רונימוטי ואיטליאנו דה לה קוסטה
- פותח הנושא oreldi
- פורסם בתאריך
רונימוטי
הדיווח מופיע גם בבלוג
ביקור ראשון ברונימוטי אחרי שנתיים.
תחילה למה שמסביב לאוכל- האווירה והשירות:
החלל של המסעדה יפה ונעים, לא השתנה מהביקור הקודם. בפעם קודמת שהייתי שם המסעדה היתה מלאה למחצה ונהניתי מאוד, מאידך, הפעם האווירה היתה שונה לגמרי. ראשית, היה נורא צפוף. השולחן שלנו היה סמוך מאוד לשולחן ליד. השולחן שלנו היה צמוד לקיר ולידו היה עוד שולחן. מי שישב בסמוך לקיר ורצה לקום, נאלץ להקים את היושב בשולחן הסמוך.
בנוסף, המסעדה היתה רועשת מאוד,והאקוסטיקה היתה גרועה. כל מה שדיברו בשולחנות הסמוכים יכולנו לשמוע. ואם זה לא מספיק, עוצמת המוזיקה הוגברה לקראת תום הערב, מה שהוסיף לקקפוניה ששררה שם. במקום אווירה כמו שצריכה להיות בטרטוריה איטלקית ונעימה, זה היה נראה יותר כמו הבראסרי. או קופי בר
והשירות? גם הוא קרטע. אמנם היו לא מעט מלצרים שכל העת הסתובבו במסעדה, אבל ניכר היה שהם לא משתלטים על העומס. ביקשנו מים וקיבלנו מים פושרים. הסכו"ם והצלחות של המנות העיקריות פונו לאחר הרבה זמן, ובאופן כללי המלצרים לא תמיד היו זמינים, וכל זאת, יש לציין, כשהשהות במסעדה הוגבלה לשעה ו-45 דקות. אם אתם מגבילים כל כך את הזמן, בחייאת, לפחות השירות צריך להיות מושלם.
היה נשאר רק שהאוכל יהיה בנאלי וסתמי כדי לסכם את כל הערב הזה ככישלון מוחלט. לשמחתי האוכל היה בכמה רמות מעל כל מה שמסביב.
לפתיחה לקחנו פוקצ'ה (22 שקל) ופיצה מרגריטה (52 שקל): פעמיים סתם. הפוקצ'ה היתה קשה מדי ולא אוורירית. הסכין התקשתה לחתוך את הפוקצ'ה זה הרגיש יותר כמו בגט לא טרי מאשר פוקצ'ה טריה וטעימה., בפעם הבאה מוטב שיגישו את הפוקצ'ה עם מסור חשמלי. הפיצה (52 שקל) היתה גם כן עלובה. גם בגודל וגם בטעם. כשקבלתי אותה די נדהמתי מגודלה. יותר נכון מקוטנה. גודלה היה כפיצה אישית, שזה אמנם גודל מקובל לפיצה במסעדה, אבל עדיין היא היתה קטנה יותר מכל פיצה שאכלתי במסעדה. המלצרית חתכה את הפיצה ל-8 וכל סלייס היה מזערי ממש. אבל מילא הגודל. הפיצה הגיעה פושרת. לא חמימה אפילו. פושרת. היא הוחזרה למטבח ואז הגיע קצת יותר חמה אבל לא מספיק. עדיין מתחת לטמפרטורה שצריך להגיש פיצה. בשני הביסים שטעמתי הרגשתי בקושי הרגשתי בטעם כלשהו. בנוסף, שולי הבצק היו רחבים מדי והחלק של הרוטב והגבינה היה קטן יחסית. עוד פיצה כושלת שמקבלת מקום טוב באמצע בקטסטרופה הזו שנקראת פיצה בארץ ישראל.
עיקריות
פרק העיקריות היה אופרה אחרת לחלוטין
האישה לקחה רביולי 4 גבינות וכמהין (74 שקל) אני סטייק אנטריקוט (118 שקל) ועוד סועדת לקחה פפרדלה ורדה.
