../images/Emo104.gif ריקוד ה ZEBEKIKO
להלן מאמר שמצאתי מזמן באתר אינטרנט יווני, שבו הכותב - דיוניסיס חאריטופולוס - מביע את דעתו לגבי ריקוד מדהים זה. בתרגום שלי ניסיצי להביא את רוח הדברים של הכותב, ואני בטוח שיש אנשים שיקראו רק את המקור המצורף גם כן. מין הסתם יהיו הערות כל שהם למאמר, אבל יש לי בקשה לכל הקוראים ממין זכר, בבקשה לפני שתגיבו תחשבו באמת באמת מה ירגשתם (ולו פעם אחת) כאשר רקדתם או שמעתם שיר זבקיקו כבד ואוטנטי. כמו כן אני מתנצל מראש ומודה שיש לי טעויות, גם בכתיבה בעיברית וגם בתרגום מייונית - אני מקווה שזה לא יפגע. להלן קודם התרגום ולאחר מכן המקור ריקוד הזבקיקו הינו ריקוד קשה. אין צעדים הריקוד מוקדש בצורך הפנימי והנפשי של הרוקד אשר מזהה את הנגינה ומכבד אותה. הוא (ריקוד הזבקיקו) ביטוי נפשי מסוים. ייאוש החיים והחלום האבוד. זה בעצם הביטוי ל "לא הולך לי". זה בעצם הציפייה לרע שיבוא, בעצם הטענה לחיים שלא הצלחת להגשים ולהשלים אם הסובבים אותך. הריקוד לעולם לא יבוצע על "קר", זו בעצם תהיה הופעה חלולה ללא תוכן. הרקדן חייב קודם כל "לסדר את הראש" שהמצב הנכון יגיע, הוא צריך להגיע למצב זה ע"י שתייה -לא שוקו- וע"י "עזרים" נוספים – בדרך כלל מדובר בסמים "קלים". רק לאחר מכן יצוצו ויעלו לשטח אותם רגשות אשר מנקרים בו. בעצם ההכנות כתובות: " נגן, חריסטו, בבוזוקי תן תו מתוק, איך שהראש "יתמלא", תן לי במקצב הזבקיקו (צאציס) הגבר האמיתי לא מתבייש לחשוף את כאבו או את חולשותיו. הוא סולד מכל הדרכים ההמוניות והרדודות שרוב החברה משתמשת. הוא יוצר יחסי חיבה עם מילות השיר, והוא (השיר) מבטים בצורה כל שהיא את אופי הרוקד, ואולי אפילו מילות השיר מביע את מצבו האמיתי, לכן הוא בוחר את השיר שהוא ירקוד, הוא מתכנן את צעדיו ומתרגל את עצמו עם הרבה כבוד לריקוד. הרקדן לא קופץ ימינה ושמאלה, הוא נמצא בטרנס וכאשר הוא מבצע סיבוב שחור משחור זהו הרגע בו קיים גשר מוסיקלי, זהו הרגע בו הזמר לוקח קצת אויר. שירי הזבקיקה הגדולים הם שירים כבדים והורסים: אולי מחר יצלצלו במרירות פעמוני המוות גם לי (ציצאניס) איזה אבסורד אין סופי יש לי כולם רוצים את החיים ואני רוצה את מותי (וואמבאקאריס) הזבקיקו לא עושה אותך מאנגאס. אתה חייב להיות כזה בכדי לרקוד. כל תואמי המאנגאס עם הג'ל שרוקדים בהמון ברחבת הריקודים מבטאים בדיוק את הכאוס שנוצר, אך במשמעת הזבקיקו זה לא קורה. Το ζεϊμπέκικο δεν χορεύεται σε οικογενειακές εξόδους ή γιορτές στο σπίτι• απάδει προς το πνεύμα. אין לרקוד את הזבקיקו במסגרות משפחתיות ולא בחגיגות ביתיות, הריקוד מכוון לנשמה בלבד. הריקוד הוא בודד - יחיד כאשר האות ניתן לרגלך, אף אחד אחר לא יקום. זאת פגיעה בכבוד שמישהו יפריע בריקוד בכך שיצטרף לריקוד, עד כדי איום פיזי. לכן איש לא יעז להפריע או להצטרף לרוקד כי ינקתו כנגד המפריע צעדים קיצוניים. הריקוד גם נראה כריקוד טריטוריאלי שמכיל כביכול איום ניסתר כנגד הסביבה לגבי השטח של הרוקד. אבל גם אדון אחד רוקד ותפריע לו באמצע היגון שלו, גם הוא יכול להגיב בחומרה. ריקוד הזבקיקו לעולם לא יהיה נשי חל איסור חמור אל