דוניא - המזללה של אדוני - מאכזבת

[Gרר]

זה נכון מאד

בגלל זה אני מקפיד לכתוב שאלו פאבים שאני מצאתי אותם כמתאימים לי, ולא מנסה להחיל על כולם.

אגב לא פעם מי ששירת בתותחנים דווקא סובל יותר בפאבים - כי רעשי רקע מפריעים לו יותר מאשר לאדם רגיל. כך שזה באמת באמת סובייקטיבי.

 

[trilliane]

ה"מדידה" הפשוטה היא עד כמה צריך להתאמץ כדי לדבר ולהתגבר

על המוזיקה. היא נעה החל מהרמת קול קלה דרך צעקות וקושי עז לתקשר עם כל מי שאינו צמוד אליך וכלה בתקשור עם המלצרית בתנועות ידיים ובהצבעה על התפריט (בחיי). ואני לא מדברת רק על עצמי אלא על כל היושבים בשולחן.
&nbsp
אני מלכתחילה מדירה את רגליי ממקומות כאלה ולא בוחרת בהם בעצמי (או לפעמים להיות בהם בשעות "מתות", זה עוזר מאוד) אבל לא תמיד זה נתון לבחירתי ולפעמים יש אירועים חברתיים שלא נעים להבריז מהם. מכיוון שהשמיעה שלי תקינה (ואני רוצה שהיא תמשיך להיות כזאת) יש לי אטמי אוזניים בתיק למקרים כאלה. כתוצאה מכך אני דווקא שומעת אנשים טוב יותר (תדר של דיבור עובר טוב יותר מרעשי רקע) אבל הם מתקשים לשמוע אותי כי אני לא צועקת מספיק...

 

[oferlev9]

דוניא - המזללה של אדוני - מאכזבת

שווארמה שרופה לגמרי עד כדי בלתי אכילה , לחמנית פרנה סתמית ברמה של סופר , עובדים ברמה של מקדונלדס - בהחלט מאכזב

לא יודע אם מאיר אדוני אכן שותף או רק יועץ .

בתקווה שאלו רק בעיות של הרצה .... נראה עוד חודש

 

[Sanchez]

עד כמה שידוע- זו מסעדה של אדוני...
לא יצא לי עדיין לאכול שווארמה, שנצלתה במצב מאוזן והיתה גם עסיסית.
זה תמיד היה יבש לגמרי.

זה הנסיון שלי.

 

[YosMan1]

לנו יצא לאכול שם כבר 4 פעמים (ליד המשרד) ומאד נהננו,

האוכל ברמה מאד גבוהה (יחסית לשיפודיות כן..)
המנות נדיבות וחומרי הגלם איכותיים מאד.
יש בברור ניסון לחקות את האווירה של המזנון, מוזיקה רועשת מאד, ומוכרים שמנסים להיות מגניבים.
נכון שיש קצת בלגן וחסר סדר, והעובדים לא מספיק מקצועיים אבל האוכל עצמו ממש טעים והמחירים ממש סבירים.
סלט טאבולה עם תוספת עוף - מנה נהדרת.
שווארמה אני דווקא אהבתי.
קבב עם ממולאים - מנה טעימה מאד.
שפונדרה עגל בלחמניה - לי זה היה שמן וכבד מידי.
אצלנו במשרד זה להיט.

 

[YosMan1]

נצלש - ביקורת על M25 ברמת אביב הישנה, שיפודיה של שוק הכרמל

היום היינו שם פעם ראשונה.
סה"כ היה טעים אבל התמחור שם לא הגיוני לחלוטין.
המקום עובד בשירות עצמי, כלי האוכל חד פעמיים.
הזמנו פעמיים שווארמה בקר מעושן 120 גרם עם סלט עגבניות טחינה ופיתה בצד - 58 ש"ח.
הבנו שזה לא ישביע אותנו אז כל אחד הזמין עוד משהו בלי תוספות (מנה עירומה).
נקניקיית פורט - 38 שח
ושיפוד שקדי בקר "עירום" - 45 שח.
שני בקבוקי שתייה 21 שח - סה"כ 220 שח.