כל המנות היו מצוינות. הרביולי היה עשוי היטב, המילוי היה טעים ומודגש, והרוטב עשיר וטעים, עם טעם מרומז של כמהין וללא תועפות שמנת ורוטב צעקני ושתלטני.
גם האנטריקוט היה נהדר. בשר עסיסי וטעים מאוד, שהגיע במידת עשיה מדויקת (מדיום) ובעל טעם בולט של טימין ששדרג עוד יותר את הטעם שלו. בצד הזמנתי תפוחי אדמה ברוזמרין שהיו טעימות.
הפפרדלה וורדה (68 שקל) המשיכה את אותו קו. פסטה טריה ומשובחת ורוטב, על בסיס חמאה ויין לבן מעודן אבל טעים ונוכח. היה שם גם גבינת ריקוטה אספרגוס, ברוקולי וקישוא. מנה בעלת טעמים מעודנים יחסית אך נוכחים וטובים.
קינוחים
עוגת נמסיס שוקולד עם קרם פרש (39 שקל). העוגה היתה מצוינת. דחוסה, מפוצצת בשוקולד. כמו שעוגת נמסיס צריכה להיות. חבל רק שלא היו נדיבים מעט יותר בגודל. בנוסף הזמנו עוגת גבינה אפויה (39 שקל). העוגה היתה טעימה מאוד, קרמית, עם בצק מצוין, עם טעם חמצמץ ומתקתק. ניכר היה שחסכו כאן בסוכר ומבחינתי זה מצוין. אחת מעוגות הגבינה המשובחות שאכלתי. עוד קינוח מצוין היה גלידת מסקרפונה עם מקלות מרנג (32 שקל), אוכמניות ורוטב אוכמניות. הקינוח היחיד שהיה רק בסדר היה עוגת פיסטוק בחושה (39 שקל). העוגה היתה מעט משעממת בעיני. טוב שהיה בצד גלידת וניל מצוינת ורוטב דובדבנים נהדר. היו גם 2 דובדבני אמרנה. היו יכולים להיות נדיבים יותר.
שורה תחתונה: נחלק את הסיכום ל-2: הרע: כל מה שמסביב לאוכל- רועש, צפוף, שירות בינוני. אווירת קקפוניה. בראסרי כבר אמרתי?
הטוב: האוכל. הוא היה בדיוק מהסוג שאני מתחבר אליו- נטול רעש וצלצולים, בעל טעמים מעודנים ולא אגרסיבים, ויחד עם זאת בעל נוכחות וטעים מאוד. בעיניי, רונימוטי היא ללא ספק אחת המסעדות האיטלקיות הראויות בתל אביב.
אין לי ספק שחזור, אבל זה לא יהיה בשעות העומס.
נ.ב. אני מנסה להעלות תמונות אבל תפוז חושב וחושב וחושב...
הדיווח מופיע גם בבלוג
ביקור ראשון ברונימוטי אחרי שנתיים.
תחילה למה שמסביב לאוכל- האווירה והשירות:
החלל של המסעדה יפה ונעים, לא השתנה מהביקור הקודם. בפעם קודמת שהייתי שם המסעדה היתה מלאה למחצה ונהניתי מאוד, מאידך, הפעם האווירה היתה שונה לגמרי. ראשית, היה נורא צפוף. השולחן שלנו היה סמוך מאוד לשולחן ליד. השולחן שלנו היה צמוד לקיר ולידו היה עוד שולחן. מי שישב בסמוך לקיר ורצה לקום, נאלץ להקים את היושב בשולחן הסמוך.
