יהודים שרכשו קרקעות בחיזמה ב-1946 - חלק א'.

פרל דוד

New member
יהודים שרכשו קרקעות בחיזמה ב-1946 - חלק א'.

כפי שהתחייבתי , להלן סדרה ראשונה של יהודים שרכשו אדמות בכפר חיזמה הצמוד לצפון מזרח ירושלים .

להלן מעט רקע והסבר.
עם היציאה מהחומות של העיר העתיקה בירושלים החלו יהודים וארגוני התיישבות שונים לרכוש אדמות באזורים הצחיחים שמסביב לירושלים, בשנות ה-20 וה- 30 של המאה הקודמת [תחילת שלטון המנדט והאפשרות לרכוש אדמות שנשללה בתקופת השלטון הטורקי] החלה תנועה של יהודים לא"י וכך גם קניה של יהודים תושבי מדינות אירופה שרכשו אדמות באמצעות מיופה כוח.

בתחילת שנות ה-30 וה-40 החלו לקום התיישבויות קטנות של קבוצות [עמותות] חקלאיות או כפר לבעלי מלאה וכו', כך למשל קמה "אגודת הכפר העברי" [ארגון חרדי] שהקימו אגודה חקלאית כפרית שישבה בנווה יעקב ורכשה אדמות מהכפר בית חנינה וחיזמה אדמות הנמצאות היום בתחום פסגת זאב ומזרחה יותר.

אגודה אחרת בשם כפר בעלי המלאכה שגרעין היסוד שלה כלל 6 אנשים לערך רכשו 437 דונם מאדמות הכפר א-ראם ואדמות נוספות מאדמות הכפר אל ג'יב באיזור "נבי סמואל" וגבעת זאב דהיום.
והיו כמובן רכישות רבות נוספות של "הכשרת הישוב", קק"ל, ואנשים פרטיים כמו סמואל אנג'ל המייסד של מאפיית אנג'ל המיתולוגית.

המאפיין המרכזי היה שנקנו אדמות צחיחות ולא מניבות שנמכרו במחירים זולים בדיוק מאותה סיבה...מה שלא הניב לא נחשב.

לתוך נישה זו של התפרסות הישוב היהודי כ-14 ק"מ מצפון מזרח לירושלים נכנסו גם סוחרי קרקעות שרכשו יחידות קרקע גדולות ומייד מכרו אותם בחלקים קטנים במושע ליהודים פשוטים שלקחו הלוואות ושילמו במשך שנים על חלקות הקרקע הקטנות שרכשו, רובם רכשו בין 250 מ"ר ל-1000 מ"ר.

החל משנת 40 המנדט הבריטי החל להקשות על ביצוע עסקאות מכר באדמות שתוכננו במסגרת ועדת פיל והספר הלבן וחייבו כל רישום קרקע באישור מותנה של הנציב העליון באמצעות נציגו מושל מחוז ירושלים.[ולכן חלק נכבד מרוכשי הקרקעות לא סיים ברישום את רכישת הקרקע]

חלק לא קטן מרוכשי הקרקעות נרצח בשואה הנאצית ויורשיהם אם בכלל לא יודעים שיש בבעלותם אדמות, גם אחרים שרכשו קרקעות ראו בעיניים כלות את האדמות שלהם שעברו לשטח ירדן אחרי שנת 1948, רובם כלל לא ידעו היכן אדמותיהם ולמעט דף עם אישור הרכישה לא ידעו מאומה, ובשיחות שלי עם לא מעט יורשים מסתבר שהרוכשים אפילו לא טרחו לעדכן את יקיריהם שרכשו אדמה ש"נבלעה" בירדן.

בין חברות הסחר שסחרו באדמות היתה גם חברה בשם "חברת אנגלו פלסטיין לבנין" שאני מצרף את פקודת הפירוק שלה מילקוט הפרסומים מס' 642 מאפריל 1961.
בית המשפט המחוזי בתל־אביב־יפו תיק מסי 1036/61-6 בענין פקודת החברות ובענין הברת אננלו־פלסטיין לבנין בע״מ (לפנים אנגלו־פלסטיין בילדינג קורפורישן לימיטד);
והמבקש רחמים כהן, עיי ב"כ מ.ז. גדארד׳ עו"ד מרחוב לילינבלום 13ת"א., נמסרת בזאת הודעה שבקשה לפירוק החברה הנזכרת לעיל על ידי ביח־המשפט המתוזי בחל-אכיכ־יפו,
הוגשה ביום כ"ה בניסן תשכ"א (12 באפריל 1961) לנית המשפט הנ"ל על ידי רתמים כהן וכי ניתנה הוראה שבקשת פירוק זו תבורר בפני בית המשפט המחוזי בתל־אביב יפו
ביום א׳ בסיון תשכ"א (16 במאי 1961) בשעה 8.30., כל נושה או משתתף של החברה הזאת הרוצה לתמוך במתן צו או להתנגד לכך יכול להופיע בשעת הבירור הן בעצמו ואם נאמצעות
עורך דין שלו. העתק מן הבקשה הזאת יינתן לכל נושה או משתתף בחברת הזאת הדורש אותו מן החתום מטה בשלמו את התשלום הקבוע בעדו.
מ.ז. גדארד, עו"ד בא כח המבקש רחוב לילינבלום 13 ־תל־אביב

