כמה קצרים

[oreldi]

כמה קצרים

 

[oreldi]

טיטו- גבעתיים

מסעדה איטלקית בגבעתיים, שנפתחה לפני שנה וחצי.
מה שהיה שונה בה הוא גודל המנות- מנות ענקיות המיועדות ל3-4 סועדים. מאז שנפתחה נמנעתי ללכת, למרות הקרבה לבית, בגלל שלא בא לי להזמין מנה אחת בלבד. אם כבר אני בא למסעדה אני רוצה להנות ולאכול יותר ממנה אחת. לאחרונה השתנה הקונספט, ובחלק מהמנות נוספה אופציה לחצאי מנות. חצאי המנות, הן בעצם מנה עיקרית רגילה. או גדולה יחסית
ביקרתי שם פעמיים, פעם בעסקית ופעם בשבת.

בלטו לטובה- סלט פנצנלה נהדר (67 שקל)- המון עגבניות בכל מיני צבעים, לחם, בצל סגול וזיתי קלמטה. הטריות זעקה מכל המרכיבים, העגבניות היו מתוקות וטעימות והתיבול מצוין. לא נשאר אף פירור בצלחת. 67 שקל זה מחיר די מבהיל לסלט, אבל אחרי שאכלתי אותו ממש לא חשבתי שהמחיר גבוה מדי, ביחס לסלטים דומים במקומות אחרים. הכמות לפחות משולשת אם לא יותר ומבחינת הטעם- אין תלונות.

ירקות ירוקים- (31 בעסקית) אפונה, ברוקולי, זוקיני, אספרגוס- מנה שהוגשה לוהטת, חיכיתי כמה דקות שיתקרר. היה טעים, כל הירקות היו במרקם אל דנטה, תיבול פשוט וטוב של שום שמן זית. כמה פשוט ככה טעים.

ריגטוני בולונז (67 שקל) גם היה מוצלח, אהבתי שהבשר והיין אדום בלטו בטעמם, מה שהרבה פעמים לא קורה במנות דומות במסעדות אחרות. גם כאן גודל המנה נדיב מאוד.

בינוני מינוס- רביולי עיזים עם שמנת ופסטו- הרבה יותר מדי שמנת במנה. הרוטב הפך את הבצק של הרביולי לקצת מושי. למה להרוס מנה לא רעה עם כמויות שמנת אסטרונומיות? אחרי שהסרתי כמה שיותר שמנת מהרביולי אכלתי אותו והוא היה בסך הכל חביב אבל לא מעבר.

פוקצ'ה- שחסרה תיבול בסיסי של שמ"ז והרגישה יבשה, גם השמ"ז בצד לא הציל אותה.

לסיכום- בסך הכל מדובר במסעדה ראויה. המנות מאוד נדיבות. מבחינת אווירה- למרות שהמסעדה בקניון, בקומת המזון, יש ניתוק מהקניון. המסעדה נראית כמו דיינר אמריקאי והאווירה טובה ונעימה. היה קצת רועש אבל לא בצורה חריגה. מבחינתי הקרבה למסעדה והעובדה שיש חניה בקניון זה יתרון גם כן. סביר להניח שאחזור לשם, אבל אמנע ממנות עם שמנת.

 

[of blessed memory1]

זה נשמע כמו קונספט מאוד מטופש כשהם פתחו

כאילו חיקוי של Carmine's בניו יורק וכל קונספט ה-Family serving. אבל למי יש רצון להזמין חזה עוף ב-120 שקל?

זה מתאים אולי למשפחות מאוד גדולות עם ילדים ואני מניח שיש לזה איזשהו שוק, אבל היה לי ברור שמתישהו הם יצטרכו לשבור חזרה לכיוון נורמלי.

 

[Czerniak]

מסכים בהחלט וקינוחי עוגות שלמות...

טוב לדעת שהם התגמשו, נקרא מקום עם פוטנציאל

 

[oreldi]

הם עשו פניית פרסה כך שהם גם הבינו את הבעייתיות בזה

אני יכול להבין את ההיגיון בכך. הם רצו למשוך משפחות וקבוצות גדולות. אבל מההתחלה הייתי סקפטי לגבי העניין הזה. מצד אחד הם מושכים משפחות (אולי), מצד שני בכל האזור יש הרבה מאוד זוגות צעירים ומשפחות קטנות שהקונספט הזה לא מדבר אליהם.
עם הקינוחים הם עדיין נשארו באותו קונספט- עוגה שלמה ב120 שקל. כמובן שלא הזמנתי.

