הורים שלי מתביישים בי

[בודלר]

כואב לי על אביך נשמע אדם מסתובך ועצוב מאוד

שגם הרבה סבל לקרובים לו ביות בגלל זה פרוי אמר " אין בן אדם רע יש אדם רע לו :" אי מאמין בזה ללגמרי אבל זו לא סיבה להתעלל ממש לא ליבי איצך.

 

[HollyGolightly]

גם אני מאמינה בזה. מה שלא מבינה זה למה ההתעללות

רע לו. רע לו מאד. אבל לא אחותו, לא אשתו ולא בנותיו היו או הינן הסיבה. הן פשוט היו קיימות וקרובות.

 

[arana1]

הקרוב הוא הכי קשה, הכי מצופף ומדגיש ומחריף את הבעיות

זה חדש לך שאוטיסטים מאוד מתקשים בקירבה ?

 

[HollyGolightly]

לא חדש לי. וברור לי שהקרוב הוא הכי קשה, הכי

מצופף ומדגיש ומחריף את הבעיות. מה שאני לא מבינה זה את הצורך בהתעללות.

 

[arana1]

אלימות היא תגובה נורמטיבית לקושי

רוב האנשים, רוב הגופים, רוב הקבוצות, מגיבים באלימות לקושי.

למה את חושבת שישראל מוציאה את רוב הכסף שאין לה על אלימות ?

למה אנשים מפנים אלימות נפשית ורגשית אין סופית כלפי אוטיסטים ?

כי כשיש קושי אז פונים לאלימות, זה מקובל ומוסכם ואם רק תנסי לדבר נגד זה אז יפעילו כלפייך אלימות מאוד קשה

 

[בודלר]

כנראה לא בעיניו אחרת לא הייתה סיבה להתעלל

ושוב אני לא מצדיק אותו להפך רק רוצה לשפוך אור אחר שמראה שלו זה נראה אחרת הוא הרגיש לא נתמך גם אם מבחינה ' אובקטיבית ' אתם. הייתם לצידו הוא לא הרגיש כך לכן היה אלים ונורא כן בדומה לי אלימות זו דרישה לצומת לב כמו שילד קטן מושך בצמה אז בעל מכה לפחות בעיני.

 

[בודלר]

זו הסיבנ שאני מפחד ליצור קשר הפחד להיות כמו אביך

ואני אומר לך מה אמרה לי חברה דלי שאני כמו אביה וזה רע מאוד כי הוא שתיין ואנס ואנח שתיין ועדין. לא אנס וגם מזה מפחד. .

 

[HollyGolightly]

אם כך, אז נראה לי שבאמת עדיף שלא תיצור קשר

אבי לא שתיין. הוא לא אוהב אלכוהול במיוחד. כל מה שהוא עושה הוא עושה בהכרה מלאה. לגבי אנס: לא ידוע לי שאי פעם כפה עצמו על אמי או על אשה אחרת. אבל להגיד לך שאני בטוחה בזה במאה אחוז? לא יכולה.

 

[בודלר]

אז מה להשאר בודד זה הפתרון?

כי הבידידות מספיק חריבנה לי תחיים , וגם אני עושה הכל בהכרה מלאה , ולא כפתי אף. אחד למען האמת גם סרבתי שהציעו לי אבח יש בי יצר מתעלל וחברתי הבחינה בו די מיד.

 

[HollyGolightly]

אין לי פתרון

 

[בודלר]

אני יכול לומר לך הולי /בניגוד לאביך אני מבין שיש לי בעיה

וני מאוד מאוד רוצה להיות לא אלליםך וגם מצליח בכך לא רע בכלל אבל החשש ת תמחד קיים, אסל ככה החיים אי אפשק לדעת מה היה וקשר זה הדבר שהכי חןוב לי אחרת אין טעם לחיות , ונסיתי להתאבד הון פעמים ואהבה אןלי תציל ותשנה אותי.

 

[HollyGolightly]

נתי, הלוואי שהיה לי מושג מה ומי יכול לעזור לך

ומבחינת המודעות שלך אתה נמצא במקום גבוה יותר לא רק מאבי, אלא מרוב בני האדם.