השווארמה בקר מעושן הייתה מאד טעימה וגם סלט העגבניות היה מוצלח.
הנקניקיה הייתה נחמדה אבל מי שאכל נקניקיות בציריך/ברלין/וינה (4 יורו) אין לו מה לצפות פה לגדולות ונצורות.
מהשיפוד שקדי בקר לא טעמתי.
סה"כ - טעים אבל 110 שח לבן אדם בשביל ארוחה בשירות עצמי שבקושי משביעה זה לא נשמע לי סביר.
ב - 8/10 שח אפשר לקחת תוספת ציפס או תפו"א, אנחנו לא לקחנו.

 

[החתולית]

אוכלים בכלים חד פעמיים?

וואללה יופי - בשוק הכרמל אוכלים בכלים רגילים ורב פעמיים, וברמת אביב בחד פעמיים.
מפלים את הצפונים

 

[YosMan1]

זה שרות עצמי, סכו"מ קיבלנו רגיל למרות שראיתי שיש גם חד פעמי

והאוכל מוגש על מגשי קרטון חד פעמיים. מעוצבים יפה אבל חד פעמיים.

 

[החתולית]

 

[dror2311]

אני וקבוצת חברים אכלנו שם פעם אחת ומאוד נהננו

כל אחת מהמנות שהוזמנו, היתה טעימה טריה ומטופלת בקפידה.

הבעיה שלי עם המקום, זה הווליום הבלתי נסבל של המוזיקה. זאת גם הסיבה שאני באופן אישי, נמנע מהמזנון של אייל שני שנמצא בקרבת מקום. גם שם, האוכל נהדר, אבל הווליום של המוזיקה ושל הצוות פשוט בלתי אפשרי.

 

[YosMan1]

אכן הווליום של המוזיקה שם בעייתי, ברמה מציקה ממש.

 

[trilliane]

חבל שמסעדות עושות זאת. כ"כ הרבה לקוחות סובלים וזה גם לא בריא

כששומעים מוזיקה בעוצמה גבוהה השמיעה דועכת עם הזמן ואז אין ברירה אלא לשמוע מוזיקה בעוצמה גבוהה... זו בחירה שמזינה את עצמה וחבל, כי היא לא גזרת גורל. כשאני יוצאת עם חברים/משפחה למסעדה/בית קפה אני רוצה להיפגש איתם, לדבר, לשמוע ולהשמיע... ולא מוזיקה. לו הייתי יוצאת כדי שיפוצצו לי את האוזניים הייתי הולכת לפאב או למועדון.

 

[אי שפיות בצדו2]

גם בפאב אין בזה היגיון

למועדון באים כדי לרקוד, אז ניחא. אבל בפאבים רוצים גם לדבר ואולי להכיר אנשים (למעשה בלא מעט פאבים שהייתי בהם בבריטניה בכלל לא היתה מוזיקה), והווליום הורג את האווירה בכמה וכמה מהפאבים שביקרתי בארץ. לעתים גם מערכת הסאונד לא בנויה נכון - יש פאב שאנחנו יושבים בו הרבה והמוזיקה טובה ובווליום סביר, אבל יום אחד השולחן הרגיל היה תפוס אז ישבנו באחר, ומסתבר שפשוט אין רמקול ליד השולחן הרגיל ובמקומות אחרים אתה נאלץ לצרוח חצי שיחה. מיותר לומר שנשארנו שם ממש קצרות באופן יחסי כדי לעבור לפאב אחר עם ווליום יותר נורמלי.

 

[trilliane]

יש מסורת... זה כנראה מה שאנשים מחפשים בפאב, קטונתי

אני לא יוצאת לפאבים כדי להכיר אנשים, אני לא טיפוס ששותה אלכוהול, ולשבת במקום אפלולי עם מוזיקה רועשת ואוכל בינוני (על פי רוב) לא עושה לי את זה. יצא לי פה ושם להיות ב"פאב אירי" עם מוזיקה מוצלחת ואווירה קצת שונה, אבל נראה לי שאין הרבה מהם בימינו (מאז שסגרו את ה"אייריש האוס" בחיפה לא מצאתי שום דבר נורמלי, וכל הפאבים שמתיימרים להיות איריים "רגילים" ומבאסים, אפילו ב-SPD).