 

[החתולית]

שינוי מבורך וחכם

ישראל היא לא ארה"ב. דווקא מנת הירקות הירוקים קורצת לי.

 

[oreldi]

יופי של מנה

לא נתקלתי בדומה לה באף מסעדה אחרת. אולי אנסה לשחזר בבית

 

[oreldi]

חומוס זיתון שכונת התקווה

חומוס שפתוח מספר שנים. נמצא ממש בכניסה לשוק התקווה. הייתי שם ביום שישי, יום עמוס בחומוסיות, ודווקא שם לא היו הרבה אנשים. יתכן שהמיקום קצת בעוכריהם אבל מבחינתי זה יתרון שלא היה צפוף ורועש.

המקום מתמחה כמובן בחומוס אבל יש גם מנות נוספות כגון תבשילים. אני התמקדתי בחומוס. יש אופציה למנה קטנה או רגילה. הזמנתי מנה מוקטנת של חומוס ומנה של מסבחה.
החומוס היה טוב בהחלט. קצת סמיך מדי אבל טעים, עם טעם בולט של שום. הגרגירים והטחינה היו טובים אף הם
מנגד המסבחה היתה בינונית, לא כל כך רעה אבל חסרת נוכחות. היא הוגשה פושרת וגם זה לטעמי פגע בה.
לקחתי גם קופסת חומוס הביתה שגם ביום למחרת אחרי לילה במקרר היתה טעימה.
ועוד משהו שבעיניי- בעל המקום נתן שירות לבבי וכיפי. ניכר שהוא אוהב אנשים ולתת שירות. אם כבר לפרנס מישהו- אני מעדיף לפרנס אדם כזה.

בסך הכל מדובר בחומוסיה ראויה, לא הייתי הולך אליה במיוחד אבל למי שבסביבה כדאי לקפוץ. יש לציין שחוץ מחומוס יש תבשילים ומנות אחרות.

 

[oreldi]

חומוס הבוטקה- החשמונאים תל אביב

קפצתי לשם בצהרי אמצע שבוע .
ההזמנה שם נעשית הקופה בשירות עצמי. בצהרי היום עמוס שם ועמדתי כ-10 דקות אולי אפילו יותר עד שהזמנתי.

הזמנתי מנת חומוס גרגירים- 28 שקל. יקר מאוד (הכי גבוה שנתקלתי עד היום היה 27 שקל בבהדונס) אבל יש לציין שיש רפיל.

מאחורי הקופה נמצא המטבח וניתן היה לראות איך טוחנים את החומוס במעבד מזון כל הזמן. בזמן שעמדתי בתור ראיתי פעמיים את המעבד מזון טוחן את החומוס.
הגיע תורי וראיתי שהחומוס הוגש מיידית מהמעבד מזון ישר לצלחת.
טעמתי אותו, הוא היה חם חם. מבחינת הטעם- סתמי וחסר נוכחות.
מבחינת המרקם, זה הרגיש לי כמו לאכול מרק/דייסה. חומוס לטעמי צריך לתת לו זמן להתקרר ולהגיש חמים ולא חם כמו מרק. גם מבחינת הטעם וגם מבחינת מרקם זה עדיף. גם חומוס אליהו בשדרות יהודית חוטאים בזה. למה לא לחכות קצת שיתקרר אני לא מבין
בקיצור- עוד חומוס תל אביבי סתמי. לא מומלץ

 

[oreldi]

קפה ג'ו טיילת בת ים

הבעיה הגדולה בקפה ג'ו היא דווקא לא האוכל. לפחות בעיניי, שאין לי שום ציפיות לקבל משהו מעבר לאכיל ברשתות מהסוג הזה.
הבעיה הגדולה היא חניה. טיילת בת ים עמוסה לעייפה בשבת, והחניון היחיד שיש בטיילת באזור סגור בשבת. בהוראת המשטרה. אחרי חיפושים אינסופים של חניה בסוף מצאתי איפשהו במרחק רבע שעה הליכה, ואחרי הליכה במרחץ הזיעה של אוגוסט הגעתי לקפה ג'ו.