בנוסף, המסעדה היתה רועשת מאוד,והאקוסטיקה היתה גרועה. כל מה שדיברו בשולחנות הסמוכים יכולנו לשמוע. ואם זה לא מספיק, עוצמת המוזיקה הוגברה לקראת תום הערב, מה שהוסיף לקקפוניה ששררה שם. במקום אווירה כמו שצריכה להיות בטרטוריה איטלקית ונעימה, זה היה נראה יותר כמו הבראסרי. או קופי בר
והשירות? גם הוא קרטע. אמנם היו לא מעט מלצרים שכל העת הסתובבו במסעדה, אבל ניכר היה שהם לא משתלטים על העומס. ביקשנו מים וקיבלנו מים פושרים. הסכו"ם והצלחות של המנות העיקריות פונו לאחר הרבה זמן, ובאופן כללי המלצרים לא תמיד היו זמינים, וכל זאת, יש לציין, כשהשהות במסעדה הוגבלה לשעה ו-45 דקות. אם אתם מגבילים כל כך את הזמן, בחייאת, לפחות השירות צריך להיות מושלם.
היה נשאר רק שהאוכל יהיה בנאלי וסתמי כדי לסכם את כל הערב הזה ככישלון מוחלט. לשמחתי האוכל היה בכמה רמות מעל כל מה שמסביב.
לפתיחה לקחנו פוקצ'ה (22 שקל) ופיצה מרגריטה (52 שקל): פעמיים סתם. הפוקצ'ה היתה קשה מדי ולא אוורירית. הסכין התקשתה לחתוך את הפוקצ'ה זה הרגיש יותר כמו בגט לא טרי מאשר פוקצ'ה טריה וטעימה., בפעם הבאה מוטב שיגישו את הפוקצ'ה עם מסור חשמלי. הפיצה (52 שקל) היתה גם כן עלובה. גם בגודל וגם בטעם. כשקבלתי אותה די נדהמתי מגודלה. יותר נכון מקוטנה. גודלה היה כפיצה אישית, שזה אמנם גודל מקובל לפיצה במסעדה, אבל עדיין היא היתה קטנה יותר מכל פיצה שאכלתי במסעדה. המלצרית חתכה את הפיצה ל-8 וכל סלייס היה מזערי ממש. אבל מילא הגודל. הפיצה הגיעה פושרת. לא חמימה אפילו. פושרת. היא הוחזרה למטבח ואז הגיע קצת יותר חמה אבל לא מספיק. עדיין מתחת לטמפרטורה שצריך להגיש פיצה. בשני הביסים שטעמתי הרגשתי בקושי הרגשתי בטעם כלשהו. בנוסף, שולי הבצק היו רחבים מדי והחלק של הרוטב והגבינה היה קטן יחסית. עוד פיצה כושלת שמקבלת מקום טוב באמצע בקטסטרופה הזו שנקראת פיצה בארץ ישראל.
עיקריות
פרק העיקריות היה אופרה אחרת לחלוטין
האישה לקחה רביולי 4 גבינות וכמהין (74 שקל) אני סטייק אנטריקוט (118 שקל) ועוד סועדת לקחה פפרדלה ורדה.
כל המנות היו מצוינות. הרביולי היה עשוי היטב, המילוי היה טעים ומודגש, והרוטב עשיר וטעים, עם טעם מרומז של כמהין וללא תועפות שמנת ורוטב צעקני ושתלטני.
גם האנטריקוט היה נהדר. בשר עסיסי וטעים מאוד, שהגיע במידת עשיה מדויקת (מדיום) ובעל טעם בולט של טימין ששדרג עוד יותר את הטעם שלו. בצד הזמנתי תפוחי אדמה ברוזמרין שהיו טעימות.
הפפרדלה וורדה (68 שקל) המשיכה את אותו קו. פסטה טריה ומשובחת ורוטב, על בסיס חמאה ויין לבן מעודן אבל טעים ונוכח. היה שם גם גבינת ריקוטה אספרגוס, ברוקולי וקישוא. מנה בעלת טעמים מעודנים יחסית אך נוכחים וטובים.
