אירוח בפורום : הסופרת מאירה ברנע-גולדברג

[מאירה ברנע]

יש לי הרבה מה לומר על שאלה הזו!!! תודה!!!

אני מסתובבת הרבה בחנויות הספרים ופוגשת המון בקהל הקוראים בישראל ומרגישה שיש איזו טינה לספרות ישראלית. רבים מכללים את כל הספרות הישראלית יחד ואומרים משפטים כאלו: "אני לא קורא סופרים ישראלים".
הרבה פעמים נתקלתי באנשים שבטוחים שכל סופר ישראלי כותב על הסכסוך הישראלי פלשתינאי ועל פיגועים.
הספר ישראלי כי הוא מתרחש בישראל. חמות איומות יש גם בחו"ל. זו לא תופעה ייחודית לישראל.
אני תמיד כותבת בסגנון דיבור, משתדלת להיות נגישה ומשעשעת גם כשאני מתעסקת בנושאים כואבים. בדרך כלל דרמות משפחתיות. אז אשמח אם תקראי ותגידי לי מה חשבת. אני חושבת שהספר מתאים גם למי שלא אוהב ספרות ישראלית.

 

[מאירה ברנע]

אז ככה...

הספר נבחר לצאת לקראת שבוע הספר מתוך תקווה שהוא יישאר בשולחנות התצוגה גם לחגי תשרי שלמרות שנראים רחוקים הם ממש קרובים.
תודה רבה רבה!! אשמח אם תבחרי בו כמתנה לראש השנה.... מבטיחה שהוא ספר משעשע מאד.

 

[פרפרי אהבה]

אירוח בפורום

: הסופרת מאירה ברנע-גולדברג

ביום ג', 26.5.2018, בין 21:00-22:00 ,הסופרת מאירה ברנע-גולדברג תגיע לפורום להתארח בעקבות ספרה החדש "מסעותי עם חמותי"(הוצאת כנרת זמורה-ביתן).

מאירה תתארח בנושא ספרה, ועל הבחירה לכתוב על נושא שמטריד אנשים רבים-היחסים עם החמות.

על הספר:

שירה בוכבינדר־רגב נתונה במהומה רגשית גדולה – הספר החדש שלה לא מתרומם; פרט מזעזע ולא נכון בכלל על עברה מתפרסם; היא מגלה שהיא בהיריון שלישי ולא רצוי מבעלה שלא ממש רואה אותה; ובנוסף לכל הצרות – דליה, חמותה האיומה, מחליטה לעבור לגור איתם.
היחסים המתוחים בין השתיים מגיעים לסף פיצוץ, במיוחד כאשר אמא של שירה, גורו הרזיה מופרעת, מגיעה לפתע לביקור בארץ וכופה גם היא את נוכחותה וצרכיה על שירה.
לא מספיק? אז מה עם לגלות שיש מצב שבעלה מנהל רומן ?
באקט מפתיע, שירה ודליה, המעוניינת מאוד לשמור על ההיריון, נאלצות לשתף פעולה בכדי לבדוק את עניין הבגידה ומגלות לא רק זו את זו, אלא גם שהדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים...
מחברת רבי המכר מאירה ברנע־גולדברג מציגה בספרה השלישי למבוגרים, מסעותי עם חמותי, נושאים עכשוויים טעונים ביותר, ומכניסה את הדמויות הססגוניות שיצרה למצבים מורכבים. השנינות והחן הייחודיים של כתיבתה יוצרים קומדיית מצבים קצבית, קולחת ומלאה הומור, הכתובה בתנופה אדירה ונקראת בנשימה מחויכת אחת.

״מסעותי עם חמותי הוא רומן עכשווי קליל, מותח ומשעשע על העולם הנשי המודרני, העוסק באומץ ובמעט רשעות ביחסים שבין כלה וחמותה, אימהות ובנות, נשים וגברים. כתיבתה של ברנע־גולדברג קולחת, סוחפת וממכרת.״ שפרה הורן
"דמויות בלתי נשכחות שיגרמו לכם לרצות ולחבק את המשפחה שלכם יותר מתמיד." ליעד שהם

מוזמנים לכתוב שאלות לאירוח כבר מעכשיו תחת שרשור זה.