אבל פתרון לבדידותך אין לי. הדוגמא שנתת לגבי התנהלותך עם סבתך החולה היא דוגמא לסיבה שאין לי שום הצעה לא לפתרון ולא למשהו שיכול לעזור לך. הלוואי והיו לי.

 

[בודלר]

כן אני מתנהג כמו שמוק

כמו זבל אני יודע רמת אמפתיה של עכבר מת אבל אני מת עליה ומתקשר עליה כל יום כמה פעמים או עושה לה קניות זה מאד מורכב היחסים איתה ובכלל עם אנשים, דווקא בהכי קרובים לי בם אני הכי נכנס זה עצוב...

 

[HollyGolightly]

סליחה על כל השאלות. מקווה שלא משגעת אותך

אבל כל כך חשוב לי לנסות להבין את אבי ככל האפשר. ויש במה שאתה אומר הרבה יותר ממה ששמעתי או קראתי אי פעם.

למה אתה מתכוון ב"תשומת לב שלמה"? ולמה ב"כמיהה אינסופית להכרה ציבורית"?

אכתוב כאן איך אני מפרשת את הדברים, אתה מוזמן לתקן אותי אם לדעתך אני טועה:

תשומת לב שלמה אני מפרשת כתשומת לב למיהו האדם גם בכלליותו וגם בדברים המרכביבים את אותו שלם שהוא האדם.

כמיהה אינסופית להכרה ציבורית אני מפרשת ככמיהה אינוספית להכרה. לכך שאנשים יקבלו את האדם כפי שהוא. שגם הוא וגם הזולת יוכלו להיות לגמרי עצמם זה במחיצתו של זה, ושניהם יתקבלו באותה מידה.

זה הכי טוב שהצלחתי לנסח. ויש לי תחושה שאני לגמרי מפספסת את מה שאתה מתכוון אליו.

 

[HollyGolightly]

אוף אתי. סליחה, אבל עוד שאלה

למה הבוז והלגלוג התהומיים האלה? למשל בדוגמא שנתתי: כשהוא שאל איך הגעתי לצלם, למה, לדעתך, כמובן, הגיב כמו שהגיב לתשובתי? כי לי אין קצה של קצה של חוט להתחיל אפילו הבין את זה.

 

[arana1]

בשביל לבטל את הנתינה שלך, את המסירות שלך.

אם הוא היה מודה במידה שבה התמסרתן לו כל הבסיס לתפישת עולמו ולזהותו כמי שנאבק בכולם על הכרה ביחודו הייתה מתמוטטת.

הכרה ציבורית זה הכרה במשקלו כמי שנוגע ונגע מהותית בזמן ההיסטורי, כמי ששינה משמעותית תפישות שנוגעות לכולם.
זו צורה מסויימת,דווקא גבוהה, של מה שנתי מבטא כתשוקה להזדיין עם כולם.

אצל אוטיסטים ההיבט הרחב מאוד מתקיים במקביל להיבט הצר מאוד
ההיבט החברתי, על כל המשתמע מכך, הוא מאוד מוחשי, כמו גם ההיבט האישי והיחודי,
עובדה זאת מחוללת אדם עצבני להפליא
ואפילו בלתי נסבל לעיתים קרובות
אדם שלעולם אינו מסופק
רודף שלמות והכרה מתמדת
גם כהיבט היחודי והבין אישי שלה וגם כהיבט הציבורי חברתי שלה

בעצם כולם חיים את המתח הזה כל הזמן
וצד אחד מזין את הצד השני
אנשים מסויימים חיים את זה הרבה יותר מהממוצע

אפשר לומר שגם ההתמסרות הכל כך מוחלטת שלך לשגיונותיו זה ביטוי שנחשב כקיצוני יחסית לממוצע כך שגם את זה בעצם ירשת ממנו

 

[HollyGolightly]

תשובה, שכמובן כוללת שאלות נוספות

מה פירוש "אם הוא היה מודה במידה שבה התמסרתן לו כל הבסיס לתפישת עולמו ולזהותו כמי שנאבק בכולם על הכרה ביחודו הייתה מתמוטטת."? קראתי כמה פעמים ולא הבנתי.