הערה: כל הרוצה להופיע בשעת בירור הבקשה האמורה חייב למסור או לשלוח על ידי הדואר לאיש החתום לעיל הודעה על רצונו זה.
ההודעה תציין את השם והמען של האיש או אם זוהי פירמה את השם והמען של הפירמה והיא צריכה להיות חתומה על ידי האיש או הפירמה או ע"י עוה"ד שלו או שלה (אם יש להם עורך דין) וצריך
למסרה אם היא נשלחה על ידי הדואר׳ צריך לשלחה בזמן שתספיק להגיע אל החתום לעיל לא יאוחר משעה אחת אחרי הצהרים ביום .ה-15 במאי 1961.

חברה זו מכרה את זכויותיה במקרקעין בגוש 3 דף 817 ששטחה 56,887 מ"ר, שזכויותיה במושע הם 7256/66887, המכירה נרשמה ב-27 מאי 1946.
יתכנו שיבושים קלים בתרגום השמות.

1. שמואל מסחה - 250/66887. [כל האחרים רכשו אותה אמת מידה אלא אם צויין אחרת]
2. חנה ס.מ. ארד 13. שמואל לוי. 24. יאשה סופרסקי - 3375/133774 חלקים
3. יוסף לוי 14. אברהם לוי. 25. יוסף סרלין - 3375/133774 חלקים.
4. חיים צדיקוף. 15. שלמה קלמן.
5. יוסף חנין. 16. גרטרוד מרים פרידמן.
6. שאול ב.כרונלי סרגוסי. 17. מאיר פרידמן.
7. אלברט שלום לוי [אגמי] 18. לואיס פרומקין.
8. שלמה שאול אקריב. 19. שרה פרומקין.
9. מרקו יוסף לוי [היללינו] 20. מריס [mawrice] אפשטיין.
10. ד"ר אנגין גלמז אקריב. 21. סילוויה כהן
11. סאם דנון. 22. ארי אליוס.
12. פיליפ לוי. 23. מריה ברון גולדסגים.

ובנוסף -
1. שמואל מסחה - 1000/227744 חלקים. [כל האחרים רכשו אותה אמת מידה אלא אם צויין אחרת]
2. חנה ס.מ. ארד. 5. יוסף חנין. 8. אלברט שלום לוי אגמי.
3. יוסף לוי. 6. שאול ב. קרונל סרגוסי. 9. שמואל שאול אקריב.
4. חיים צדיקוף. 7. מרקו יוסף לוי [ אל אליהו]

המשך יבוא.
 

פרל דוד

New member
רכישות קרקע באדמות "חיזמה" - חלק ב'.

רכישה נוספת מאותו מקור ומאותה יחידת קרקע בחיזמה.
הערה - לרוב השם האמצעי הוא שם האב [עקב אי רישום מס' זהות אחר]

1. מוריס פיליפ גרינגרס - 5000/227744 חלקים במושע.
2. אדוקה ברש סה דיויס - 2500/227744 [כל האחרים רכשו אותה אמת מידה אלא אם צויין אחרת]
3. פוסבו ולקם ליאון -
4. אימסן ליאון.
5. אתי רוזלין.
6. פאי אינברסנס.
7. לאה אלברג.
8. ארנסט הריס.
9. וולטר הריס.
10. ראובן ליפמן.
11. לסלי לוי.
12. פאני לוי.
13. מוריס בקר - 5000/227744 חלקים.
14. ג'נינה קרקובסקה - 2500/227744 חלקים
15. ברטה רפפורט.
16. זאב פזנר.
17. ארי יוסף וולד - 7500/227744 חלקים.
18. מוריס איסן - 2500/227744 חלקים.
19. מאוריס הרולד רוזנר.
20. דוד רוזנר.
21. מאוריס גולדווטר.
22. ברנט גולדווטר.
23. לייזר מנדל .
24. שמעון זיידנר - 1250/227744 חלקים
25. יעקב זיידנר - 1250/227744 חלקים
26. יוסף קורמן.
27. אנייה סקרז.
28. אדוין אייזק [יצחק] גולדשטיין.
29. מריה ברון גולדשטיין - 3500/227744 חלקים.
30. אברהם גולדשטיין - 2500/227744 חלקים.
31. שמואל מסחה - 1000/227744 חלקים.
32. חנה ס.מ. ארד - 1000/227744 חלקים.
 

פרל דוד

New member
אגודת הכפר העיברי.

