אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
שוק האוכל urban TLV, פעם שלישית גלידה
עוד ביקור, עוד קצת שינויים, הדוכן היווני נעלם או הוקטן וכרגע יש שם דוכן ארפות קולומביאני, כבר טעמתי בשוק אז לא היה צורך לבדוק.
הפעם ניסיתי את:
הונג קונג פאפס מלוח - בצק פנקייק שנאפה עם בייקון, פפרוני, צ'דר, פרמזן, עלי רוקט ובזיליקום, ומוח בשמנת חמוצה. לוקח טיפה זמן להתרגל לשילוב של הטעם המתקתק של בצק הפנקייק עם יתר המרכיבים, אבל פסק הדין הסופי - שיחוק אטומי.
אוקונומי - כנראה קיצור של אוקונומיאקי, החביתהפנקייק היפני. במקרה הזה, זה מוקפץ (נודלס וירקות) מטוגן על הפלטה ואז נעטף בבצק פנקייק, מוגש עם רוטב שהזכיר לי רוטב צדפות, לא בטוח לחלוטין. גם במקרה הזה, טעים ביותר, ללא ספק מוצלח יותר מהמנה העיקרית של הדוכן הזה, הראמן בורגר.
קינחתי בארטיק "מגנום" עבודת יד על בסיס גלידת יוגורט בחנות היוגורט הסמוכה. אחרי שלושה ביקורים בשוק הזה אני סה"כ מרוצה מאוד, ומוזר לי שהוא כל כך ריק (לפחות בשישי בצהרים).
עוד ביקור, עוד קצת שינויים, הדוכן היווני נעלם או הוקטן וכרגע יש שם דוכן ארפות קולומביאני, כבר טעמתי בשוק אז לא היה צורך לבדוק.
הפעם ניסיתי את:
הונג קונג פאפס מלוח - בצק פנקייק שנאפה עם בייקון, פפרוני, צ'דר, פרמזן, עלי רוקט ובזיליקום, ומוח בשמנת חמוצה. לוקח טיפה זמן להתרגל לשילוב של הטעם המתקתק של בצק הפנקייק עם יתר המרכיבים, אבל פסק הדין הסופי - שיחוק אטומי.
אוקונומי - כנראה קיצור של אוקונומיאקי, החביתהפנקייק היפני. במקרה הזה, זה מוקפץ (נודלס וירקות) מטוגן על הפלטה ואז נעטף בבצק פנקייק, מוגש עם רוטב שהזכיר לי רוטב צדפות, לא בטוח לחלוטין. גם במקרה הזה, טעים ביותר, ללא ספק מוצלח יותר מהמנה העיקרית של הדוכן הזה, הראמן בורגר.
קינחתי בארטיק "מגנום" עבודת יד על בסיס גלידת יוגורט בחנות היוגורט הסמוכה. אחרי שלושה ביקורים בשוק הזה אני סה"כ מרוצה מאוד, ומוזר לי שהוא כל כך ריק (לפחות בשישי בצהרים).
אני גם הייתי 3 פעמים (בלי גלידה) אבל לא נהניתי
את הראמן בורגר אכלתי לפני כמה שבועות והיה רע.
הדוכן ההודי אותו ניסיתי לפני כשבועיים היה סביר.
מבאני צ'או די התאכזבתי בשבוע שעבר.
יצא לי להיות גם בצהריים וגם בערב (ימי חמישי) ובכל הפעמים היה די ריק ועזוב.
בקיצור - בעיניי זה לא זה...
את הראמן בורגר אכלתי לפני כמה שבועות והיה רע.
הדוכן ההודי אותו ניסיתי לפני כשבועיים היה סביר.
מבאני צ'או די התאכזבתי בשבוע שעבר.
יצא לי להיות גם בצהריים וגם בערב (ימי חמישי) ובכל הפעמים היה די ריק ועזוב.
בקיצור - בעיניי זה לא זה...
CherryBlini
New member
סנדוויץ' ביו ם טוב וזכאים
חמישי בערב סנדוויץ' מטיאס ביום טוב בלוינסקי: לחם אגוזים עם ארטישוקים כבושים, קצת פלפל חריף, גבינת שמנת ודג כבוש. יייתכן שהיו שם עוד הפתעות מהויטרינה שאני לא זוכרת. כריך מצוין.
 
בשישי ארוחת ערב בזכאים שהפתיעה אותי לטובה. חלקנו פרוסת גבינת ריקוטה מסויה, סלט קיסר עם רוטב אבוקדו, קרוטונים משגעים ואגוזי מלך שגוררו מלמעלה, צ'יפס קרוע עם מיונז טבעוני ושיפוד פטריות עם ממרח חציל.
הכל היה מוצלח, במיוחד סלט הקיסר ושיפוד הפטריות. לשיפוד היה טעם מובהק של גריל וממש לא הורגש שחסר שם בשר. בסלט הקיסר התחליפים הטבעוניים (רוטב האבוקדו ואגוז הפרמז'ן) היו בעיני מעניינים יותר מה"דבר האמיתי", החסה הייתה טרייה ופריכה והקרוטונים כאמור, היו משגעים.
גם הריקוטה הטבעונית הייתה טעימה מאוד רק חבל שלא הוגשה עם לחם. הזמנו בנפרד וקיבלנו פרוסת חלה נחמדה. הצ'יפס הקרוע היה סטנדרטי ולא הפתיע, אבל גם הוא היה טעים.
סה"כ ארוחה מצוינת. בטח אחזור בהזדמנות.
