אז ככה..
הוא לא התלהב לשתף אותי בשיחה ואמר שהם דיברו על החיים אחרי לחץ שלי הוא הוסיף שדיברו גם עלי, עלינו היא יזמה את הפגישה אחרי ששבוע שעבר היא שמעה בטלפון מריבה ביננו - הטלפון היה פתוח שלא בכוונה באותה מריבה אמרתי לו שאם כך הוא מתנהג אלי ואם הוא לא אוהב אותי ולא יכול להגיד שהוא רוצה אותי אז אני עוזבת, כי לא רוצה לחיות עם מישהו שלא רוצה אותי וחי בספק היא כנראה נלחצה ממה ששמעה וחוץ מזה שכנראה עשתה בירור מעמיק גם "נתנה לו על הראש" והסבירה לו איך צריך להתנהג הוא שאין לו עודף ביטחון עצמי, שואל את עצמו מאתמול איך הוא יתחתן איתי אם הוא לא טוב בשבילי וחי בפחד שאם דברים לא יסתדרו אני פשוט אקום ואעזו אותו דברים יצאו מפרופורציה - אני שם לצידו במשך 10 חודשים שהוא מובטל, תומכת, עוזרת, מקשיבה, מרימה אותו למעלה בימים קשים, מעודדת כשרע לו, יוזמת, משתדלת לשפר ולתקן ולגשר על החיכוכים שיש ביננו והוא אומר שלדעתו מערכת יחסים צריכה להיות זורמת ושקטה בלי חיכוכים ומריבות ובטח שלא בדברים הקטנים של היומיום