ידעתם שפסיכולוגים קלינים לא מחויבים להתראה מראש לסיום טיפול?

trilliane

Well-known member
מנהל
מסכימה מאוד, אבל בוא לא נכליל לגבי הבנק בבקשה

"אף אדם" "לעולם"?
אתה יודע שכדי לפסול הכללות גורפות די בדוגמה נגדית אחת... ואני מכירה אישית כמה וכמה כאלה (אני אחת מהן, נעים מאוד
). חבל סתם להקצין ולהגזים בטקסט טיעון כתוב היטב; אפשר לכתוב "רוב הלקוחות" וזה כבר יהיה כנראה קרוב יותר למציאות.
 

mykal

New member
בדבריך כאן את מעלה

כמה סוגיות,
חלק מהן בהחלט לחקיקה נכון שתהיה, למרות שבהגיוןן
אין בה ממש צורך, למשל--אם פגישה התבטלה --בודאי מצד המטפל,
לא משלמים, ואם מצד המטופל, תלוי מתי ביטל--
אם ביטל יומים לפני הפגישה--אזי לא יגבה כסף, אבל אם ביטל חצי שעה לפני הפגישה כן ישלם.
אם ליצור קשר בין הפגישות--אפשר לברר בתום הפגישה,
ואז גם לברר מתי ולאיזה צורך.
חוזה הוא דבר חשוב--אבל אם המטרה שלו היא תיאום ציפיות--נהדר,
אם זה כדי לתבוע אותו בעיני זה כמעט חסר ערך, כי זו תהיה מילה מול מילה.

מה שלא ברור לי האם נעלבת מהעובדה שלא רצה המשך?
או הרגשת שזו התחמקות סתמית.
ולמה את "נאבקת" על המקום של "לא נכון" "אי אפשר" "אסור"
שיקרה שמטפל יאמר חד צדדית שאין המשך טיפול.
 

בילי79

New member
בדברי כאן שאלתי שאלה קטנה

לפסיכולוגים שונים, יש התנהלויות שונות החל מביטול פגישה ועד לדרכי יצירת קשר בין המפגשים ועוד. חלק מההבדלים יכולים להיות כאלו שיכריעו האם להתחיל טיפול עם המטפל הספציפי או לא - אך כיום לא כל המטופלים מודעים אפילו להבדלים הגדולים בין פסיכולוגים אפילו באותה שיטת טיפול. - אני למשל.
המטרה של החוזה או ההסכם היא כפי שכתבתי- לתיאום ציפיות
באופן דומה כאשר אדם מתחיל מקום עבודה הוא מקבל "חוזה" לא כדי לתבוע את מקום העבודה שלו אלא כדי להיות מודע לזכויותיו, גם אם מדובר בעבודה בשכר מינימום וגם במידה והוא סמנכ"ל בכיר.
אין לי בפורום כל מאבק עם הכותבים, יתכן וישנם חילוקי דיעות וזה כמובן לגיטימי.
 

mykal

New member
מתחילה מהסוף

אני מבינה היטב שאין לךמאבק עם הכותבים,
מה שניסינו לומר לך--שחקיקה לא תעזור או תשנה.
חוזה--זה כדי לדעת זכויות וגם חובות.
חוזה לתיאום חשוב מאוד. לא ללעמוד על הזכויות שלך--כי לא יועיל.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני לא מניחה דבר כזה. שיקול הדעת הזה נראה לי סביר לחלוטין

מדובר כאן בקשר של אחד על אחד; אם אחד לא רוצה, ולא משנה איזה אחד, הקשר לא יכול להמשיך. כמו בכל קשר. בדיוק כפי שאי אפשר לכפות על מטופל להמשיך טיפול שהוא אינו מעוניין בו, אי אפשר לכפות זאת על מטפל. כן צריכה להיות פגישת סיום מסודרת שבה הדברים נסגרים ומובהרים, גם אם המטופל נשאר מאוכזב.
 

בילי79

New member
טיפול פסיכולוגי שונה מאוד מכל קשר אחר!