חמישי בערב סנדוויץ' מטיאס ביום טוב בלוינסקי: לחם אגוזים עם ארטישוקים כבושים, קצת פלפל חריף, גבינת שמנת ודג כבוש. יייתכן שהיו שם עוד הפתעות מהויטרינה שאני לא זוכרת. כריך מצוין.
 
בשישי ארוחת ערב בזכאים שהפתיעה אותי לטובה. חלקנו פרוסת גבינת ריקוטה מסויה, סלט קיסר עם רוטב אבוקדו, קרוטונים משגעים ואגוזי מלך שגוררו מלמעלה, צ'יפס קרוע עם מיונז טבעוני ושיפוד פטריות עם ממרח חציל.
הכל היה מוצלח, במיוחד סלט הקיסר ושיפוד הפטריות. לשיפוד היה טעם מובהק של גריל וממש לא הורגש שחסר שם בשר. בסלט הקיסר התחליפים הטבעוניים (רוטב האבוקדו ואגוז הפרמז'ן) היו בעיני מעניינים יותר מה"דבר האמיתי", החסה הייתה טרייה ופריכה והקרוטונים כאמור, היו משגעים.
גם הריקוטה הטבעונית הייתה טעימה מאוד רק חבל שלא הוגשה עם לחם. הזמנו בנפרד וקיבלנו פרוסת חלה נחמדה. הצ'יפס הקרוע היה סטנדרטי ולא הפתיע, אבל גם הוא היה טעים.
סה"כ ארוחה מצוינת. בטח אחזור בהזדמנות.
אי שפיות בצדו2
New member
שבועות כבר כאן
כהרגלה של משפחתי בשנים האחרונות, עד לרגע האחרון כנראה לא ידוע האם ואיפה תהיה ארוחת החג, ועוד החג הכי טעים בעיניי. למקרה שכלום לא ייצא, החלטתי להקדים את החג ולהכין לעצמי מנות שהייתי מכינה לארוחת החג - למשל, פוקצ'ה עם מוצרלה ופסטו שאותה מכסות לגמרי פרוסות דקות כנייר של זוקיני, ומכיוון שהמלון שקניתי התגלה כמתוק ונפלא מהצפוי, הלכתי על סלט מלון-מלפפון- נענע-בוטנים-צ'ילי-חלומי.
קפיצה לאחותי חובבת הבישול בשבת: בטטות בתנור, סטייק חזיר ברוטב ברביקיו אפרסקים, לחם עגבניות ופרמזן על פי מתכון של לחם ארז (יצא מעט מלוח אבל מניסיון היום בבוקר הולך מעולה כטוסט עם גבינה צהובה והמון בזיליקום מארבעה סוגים שגיסי מגדל), סלט ירקות ופולי סויה, ועוגת גבינה יפנית רכה ואוורירית לסיום. על הדרך קפצתי לגינה שבעלה מטפח כדי לגזום לי ערימת אורגנו לייבוש, שלל סוגי בזיליקום ושני עלי מנגולד לחביתה ירוקה להיום בצהריים.
כהרגלה של משפחתי בשנים האחרונות, עד לרגע האחרון כנראה לא ידוע האם ואיפה תהיה ארוחת החג, ועוד החג הכי טעים בעיניי. למקרה שכלום לא ייצא, החלטתי להקדים את החג ולהכין לעצמי מנות שהייתי מכינה לארוחת החג - למשל, פוקצ'ה עם מוצרלה ופסטו שאותה מכסות לגמרי פרוסות דקות כנייר של זוקיני, ומכיוון שהמלון שקניתי התגלה כמתוק ונפלא מהצפוי, הלכתי על סלט מלון-מלפפון- נענע-בוטנים-צ'ילי-חלומי.
קפיצה לאחותי חובבת הבישול בשבת: בטטות בתנור, סטייק חזיר ברוטב ברביקיו אפרסקים, לחם עגבניות ופרמזן על פי מתכון של לחם ארז (יצא מעט מלוח אבל מניסיון היום בבוקר הולך מעולה כטוסט עם גבינה צהובה והמון בזיליקום מארבעה סוגים שגיסי מגדל), סלט ירקות ופולי סויה, ועוגת גבינה יפנית רכה ואוורירית לסיום. על הדרך קפצתי לגינה שבעלה מטפח כדי לגזום לי ערימת אורגנו לייבוש, שלל סוגי בזיליקום ושני עלי מנגולד לחביתה ירוקה להיום בצהריים.
המטבח שלי וקיטשן מרקט
ארוחת צהרים מאוחרת ביום ששי- עוגת שמרים גבינה של לחם ליאור מכפר סבא - אליפות, אכלתי 3 פרוסות
ארוחת ערב פורום משפחתי מצומצם- סלט ירקות עם נבטי אלפלפה ,פירה תופחי אדמה , קוביות חזה עוף ברוטב עגבניות להורים ושווארמה מהצומח של טבעול לצמחונית שהופתעה לטובה מהתוצאה.