 

[מימי מייאו 1]

אישה מדהימה שאני ממש אוהבת

 

[מאירה ברנע]

תודה רבה על מחמאה. איזה כיף לקרוא דבר כזה.

 

[פרפרי אהבה]

טעות בתאריך- מדובר ביום שלישי 29.5

מוזמנים להעלות שאלות מעכשיו.

 

[MissStefani]

למה לדעתך בעצם

נושא החמות הפך להיות כזה "תפוח אדמה לוהט" בישראל?
האם זה קשור לאופי הישראלי? משהו עדתי?
או שזה משהו אוניברסלי יותר

 

[מאירה ברנע]

שאלה ממש טובה!!!!!

פגשתי לא מזמן חברה שלי שהיא סופרת וגרה בחו"ל, גם שם הנושא טעון מאד אז לא מדובר במשהו שקשור לישראל, זה קשור לאנושות. ברגע שאמא חושבת שמישהי או מישהו פוגע/ת בבן או בבת שלה מתחילה מלחמת עולם. מאחר ונראה על פניו שגברים יותר נוטים ללכת אחר הנשים שלהם וקצת להתנתק מההורים, אז נשאלת השאלה כמה מרחב האמא נותנת והאם היא מקבלת את החיים החדשים שלו. דוקא באיטליה אגב, שמעתי סיפורי זוועה על חמיות שלא משחררות. אני יכולה לשמוע שעות סיפורים על הנושא.

 

[mykal]

לפי שאלה--גילוי נאות

גילוי נאות 1)לא קראתי את הספר.
גילוי נאות 2)היתה כתבה עם הסופרת בשבת הזו,
והנושא היה פחות הספר הזה--יותר הספרים שכתבה לילדים
בעקבות הצורך לגונן ולטפל בבן שלה.
&nbsp
ולענין עצמו--הספר מביא עד כמה שהבנתי--עלילה שעוסקת
במערכות יחסים עם החמות ועם האם--וכנראה לקראת הסיום
חמות והכלה מתפייסות וחיות נכון בגלל אינטרס משותף--
&nbsp
ואז לשאלותי--
1)האם באמת ניתן תמיד לגשר על פער בינדורי ועל "שברים ועלבוות"?
או לפעמים נכון גם להבין שזה לא ספר אלא במציאות--נכון להפריד כוחות.
2)האם כל מערכת יחסים היא אינטרס? או לפעמים יש גם פשוט לקבל
את הכלה כמו שהיא--בלי לרצות לחנך אותה. לשנות אותה, לבקר אותה.

 

[מאירה ברנע]