הזמנו בייגל סלמון מעושן (39 שקל) ופסטה עגבניות (45 שקל)
בייגל סלמון עם גבינת שמנת היה לא רע למעט הירקות שהיו מתים. אולי הם מתו מהחום מי יודע. גם לא היה מזיק אם היו מוסיפים איזה סלט קטן בצד ומגישים מנה קצת יותר גדולה מבייגל קטן ומסכן שאשכרה תשביע.

הפסטה עגבניות היתה מסוג הפסטות שהייתי מכין לפני למעלה מ-10 שנים בימי כסטודנט בלי שמץ של ידע במטבח- פסטה מבושלת הרבה יותר מדי עם רוטב עגבניות בעל טעם תעשייתי. לפחות זה היה אכיל

נקודת האור היחידות- המזגן והחברה שהיתה מאוד נעימה.

 

[oreldi]

קפה לואיז רמת החייל

רציתי בלהזמין מסעדה לבופה בשבת. ניסיתי את קלארו וסילו (על משייה ויתרתי מראש בהתראה כה קצרה)- הבעיה בשתיהן שבשבת השהות מוגבלת לשעתיים. לא התאים לי וויתרתי. חבל שהם לא נותנים עוד חצי שעה-שעה שנוכל לאכול בנחת.
בסוף איכשהו זכרתי את קפה לואיז שהייתי בעבר בסניף שלה ברוטשילד לפני שנסגר והחלטתי להזמין לסניף ברמת החייל.

הזמנו
בוקר פועלים- שזה מעין טורטיה (בתפריט רשום לאפה אבל זה דק ומזכיר יותר טורטיה) עם תבשיל חומוס עדשים ועגבניות שרי- המנה שלי. לא מנה מוצלחת- התבשיל היה בעל טעם מתוק מדי. לא התחברתי לטעמו והרוב נשאר בצלחת. העגבניות היו חמוצות מדי וגם הן נשארו בצלחת.
רק שחזרתי הביתה ראיתי שבתפריט מופיע סלט ירוק- לא קיבלתי אותו.

שאר יושבי השולחן הזמינו ארוחת בוקר רגילה וארוחה טבעונית.

ארוחת הבוקר הטבעונית כללה חומוס עדשים, טופו ירוק, טחינה, זיתים ועוד. בנוסף מקבלים לביבות בטטה אגוזים. החומוס עדשים היה אותו חומוס עדשים מהמנה שלי, אני לא אהבתי אבל מי שהזמין כן אהב אותו. הטופו הירוק כלל טעם שתלטני של שמיר, גם פה נחלקו הדעות- אני פחות אהבתי, אחרים אהבו יותר.
הלביבות בטטה היה קונצנזוס- יבשות וסתמיות.

הארוחת בוקר הרגילה היתה די סטנדרטית, אין הרבה מה להרחיב. בלט לטובה- ממרח שום טעים.
ביג נו היה הלחמים- היו כמה לחמים ולחמניות מחוממות- הלחמניות היו קשות והרגישו לא טריות במיוחד. הערנו למלצרית , שהשיבה שאלה הלחמניות שיש והן נאפו בבוקר. ביקשנו לחם רגיל במקום הלחמניות האלה.

נקודת האור הכי גדולה– שייק טחינה ובננה (ועוד כמה מרכיבים על פי התפריט) נהדר, הטעם הוא טעם של חלבה ובננה- מאוד אהבתי, שילוב טעים ביותר שסגר את הפינה של הקינוח. בתוספת 10 שקל לארוחת הבוקר (במקום מיץ רגיל). שווה בהחלט.

לסיכום- לא היה מוצלח, יחד עם זאת מגיעה מילה טובה לקפה לואיז על הניסיון לצאת מהשגרה המשעממת לעייפה של אוכל בתי קפה גנרי של רוב הרשתות. לא פוסל לחלוטין חזרה לשם, רק אבחר מנות אחרות (בסניף ברוטשילד שנסגר בינתיים אכלתי מנות אחרות שהיו כן טעימות)

 

[prizman]

נשמע מבאס.

גם אנחנו עברנו לאחרונה שתי מסעדות לא מוצלחות בעיר ושניו מכירים את בנגגוק היטב.
איכשהו פיספנו. על הפיצה כבר כתבתי.