קינוחים
עוגת נמסיס שוקולד עם קרם פרש (39 שקל). העוגה היתה מצוינת. דחוסה, מפוצצת בשוקולד. כמו שעוגת נמסיס צריכה להיות. חבל רק שלא היו נדיבים מעט יותר בגודל. בנוסף הזמנו עוגת גבינה אפויה (39 שקל). העוגה היתה טעימה מאוד, קרמית, עם בצק מצוין, עם טעם חמצמץ ומתקתק. ניכר היה שחסכו כאן בסוכר ומבחינתי זה מצוין. אחת מעוגות הגבינה המשובחות שאכלתי. עוד קינוח מצוין היה גלידת מסקרפונה עם מקלות מרנג (32 שקל), אוכמניות ורוטב אוכמניות. הקינוח היחיד שהיה רק בסדר היה עוגת פיסטוק בחושה (39 שקל). העוגה היתה מעט משעממת בעיני. טוב שהיה בצד גלידת וניל מצוינת ורוטב דובדבנים נהדר. היו גם 2 דובדבני אמרנה. היו יכולים להיות נדיבים יותר.
שורה תחתונה: נחלק את הסיכום ל-2: הרע: כל מה שמסביב לאוכל- רועש, צפוף, שירות בינוני. אווירת קקפוניה. בראסרי כבר אמרתי?
הטוב: האוכל. הוא היה בדיוק מהסוג שאני מתחבר אליו- נטול רעש וצלצולים, בעל טעמים מעודנים ולא אגרסיבים, ויחד עם זאת בעל נוכחות וטעים מאוד. בעיניי, רונימוטי היא ללא ספק אחת המסעדות האיטלקיות הראויות בתל אביב.
אין לי ספק שחזור, אבל זה לא יהיה בשעות העומס.
נ.ב. אני מנסה להעלות תמונות אבל תפוז חושב וחושב וחושב...
גם רונימוטי טובה מאוד
בהשוואה לכמעט כל איטלקית אחרת בתל אביב, מבחינת האוכל רונימוטי טובה יותר. למי שמחפש מסעדה איטלקית בתל אביב היא מאוד מומלצת, אבל לא בשעות העומס.
איטליאנו נמצאת על משבצת קצת אחרת- ז'אנר ערבי (או פלסטיני) איטלקי. הייחוד והיופי האמיתי בה נמצא במנות שמשלבות את את שני המטבחים האלה, כמו פיצה סנייה טלה ופפרדלה שוק טלה, ופחות במטבח האיטלקי לבדו. אני לא מכיר מסעדה עם מטבח דומה.
אין לי ספק שאם איטליאנו היתה נמצאת בתל אביב הייתי מעדיף אותה על פני רונימוטי, כשיתחשק לי לאכול איטלקי, אבל לצערי היא לא ולכן רונימוטי תהיה עדיין אופציה מובילה
בהשוואה לכמעט כל איטלקית אחרת בתל אביב, מבחינת האוכל רונימוטי טובה יותר. למי שמחפש מסעדה איטלקית בתל אביב היא מאוד מומלצת, אבל לא בשעות העומס.
איטליאנו נמצאת על משבצת קצת אחרת- ז'אנר ערבי (או פלסטיני) איטלקי. הייחוד והיופי האמיתי בה נמצא במנות שמשלבות את את שני המטבחים האלה, כמו פיצה סנייה טלה ופפרדלה שוק טלה, ופחות במטבח האיטלקי לבדו. אני לא מכיר מסעדה עם מטבח דומה.
אין לי ספק שאם איטליאנו היתה נמצאת בתל אביב הייתי מעדיף אותה על פני רונימוטי, כשיתחשק לי לאכול איטלקי, אבל לצערי היא לא ולכן רונימוטי תהיה עדיין אופציה מובילה
איטליאנו דה לה קוסטה. נ-פ-ל-א-ה!