תשובה: אשתדל לא לחפור אבל שאלת דברים מאד חשובים

נתחיל מהכתבה. יש לי ילד אוטיסט. לכן לצערי הרב בעיתונות של ימינו רוב מי שמראיין אותי על הספר מרגיש צורך לראיין אותי על החיים האישיים שלי למרות שהם לא תמיד קשורים לנושא הספר. זה ספר שישי שלי, אולי יום יבוא ואזכה שמישהו יראיין אותי רק על הספרים שלי....
הספר מצחיק קליל ואני לא מבטיחה לגמרי שהחמות והכלה יפסיקו לשנוא אחת את השניה, אלא שהשנאה תשתנה ותהפוך לקצת יותר מכובדת.
ועכשיו לשאלות.
1. האם ניתן לגשר על הפער ? תלוי באיזה בן אדם מדובר. לפעמים או החמות או הכלה בנויים באופי שלהן בצורה איומה ואז אי אפשר לגשר כל שום דבר. אבל אם יש רצון והבנה ואופי שקצת מתחשב, ולא נעלב מכל דבר ולוקח דברים באופן אישי אז הכל אפשרי. ההורים של בעלי דתיים. אני חילוניה. הדברים שאני עשיתי בלי לדעת שפגעתי בהורים של בעלי ובחמותי הם רבים. רק היום אני מבינה עד כמה ההתנהגות שלי הייתה איומה. רק היום הם אמרו לי שהם היו מזועזעים ממני אבל שתקו כי הבינו שזה מה שהבן שלהם בחר.
אני ביחסים טובים עם חמותי כי היא שתקה ולא העירה לבעלי על כלום. וגם אני, למדתי שהם לא מתנהגים כמו המשפחה שלי ואין מה לקחת את זה אישית. לא רק הם, גם הגיסות שלי. אצלנו למשל במשפחה נהוג לקנות כל חג מתנות ובאמת שנים הייתי קונה לגיסות ולאחיינים ולבני דודים ולחמי ולחמותי וקונה ועוד שנה עוברת ועוד שנה עוברת ולרוב לא קבלתי בחזרה כלום ולפעמים גם לא הבן שלי, והייתי מתוסכלת. (אני יחד עם בעלי כבר 18 שנים) ואז כשדיברתי איתו הבנתי שזה אצלי. שזה שלי. אף אחד לא מצפה ממני למתנות וזה לא משהו שחשוב במשפחה הזו ושחררתי. היום אני קונה מידי פעם כשאני מרגישה צורך ולא תמיד מקבלת חזרה ולפעמים מקבלת בלי לתת והכל בסדר.
חברות שלי מספרות לי סיפורים איומים על חמותן ואני כמעט התחתנתי עם מישהו שאמא שלו לא סבלה אותי, לכן אני בהחלט רואה איך לפעמים אין מצב לגשר על הפער....
2. יש יחסים בלי אינטרס. יש יחסים בלי לרצות לשנות אבל זו צריכה להיות חמות עם אופי מאד מיוחד ולרוב אין נשים כאלו. אצל החברות שלי, גם כאלו שביחסים טובים עם חמותן, זה בעיקר קשור לעובדה שיש איזו החלטה לא לקחת דברים ללב . מי שרוצה לריב תמיד ימצא את הדרך לעשות את זה. הרבה יותר קשה להבליג. אמא של החבר הקודם שלי הוציאה אותי מדעתי. אני לא יודעת מה היה קורה אם היינו מתחתנים....

 

[פרפרי אהבה]

מאירה, תודה שאת מתארחת- איזה כיף

יש לי מספר שאלות:
&nbsp
1) כיצד חמותך הגיבה כששמעה שאת כותבת ספר על יחסי כלה-חמות? האם קיבלה תגובות מאנשים על הספר?
&nbsp
2) מדוע החלטת לקרוא לספר "מסעותיי עם חמותי"? למה דווקא מסעותיי?
&nbsp
3) מה למדת מתהליך כתיבת הספר על יחסייך עם חמותך?
&nbsp
4) אילו טיפים היית נותנת לכלה בתחילת נישואיה לגבי הקשר עם החמים?

 

[מאירה ברנע]