 

[אי שפיות בצדו2]

פאב ממש לא חייב להיות מה שאת מתארת

אני גם לא חובבת אלכוהול, אבל בטיולים עם רכב בעולם היה כיף בערב לשבת בפאבים בעיירות קטנות - המוזיקה היתה בווליום נורמלי או לא היתה, היתה אווירה, לפעמים גם משחקים שונים, ויש מקומות עם אוכל מעולה (פאב אחד בוויילס היה מהחוויות הקולינריות הנפלאות של כל הנסיעה כולה - וזו היתה נסיעה לכמה חודשים טובים). בעיירות כאלו פאבים מהווים מקום מפגש אחרי הצהריים, גם למשפחות ולילדים בבריטניה למשל. הם לפעמים הלב החברתי של הכפר. ואפילו בערים גדולות יצא לי להיות בפאבים/ברים קטנים שהם סוג של "שכונתיים", או מאגדים חבר'ה עם תחום עניין משותף, שבאים לשבת ולדבר על איזו ארוחה או שתייה, ולא בשביל "לדפוק את הראש".
פאב זו חוויה חברתית. הרי אלכוהול אפשר לקנות בסופרמרקט, זה הרבה יותר זול. אם הווליום הורג את האינטרקציה, מה הטעם?

 

[trilliane]

מובן שלא; אבל אני חיה בישראל, וזו הנורמה המקובלת כאן...

ולכך התייחסתי. אני מודעת לקיומם של פאבים בסגנון אחר מעבר לים (רואים אותם לא מעט בסרטים ובסדרות טלוויזיה) אבל לא נראה שמישהו מנסה ליצור כזאת חוויה תרבותית בישראל (אולי פה ושם כן, לא חיפשתי).

 

[אי שפיות בצדו2]

בהחלט יש

 

[trilliane]

אשמח לשמוע על פאבים לא "פאביים" בישראל באזור ת"א או בחיפה

בעיקר כאלה שבהם עוצמת התאורה לא נמוכה מדי ועוצמת המוזיקה לא גבוהה מדי.

 

[אי שפיות בצדו2]

לא מכירה את חיפה כלל וכלל

ולמען האמת גם לתל אביב אני בקושי מגיעה, אז ההמלצות שלי לא רלוונטיות. אין לי מושג מה זה "עוצמת התאורה לא נמוכה מדי". הרבה מהמקומות הללו לא מוארים כמו חדר בבית, אלא בתאורה מעומעמת, ומעולם לא הקדשתי לזה תשומת לב רבה - זה לא שאני מגיעה לשם כדי לראות משהו או לעשות מסלול הליכה, אלא רק לשבת, לדבר, לשתות ואולי לאכול.

 

[Gרר]

המוזיקה בפאבים בישראל נעה בין 0 ל-300 דציבלים

אני חורש את הפאבים בתל אביב עוד משנות ה-90, ואני יכול להגיד לך בוודאות גמורה שאין שום אחידות בעוצמת המוזיקה של פאבים. זה נכון שבפאב יש יותר סיכוי ליפול על מוזיקה רועשת מאשר על מסעדה, אבל זה לא אומר שכל הפאבים רועשים.

אם את מחפשת איזשהו כלל אצבע אז בחלוקה מאד גסה פיק-אפ בר ודאנס בר יהיו הרועשים, בר יין יהיה השקט. פאבים של בירות או קוקטיילים - זה די פיפטי פיפטי. תלוי בפאב.

אישית - אני יוצא לשתות או עם האישה או עם חבר'ה, ובשני המקרים חשוב לי שעוצמת המוזיקה תהיה כזאת שכן תאפשר לדבר ולשמוע, ואני לא אשב בפאב שהמוזיקה בו תהיה ממש חזקה. עד עכשיו במשך עשרים שנה על בסיס כמעט שבועי - לא היתה לי בעיה למצוא פאבים שעונים לקריטריון הזה או גבוליים (כזאת שהמוזיקה מעט חזקה מדי ומחייבת דיבור די חזק).

בקיצור... זה נכון שאם תבחרי פאב באקראי יש סיכוי לא קטן שתיפלי על מקום רועש, מצד שני - מאד לא נכון להגיד שכל הפאבים מפציצים את האוזניים.