בראש השנה העברתי לילה אחד בחיפה. בערב החג השני הזמנתי מקום באיטליאנו דה לה קוסטה. לצערי שכחתי לבקש שולחן ליד הים וכך מצאתי את עצמי בשולחן במרכז המסעדה.
המסעדה היתה מפוצצת, היה רועש, אבל להבדיל מרונימוטי, השולחנות כאן מרווחים כך שלא מרגישים צפיפות חריגה ואף אחד לא צריך לשמוע מה מדברים בשולחן ליד.
השירות היה טוב, אבל הוא לקה בדברים הקטנים כמו פינוי הצלחות בזמן וכו'. אבל הדבר העיקרי מבחינתי בשירות הוא שהמלצרים יהיו זמינים והם אכן היו זמינים למשך כל הארוחה.
למנות ראשונות חלקנו פיצה סנייה טלה (69 שקל) וארנצ'יני 4 יחידות (52 שקל)
הפיצה, למעשה מדובר ביותר לחמעג'ון, כללה הרבה מאוד מרכיבים- בשר טלה, סומק, בצל, טחינה גולמית, צנוברים, כל מיני עלים, והיא היתה מ-ד-ה-י-מ-ה. בכל ביס הרגשתי פיצוץ של טעמים בפה, גם מבחינת הבצק הנפלא וגם בטופינג הנהדר. הבעיה היחידה היתה שחלק מהבצק קרס תחת העומס, אבל היה גם כיף לאכול במזלג את הטופינג. לא נעים אולי להגיד אבל כל חתיכה הכי קטנה מהטופינג שנפלה על המגש לקחתי ואכלתי.
אה ולא הזכרתי את הגודל שלה. גדולה. גדולה מאוד. איפה זה ואיפה פיצות בתל אביב.
הארנצ'יני כלל 4 כדורים ענקיים. אני לא הכי מתלהב מארנצ'יני, זה טעים בביס הראשון והשני אבל אחר כך לעתים נוטה לשעמם. כאן הוא היה טעים מאוד, בזכות תיבול טוב ורוטב עגבניות עשיר ועמוק שהגיע יחד איתם.
פרק העיקריות בתפריט כולל הרבה מאוד מנות מענינות, אחרי התלבטות ארוכה הזמנו פפרדלה שוק טלה (77 שקל) , פרגית עם טורטליני תפו"א ופסטה קרבונרה.
הפרגית היתה טובה (אבל עדיין פרגית כן?) והטורטליני 4 או 5 במספר היו מצוינים גם כן- בצק דק ומושלם ומלית נוכחת וטובה.
אני לקחתי את הפפרדלה שוק טלה. נתחיל עם הפסטה. מעולה. במרקם מושלם ועם הרבה טעם. הייתי יכול לאכול אותה גם לבד איך שהיא.
בשר שוק טלה הגיע בכמויות מסיביות, היה שם להערכתי 150-200 גרם לפחות. אכלתי בכמה מקומות פסטה עם טלה, מעולם לא זכור לי שהגיעה כמות כזו של בשר. מבחינת הטעם הוא היה נהדר. על פי התפריט הוא בושל בציר טלה, ואכן הטעם שלו היה עשיר ועמוק. אני די הרבה פעמים מתאכזב עם שוק טלה, זה יוצא אנמי לא אחת ומזכיר סתם עוף. באיטליאנו אהבתי מאוד את הבשר.
הקרבונרה היתה טובה גם כן, מנה קלאסית (אבל עם טלה לא בייקון) וטעימה.
לקינוח לקחנו זפולה. סופגניות ריקוטה וקרם תפוז הגיעו 3 צ'ורוס (רשום בתפריט סופגניות ריקוטה. זה לא) ובצד קרם לימון (רשום בתפריט קרם תפוז. זה היה לימון), גלידת שוקולד לבן, פירורי קרמבל ואולי עוד משהו שאני לא זוכר. נתחיל עם הצ'ורוס. הם היו אנמיים ולא מספיק מתוקים, ואני לא אוהב מתוק מדי בקינוח אבל טיפה מתיקות חייבת להיות. מנגד, הקרם והגלידה היו טעימים. לא משהו מיוחד אבל טעים.
