המשך פינוי פולשים בשכונת ארגזים בת"א [הכפר סאלמה לשעבר]
במרץ 2013 התייחסתי כאן לשאלה "מסתורית" של שואלת לעניין פלישות באדמות הכפר סלמה [שכונת ארגזים/כפר שלם] השואלת די הסתירה את הנסיבות שהביאו אותה לשאלות בעניין סיכויי הפולשים במקום, ויש לא מעטים.
ראו התייחסות כאן - [URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?ForumId=579&MessageId=168053402[/URL]
ניתן לראות שהתנהל דיון רציני עם פסקי דין שדנו בגירוש הפולשים בגוש 6137 חלקות 16,17,107 : הם - 1. אורלי בר עוז, 2. דוידוב גריגורי, 3. שוקי ליאור, 4. לבי שמואל, מנגד הגיש המשיב הפורמאלי - ברוך צדוק הגרוש של תובעת 1 [אורלי בר עוז] בקשת רשות להגן מטעמו, ובה הוא טוען, כי הוא מחזיק בבית הממוקם בצמוד לשטח נשוא התביעה שבפניי, ובחצר הצמודה לו, הידוע כרחוב ס"א 53 בתל אביב , וכי השטח עליו ממוקם הבית (אשר כאמור, צמוד לשטח נשוא התביעה שבפניי) (להלן: "השטח עליו ממוקם הבית"), הינו בבעלות המשיב הפורמאלי ובני משפחתו מזה שנים רבות, לאחר שסבו של המשיב הפורמאלי רכש את השטח עליו ממוקם הבית עוד בתחילת שנות ה-60, מידי אדם בשם אבו-גאלה.- בנתיים עירית ת"א הגישה תביעה שנמצאת בעיצומה נגד 5 הנתבעים על תשלום חובות
[ת"א 39452-03-13]
אז נפל האסימון.
והנה ניתן פס"ד בעניין פלישה באותו תא שטח של אחת בשם זהבה גורג'יה ערמי הטוענת שהיא גרה במקום משנת 2002 בעקבות גרושיה מבעלה , כן גם כאן מדובר בבית מרחוב ס"א 53 [שכונת ארגזים]
מסתבר אגב שיש לה דירה אחרת נכס ברח' שלמון 24 תל אביב והבית הלא חוקי בשכונת ארגזים מושכר לאחרים.
תקציר פסה"ד - [פסה"ד במלואו בקובץ המצורף]
בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת [עיריית ת"א] והורה לנתבעת לפנות ולסלק ידה מהמקרקעין נשוא התביעה. בתוך כך בית המשפט דחה את כל טענות הנתבע הן בעניין מעמדה כבת רשות והן בנוגע לזכאותה לקבל פיצויים.
התובעת – עיריית תל אביב יפו, הגישה כנגד הנתבעת תביעה לסילוק יד. הצדדים חלוקים בשאלת זכאותה של הנתבעת להחזיק במקרקעין.
.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כלהלן:
התובע סילוק יד ממקרקעין מכוח בעלותו בהם, די לו להוכיח את עובדת בעלותו בהם, ומכאן ואילך מוטל הנטל על הנתבע, להוכיח זכות להמשיך ולהחזיק במקרקעין. בהיות המקרקעין מקרקעין מוסדרים, אשר זכויות הבעלות בהם רשומות על שם התובעת, מהווה הרישום ראיה חותכם לתוכנם, זאת בהתאם לסעיף 125 לחוק המקרקעין .
על מנת לזכות במעמד של "בר רשות מכללא" על המחזיק להוכיח שני יסודות: א. שהייה ממושכת במקרקעין; ב. ידיעת הבעלים על החזקה במקרקעין בלא לעשות דבר תקופה ארוכה.
משחדלה הנתבעת להחזיק במקרקעין והשכירה אותם לאחרים, אזי אף אם היה מקום להכיר בה כבת רשות במקרקעין, הרי איבדה מעמד זה. על כן, יש לקבוע, כי הנתבעת אינה בת רשות במקרקעין. לחילופין, ואף לו תוכר הנתבעת כבת רשות במקרקעין, הרי שבנסיבות העניין, אין מדובר ברשות בלתי הדירה, אלא ברשות חינם מכללא הניתנת לביטול ובוטלה עם הגשת התביעה.
יש לשקול גמישות בסוגיה שעניינה התנאת הפינוי בפיצוי כספי, ולאפשר הוכחת פיצוי גם בלא תביעה עצמאית, במקרה שבו מוכחת חזקת של עשרות שנים במקרקעין, מה שאין כן בענייננו. הנתבעת אינה זכאית לפיצויים בגין ביטול הרשות, ככל שהייתה.
הנתבעת לא הוכיחה את מעמדה כבת רשות במקרקעין, כך שממילא אין להיזקק לטענתה בדבר פיצויים עקב ההפקעה. לחילופין, אף אם יוכר מעמדה של הנתבעת כבת רשות במקרקעין, הרי בנסיבות העניין, נוכח מכלול הנסיבות, לרבות ובמיוחד מועד הקמת המבנה במקרקעין, לא זכאית הנתבעת לפיצויים בגין ההפקעה.
