אי שפיות בצדו2
New member
קפיצה קצרה להאנוי (המסעדה התל אביבית, לא העיר לצערי...)
לא יוצא לי לשבת הרבה במסעדות בשהות הארוכה מדי שנכפתה עליי כאן - המחירים לא פעם מבאסים אותי, ה-VFM מבאס גם כן, תאקלים שערורייתיים שיכולים לקרות רק כאן כמו "בייקון טלה" המוגש על ידי שף במקום לא כשר בעליל מרגיזים אותי, ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על מצב התחבורה הציבורית לתל אביב. מאז ששבתי ארצה, אני מעדיפה לבשל בבית, ובעיקר לפנטז הרבה על האוכל לכשאשוב לצד השני של אסיה...
אבל השבוע חברה בחופשת לידה רצתה לצאת ולהתאוורר לצהריים בשעות המעטות שהיו לה נטולות התינוקת. חלקן הלא מבוטל התבזבז אומנם על ישיבה ברכבה בפקקי תל אביב, אבל עדיין היתה אתנחתא כיפית, עם קצת הליכה בין בתים ישנים יפים בדרום העיר, שנראית כעת כל כך כמו אתר בנייה אחד גדול...
בחרנו בעסקית של האנוי. ישבנו בה פעם לפני שנים ונהנינו, וחיפשנו משהו זול, קליל וכזה שכנראה לא אכין בבית. ב-12:00 העסקית רק יצאה לדרך, ולא היה מלא לחלוטין. מים הגיעו מהר מבלי שביקשנו - זה החוק בישראל אגב, אבל כשנוטים להתעלם ממנו בכל מקום, עצם הגעת המים במהרה היא לפתע כמו... ובכן, מים בלב המדבר המכונה ישראל...
לצדם הגיע גם קומקום חרס קטן עם תה יסמין בריח נהדר. מחווה קטנה אבל כיפית.
ראשונות:
רוטי מטאמבה - לחם מלזי דק-דק, כמו צ'פאטי, ממולא בשר ותבלינים, מוגש עם יוגורט בצד. טעים. למעשה, מהר מאוד הצטערנו שאין לנו עוד ממנו או בכלל לחם כדי להטביל ברוטב של המנה הבאה.
סלט ווייטנאמי - נהדר. עלים, אשכולית, עוף, בוטנים ביד נדיבה ועוד, ברוטב צ'ילי מתקתק שאני מאוד רוצה לשחזר. למישהו יש רעיון מה הם שמו בו? הסלט עצמו כיפי, כמו שאני אוהבת, עם קראנץ' ומרקמים שונים.
עיקריות:
פאד סיו - אטריות רחבות עם עוף, שוב בוטנים ביד נדיבה, ושלל ירוקים (גזע ברוקולי, בצל ירוק וכו'). הרוטב מזכיר את זה של הסלט, טעים מאוד. החברה פחות התלהבה מהירוקים או מהמרקם הנגיס שלהם, אני לא התנגדתי לחסל אותם במקומה.
ברביקיו פורק - נחמד, טעים בעיקר כשמשלבים בביס את האורז עם החזיר, כי לבדו החזיר קצת חסר תיבול לטעמי ועם האורז הלבן הוא בדיוק מקבל את ההשלמה שהוא צריך. גם משכתי מהרוטב של הפאד סיו לפזר מעל חלק מהאורז כדי שלא יתבזבז... נדמה לי שיש לי ציפיות גבוהות יחסית מחזיר נוכח הרמה הגבוהה שלו שהורגלתי לה בקוריאה או הבייקון בחו"ל בכלל, ולכן בישראל לרוב הרמה היא פחות מהסטנדרט שהורגלתי לו (במיוחד בייקון - נדמה שרוב המקומות פשוט לא יודעים לעשות אותו קריספי כראוי). אז היה טעים וחוסל עד הפירור האחרון, אבל ציפיותיי היו מעל ומעבר.
ויתרנו על הקינוח מחמת הזמן. הארוחות עלו 62+68 שקלים - סביר לגמרי לטעמי, אחלה מחיר לצהריים טעימים בישראל, וכיף שאפשר לאכול בישראל במחיר נורמלי.
אבל בעיקר, עשה לי חשק להגיע כבר לוייטנאם ולעבור על הדרך בבנגקוק כדי לדגום את הדבר האמיתי. זה עוד יגיע...