שורה תחתונה: הרבה זמן לא נהניתי כל כך במסעדה. אם ברונימוטי הסיכום הכללי מבחינת האוכל היה טעים מאוד, כאן זה היה אפילו מעבר לזה. הכל היה טעים מאוד ואפילו בפיצה הסנייה טלה, היה את הוואו הנדיר שאני כל כך מייחל לו כשאני הולך למסעדה. חמודי עושה כאן נפלאות בשילוב בין המטבח האיטלקי לערבי. מעטות המסעדות ששוות נסיעה מיוחדת מרחוק, אבל אין לי ספק שאיטליאנו היא מהבודדות שכן. בראבו!
גם פה לא הצלחתי להעלות תמונות..
בראש השנה העברתי לילה אחד בחיפה. בערב החג השני הזמנתי מקום באיטליאנו דה לה קוסטה. לצערי שכחתי לבקש שולחן ליד הים וכך מצאתי את עצמי בשולחן במרכז המסעדה.
המסעדה היתה מפוצצת, היה רועש, אבל להבדיל מרונימוטי, השולחנות כאן מרווחים כך שלא מרגישים צפיפות חריגה ואף אחד לא צריך לשמוע מה מדברים בשולחן ליד.
השירות היה טוב, אבל הוא לקה בדברים הקטנים כמו פינוי הצלחות בזמן וכו'. אבל הדבר העיקרי מבחינתי בשירות הוא שהמלצרים יהיו זמינים והם אכן היו זמינים למשך כל הארוחה.
למנות ראשונות חלקנו פיצה סנייה טלה (69 שקל) וארנצ'יני 4 יחידות (52 שקל)
הפיצה, למעשה מדובר ביותר לחמעג'ון, כללה הרבה מאוד מרכיבים- בשר טלה, סומק, בצל, טחינה גולמית, צנוברים, כל מיני עלים, והיא היתה מ-ד-ה-י-מ-ה. בכל ביס הרגשתי פיצוץ של טעמים בפה, גם מבחינת הבצק הנפלא וגם בטופינג הנהדר. הבעיה היחידה היתה שחלק מהבצק קרס תחת העומס, אבל היה גם כיף לאכול במזלג את הטופינג. לא נעים אולי להגיד אבל כל חתיכה הכי קטנה מהטופינג שנפלה על המגש לקחתי ואכלתי.
אה ולא הזכרתי את הגודל שלה. גדולה. גדולה מאוד. איפה זה ואיפה פיצות בתל אביב.
הארנצ'יני כלל 4 כדורים ענקיים. אני לא הכי מתלהב מארנצ'יני, זה טעים בביס הראשון והשני אבל אחר כך לעתים נוטה לשעמם. כאן הוא היה טעים מאוד, בזכות תיבול טוב ורוטב עגבניות עשיר ועמוק שהגיע יחד איתם.
פרק העיקריות בתפריט כולל הרבה מאוד מנות מענינות, אחרי התלבטות ארוכה הזמנו פפרדלה שוק טלה (77 שקל) , פרגית עם טורטליני תפו"א ופסטה קרבונרה.
הפרגית היתה טובה (אבל עדיין פרגית כן?) והטורטליני 4 או 5 במספר היו מצוינים גם כן- בצק דק ומושלם ומלית נוכחת וטובה.
אני לקחתי את הפפרדלה שוק טלה. נתחיל עם הפסטה. מעולה. במרקם מושלם ועם הרבה טעם. הייתי יכול לאכול אותה גם לבד איך שהיא.