איזה שאלות.... אהבתי!!! אני עונה ממש בכנות. מבטיחה

דבר ראשון כיף לי להתארח כאן. מידי פעם זמן כתיבת הספר הייתי מציצה וקוראת התכתבויות כאן על מנת לקבל השראה....
1. חמותי נדירה. כשהיא שמעה שכתבתי את הספר הזה היא התעניינה לגבי התוכן כי שני ספרי המבוגרים הקודמים שלי "משפחה לדוגמה" ו "מסעותי עם חמותי" התבססו בחלקם על החיים שלי. מהר מאד היא הבינה שזה לא קשור אליה וככה גם החברות שלה שמיהרו ליצור איתי קשר ולבדוק מה כבר עשיתי.... מי שמכיר אותנו יודע שהספר לא עליה.
קבלתי בעברי 3 הצעות נישואים. אם הייתי בוחרת אחרת סביר להניח שהייתה לי חמות מהגיהנום.
2. קראתי ספר מאד מצחיק בשם "מסעותי עם דודתי" של סופר בשם גרהם גרין. רציתי שמי שיראה את שם הספר שלי ואת הכריכה ידע שהספר מצחיק. זה מחווה לסופר וגם החמות והכלה עוברות סוג של מסע יחד. אגב, כשהתחלתי לכתוב את הספר חשבתי לקרוא לו "ליקוי חמות".
3. ככל שהתעמקתי ביחסים שלי עם אמא של חבר שלי לשעבר (זו שבקלות יכלה להיות חמותי המרשעת) וככל שהתעמקתי בסיפורים של חברות שלי על חמותן וככל שהתקדמתי יותר בכתיבת הספר, הבנתי כמה חמותי מהממת. כשהיא סיימה לקרוא את הספר ואיזו כתבה שהתראיינתי עליה בנושא, היא שאלה אותי אם אני באמת אוהבת אותה היא אמרה לי שהיא מאד אוהבת אותי ואז אמרה "אני מקוה שאת סולחת לי שאני לא מתערבת לכם יותר מידי ולא נדחפת ובאה כל הזמן" ואמרתי לה שכנראה זו אחת הסיבות שאנחנו מסתדרות כל כך יפה. היא באמת לא מתערבת לנו בשום דבר.
4. טיפ מאד חשוב זה מה שבעלי ואני עושים כבר 18 שנים. הפרדה מוחלטת בין המשפחות. כלומר אני מטפלת בכל מה שקשור למשפחה שלי והוא בכל מה שקשור במשפחה שלו. הוא אחראי לדבר עם ההורים שלו אם אנחנו באים או לא באים לחג, אני אחראית להסביר לאמא שלי למה רק אני באה לאירוע לבד ולא בעלי ואין עירבוב. אמא שלי בחיים לא תעיר לבעלי, אם יש לה בעיה היא תדבר איתי ואני אחליט מה אני מספרת לבעלי ולהפך.
דבר נוסף, באמת לא לקחת דברים ללב, להבין שאי אפשר מכל דבר קטן לעשות דרמה. ואם היחסים מתוחים לא חייבים להיות יחד. אני אוהבת את חמותי אבל כל שבת בעלי הולך להורים שלו עם הבן שלנו לבד. אני לא מרגישה צורך להגיע יחד איתם, זה הזמן שלי להיות עם עצמי. בימי שישי אני הולכת עם הבן שלי להורים שלי ובעלי נשאר כמה שעות עם עצמו. להגיד לכם שאמא שלי לא מתלוננת על זה שבעלי לא מגיע איתי ? ברור שכן. היא לפעמים אומרת משהו ועוברים הלאה לא עושים סיפור. כשאני כן מחליטה להגיע להורים של בעלי הם מתלהבים שבאתי ומקבלים אותי בשמחה. אני מכירה חמיות שהיו עושות מהעניין הזה ריב ענקי...

 

[פרפרי אהבה]

תודה על התשובות!

אני לגמרי איתך- כל צד "מטפל" ומתעסק עם המשפחה שלו-הכי טוב ונכון לנו.

 

[מאירה ברנע]

את האמת כשבעלי הסביר לי את זה אחרי החתונה לא הבנתי למה.

היום כשאנחנו נשואים 15 שנה אני ממש מודה לו על ההחלטה הזו.
שיהיה יום טוב לכולם!!!

 

[פרפרי אהבה]

התנצלות- האירוח נדחה למחר(יום ד') עקב מקרה חירום משפחתי

של הסופרת. עמכם הסליחה ומוזמנים להוסיף שאלות

.

 

[מאירה ברנע]

אשמח לענות על עוד שאלות מחר בלילה.

לפעמים החיים לא מכינים אותנו כאמהות לאירועים פתאומיים ולכן נוצר מצב שלא הייתי כאן בשעה 21:00. מצב חירום עם הבן שלי.... העיקר שהכל הסתדר.
עניתי על כל השאלות שנכתבו ותודה רבה על ההזדמנות לענות על השאלות. זה נושא כל כך מרתק שאפשר לדבר עליו שעות, ימים, שבועת וחודשים.