אישה לתת ביטוי לצערה בפני צד שלישי. זוהי פגיעה למלווה שלה. אם היא לא במצב של נינוחות היא מורידה מכבודו של המלווה שלה, והוא לא יוכל לסבול זאת. זה לא מקובל אשה היא לא מאנגאס, היא נקבה או לא כלום. וגבר הוא קודם כל זכר ולאחר מכן כל השאר. זהו הבסיס. (אבל, בחיי ראיתי זבאקיקו מכובד משני נשים, אחת, לילי זוגראפו, שרקדה עם עצמה והיא מחבקת את עצמה וכתפיה והיא נראתה כרקדנית כינות עתיקה. והשנייה הייתה זונה מטריקלה שרקדה במרתף בחברת גברים, והיה לה הרבה יותר מהם) הבעיה הגדולה מתחילה בכיכרות הכפרים, שבמקרה יש חגיגה ואיזה KARABUZOKLIDES – מתחזי סגנון – רוקדים זבקיקו באדמה (חול). לכאורה בכדי להראות למכרים שלהם כמה מאנגאס הם נהיו בעיר. אנשים מיישובי הספר והכפריים לא "קלטו" את הרעיון ובכלל הם אינם מסוגלים לקלוט את הרעיון. הצרכים שלהם הם סביבתיים, הם באים והולכים כעונות השנה. הם חווים חילופי עונות – להבדיל מן העירוניים – הם לא חיים עם יגון, לכן הם רוקדים בתנועות חדות ומבצעים תנועות לא מתאימות, לפעמים הם מרימים ברך או את כל הרגל, הם מביטים סביבם, הם מחייכים בזמן הריקוד. הם מדברים עם אלוהי הגשם והשמש ולא עם אלוהי החושך הרעות והמוכות. אין מה לדבר על כל אלה אשר הפכו לקרקס את כל ריקוד הזבקיקו, אלה אשר בריקוד מרימים שולחנות או מערומי כוסות על ראשם. או את התצוגה המגוחכת שמראים לנו בסרטי יוונים ישני או בכל מיני סדרות טלוויזיה. ריקוד הזבקיקו הינו ריקוד סגור ופנימי. הוא לא קשור בשום קשר לסובבים אותך במועדון – הריקוד הוא יחידני ופרטי ולא נוגע לאף אחד אחר, אך ורק לרוקד אותו – הרקדן מסתובב מסביב לעצמו, והוא בעצם המרכז, מרכז העולם. רק בשבילו ובשביל כאבו שהכול "יישרף" ואין הוא מצפה לכלום מכל הסובבים אותו. הקפיצה הכפולה, האיזון על רגל אחת והקפיצות טובות לאירועים ההמוניים. לרקדן המקורי במקסימום הוא ייתן מכה עם כף היד ברצפה בכדי "שהאדמה תיפתח ותיקח אותו". ככל שהוא ירקוד ככה יהיה לו יותר רע – מלכוד 22 ? - לעולם לא אם זרועות פתוחות, אלה חצי פתוחות כמו נשר המנסה לכבוש את ייצרו, לפעמים מתכופף בעצבנות ובייאוש כמעט בצורת קידה מול גורלו. מחיות הכפיים שמוחים החברים והבחורות, עדיף שייעלמו. אין בכך הקלה לכאבו של הרקדן. הכי טוב להמתין שהרקדן יסיים ואז יכבדו אותו בכך שישתו "לחיים" בשבילו. כלומר שיקלו עליו את סיבת ריקודו שהיא בעצם הכאב שלו. כיבוי הזבקיקו בעבר הריקוד מאזור THRAKI ט'ראקי ייובא ע"י הפליטים הזבטאס של 1922 מאסיה הקטנה, כך הושלם מעגל התפוצה ביוון. לא היה לו – לריקוד – מקום בחברה החדשה והמודרנית, במקומה באו דברים חדשים ודרישות שונות. אפשר גם אחרת אם חוסר הצדק יעלם, האהבה והכאב, אם תימצא דרך אחרת שבו גברים יוכלו לבטא את הרגשות שלהם בדרך כל כך יפה ומכובדת, רק אז אולי הזבקיקו יוכל להעלם. אבל, לפעמים ישנם בחורים כארז אשר מצליחים למלא את הרחבה בהמון ????? והם אשר גורמים לך תקווה, לא לגבי ריקוד מסוים, אלה תקווה לכל העולם. המנגאס הוא גבר מכובד ולבוש בהידור ובודד. הוא לא סמרטוט וקל רוח. כמו שמוגדר במילון יווני " המאנגאס הוא חד מוח והתנהגותו הולמת את הגברים " סוף
