פרידה מהסרווסריה וביקור בשישקו
בשבת נסענו להיפרד מהסרווסריה. לא הזמנו מקום, לכן ישבנו על כסאות שהוצבו על המדרכה, שתינו קמפרי עם טוניק, ושמענו על הסיבות לסגירת המקום (מסעדה קטנה, פוד קוסט גבוה ומשכורות עובדים, הפכו את העניין ללא רווחי).
הבחור אמר שאם לא אכלנו בסרווסריה, רק הוגן והגיוני שנלך לאכול בשישקו. בשבת החניה במגרש החניה ברח' הר סיני היא חינם, ושתי מסעדות במתחם סגורות לצהריים, כך שהיה קל מאד להגיע ולחנות.
שישקו של שבת בצהריים שונה לגמרי משישקו של יום שישי - פחות צפוף, שקט ורגוע יותר.
ישבנו על הבר, הזמנו חצי פאולנר לו (30), חצי פילזנר לי (30), צלחת כבד קצוץ (33), צלחת איקרה (31) חלה של שבת (12), שופסקה - סלט ירקות חתוכים גס עם חתיכות גבינה בולגרית (45), וצלחת קלמרי מטוגן (48).
מנת טבעות הקלמרי לא גדולה, ולטעמי הטבעות היו קטנות ודקות מדי. הסלט היה מצויין ורענן ואהבתי את התיבול בחומץ במקום בלימון. הכבד הקצו. קושט בשורש חזרת מגורר, אבל מאד לא חריף. הייתי מעדיפה חריין אדום ועוקצני (קצת).
בסך הכל, ארוחה פשוטה ומשביעה. החלה מתומחרת יקר לטעמי, וכך גם הקלמרי, אבל שאר המחירים הגיוניים.