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article2201.htm
כפר עברי – עקרונות התיישבות ורכישת קרקע
בח' בתמוז תרפ"ד (1924) הונחה אבן פינה להקמת יישוב ציוני-דתי מצפון לירושלים. היישוב הוקם בתוככי יישובים ערביים בידי אגודת "הכפר העברי" מייסודה של "המזרחי הצעיר הארץ-ישראלי". הרעיון להתיישבות התפתח משום שבאותה תקופה צעירים רבים עזבו את הארץ בגלל קשיי החיים. כדי לעצור את התופעה החליטו במזרחי הצעיר להציב בפני הצעירים אתגר התיישבותי של הקמת יישוב במקום מרוחק. היישוב נקרא נוה יעקב (על שם הרב יעקב ריינס, מייסד המזרחי). על פי התקנות כל חבר נדרש לעבד את אדמתו בעצמו או בעזרת פועלים יהודיים ועל בסיס ההלכה היהודית. עבור הישוב נרכשה משבצת קרקע בקילומטר השמיני צפונה לירושלים, בסמיכות לדרך המחברת את ירושלים עם שכם.

ייסוד המושבה וההתבססות במקום
לאחר הרכישה חולקה אדמת המקום למאתיים מגרשים, חלקם לבניין וחלקם לנטיעות. כל מתיישב שילם סכום של שלושים לירות עבור מגרש של כשני דונם וחצי. מאה וארבעים איש ועוד חמש חברות הוציאו מכספם הפרטי כדי לרכוש אדמות במקום מסוכן זה שעתידו לוט בערפל. רוב המתיישבים היו ציוניים-דתיים, חברי הסתדרות המזרחי הצעיר. מהם היו בעלי מלאכה ואומנות, מורים ופקידים, סוחרים, פועלים מקצועיים ואנשים העוסקים בגידול פרות ומכירת חלב ותוצרתו. גילם נע מעשרים עד חמישים. בחודש אב תרפ"ה (1925) נכנסו המשפחות הראשונות לגור במקום. עד שנת תרפ"ט (1929) נבנו במקום עשרים ושישה בתי אבן וארבעה צריפי עץ.
הקשיים בתחילת הדרך היו רבים. בין השאר קשה היה לעבד את האדמה ומקורות המים היו דלים ביותר. כדי לפתור את בעיית המים, לפחות חלקית, חפרו במקום בור מים שהכיל 650 מטרים מעוקבים מים, אך כמובן שלא הספיק לכל הצרכים.

עליות ומורדות בהתיישבות
בימי ה"מאורעות" התנאים נעשו קשים ביותר. היישוב סבל מהתקפות פורעים ערבים, והתקפות על התחבורה בכביש המחבר אותם לירושלים היו דבר יום ביומו. משום כך פקד משבר את היישוב בשנת תרפ"ט (1929) וחלק מהתושבים עזב את המקום בגלל הקשיים. אחרים דבקו בשליחותם: במהלך השנים התאושש היישוב, המשק הורחב, הוקמו רפתות ולולים ועובדו שדות. בעשר השנים האחרונות לקיומו כיישוב עצמאי (תרצ"ט–תש"ח, 1939–1948) – הכפר התבסס בצורה יפה והגיע ליציבות מסוימת. היו מספר ענפים ששגשגו ואף הגיעו נופשים להתארח בקיץ בזכות תנאי האקלים הנוחים.

נפילת נווה יעקב ואחריתה
סיפור עמידתה של נווה יעקב במהלך הקרבות במלחמת העצמאות הוא מהמרתקים והכואבים שידעה צפון ירושלים. היישוב שסבל מניתוק וקשיים אחרים סבל מהתקפות ומהרעשות ארטילריות. החלק האחרון של הלחימה התרחש בימים ה'–ח' באייר תש"ח. במשך ימים ארוכים הצליחו מעט התושבים להגן בחירוף נפש על יישובם ולהדוף את התוקפים הרבים בעלי הנשק העדיף. רק לאחר ארבעה ימי לחימה קשים נאלצו תושבי המקום לסגת מיישובם. הם יצאו אור לח' באייר וצעדו רגלית בלילה להר הצופים כשבידם מעט מרכושם. לאחר פינוי המקום החריבו אותו הירדנים ובנו במקומו מחנה צבאי. הדבר היחיד ששרד היה בור המים.
 

פרל דוד

New member
בנייה עתידית בתא השטח של נוה יעקב-אדם-חיזמה.

להלן תא השטח האיסטרטגי בין פסגת זאב-נוה יעקב לישוב אדם, כאן יבנו בעתיד שכונה חדשה שתחבר את אדם לירושלים.
חשיבות אדם לשלב הבא הוא מיקומה על קו הרכס השולט על מבואות ירושלים מצפון, ולכו מתוכננת להבנות שם שכונה חדשה ותוכניות ההרחבה של אדם מכוונות מזרחה ודרומה.
 

פרל דוד

New member
הייתי בטוח שתהיה יותר התעניינות בנושא.

אף אחד מהקוראים לא מייחס חשיבות לשמות הרוכשים ?
thi eruch napjv ?
 

פרל דוד

New member
איך לא חשבתי לספור ...כל הכבוד


 
למעלה