להלן מאמר שמצאתי מזמן באתר אינטרנט יווני, שבו הכותב - דיוניסיס חאריטופולוס - מביע את דעתו לגבי ריקוד מדהים זה. בתרגום שלי ניסיצי להביא את רוח הדברים של הכותב, ואני בטוח שיש אנשים שיקראו רק את המקור המצורף גם כן. מין הסתם יהיו הערות כל שהם למאמר, אבל יש לי בקשה לכל הקוראים ממין זכר, בבקשה לפני שתגיבו תחשבו באמת באמת מה ירגשתם (ולו פעם אחת) כאשר רקדתם או שמעתם שיר זבקיקו כבד ואוטנטי. כמו כן אני מתנצל מראש ומודה שיש לי טעויות, גם בכתיבה בעיברית וגם בתרגום מייונית - אני מקווה שזה לא יפגע. להלן קודם התרגום ולאחר מכן המקור ריקוד הזבקיקו הינו ריקוד קשה. אין צעדים הריקוד מוקדש בצורך הפנימי והנפשי של הרוקד אשר מזהה את הנגינה ומכבד אותה. הוא (ריקוד הזבקיקו) ביטוי נפשי מסוים. ייאוש החיים והחלום האבוד. זה בעצם הביטוי ל "לא הולך לי". זה בעצם הציפייה לרע שיבוא, בעצם הטענה לחיים שלא הצלחת להגשים ולהשלים אם הסובבים אותך. הריקוד לעולם לא יבוצע על "קר", זו בעצם תהיה הופעה חלולה ללא תוכן. הרקדן חייב קודם כל "לסדר את הראש" שהמצב הנכון יגיע, הוא צריך להגיע למצב זה ע"י שתייה -לא שוקו- וע"י "עזרים" נוספים – בדרך כלל מדובר בסמים "קלים". רק לאחר מכן יצוצו ויעלו לשטח אותם רגשות אשר מנקרים בו. בעצם ההכנות כתובות: " נגן, חריסטו, בבוזוקי תן תו מתוק, איך שהראש "יתמלא", תן לי במקצב הזבקיקו (צאציס) הגבר האמיתי לא מתבייש לחשוף את כאבו או את חולשותיו. הוא סולד מכל הדרכים ההמוניות והרדודות שרוב החברה משתמשת. הוא יוצר יחסי חיבה עם מילות השיר, והוא (השיר) מבטים בצורה כל שהיא את אופי הרוקד, ואולי אפילו מילות השיר מביע את מצבו האמיתי, לכן הוא בוחר את השיר שהוא ירקוד, הוא מתכנן את צעדיו ומתרגל את עצמו עם הרבה כבוד לריקוד. הרקדן לא קופץ ימינה ושמאלה, הוא נמצא בטרנס וכאשר הוא מבצע סיבוב שחור משחור זהו הרגע בו קיים גשר מוסיקלי, זהו הרגע בו הזמר לוקח קצת אויר. שירי הזבקיקה הגדולים הם שירים כבדים והורסים: אולי מחר יצלצלו במרירות פעמוני המוות גם לי (ציצאניס) איזה אבסורד אין סופי יש לי כולם רוצים את החיים ואני רוצה את מותי (וואמבאקאריס) הזבקיקו לא עושה אותך מאנגאס. אתה חייב להיות כזה בכדי לרקוד. כל תואמי המאנגאס עם הג'ל שרוקדים בהמון ברחבת הריקודים מבטאים בדיוק את הכאוס שנוצר, אך במשמעת הזבקיקו זה לא קורה. Το ζεϊμπέκικο δεν χορεύεται σε οικογενειακές εξόδους ή γιορτές στο σπίτι• απάδει προς το πνεύμα. אין לרקוד את הזבקיקו במסגרות משפחתיות ולא בחגיגות ביתיות, הריקוד מכוון לנשמה בלבד. הריקוד הוא בודד - יחיד כאשר האות ניתן לרגלך, אף אחד אחר לא יקום. זאת פגיעה בכבוד שמישהו יפריע בריקוד בכך שיצטרף לריקוד, עד כדי איום פיזי. לכן איש לא יעז להפריע או להצטרף לרוקד כי ינקתו כנגד המפריע צעדים קיצוניים. הריקוד גם נראה כריקוד טריטוריאלי שמכיל כביכול איום ניסתר כנגד הסביבה לגבי השטח של הרוקד. אבל גם אדון אחד רוקד ותפריע לו באמצע היגון שלו, גם הוא יכול להגיב בחומרה. ריקוד הזבקיקו לעולם לא יהיה נשי חל איסור חמור אל אישה לתת ביטוי לצערה