בערב יום העצמאות - שעות בין ערבים התקשרו חברים - הם בנמל עם אורחים מחול- היכן יאכלו ? המלצתי על קיטשן מרקט -הודיעו להם שהמסעדה מלאה ואין מקום (הם הלכו בהמלצתי לאנגוס ברח הארבעה והכי החמיאו על ההמלצה לאכול קינוח בבוז'ה)
אתמול באו על סיפוקם . אחרי קונצרט ג'אז מעולה בשבלול , עלינו לקיטשן מרקט לארוחת צהרים. יש להם גם בשבת תפריט של 124 שח ללחם ושתי מנות
קבלנו שולחן לא ליד החלון ובדיעבד זה היה אינטימי יותר ונעים וגם ללא שמש ,
במבחן המים הם קבלו 12 מתוך 10 - מיד קבלנו בקבוק מים צוננים ובהמשך הוגשו בקבוקים נוספים ללא בקשה
לחם- קבלנו סלסלה עם פוקאצ'ה טריה , לחם כהה ואחכ סלסלה נוספת עם 2 לחמניות ועוד לחם כהה. צלוחית עגבניה מרוסקת עם שמן זית ושוב צלוחית נוספת
לראשונות- סלט חסות עם קרם ריקוטה- הסועד אהב מאד , מנה רעננה , פעמים טרטר סלמון -קוביות סלמון עם אורז תפוח , קוביות תפוח עץ מקורמל לדעתי , עלי מיקרו ועוד- שילוב טעמים מעולה . שתינו התמוגגנו
וביצה רכה על קרם כרובית - הסועד שהתלבט אם לבחור במנה- אמר שזו מנת שף לתפארת
עיקריות- הבחורים לקחו את טרין הטלה- ממנות הבית של המקום הוגש עם קרם אפונה ובצד צלחת של פירה תפוחי אדמה. שניהם אהבו מאד את המנה המיוחדת , בעלי העיר שהיה מעדיף יותר קרם אפונה על חשבון פירה תפוחי האדמה
חברתי ואני לקחנו חזה עוף בבשול "סו-וויד" בשול בואקום , רק בדרך הביתה נזכרתי שבתפריט המנה מוגשת עם חיטה, בפועל קבלנו בצד פירה תפוחי אדמה מעולה, חזה העוף היה עסיסי להפליא בצד -ריבה (שזיפים?) מתוקה מדי , השארתיה בצד .אכלתי את העוף עם בצל ירוק צלוי וקרם שקדים ונהניתי עד מאד. זו מנה ששגיא כהן התמוגג ממנה בארוחת טעימות שם, ולנו בארוחת הטעימות לא הוגשה. לציין המלצרית הזהירה שהמנה מתקתקה
קינוח- לי קרם לימון אפוי שהיה בדיוק לטעמי , עם רוטב אשכוליות . בשמחה אוכל אותו שוב -42שח
החברים לקחו קינוח גבינה - אכזב אותם הגודל הזעיר שלו - שני ביסים ו..זהו. אהבו את סבלה הזיתים שפוזר סביב . 44 שח. בהחלט אזהרה לא לקחת את המנה
לסכום- ארוחה טובה מאד מיוחדת במחיר שפוי . כ300שח לזוג 4 מנות וקינוח אחד . ללא יין .
אגב. החברים סיפור שהאורחים מחול בכל זאת אכלו שם - בגפם ואף הם נהנו מאד
ארוחת צהרים מאוחרת ביום ששי- עוגת שמרים גבינה של לחם ליאור מכפר סבא - אליפות, אכלתי 3 פרוסות
ארוחת ערב פורום משפחתי מצומצם- סלט ירקות עם נבטי אלפלפה ,פירה תופחי אדמה , קוביות חזה עוף ברוטב עגבניות להורים ושווארמה מהצומח של טבעול לצמחונית שהופתעה לטובה מהתוצאה.
בערב יום העצמאות - שעות בין ערבים התקשרו חברים - הם בנמל עם אורחים מחול- היכן יאכלו ? המלצתי על קיטשן מרקט -הודיעו להם שהמסעדה מלאה ואין מקום (הם הלכו בהמלצתי לאנגוס ברח הארבעה והכי החמיאו על ההמלצה לאכול קינוח בבוז'ה)
אתמול באו על סיפוקם . אחרי קונצרט ג'אז מעולה בשבלול , עלינו לקיטשן מרקט לארוחת צהרים. יש להם גם בשבת תפריט של 124 שח ללחם ושתי מנות
קבלנו שולחן לא ליד החלון ובדיעבד זה היה אינטימי יותר ונעים וגם ללא שמש ,
במבחן המים הם קבלו 12 מתוך 10 - מיד קבלנו בקבוק מים צוננים ובהמשך הוגשו בקבוקים נוספים ללא בקשה
לחם- קבלנו סלסלה עם פוקאצ'ה טריה , לחם כהה ואחכ סלסלה נוספת עם 2 לחמניות ועוד לחם כהה. צלוחית עגבניה מרוסקת עם שמן זית ושוב צלוחית נוספת
לראשונות- סלט חסות עם קרם ריקוטה- הסועד אהב מאד , מנה רעננה , פעמים טרטר סלמון -קוביות סלמון עם אורז תפוח , קוביות תפוח עץ מקורמל לדעתי , עלי מיקרו ועוד- שילוב טעמים מעולה . שתינו התמוגגנו
וביצה רכה על קרם כרובית - הסועד שהתלבט אם לבחור במנה- אמר שזו מנת שף לתפארת
עיקריות- הבחורים לקחו את טרין הטלה- ממנות הבית של המקום הוגש עם קרם אפונה ובצד צלחת של פירה תפוחי אדמה. שניהם אהבו מאד את המנה המיוחדת , בעלי העיר שהיה מעדיף יותר קרם אפונה על חשבון פירה תפוחי האדמה
חברתי ואני לקחנו חזה עוף בבשול "סו-וויד" בשול בואקום , רק בדרך הביתה נזכרתי שבתפריט המנה מוגשת עם חיטה, בפועל קבלנו בצד פירה תפוחי אדמה מעולה, חזה העוף היה עסיסי להפליא בצד -ריבה (שזיפים?) מתוקה מדי , השארתיה בצד .אכלתי את העוף עם בצל ירוק צלוי וקרם שקדים ונהניתי עד מאד. זו מנה ששגיא כהן התמוגג ממנה בארוחת טעימות שם, ולנו בארוחת הטעימות לא הוגשה. לציין המלצרית הזהירה שהמנה מתקתקה
קינוח- לי קרם לימון אפוי שהיה בדיוק לטעמי , עם רוטב אשכוליות . בשמחה אוכל אותו שוב -42שח
החברים לקחו קינוח גבינה - אכזב אותם הגודל הזעיר שלו - שני ביסים ו..זהו. אהבו את סבלה הזיתים שפוזר סביב . 44 שח. בהחלט אזהרה לא לקחת את המנה
לסכום- ארוחה טובה מאד מיוחדת במחיר שפוי . כ300שח לזוג 4 מנות וקינוח אחד . ללא יין .