במרץ 2013 התייחסתי כאן לשאלה "מסתורית" של שואלת לעניין פלישות באדמות הכפר סלמה [שכונת ארגזים/כפר שלם] השואלת די הסתירה את הנסיבות שהביאו אותה לשאלות בעניין סיכויי הפולשים במקום, ויש לא מעטים.
ראו התייחסות כאן - [URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?ForumId=579&MessageId=168053402[/URL]
ניתן לראות שהתנהל דיון רציני עם פסקי דין שדנו בגירוש הפולשים בגוש 6137 חלקות 16,17,107 : הם - 1. אורלי בר עוז, 2. דוידוב גריגורי, 3. שוקי ליאור, 4. לבי שמואל, מנגד הגיש המשיב הפורמאלי - ברוך צדוק הגרוש של תובעת 1 [אורלי בר עוז] בקשת רשות להגן מטעמו, ובה הוא טוען, כי הוא מחזיק בבית הממוקם בצמוד לשטח נשוא התביעה שבפניי, ובחצר הצמודה לו, הידוע כרחוב ס"א 53 בתל אביב , וכי השטח עליו ממוקם הבית (אשר כאמור, צמוד לשטח נשוא התביעה שבפניי) (להלן: "השטח עליו ממוקם הבית"), הינו בבעלות המשיב הפורמאלי ובני משפחתו מזה שנים רבות, לאחר שסבו של המשיב הפורמאלי רכש את השטח עליו ממוקם הבית עוד בתחילת שנות ה-60, מידי אדם בשם אבו-גאלה.- בנתיים עירית ת"א הגישה תביעה שנמצאת בעיצומה נגד 5 הנתבעים על תשלום חובות
[ת"א 39452-03-13]
אז נפל האסימון.
והנה ניתן פס"ד בעניין פלישה באותו תא שטח של אחת בשם זהבה גורג'יה ערמי הטוענת שהיא גרה במקום משנת 2002 בעקבות גרושיה מבעלה , כן גם כאן מדובר בבית מרחוב ס"א 53 [שכונת ארגזים]
מסתבר אגב שיש לה דירה אחרת נכס ברח' שלמון 24 תל אביב והבית הלא חוקי בשכונת ארגזים מושכר לאחרים.
תקציר פסה"ד - [פסה"ד במלואו בקובץ המצורף]
בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת [עיריית ת"א] והורה לנתבעת לפנות ולסלק ידה מהמקרקעין נשוא התביעה. בתוך כך בית המשפט דחה את כל טענות הנתבע הן בעניין מעמדה כבת רשות והן בנוגע לזכאותה לקבל פיצויים.
התובעת – עיריית תל אביב יפו, הגישה כנגד הנתבעת תביעה לסילוק יד. הצדדים חלוקים בשאלת זכאותה של הנתבעת להחזיק במקרקעין.
.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כלהלן:
התובע סילוק יד ממקרקעין מכוח בעלותו בהם, די לו להוכיח את עובדת בעלותו בהם, ומכאן ואילך מוטל הנטל על הנתבע, להוכיח זכות להמשיך ולהחזיק במקרקעין. בהיות המקרקעין מקרקעין מוסדרים, אשר זכויות הבעלות בהם רשומות על שם התובעת, מהווה הרישום ראיה חותכם לתוכנם, זאת בהתאם לסעיף 125 לחוק המקרקעין .
על מנת לזכות במעמד של "בר רשות מכללא" על המחזיק להוכיח שני יסודות: א. שהייה ממושכת במקרקעין; ב. ידיעת הבעלים על החזקה במקרקעין בלא לעשות דבר תקופה ארוכה.
משחדלה הנתבעת להחזיק במקרקעין והשכירה אותם לאחרים, אזי אף אם היה מקום להכיר בה כבת רשות במקרקעין, הרי איבדה מעמד זה. על כן, יש לקבוע, כי הנתבעת אינה בת רשות במקרקעין. לחילופין, ואף לו תוכר הנתבעת כבת רשות במקרקעין, הרי שבנסיבות העניין, אין מדובר ברשות בלתי הדירה, אלא ברשות חינם מכללא הניתנת לביטול ובוטלה עם הגשת התביעה.
יש לשקול גמישות בסוגיה שעניינה התנאת הפינוי בפיצוי כספי, ולאפשר הוכחת פיצוי גם בלא תביעה עצמאית, במקרה שבו מוכחת חזקת של עשרות שנים במקרקעין, מה שאין כן בענייננו. הנתבעת אינה זכאית לפיצויים בגין ביטול הרשות, ככל שהייתה.
הנתבעת לא הוכיחה את מעמדה כבת רשות במקרקעין, כך שממילא אין להיזקק לטענתה בדבר פיצויים עקב ההפקעה. לחילופין, אף אם יוכר מעמדה של הנתבעת כבת רשות במקרקעין, הרי בנסיבות העניין, נוכח מכלול הנסיבות, לרבות ובמיוחד מועד הקמת המבנה במקרקעין, לא זכאית הנתבעת לפיצויים בגין ההפקעה.