לא יוצא לי לשבת הרבה במסעדות בשהות הארוכה מדי שנכפתה עליי כאן - המחירים לא פעם מבאסים אותי, ה-VFM מבאס גם כן, תאקלים שערורייתיים שיכולים לקרות רק כאן כמו "בייקון טלה" המוגש על ידי שף במקום לא כשר בעליל מרגיזים אותי, ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על מצב התחבורה הציבורית לתל אביב. מאז ששבתי ארצה, אני מעדיפה לבשל בבית, ובעיקר לפנטז הרבה על האוכל לכשאשוב לצד השני של אסיה...
אבל השבוע חברה בחופשת לידה רצתה לצאת ולהתאוורר לצהריים בשעות המעטות שהיו לה נטולות התינוקת. חלקן הלא מבוטל התבזבז אומנם על ישיבה ברכבה בפקקי תל אביב, אבל עדיין היתה אתנחתא כיפית, עם קצת הליכה בין בתים ישנים יפים בדרום העיר, שנראית כעת כל כך כמו אתר בנייה אחד גדול...
בחרנו בעסקית של האנוי. ישבנו בה פעם לפני שנים ונהנינו, וחיפשנו משהו זול, קליל וכזה שכנראה לא אכין בבית. ב-12:00 העסקית רק יצאה לדרך, ולא היה מלא לחלוטין. מים הגיעו מהר מבלי שביקשנו - זה החוק בישראל אגב, אבל כשנוטים להתעלם ממנו בכל מקום, עצם הגעת המים במהרה היא לפתע כמו... ובכן, מים בלב המדבר המכונה ישראל...
לצדם הגיע גם קומקום חרס קטן עם תה יסמין בריח נהדר. מחווה קטנה אבל כיפית.
ראשונות:
רוטי מטאמבה - לחם מלזי דק-דק, כמו צ'פאטי, ממולא בשר ותבלינים, מוגש עם יוגורט בצד. טעים. למעשה, מהר מאוד הצטערנו שאין לנו עוד ממנו או בכלל לחם כדי להטביל ברוטב של המנה הבאה.
סלט ווייטנאמי - נהדר. עלים, אשכולית, עוף, בוטנים ביד נדיבה ועוד, ברוטב צ'ילי מתקתק שאני מאוד רוצה לשחזר. למישהו יש רעיון מה הם שמו בו? הסלט עצמו כיפי, כמו שאני אוהבת, עם קראנץ' ומרקמים שונים.
עיקריות:
פאד סיו - אטריות רחבות עם עוף, שוב בוטנים ביד נדיבה, ושלל ירוקים (גזע ברוקולי, בצל ירוק וכו'). הרוטב מזכיר את זה של הסלט, טעים מאוד. החברה פחות התלהבה מהירוקים או מהמרקם הנגיס שלהם, אני לא התנגדתי לחסל אותם במקומה.
ברביקיו פורק - נחמד, טעים בעיקר כשמשלבים בביס את האורז עם החזיר, כי לבדו החזיר קצת חסר תיבול לטעמי ועם האורז הלבן הוא בדיוק מקבל את ההשלמה שהוא צריך. גם משכתי מהרוטב של הפאד סיו לפזר מעל חלק מהאורז כדי שלא יתבזבז... נדמה לי שיש לי ציפיות גבוהות יחסית מחזיר נוכח הרמה הגבוהה שלו שהורגלתי לה בקוריאה או הבייקון בחו"ל בכלל, ולכן בישראל לרוב הרמה היא פחות מהסטנדרט שהורגלתי לו (במיוחד בייקון - נדמה שרוב המקומות פשוט לא יודעים לעשות אותו קריספי כראוי). אז היה טעים וחוסל עד הפירור האחרון, אבל ציפיותיי היו מעל ומעבר.
ויתרנו על הקינוח מחמת הזמן. הארוחות עלו 62+68 שקלים - סביר לגמרי לטעמי, אחלה מחיר לצהריים טעימים בישראל, וכיף שאפשר לאכול בישראל במחיר נורמלי.
אבל בעיקר, עשה לי חשק להגיע כבר לוייטנאם ולעבור על הדרך בבנגקוק כדי לדגום את הדבר האמיתי. זה עוד יגיע...