אגב. החברים סיפור שהאורחים מחול בכל זאת אכלו שם - בגפם ואף הם נהנו מאד
קיטשן מרקט וגם פאסטל
עונת קונצרטי צהריים שלאחריהן ארוחה במסעדה, באה אל סיומה. בעוד שחווית
האזנה לפילהרמונית הולכת ומענגת מעונה לעונה, גוברת אצלי אי הנחת מהמרכיב
האחר של הבילוי - המסעדות. זו לא רק עייפות החיך אלא גם בת חשד שמשהו רע
עובר במטבחיהן, גורם לעיגול פינות, קיצורי דרך, ירידה למכנה משותף נמוך ולהנמכת
הרצון להעיז של מי שמופקד על המטבחים (או ברז המזומנים). עייפות החומר? הסרת
קני קש מגבו של הגמל? אולי. ואולי האשם הוא בי, שמרבה לאחרונה לסעוד שם ולא כאן.
בקיטשן מרקט סעדנו בצהרי שישי, לשולחן שהוזמן מראש עם נוף לטיילת ולים. אחלה.
השירות היה יעיל וקורקטי, לשולחן הוזמנו בקבוקי מים וסודה ושני בקבוקי היין שהבאנו
נפתחו במיומנות.
היינו ארבעה והזמנו מתפריט העסקית וגם מהכארט, בהתאם לרצון הסועד.
הנה מה שהיה לי:
אכלתי טרטר סלמון - סתמית (בעיניים עצומות לא הייתי מזהה את הדג). לעיקרית אכלתי חזה עוף סו ויד - היה לי טעים ומעניין כי אני בתקופת השתעשעות עם הצעצוע החדש.
טעמתי סלמון סו ויד ואהבתי גם אותו.
המנות שבהן יש ״פרגולה״ מאכזבות כי מדובר בעצם בפתיתים, הרבה פתיתים עם מעט מהשאר (במקרה זה פירות ים).
סלט שלידי אכלה היה מאכזב - המוצרלה הייתה מאיכות נמוכה, עליה להיות סופר
טרייה, עסיסית ולא יבשה. הסלט סבל גם ממיעוט עגבניות שבו.
הלחם היה או קיי. וכך גם מטבל העגבניות.
הקינוח עוגת גבינה (ששאפנו לחלוק מטעמי חסכון בקלוריות) היה קטנטן להחריד בעלות מופרזת.
וכן - אין ספיישלים (למה להתאמץ? העם אוכל הכל!!)
נ. ב. היינות היו אחלה (כולל גראז׳ דה פאפא)
והקונצרט בפילהרמונית - נדיר וסוף הדרך (כנראה פעם אחרונה שנראה את זובין מנצח).
אגב, בגלל אקוסטיקה גרועה קשה לנהל שיחה והשירותים - משמשים לפי חוצפת הישראלים גם את באי השוק מהקומה למטה באין מפריע.
שלא תטעו חו״ח בהבנת הנקרא, אין זו ביקורת שלילית אלא הרהור נוגה שמקורו
במה שמוצע כיום במסעדה תמורת סכום של כ 200 ש״ח לסועד (ללא יין וללא אלכוהול) -
4 ראשונות ועיקריות, שני קינוחים, שני אספרסו וחליצת 2 בקבוקי יין.
עונת קונצרטי צהריים שלאחריהן ארוחה במסעדה, באה אל סיומה. בעוד שחווית
האזנה לפילהרמונית הולכת ומענגת מעונה לעונה, גוברת אצלי אי הנחת מהמרכיב
האחר של הבילוי - המסעדות. זו לא רק עייפות החיך אלא גם בת חשד שמשהו רע
עובר במטבחיהן, גורם לעיגול פינות, קיצורי דרך, ירידה למכנה משותף נמוך ולהנמכת
הרצון להעיז של מי שמופקד על המטבחים (או ברז המזומנים). עייפות החומר? הסרת
קני קש מגבו של הגמל? אולי. ואולי האשם הוא בי, שמרבה לאחרונה לסעוד שם ולא כאן.
בקיטשן מרקט סעדנו בצהרי שישי, לשולחן שהוזמן מראש עם נוף לטיילת ולים. אחלה.
השירות היה יעיל וקורקטי, לשולחן הוזמנו בקבוקי מים וסודה ושני בקבוקי היין שהבאנו
נפתחו במיומנות.
היינו ארבעה והזמנו מתפריט העסקית וגם מהכארט, בהתאם לרצון הסועד.