ולמה בגלל כל מה שכתבת הוא כל כך התעלל (ביודעין, דרך אגב. הוא נהנה בצורה בלתי רגילה מההתעללות) בנו? איך משהו בעולם מצדיק את זה? (בעיניו כמובן).

ההתמסרות הכל כך מוחלטת שלי, (מדברת על התקופה שלאחר ילדותי המאד המוקדמת) - היתה מבחירה מודעת. פשוט הבנתי שיש דברים שמעניינים אותו, וניסיתי לעזור לו. זמן קצר אחרי החזרה מאותו ביקור בארה"ב והעניין עם הספרים, להבין ששום דבר שאעשה לא ישנה לו כלום: אם זה ספר, הקשבה אליו, שאלות וכו'. כך שתודה לאל, זה כבר לא מתקיים הרבה שנים. מדי פעם אני מקשיבה ושאולת מבחירה מודעת.

ושוב, כי לא מצליחה בשום אופן להבין: למה הזלזול והלגלוג האלה? למה ההתעללות המכוונת?

ולמה הוא אף פעם לא ראה את הצרכים שלנו? דוגמא: בית ספר יסודי. תחנת האוטובוס נמצאת במרחק הליכה גדול. יום חורפי קשה במיוחד. קר מאד ויש סופת ברד. כ-ל הילדים הגיעו כשהוריהם מסיעים אותם לתחנה. אחותי ואני היינו היחידות שיצאו מהבית ללא כל ליווי. אחד ההורים ראה אותנו, עצר ואסף אותנו לרכבו.

עוד דוגמא: אחותי התחילה לימודים באוניברסיטה. היא גרה במעונות. בדיוק ביום בו עברה למעונות התקיים באותה עיר בה נמצאת האוניברסיטה כנס בנושא שאבי כה התעניין בו. אז הוא נסע. אמא שלי היתה צריכה להגיד לו שאם הוא כבר נוסע שייקח את אחותי. לקח אותה. כשהגיעו, עצר לה, היא ירדה ולקחה את חפציה והוא נסע לדרכו. אפילו לא עלה על דעתו לעזור לה להעלות אותם לחדר שהיה בגובה כמה קומות. הוא גם טרח להגיד לה במשך הנסיעה שאם לא היה הכנס הוא לא היה לוקח.אותה.

למה כל זה? למה בשם אלוהים? לא מצליחה אפילו להתחיל להבין.

 

[בודלר]

כי הוא מתנהג כמו אוטיסט קלאסי

נראה לגמרימרוכז בעצמו כאלו לא אכפת לו כלום ושכל העולם יתפוצץ אני מאוד דומה לאביך אתן לך דוגמה אני מבקר את סבתא והיא חולה אז היא צועקת אז אני צורח עליה שתסתום כי אני קורא ספר וזה מפריע לי אני שונא אותה? ממש לא היא אמא ראשונה עבורי אבל אני במקום אחר מבינה ? וכנראה גן אביך והוא יכול להיות הכי חם בלב כמוני למשל אני לא מראה אז אני מזנטרופ שטיות..

 

[HollyGolightly]

בדיוק כמו אבי

חום בלב יש לו רק לתינוקות ופעוטות. מסיבה מאד פשוטה: הוא האליל שלהם. ברגע שהוא לא מרכז חייהם יותר, לא אלילי יותר בשבילם. אין לו שום עניין בהם. כולל נכדיו.

 

[arana1]

זה די נכון לרוב האנשים

וכל הזמן שומעים "חכה שהם יגדלו עכשיו הם חמודים" ודברים כאלה,
ולי דווקא אין שום בעייה עם זה שהם גדלים ונעשים מורכבים וקשים ולומדים להתנגד ומורדים וזורקים לך גם דברים קשים בפנים,
להפך