטוב לקחת, ומצאנו דוכן עוגות. אספנו Strawberry shortcake (איך מתרגמים??). ארזו לנו אותה בקופסא שלא תזוז מילימטר, עם שתי שקיות קירור, ועם הנחיה לאכול תוך שעתיים.
אתם רואים אגב את הפתקית האדומה הקטנה, שמתחבאת בין האוכמניה לתות? כתוב עליה Don’t eat me, למען הסר ספק.

 

[sweetdreams]

ערב למחרת, אוכלים מוצונאבה (motsunabe)

נאבה זהו הוט פוט שיוצב על משטח חימום במרכז השולחן, מוצונאבה הוא תבשיל מרק עם אברי פנים. זו תהיה המנה העיקרית שלו.

 

[sweetdreams]

בינתיים, אילו פתיחים

אדממה, קימצ׳י, סלט שורשים עם בוניטו פלייס (שבבי טונה), וחלקי פנים של חזיר (כנראה שבטן..?).

 

[sweetdreams]

וזהו גם כן פתיח

אבל שמגיעה לו התייחסות מיוחדת.
המלצת המסעדה: בשר סוס (!) נא (!!!).
טוב.. הם המליצו, אז ניסינו.
יש כאן שלושה נתחים, אני ממש לא מתמחה מספיק בבשר סוס על מנת לומר מה זה מה.
הנתח הלבן לפי דעתי הוא פשוט שומן, או לפחות מרגיש ככה, והוא… נו… לא היה לטעמי.
השניים האחרים היו טעימים מאוד.

 

[sweetdreams]

והמנה העיקרית

מוצונאבה בסגנון הקאטה. הקאטה הוא איזור בפוקואוקה שנבקר בו בשלב מאוחר יותר של הטיול.
יש פה ירקות, טופו, אותו סוג של נתח חזיר ממקודם, ואחרי שסיימנו, הוסיפו לנו גם נולדס למרק, כדי שחלילה לא נסיים רעבים או משהו כזה.

 

[sweetdreams]

וזהו אומרייס (Omurice)

זהו ערב אחרון באוסקה, די מאוחר, ואנחנו לא מאוד רעבים. אז אספנו טייק אוואי. אומרייס הוא אומלט ממולא באורז, במקרה שלנו אורז עם עוף, ועם רוטב עגבניות (חמצמץ וטעים ממש!!). וקטשופ, כי יפנים משום מה תמיד אוהבים קטשופ עם החביתות שלהם.
זו אולי לא המנה הכי פוטוגנית שיש, במיוחד בטייק אוואי, אבל היא באמת ממש טעימה.
אנחנו הלכנו כאן באמת על הגרסא הפשוטה ביותר, אבל אפשר להתפרע לחלוטין, עם רטבים שונים, סוגים שונים של אורז, ותוספות של בשר, דגים, או גבינה.
אפשר גם לשכלל את החביתה לחביתה צרפתית, או חביתה יפנית, שהיא חוויה בפני עצמה. במלון שלנו בטוקיו הכינו כאלו לארוחת הבוקר — חביתה בצורת כדור פוטבול מושלם, וכשחותכים אותה, הפנים שלה רך ומשתפך.
בגרסת השף של אומרייס, מכינים אורז עם עוף ורוטב דמי-גלאס, מעצבים אותו לצורת מגהץ על גבי הצלחת בעזרת קערה מצחיקה שתפקידה לשמור על חום האורז ועל הצורה הרצויה, מכינים אומלט פוטבול מושלם כזה, מניחים בעדינות מעל האורז, ובוצעים עם סכין חדה את האומלט לאורכו, כך שהוא נפתח ומכסה לחלוטין את האורז בביצה פלפית ורכה. מוזגים מעל עוד רוטב דמי-גלאס, ומגישים. אני כבר התחלתי להתאמן על החביתות האלה, בשביל לשחזר את החוויה בבית.

זהו, דיווח אחרון מאוסקה. הדיווח הבא — מהירושימה!

 

[erezavn]

תענוג של דיווחים. עושים עוד יותר חשק לקפוץ ליפן!

 

[sweetdreams]

אני ממליצה בחום לכולם לנסוע ליפן!

וכמובן להעלות תמונות דומות.

 

[trilliane]

נשאר לכם זמן לטייל בין ביס לביס?

(טוב שאתם אנשים רזים)

אני מלאת קנאה למקרא התיאורים ומזילה ריר מול התמונות... יש צלמי אוכל מקצועיים וטריקים שונים איך לגרום למזון להיראות טוב (פעמים רבות באמצעות תחליפים...) אבל כשהאוכל טוב ומוגש יפה הוא מצטלם היטב בלי שום פירוטכניקה.

לא הכרתי את המונח shortcake (אמריקני ולא יפני, כמובן) והתרגום הכי נאמן למקור יהיה כנראה עוגת ספוג שכבות פירות אישית...

או אולי פשוט "עוגית"?

(שהיא המילה המקורית של 'עוגייה' אבל נותרה פנויה).

 

[sweetdreams]

הרבה זמן -- יש עוד הרבה תמונות!