הנה מה שהיה לי:
אכלתי טרטר סלמון - סתמית (בעיניים עצומות לא הייתי מזהה את הדג). לעיקרית אכלתי חזה עוף סו ויד - היה לי טעים ומעניין כי אני בתקופת השתעשעות עם הצעצוע החדש.
טעמתי סלמון סו ויד ואהבתי גם אותו.
המנות שבהן יש ״פרגולה״ מאכזבות כי מדובר בעצם בפתיתים, הרבה פתיתים עם מעט מהשאר (במקרה זה פירות ים).
סלט שלידי אכלה היה מאכזב - המוצרלה הייתה מאיכות נמוכה, עליה להיות סופר
טרייה, עסיסית ולא יבשה. הסלט סבל גם ממיעוט עגבניות שבו.
הלחם היה או קיי. וכך גם מטבל העגבניות.
הקינוח עוגת גבינה (ששאפנו לחלוק מטעמי חסכון בקלוריות) היה קטנטן להחריד בעלות מופרזת.
וכן - אין ספיישלים (למה להתאמץ? העם אוכל הכל!!)
נ. ב. היינות היו אחלה (כולל גראז׳ דה פאפא)
והקונצרט בפילהרמונית - נדיר וסוף הדרך (כנראה פעם אחרונה שנראה את זובין מנצח).
אגב, בגלל אקוסטיקה גרועה קשה לנהל שיחה והשירותים - משמשים לפי חוצפת הישראלים גם את באי השוק מהקומה למטה באין מפריע.
שלא תטעו חו״ח בהבנת הנקרא, אין זו ביקורת שלילית אלא הרהור נוגה שמקורו
במה שמוצע כיום במסעדה תמורת סכום של כ 200 ש״ח לסועד (ללא יין וללא אלכוהול) -
4 ראשונות ועיקריות, שני קינוחים, שני אספרסו וחליצת 2 בקבוקי יין.
חמישי בעכו
בחמישי נסענו שלוש המוסקטריות מהשבוע שעבר לעכו. התכנון היה לבקר בגנים הבהאים, אחר כך לשוטט בשוק ובסוף לאכול משהו. אבל איכשהו התכנון נמוג לו, ומתחנת הרכבת נסענו היישר לבזאר התורכי בחיפוש אחרי ארוחת צהריים.
הבזאר התורכי היה די עצוב. רוב החנויות סגורות, ומעט מאד אנשים עוברים בו.
א' שמעה מחברה על מרקטו האיטלקית, והציעה שננסה אותה.
השירות ניתן על-ידי אחד השותפים, אחיו של השף. הוא בקיא מאד בתפריט, שירותי ונעים מאד, והיות שמלבדנו היה במסעדה רק עוד שולחן אחד של לקוחות קבועים (שכנים שלי במקרה מוזר מאד), יכול היה להקדיש לנו זמן ותשומת לב.
כרגיל, חלקנו את כל המנות (כמו גם את החשבון).
אמל"ק: ארוחה חביבה מאד, חלק מהמנות מצויינות ואחרות טובות. התפריט באתר המסעדה אינו מעודכן, לכן ייתכן חוסר דיוק בתיאור מרכיבי המנות.
הלכנו על המנות הפשוטות ביותר:
קרודו דג ים (27) – מנה מצויינת וטרייה להפליא (טוב, עכו). אני לא מצליחה לזכור ממה הורכב התחמיץ.
סלקים צלויים בטבון עם גבינת פטה (29) – סלקים צלויים על קליפתם עם ריח וטעם של עשן מדורה. שילוב מושלם עם הגבינה הרכה.
ארטישוק רומאי שברומא מכונה ארטישוק יהודי (30) – זו אמורה להיות מנה שפרסמה את המסעדה. מנה רומאית קלאסית של ארטישוקים מטוגנים שאוכלים בשלמותם. במרקטו הם מוגשים על קרם לימון עדין, שמהווה ניגוד מושלם לארטישוקים הטבולים בשמן. קלאסיקה במיטבה.
בייבי קלמארי על הפלנצ'ה על יוגורט עשבי שוק ועגבניות (67) – שילוב של מרכיבים טריים ומשובחים, טיפול נכון ומינימאלי, תיבול עדין שרק מוסיף לחומרי הגלם, ומתקבלת מנה מצויינת.
סיימנו בפיצה ביאנקה עם מוצרלה, ריקוטה, פרמזן, שום ורוקט (42) – בדיעבד יכולנו לוותר על הפיצה שהיתה המנה הפחות מוצלחת בכל הארוחה. הפיצה היתה סבירה, והבצק היה דק והחזיק יפה את התוספות, אבל היא אחרי מנות כל כך מוצלחות וטריות, הפיצה היוותה סוג של אנטי קליימקס.
ליווינו את הארוחה בשני קוקטיילים מבוססי אוזו (26) וקוקטייל מבוסס קמפרי (37).
הנוסעים לעכו, צריכים להכניס את מרקטו לרשימה שלהם, גם אם אינה מסעדה ערבית, חומוסיה או מסעדת דגים. זו מסעדה טובה מאד ואני מקווה שתשגשג.
החלטנו על קב"א בצורת כנאפה, ובניגוד לחוות דעתי מצאנו את עצמנו בממתקיית קשש ולא במקום הקבוע שלי מחוץ לשוק. הכנאפה היתה סבירה, אבל אכלתי טובות ממנה. החברות קנו ממתקים לקחת הביתה לשבועות. אני אבדוק מחר את הממתקייה החדשה בקלנסווה.
