אתה סוטה מהדיון.
אמרתי בפרוש שאיני טוען דבר לגבי האדם.
אני טוען לגבי העין והמכנה המשותף לה עם שעון.
היות ושנינו מסכימים שאם העין מתוכננת זה גורר שגם האדם כולו מתוכנן, אז נכון, בעקיפין הטענה היא גם על האדם. אבל הדיון כאן הוא על העין שאני יודע מה תכליתה, ולא על האדם, שלצורך הדיון אתה רשאי בהחלט להניח שאיני יודע מה תכליתו.
ואם עקבת אחרי הדיון, אז היית רואה שגם לא טענתי בינתיים דבר נגד אפשרות האבולוציה של העין. טענתי רק שעין, כמו שעון, מצריכה שעןX, שיכול להיות גם אבולוציה, אך אינה יכולה להיווצר בתהליך אקראי Z שאינו שעןX.
אתה יכול להאמין באבולוציה, אבל אם אם אתה רוצה להבינה אז תבין קודם כל מה היא טוענת. ולדעת דוקינס ולדעתי, שניסיתי להסבירה בכל הדיון הזה, היא טוענת, קודם כל, את טענת פיילי המורחבת - מנגנוני החיים (השעונים החיים בלשון דוקינס) דורשים שעןX, בניגוד למון בלאן ועוגת גבינה ואינסוף דומיהם, שאינם דורשים שעןX.
ורק אח"כ היא טוענת שהפיתרון לשעןX ( = { שען פיקח, שען עיוור } ) הוא במקרה של מנגנוני החיים דווקא שען עיוור, כלומר אבולוציה.
אבל אם עוד לא הבנת את ההבדל העקרוני בין עין לעוגת גבינה, איך תבין מהי האבולוציה שנדרשת לעין ואינה נדרשת לעוגת גבינה?