מצד אחד את משווה את הטיפול הפסיכולוגי ל"כל קשר"
מצד שני את שוכחת (או נמנעת מלהתייחס) לעובדה שטיפול פסיכולוגי פרטי עולה כסף, בניגוד למרבית הקשרים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כמובן, אבל הוא לא שונה במובן ששני הצדדים צריכים לרצות בקשר

ולא שכחתי שהוא עולה כסף, למעשה התייחסתי לכך מפורשות באחת מהודעותיי בשרשור.
 
מה הסיבה לסיום הטיפול?

אם המטפל חושב שהמטופל לא זקוק לויותר או שהוא לא יכול לעזור לו עוד, לדעתי זה הגיוני ואפילו מקצועי ומוערך.
&nbsp
אגב, גם מטופל לא חייב להודיע מראש על הפסקת טיפול.
&nbsp
 

בילי79

New member
השאלה כללית- כשיש חילוקי דיעות כשהמטפל רוצה לסיים והמטופל לא

חילוקי דעות כדוגמת מה שכתבת.
במידה ואין למטופל כסף הטיפול לא יתחיל כלל.
המטפל גם לא משלם למטופל והמטופל אינו חייב לשמור על סודיות, בניגוד למטפל..
אין כלל התייחסות בחוק לקשר טיפולי שנמשך חודשים או שנים מספר פעמים בשבוע (כמו במקרה שלי) והמטפל מחליט על רצונו לסיים את הטיפול במיידית.
תאורטית לפי החוק הנוכחי- הוא רשאי לעשות זאת.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אז מה הפתרון, לכפות עליו המשך טיפול אישי בניגוד לרצונו?

אני בכל מקרה לא הייתי רוצה ללכת למטפל שלא מעוניין לטפל בי. את כן?
 

בילי79

New member
הפתרון לדעתי- תיאום ציפיות משותף כהסכם\חוזה לפני התחלת טיפול

בדומה לחוזה שכירות- מצד אחד, לאפשר לשוכר חופש כמעט בלתי מוגבל לגבי המחיר, וכלל תנאי הטיפול, ומצד שני, לתת למשכיר (המטופל) אפשרות להשוות בין מטפלים שונים במספר פרמטרים הקשורים למטפל הספציפי (שאינם רק המחיר והמיקום) לפני שהוא מתחיל טיפול.

פחות משנה מה החובות והזכויות של המטופל - אלא שהוא יהיה מודע אליהן, אם לא לפני המפגש הראשון, תוך 2-4 מפגשים.
(במצב של היום- אין שום חוק שקיים באופן גורף לכל הפסיכולוגים ולכן דבר אינו ידוע מראש למטופלים, ורצוי לטעמי שינתן להם מידע מכל מטפל על תנאי הטיפול הייחודיים לו).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
איך זה פותר את הבעיה? זו התחמקות מהנקודה

בפרט לא ברור לי איך באנלוגיה הזאת המטופל הוא המשכיר ולא השוכר...
אבל זה לא משנה; בטיפול אין חוזה שכירות ואין התחייבות, לכן גם אין קשר.
מי מונע ממטופלים כיום להשוות בין מטפלים שונים? זה שוק חופשי, אפשר לנסות כמה מטפלים, לדבר איתם, להתרשם מהם, לברר מחירים, המלצות... אנשים עושים זאת.
 

בילי79

New member
מכיוון שנראה שהלך הרוח הוא ש"לא משנה" לך

אפסיק את התייחסותי לשאלותייך. תודה על התעניינותך.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מה "לא משנה לי"? נראה לי שמשנה מאוד לקבל טיפול מרצון

באופן כללי בחיים משנה לי מאוד להמשיך לשלם למטפל שלא מעוניין לטפל בי... עדיין לא הבנתי מה הפתרון שלך לזה, נראה לי שהלך הרוח שלך הוא להתחמק מהבעיה המהותית ולהמשיך בשלך, אף שאני ממש לא היחידה שלא הסכימה איתך בשרשור הזה. את לא חייבת לענות לי, זה בסדר; בכל מקרה אם נראה לך שצריך לשנות את החקיקה בישראל הכתובת היא חברי כנסת ולא פורום צרכנות בתפוז.
 