אחרי הכנאפה שוטטנו בשוק ולשמחתי מצאתי פקוס נפלא ודובדבנים לא יקרים (שחוסלו עוד באותו ערב).
התגלגלנו הביתה שבעות ועייפות
בחמישי נסענו שלוש המוסקטריות מהשבוע שעבר לעכו. התכנון היה לבקר בגנים הבהאים, אחר כך לשוטט בשוק ובסוף לאכול משהו. אבל איכשהו התכנון נמוג לו, ומתחנת הרכבת נסענו היישר לבזאר התורכי בחיפוש אחרי ארוחת צהריים.
הבזאר התורכי היה די עצוב. רוב החנויות סגורות, ומעט מאד אנשים עוברים בו.
א' שמעה מחברה על מרקטו האיטלקית, והציעה שננסה אותה.
השירות ניתן על-ידי אחד השותפים, אחיו של השף. הוא בקיא מאד בתפריט, שירותי ונעים מאד, והיות שמלבדנו היה במסעדה רק עוד שולחן אחד של לקוחות קבועים (שכנים שלי במקרה מוזר מאד), יכול היה להקדיש לנו זמן ותשומת לב.
כרגיל, חלקנו את כל המנות (כמו גם את החשבון).
אמל"ק: ארוחה חביבה מאד, חלק מהמנות מצויינות ואחרות טובות. התפריט באתר המסעדה אינו מעודכן, לכן ייתכן חוסר דיוק בתיאור מרכיבי המנות.
הלכנו על המנות הפשוטות ביותר:
קרודו דג ים (27) – מנה מצויינת וטרייה להפליא (טוב, עכו). אני לא מצליחה לזכור ממה הורכב התחמיץ.
סלקים צלויים בטבון עם גבינת פטה (29) – סלקים צלויים על קליפתם עם ריח וטעם של עשן מדורה. שילוב מושלם עם הגבינה הרכה.
ארטישוק רומאי שברומא מכונה ארטישוק יהודי (30) – זו אמורה להיות מנה שפרסמה את המסעדה. מנה רומאית קלאסית של ארטישוקים מטוגנים שאוכלים בשלמותם. במרקטו הם מוגשים על קרם לימון עדין, שמהווה ניגוד מושלם לארטישוקים הטבולים בשמן. קלאסיקה במיטבה.
בייבי קלמארי על הפלנצ'ה על יוגורט עשבי שוק ועגבניות (67) – שילוב של מרכיבים טריים ומשובחים, טיפול נכון ומינימאלי, תיבול עדין שרק מוסיף לחומרי הגלם, ומתקבלת מנה מצויינת.
סיימנו בפיצה ביאנקה עם מוצרלה, ריקוטה, פרמזן, שום ורוקט (42) – בדיעבד יכולנו לוותר על הפיצה שהיתה המנה הפחות מוצלחת בכל הארוחה. הפיצה היתה סבירה, והבצק היה דק והחזיק יפה את התוספות, אבל היא אחרי מנות כל כך מוצלחות וטריות, הפיצה היוותה סוג של אנטי קליימקס.
ליווינו את הארוחה בשני קוקטיילים מבוססי אוזו (26) וקוקטייל מבוסס קמפרי (37).
הנוסעים לעכו, צריכים להכניס את מרקטו לרשימה שלהם, גם אם אינה מסעדה ערבית, חומוסיה או מסעדת דגים. זו מסעדה טובה מאד ואני מקווה שתשגשג.
החלטנו על קב"א בצורת כנאפה, ובניגוד לחוות דעתי מצאנו את עצמנו בממתקיית קשש ולא במקום הקבוע שלי מחוץ לשוק. הכנאפה היתה סבירה, אבל אכלתי טובות ממנה. החברות קנו ממתקים לקחת הביתה לשבועות. אני אבדוק מחר את הממתקייה החדשה בקלנסווה.
אחרי הכנאפה שוטטנו בשוק ולשמחתי מצאתי פקוס נפלא ודובדבנים לא יקרים (שחוסלו עוד באותו ערב).
התגלגלנו הביתה שבעות ועייפות
מוסיפה המלצה על מרקטו.
לפני חודשיים חגגנו יום הולדת גדול ועגול משותף, לכל החבר'ה מפעם, עם לא מעט מהם כמעט ישבנו על הסיר, זה לא קיבוץ, אז היינו בגן ביחד,
טיילנו, ישנו במלון בעכו, בילינו ערב בלתי נשכח, טיילנו והלכנו לאכול, הארוחה הוזמנה, סוג של טעימות, אבל היה מספיק ומגוון ונהדר, לא זול וללא קינוחים, (לטעמי, נדרשו קינוחים וכדי להשאר בתקציב המכובד היה צורך להוריד משהו מהתפריט, אבל מי שהזמינה עשתה על דעת עצמה וברור שאי אפשר לקלוע לדעת כולם ),לא יכולה להגיד מה אכלנו, לדעתי כמעט מכל ההיצע, יצאתי בהרגשה ברורה שאחזור.
ישבנו בסימטה, לא הפריע, אמצע השבוע, אין שרותים, הולכים למקום שם מאחורה, משהו ציבורי שנקי ומריח בהתאם, (קטסטרופה), המינוס היחידי של החוויה.
עכו מתאימה יותר לאביב ולחורף, אבל מה שעשו שם נפלא, ומי שלא בקר שם במעט השנים האחרונות יופתע לטובה.