 

[פרפרי אהבה]

תודה על המענה למרות השעה המאוחרת

תכף אקרא את התשובות

 

[פרפרי אהבה]

עוד שאלות

מה את אוהבת לכתוב יותר- ספרי ילדים או ספרי מבוגרים?
&nbsp

מה לדעתך הוביל להצלחה (יחסית) בקשר של שירה עם החמות?
&nbsp

איזו חמות את תהיי לדעתך?
&nbsp
&nbsp

 

[מאירה ברנע]

תאמיני לי,השאלות כאן יותר שוות מכל ראיון שראיינו אותי.

1. יותר נעים לכתוב לילדים בבית ספר יסודי. הם מאד מעריכים סופרים ומאד מתרגשים לפגוש סופרים ומתלהבים. מצד שני זה יותר קשה. למבוגרים אפשר לומר למשל "תנסי, אחרי עמוד 60 הספר ממש מעניין" לילדים אי אפשר לומר דבר כזה. אם הם לא אוהבים הם ישר עוזבים את הספר ואומרים את האמת בפנים. למבוגרים לרוב לא אכפת מסופרים, אלא אם כן זה עמוס עוז או מאיר שלו. מי שלא מכיר אותי מהפייסבוק, לא מתרשם ממני כשהוא פוגש אותי. לפעמים המפגשים עם הקוראים המבוגרים מראים אפילו על זילזול בסופרים. לכן על פניו אני אוהבת יותר את ספרי הנוער שלי ומרגישה ששם אני מקבלת את היחס הראוי לסופרים. פעם חשבתי שזה גם משפיע על האהבה שלי בכתיבה עצמה ותמיד אמרתי שאני יותר אוהבת לכתוב לנוער, אבל לא! מסתבר שאני אוהבת את שני הדברים באותה מידה. כיף לי לכתוב בגוף ראשון למבוגרים, לשלב את הנושאים החשובים לי בספרים ובנוער לברוח לגוף שלישי ולכתוב על עולמות קסומים כמו ב"כראמל" על חתול מדבר שיודע להפוך אבנים לזהב. עכשיו כשיצאו לי שני ספרים יחד, אני יודעת שאני אוהבת את הכל.
2. אני לא בטוחה שהקשר של שירה והחמות בספר הוא טוב. גם לא בסוף. אני לא חושבת שאחרי השורה האחרונה בספר הן חיות באושר ואושר. אני ממש רואה את המשך הטינה שלהן. אבל כן מבינה ששתיהן אנושיות. ברגע שמכירים מישהי לעומק מתחילים להסתכל עליה בצורה אחרת. ברגע ששירה שמעה על העבר של דליה, היא התחילה להתסכל עליה בצורה שונה. אני למשל מאד אוהבת לשמוע את הסיפורים של חמי וחמותי על ההיסטוריה המשפחתית. זה מחבר אותי אליהם, גורם לי להבין את ההתנהגות שלהם. דבר נוסף, שירה התחילה קצת לקבל את עצמה. ברגע שאדם אוהב את עצמו, מקבל את עצמו וחי בשלום עם עצמו, הוא יכול להכיל אנשים אחרים גם מעצבנים בחייו....
3. מאז שהתחלתי לכתוב את הספר ולאסוף חומרים אני חושבת על זה. אני לומדת הרבה מחמותי על איפוק. אני ממש אשתדל לקבל את הבחירה של הבן שלי ולא להתערב לו. אני מקוה שאני אצליח לגדל אותו בצורה כזו שהוא יבחר נכון ויאהב אותי וידע לא לפגוע ביחסים שלנו בגלל מישהו אחר. אני מדברת עם עצמי על זה ומתפלת שיהיה לי את היכולת לסתום. לא להתערב. לא להרוס לו, אבל אני כל הזמן חושבת על זה שאני חוסכת המון כסף לדירה בשבילו וכבר אני חושבת מה יקרה אם הוא יתחתן, יקבל ממני דירה ואז יתגרש חס וחלילה... וחצי דירה תלך למישהי זרה. זה מצחיק שזה כבר מעצבן אותי וכאן אולי בעצם הגעתי לסיבה השניה לריבים במשפחות : כסף....

 

[פרפרי אהבה]

אכן כסף זו בעיה קשה במשפחות