איזה קצר מצחיק בתקשורת
הזמנתי אותך לשאול כמה פעמים, אבל כנראה שההזמנה לא הגיעה אלייך
 
הראשון שאובחן אצלנו הוא ה
, שהוא הבן השני מבין הארבעה.
אז בן 6 וחצי, כיום בן כמעט 19.
מעתיקה הודעה בה סיפרתי על השיחה איתו:
 
"הרבה פעמים ילד, במיוחד א"ס (על הספקטרום האוטיסטי) לא שואל,
אבל זה לא אומר שלא חושב על זה, ועל זה נאמר:
וזה שלא ידע לשאול, את פתח לו
חשוב מאד לדעתי, שהמסר המועבר לו יהיה אמיתי ומחזק.
לכן אני מציעה לא לדבר רק על קשיים.
הנה השיחה שהיתה לו ולי בעניין:
 
אמא: אתה יודע חמוד, יש כלמיני סוגי אנשים בעולם,
למשל: גבוהים ונמוכים, מצחיקנים ורציניים, יהודים, צרפתים,
ערבים, סינים.
:גברים ונשים, שחורים ולבנים...
אמא: נכון! ויש גם סוג שנקרא אספים. אתה אספי, וגם אבא.
: מה זה אספים?
אמא: כל אחד שונה, אבל יש להם כמה דברים משותפים,
למשל- מח חקרן וסקרן.
כמו שכשהיית ממש קטן, שאלת אותי :מה זה מיים? למה הברזל חזק? למה הזכוכית שקופה?
: ממממ
אמא: אספים לפעמים לא כ"כ יודעים איך להסתדר עם בני אדם.
כמו למשל כשסבא וסבתא באו, ונורא שמחת, אבל לא ידעת מה לעשות, אז ברחת, עד שהצעתי לך לומר להם "שלום".
: כן, אני זוכר.
אמא: כשצריך לעשות משהו, הם צריכים שזה יהיה מסודר להם
שלב-שלב, כמו שכשצריך ללבוש פיג'מה למשל, אתה צריך שאומר לך- עכשיו להוריד מכנסיים, עכשיו להוריד תחתונים, עכשיו ללבוש מכנסי פיג'מה וכו'.
:נכון.
 
בקיצור, ציינתי כמה מאפיינים- חוזקות וחולשות,
הצגתי את זה כחלק מהפסיפס האנושי ולא כפגם,
אמרתי לו שהוא חלק מקבוצה (יחד עם בנאדם שהוא מכיר מעריך ואוהב).
בסוף השיחה הזאת הוא יצא בדילוגי שימחה בסלון.
אמא: נראה לי שאתה שמח, זה נכון?
:כן!!
אמא: למה?
: מכל הדברים שאמרת, מה שגורם להרגשה, גורם לי שימחה!
 
הילד שנהג לדפוק את ראשו ולמלמל "אני דפוק, אני דפוק" חדל לעשות זאת.
 
אגב, אם אתם לא מכירים אספים, אפשר להזכיר דמויות מפורסמות שככל הנראה היו א"סים, כגון אלברט אינשטיין, הנס כריסטיאן אנדרסן ועוד."
 
 
השני שאובחן היה הבכור, אז בן 13, כיום בן 23 .
הוא ידע שהוא סובל, ושאנחנו הולכים לאיבחון שמטרתו
להבין למה הוא סובל ואיך אפשר לעזור לו.
היה לו חבר אחד, והרבה הצקות מילדים.
כשהתקבל האיבחון, הוא פשוט קרא אותו, ואח"כ שוחחנו.
לא דיברנו על לקות- הוא לא לקוי.
הוא אחלה לגמרי
יש לו קשיים, יש לו צורת חשיבה מיוחדת, מרתקת, מקסימה,
יש לו שונות שמקשה על חייו וגם מעשירה אותם.
וקוראים לזה אוטיזם /ספקטרום אוטיסטי (בזמנו קראו לזה אספרגר).
על זה דיברנו.
הוא קיבל את זה בסדר גמור.
ה
הופתע, כי הם שונים זה מזה.
כשהבכור שמע שה
הופתע, הוא אמר
:"למה הוא מופתע? הרי א"סים הם לא משובטים"
ככל כותרת (למשל "גבר" "נוצריה" "ישראלי" "הומו" "חילוני" ועוד)
גם הכותרת הזאת מבטאת מרכיב משמעותי בזהות,
אבל לחלוטין לא ממצה את הגדרת הזהות.
יש שוני רב בין האנשים החולקים את אותה כותרת.
וגם על זה אפשר לדבר.
 
השלישי שאובחן אצלנו היה הפיצקי, אז בן עשר וחצי, כיום בן 11 וחצי.
ההנה ההודעה בה סיפרתי על תגובתו
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/612/182503150/תמיכה/אוטיזם_אספרגר_ו-PDD