לפני חודשיים חגגנו יום הולדת גדול ועגול משותף, לכל החבר'ה מפעם, עם לא מעט מהם כמעט ישבנו על הסיר, זה לא קיבוץ, אז היינו בגן ביחד,
טיילנו, ישנו במלון בעכו, בילינו ערב בלתי נשכח, טיילנו והלכנו לאכול, הארוחה הוזמנה, סוג של טעימות, אבל היה מספיק ומגוון ונהדר, לא זול וללא קינוחים, (לטעמי, נדרשו קינוחים וכדי להשאר בתקציב המכובד היה צורך להוריד משהו מהתפריט, אבל מי שהזמינה עשתה על דעת עצמה וברור שאי אפשר לקלוע לדעת כולם ),לא יכולה להגיד מה אכלנו, לדעתי כמעט מכל ההיצע, יצאתי בהרגשה ברורה שאחזור.
ישבנו בסימטה, לא הפריע, אמצע השבוע, אין שרותים, הולכים למקום שם מאחורה, משהו ציבורי שנקי ומריח בהתאם, (קטסטרופה), המינוס היחידי של החוויה.
עכו מתאימה יותר לאביב ולחורף, אבל מה שעשו שם נפלא, ומי שלא בקר שם במעט השנים האחרונות יופתע לטובה.
שישי במושבוצ ברמות
שישי: טוליפ ומושבוצ
בשישי נסענו כדרכנו לפני שבועות, לשתות יינות לבנים ביקב טוליפ, וכמו תמיד היה נעים וטעים מאד. יקב טוליפ הציג שני יינות מוכרים: ווייט טוליפ ווייט פרנק, ואת יינות מאיה. בנוסף לכך, הוצגו יינות שהיקב מייבא מיוון, פורטוגל, ספרד וצ'ילה.
אחרי היין, נסענו לרמות אשר ברמת הגולן, לאכול במסעדת מושבוצ. אני מתכננת לאכול שם כבר זמן רב, במיוחד מאז חזר לארץ אחד השפים שהכרתי בקרקס על גחלים. יום שישי נטול מחוייבויות, היווה הזדמנות מצויינת, לכן לקחנו איתנו חברה חובבת אוכל ויין, ואחרי שעה ועשר דקות, היינו ברמות.
גילוי נאות: את ארז, בעל המסעדה, אני מכירה ממבצע הכנת כריכים לחיילים בזמן מלחמת עזה האחרונה.
גם במושבוצ חלקנו את כל המנות, למרות שהשותפים שלי אכלו את רוב הבשר במנות הראשונות. תיאורי המנות לקוחים מאתר המסעדה.
התחלנו עם קרפצ'ו שייטל ופרי, שמן זית ארבקינה ארומטי ופרמז'ן ממחלבת גדות (48) – צבע הבשר גרם לנו לחשוב שהוא עבר סוג של בישול, אבל כנראה שטעינו. היות שהפרי שליווה את המנה היה אשכולית, ואני לא אוכלת אשכוליות מסיבות רפואיות, לא טעמתי מהמנה, אבל אני יכולה להעיד שהיא חוסלה כליל.
קבב רומני (39) – קבב עגלה במתכון משפחתי על קרם שום, שמן פטרוזליה וצ'ילי. שני קבבים הוגשו מונחים על קרם שום עדין מאד ולגמרי לא חריף. הקבב היה עשוי כהלכה, עסיסי, ולא הותיר אחריו טעם לואי חזק של שום כמו קבבים רומניים רבים. קרם השום העדין היווה ליווי מצויין.
סלט תפוחים ורימונים (44) - גרני סמיט מצפון הגולן עם גרגרי רימון, עגבניות שרי ופקאן על מבחר עלים ירוקים בוינגרט תמרים. סלט מצויין שהזמנו כדי להרגיש שאנחנו אוכלים משהו בריא.
גולת הכותרת של הארוחה, היו נתחי הבשר בשבילם הגענו. כל הבשר מגיע מעדר שניידר, אשר גדל ברמת הגולן ללא אנטיביוטיקה וזרזי גדילה.
הזמנו נתח שפיץ שייטל של 900 גרם (199) שנצלה לדרגת מדיום והוגש על ירקות קלויים בתנור. הזמנו גם נתח ניו-יורק של כ- 400 גרם (129) שנצלה לדרגת מדיום-רייר והוגש עם צ'יפס עבים מצויינים.
בבשר אין משחקים, אם חומר הגלם הוא טוב והטיפול נכון, המנה שתתקבל תהיה מצויינת, וכך היה במושבוצ. לא צריך היה רוטב ולא תוספת של תבלינים. הבשר היה עסיסי, אדמדם, וטעים מאד. הבחור כירסם את הבשר מהעצם, עד שנותרה כמעט נקייה לגמרי.
קינחנו בתותים בקצפת (29) מי יכול לעמוד בפני כוס מלאה תותים מתוקים של תחילת הקיץ?
הזמנו גם מנת מלבי שקדים וקוקוס עם שערות חלווה וליקר וישניאק (36), שהיתה טעימה להפליא, אבל מיותרת, היות שלא נותר מקום, אפילו בקיבה הנפרדת של הקינוחים.
תה עם נענע (10) אספרסו כפול (13) והפוך גדול וחזק לנהג (15), וחזרנו הביתה. לא אכלנו ארוחת ערב ביום שישי
שישי: טוליפ ומושבוצ
בשישי נסענו כדרכנו לפני שבועות, לשתות יינות לבנים ביקב טוליפ, וכמו תמיד היה נעים וטעים מאד. יקב טוליפ הציג שני יינות מוכרים: ווייט טוליפ ווייט פרנק, ואת יינות מאיה. בנוסף לכך, הוצגו יינות שהיקב מייבא מיוון, פורטוגל, ספרד וצ'ילה.