אני חושבת שאי אפשר להשוות בין טיפול בבני אדם שיכול להתשנות

בעקבות התקדמות הטיפול למשל או מערכת היחסים המורכבת לעומת חוזה שגירות בו מדובר בנכס...
&nbsp
במקרה של שכירות- ניתן להתגבר על חילוקי דעות ביתר קלות מאשר ב"חוזה" בין מטפל למטופל...
&nbsp
בכל מקרה, אם קרה לך מקרה כזה, תבקשי מהמטפל שייעץ על מטפל חלופי ואל תשקעי בזה יותר מידי מחשבה....
&nbsp
בהצחלה
 
אני לא רואה את הבעיה בזה...אני כן חושבת שאם הוא המטפל

מעוניין להפסיק טיפול בגלל חילוקי דעות, הוא צריך מבחינה מקצועית להמליץ על מטפל חלופי ולא לזרוק את המטופל בלי פתרון...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני מניחה שאם המטפל מסיים טיפול ככה יש לכך סיבה טובה

ולא סתם הוא מוותר על מטופל קבוע שמכניס לו כסף. על פניו הוא הולך נגד האינטרס הכלכלי שלו, ולכן או שהוא שם את האינטרס הכלכלי של המטופל לנגד עיניו ומגיע למסקנה שזה לא מקדם אותו וחבל על הכסף או שמבחינה מקצועית הטיפול הגיע למבוי סתום או שהוא אישית לא מסוגל להמשיך, וודאי שגם במקרה כזה לא הגיוני להמשיך.
 

ladybug4NLP

Active member
כמטפת בתראפיה ולא בשרות הציבורי אני רוצה להוסיף את דעתי

1. מטפל יכול להפסיק טיפול מכל סיבה שהיא בלי לתת הסבר
למרות שמטפל מקצועי ייתן את מלא ההסבר
2. להפנות מטופל למטפל אחר-רק אם המטופל מבקש. דווקא הפניה כזו יכולה להיות לרועץ למטופל שכן המטפל בדרך כלל יפנה למישהו שדומה לו מאד בסוג הטיפול והשקפותיו הטיפוליות. אם לא צלח-כדאי לחפש מישהו אחר לבד או לבקש המלצות ממישהו אחר
3. לעיתים הפסקת הטיפול איננה בגלל שהטיפול לא הצליח אלא בגלל שהמטופל פיתח תלותיות במטפל ודורש יחס או התייחסות או זמן שאין למטפל או שלא מועיל לטיפול.
4. מטופלים חושבים שהמטפל "יסדר" להם את החיים ולא כך הוא. אם אין תאום ציפיות נכון, כדאי להפסיק את הטיפול.

טיפול הוא תמיד וללא יוצא מן הכלל עבודה של שני הצדים, מטפל+מטופל.
יש מטופלים שלא מוכנים לעבודה עצמית, יציאה מאזורי הנוחות או שיש להם להם ציפיות שמישהו אחר יסדר להם את החיים בכל שטחי החיים וכשסודר דבר אחד ישר יש בעיה 2,3,4,5 וכך לאין סוף. או שהטיפול מיצה את עצמו.
עובדות אלה בהחלט מחייבות מטפל להפסיק את העבודה עם הלקוח, וזאת לטובת הלקוח, למרות שהלקוח מוכן להמשיך ולהשקיע כספים וזמן.
שום מטפל מן השורה לא יפסיק טיפול אם לא מולאו אחד מהתנאים הנ"ל.


כל זאת כמובן בשרות הפרטי. לא מכירה את החוקים של השרות הציבורי למרות שטיפולית אותן סיבות משרתות גם את השרות הציבורי וגם הפרטי

שבת שלום
 
למעלה