בפני צד שלישי. זוהי פגיעה למלווה שלה. אם היא לא במצב של נינוחות היא מורידה מכבודו של המלווה שלה, והוא לא יוכל לסבול זאת. זה לא מקובל אשה היא לא מאנגאס, היא נקבה או לא כלום. וגבר הוא קודם כל זכר ולאחר מכן כל השאר. זהו הבסיס. (אבל, בחיי ראיתי זבאקיקו מכובד משני נשים, אחת, לילי זוגראפו, שרקדה עם עצמה והיא מחבקת את עצמה וכתפיה והיא נראתה כרקדנית כינות עתיקה. והשנייה הייתה זונה מטריקלה שרקדה במרתף בחברת גברים, והיה לה הרבה יותר מהם) הבעיה הגדולה מתחילה בכיכרות הכפרים, שבמקרה יש חגיגה ואיזה KARABUZOKLIDES – מתחזי סגנון – רוקדים זבקיקו באדמה (חול). לכאורה בכדי להראות למכרים שלהם כמה מאנגאס הם נהיו בעיר. אנשים מיישובי הספר והכפריים לא "קלטו" את הרעיון ובכלל הם אינם מסוגלים לקלוט את הרעיון. הצרכים שלהם הם סביבתיים, הם באים והולכים כעונות השנה. הם חווים חילופי עונות – להבדיל מן העירוניים – הם לא חיים עם יגון, לכן הם רוקדים בתנועות חדות ומבצעים תנועות לא מתאימות, לפעמים הם מרימים ברך או את כל הרגל, הם מביטים סביבם, הם מחייכים בזמן הריקוד. הם מדברים עם אלוהי הגשם והשמש ולא עם אלוהי החושך הרעות והמוכות. אין מה לדבר על כל אלה אשר הפכו לקרקס את כל ריקוד הזבקיקו, אלה אשר בריקוד מרימים שולחנות או מערומי כוסות על ראשם. או את התצוגה המגוחכת שמראים לנו בסרטי יוונים ישני או בכל מיני סדרות טלוויזיה. ריקוד הזבקיקו הינו ריקוד סגור ופנימי. הוא לא קשור בשום קשר לסובבים אותך במועדון – הריקוד הוא יחידני ופרטי ולא נוגע לאף אחד אחר, אך ורק לרוקד אותו – הרקדן מסתובב מסביב לעצמו, והוא בעצם המרכז, מרכז העולם. רק בשבילו ובשביל כאבו שהכול "יישרף" ואין הוא מצפה לכלום מכל הסובבים אותו. הקפיצה הכפולה, האיזון על רגל אחת והקפיצות טובות לאירועים ההמוניים. לרקדן המקורי במקסימום הוא ייתן מכה עם כף היד ברצפה בכדי "שהאדמה תיפתח ותיקח אותו". ככל שהוא ירקוד ככה יהיה לו יותר רע – מלכוד 22 ? - לעולם לא אם זרועות פתוחות, אלה חצי פתוחות כמו נשר המנסה לכבוש את ייצרו, לפעמים מתכופף בעצבנות ובייאוש כמעט בצורת קידה מול גורלו. מחיות הכפיים שמוחים החברים והבחורות, עדיף שייעלמו. אין בכך הקלה לכאבו של הרקדן. הכי טוב להמתין שהרקדן יסיים ואז יכבדו אותו בכך שישתו "לחיים" בשבילו. כלומר שיקלו עליו את סיבת ריקודו שהיא בעצם הכאב שלו. כיבוי הזבקיקו בעבר הריקוד מאזור THRAKI ט'ראקי ייובא ע"י הפליטים הזבטאס של 1922 מאסיה הקטנה, כך הושלם מעגל התפוצה ביוון. לא היה לו – לריקוד – מקום בחברה החדשה והמודרנית, במקומה באו דברים חדשים ודרישות שונות. אפשר גם אחרת אם חוסר הצדק יעלם, האהבה והכאב, אם תימצא דרך אחרת שבו גברים יוכלו לבטא את הרגשות שלהם בדרך כל כך יפה ומכובדת, רק אז אולי הזבקיקו יוכל להעלם. אבל, לפעמים ישנם בחורים כארז אשר מצליחים למלא את הרחבה בהמון ????? והם אשר גורמים לך תקווה, לא לגבי ריקוד מסוים, אלה תקווה לכל העולם. המנגאס הוא גבר מכובד ולבוש בהידור ובודד. הוא לא סמרטוט וקל רוח. כמו שמוגדר במילון יווני " המאנגאס הוא חד מוח והתנהגותו הולמת את הגברים " סוף