אחרי היין, נסענו לרמות אשר ברמת הגולן, לאכול במסעדת מושבוצ. אני מתכננת לאכול שם כבר זמן רב, במיוחד מאז חזר לארץ אחד השפים שהכרתי בקרקס על גחלים. יום שישי נטול מחוייבויות, היווה הזדמנות מצויינת, לכן לקחנו איתנו חברה חובבת אוכל ויין, ואחרי שעה ועשר דקות, היינו ברמות.
גילוי נאות: את ארז, בעל המסעדה, אני מכירה ממבצע הכנת כריכים לחיילים בזמן מלחמת עזה האחרונה.
גם במושבוצ חלקנו את כל המנות, למרות שהשותפים שלי אכלו את רוב הבשר במנות הראשונות. תיאורי המנות לקוחים מאתר המסעדה.
התחלנו עם קרפצ'ו שייטל ופרי, שמן זית ארבקינה ארומטי ופרמז'ן ממחלבת גדות (48) – צבע הבשר גרם לנו לחשוב שהוא עבר סוג של בישול, אבל כנראה שטעינו. היות שהפרי שליווה את המנה היה אשכולית, ואני לא אוכלת אשכוליות מסיבות רפואיות, לא טעמתי מהמנה, אבל אני יכולה להעיד שהיא חוסלה כליל.
קבב רומני (39) – קבב עגלה במתכון משפחתי על קרם שום, שמן פטרוזליה וצ'ילי. שני קבבים הוגשו מונחים על קרם שום עדין מאד ולגמרי לא חריף. הקבב היה עשוי כהלכה, עסיסי, ולא הותיר אחריו טעם לואי חזק של שום כמו קבבים רומניים רבים. קרם השום העדין היווה ליווי מצויין.
סלט תפוחים ורימונים (44) - גרני סמיט מצפון הגולן עם גרגרי רימון, עגבניות שרי ופקאן על מבחר עלים ירוקים בוינגרט תמרים. סלט מצויין שהזמנו כדי להרגיש שאנחנו אוכלים משהו בריא.
גולת הכותרת של הארוחה, היו נתחי הבשר בשבילם הגענו. כל הבשר מגיע מעדר שניידר, אשר גדל ברמת הגולן ללא אנטיביוטיקה וזרזי גדילה.
הזמנו נתח שפיץ שייטל של 900 גרם (199) שנצלה לדרגת מדיום והוגש על ירקות קלויים בתנור. הזמנו גם נתח ניו-יורק של כ- 400 גרם (129) שנצלה לדרגת מדיום-רייר והוגש עם צ'יפס עבים מצויינים.
בבשר אין משחקים, אם חומר הגלם הוא טוב והטיפול נכון, המנה שתתקבל תהיה מצויינת, וכך היה במושבוצ. לא צריך היה רוטב ולא תוספת של תבלינים. הבשר היה עסיסי, אדמדם, וטעים מאד. הבחור כירסם את הבשר מהעצם, עד שנותרה כמעט נקייה לגמרי.
קינחנו בתותים בקצפת (29) מי יכול לעמוד בפני כוס מלאה תותים מתוקים של תחילת הקיץ?
הזמנו גם מנת מלבי שקדים וקוקוס עם שערות חלווה וליקר וישניאק (36), שהיתה טעימה להפליא, אבל מיותרת, היות שלא נותר מקום, אפילו בקיבה הנפרדת של הקינוחים.
תה עם נענע (10) אספרסו כפול (13) והפוך גדול וחזק לנהג (15), וחזרנו הביתה. לא אכלנו ארוחת ערב ביום שישי
שכחתי: היה גם יין מצויין
עם האוכל שתינו בקבוק סירה של הר אודם (198). יין עז טעם שהתאים ללוות את הבשר.
יין עוצמתי עם נוכחות בפה, ריחות של עץ ותבלינים, וטעמים של פירות יער שחורים.
 
במושבוצ מוכרים את הבשר של שניידר, וגם עושים משלוחים כמעט לכל רחבי הארץ. המחירים נראים לי הגיוניים לבשר ישראלי מיושן: סינטה עגל - 159 ש"ח, אנטריקוט / פילה עגל - 189 ש"ח, פריים ריב - 149 ש"ח, פורטר האוס - 159 ש"ח, שייטל - 110 ש"ח, שפיץ צ'ך - 99 ש"ח, נתח קצבים עבה - 99 ש"ח ועוד.
 
 
עם האוכל שתינו בקבוק סירה של הר אודם (198). יין עז טעם שהתאים ללוות את הבשר.
יין עוצמתי עם נוכחות בפה, ריחות של עץ ותבלינים, וטעמים של פירות יער שחורים.
 
במושבוצ מוכרים את הבשר של שניידר, וגם עושים משלוחים כמעט לכל רחבי הארץ. המחירים נראים לי הגיוניים לבשר ישראלי מיושן: סינטה עגל - 159 ש"ח, אנטריקוט / פילה עגל - 189 ש"ח, פריים ריב - 149 ש"ח, פורטר האוס - 159 ש"ח, שייטל - 110 ש"ח, שפיץ צ'ך - 99 ש"ח, נתח קצבים עבה - 99 ש"ח ועוד.
 
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.