בשר שוק טלה הגיע בכמויות מסיביות, היה שם להערכתי 150-200 גרם לפחות. אכלתי בכמה מקומות פסטה עם טלה, מעולם לא זכור לי שהגיעה כמות כזו של בשר. מבחינת הטעם הוא היה נהדר. על פי התפריט הוא בושל בציר טלה, ואכן הטעם שלו היה עשיר ועמוק. אני די הרבה פעמים מתאכזב עם שוק טלה, זה יוצא אנמי לא אחת ומזכיר סתם עוף. באיטליאנו אהבתי מאוד את הבשר.
הקרבונרה היתה טובה גם כן, מנה קלאסית (אבל עם טלה לא בייקון) וטעימה.
לקינוח לקחנו זפולה. סופגניות ריקוטה וקרם תפוז הגיעו 3 צ'ורוס (רשום בתפריט סופגניות ריקוטה. זה לא) ובצד קרם לימון (רשום בתפריט קרם תפוז. זה היה לימון), גלידת שוקולד לבן, פירורי קרמבל ואולי עוד משהו שאני לא זוכר. נתחיל עם הצ'ורוס. הם היו אנמיים ולא מספיק מתוקים, ואני לא אוהב מתוק מדי בקינוח אבל טיפה מתיקות חייבת להיות. מנגד, הקרם והגלידה היו טעימים. לא משהו מיוחד אבל טעים.
שורה תחתונה: הרבה זמן לא נהניתי כל כך במסעדה. אם ברונימוטי הסיכום הכללי מבחינת האוכל היה טעים מאוד, כאן זה היה אפילו מעבר לזה. הכל היה טעים מאוד ואפילו בפיצה הסנייה טלה, היה את הוואו הנדיר שאני כל כך מייחל לו כשאני הולך למסעדה. חמודי עושה כאן נפלאות בשילוב בין המטבח האיטלקי לערבי. מעטות המסעדות ששוות נסיעה מיוחדת מרחוק, אבל אין לי ספק שאיטליאנו היא מהבודדות שכן. בראבו!
גם פה לא הצלחתי להעלות תמונות..
שגיא כהן הוא בדיחה
נכון, הוא משעשע לקריאה ואני מוצא את עצמי צוחק כשאני קורא אותו, אבל אין ספק שהוא מסובב את המציאות כך שתתאים לאג'נדה שהוא הגיע איתה או שתביא לו רייטינג. שתיים מהמנות שהוא אכל גם אני אכלתי, פפרדלה שוק טלה ופסטה קרבונרה, ואני די בטוח שהוא עיוות המציאות, מנת הפפרדלה שוק טלה הגיעה עם מעט אפונה, הוא קורא לזה "סלט עם פסטה", וזה פשוט בדיחה, בעיניי משהו שישבור את הכבדות של המנה היה במקום. ועם הפסטה קרבונרה היתה לו בעיה עם מידת העשייה של הפסטה, על זה אני לא מתווכח אבל אי אפשר לדעת אצלו מה נכון ומה לא.
שאר הביקורות החמיאו וגם אני מצטרף בחום למחמאות. מדובר במסעדה ייחודית ומעולה.
נכון, הוא משעשע לקריאה ואני מוצא את עצמי צוחק כשאני קורא אותו, אבל אין ספק שהוא מסובב את המציאות כך שתתאים לאג'נדה שהוא הגיע איתה או שתביא לו רייטינג. שתיים מהמנות שהוא אכל גם אני אכלתי, פפרדלה שוק טלה ופסטה קרבונרה, ואני די בטוח שהוא עיוות המציאות, מנת הפפרדלה שוק טלה הגיעה עם מעט אפונה, הוא קורא לזה "סלט עם פסטה", וזה פשוט בדיחה, בעיניי משהו שישבור את הכבדות של המנה היה במקום. ועם הפסטה קרבונרה היתה לו בעיה עם מידת העשייה של הפסטה, על זה אני לא מתווכח אבל אי אפשר לדעת אצלו מה נכון ומה לא.
שאר הביקורות החמיאו וגם אני מצטרף בחום למחמאות. מדובר במסעדה ייחודית ומעולה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.