דיון בנושא: מטופלים בפסיכותרפיה כצרכנים במגזר הפרטי

בילי79

New member
דיון בנושא: מטופלים בפסיכותרפיה כצרכנים במגזר הפרטי

שלום
ברצוני להעלות לדיון נושא של מטופלים בפסיכותרפיה בכלל ובפרט בפסיכולוגיה הקלינית - שנחשבת ליוקרתית ביותר, במגזר הפרטי.
נכון להיום מטופלים משלמים מאות שקלים למפגש של שעה (כ-50 דקות)
ומהבחינה הזו הם צרכנים לכל דבר ועניין.
ויחד עם זאת, במידה ומטופל מעוניין באיזושהי עזרה מול המטפל שלו - אין לו כתובת. ניתן להגיש תביעות אך אני מחפשת משהו אחר- גוף כלשהו שיתן אחריות מקצועית. ויהיה מוסמך לייצג מטופלים ומטפלים ולקשר ביניהם במידת הצורך, כאשר יש ביניהם קצר בתקשורת למשל, או חוסר הבנה, וכדומה.
מבחינת החוק - מטפל יכול להחליט בכל כמעט כרצונו. החוק איננו מחייב פסיכולוג להודעה מראש במידה והוא מעוניין בסיום קשר, למשל, כשזו מקובלת במקומות עבודה, למשל. כך מטופל של מספר שנים יכול לקבל התראה על כך שהמטפל עוזב (עובר לחו"ל, עובר דירה וכדומה) בהתראה של פגישה אחת בלבד, וזה חוקי.
למטפל אין שום חובות חוקיות כלפי המטופל שהוא מודיע עליהן למטופל מראש ובכתב.
ובמצב כזה, גם אם היו למטופל בחוק זכויות הן לא היו יכולות להועיל לו.
מה דעתכם?
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
דעתי

שבדיוק באותה צורה זה עובד במקצועות חפשיים אחרים - למשל עורכי דין, רופאים וכדומה.
ואם ברצונך בחקיקה בנושא - כדאי שתענייני בכך אחד מחברי הכנסת, רצוי מהקואליציה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בעריכת דין אפשר להתלונן ללשכת עורכי הדין, לא?

על רופאים אפשר להתלונן בד"כ דרך הגוף שבו הם מועסקים, אלא אם הולכים לרופא פרטי; אבל אם יש בעיה אתית נראה לי שעדיין אפשר לפנות למשרד הבריאות, ואם יש רשלנות רפואית ניתן לתבוע.
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
אפשר. אז מה? גם בעניין זה ניתן להתלונן בלשכת עורכי הדין

עם אותן תוצאות כמו תלונה על עו"ד.
והתייחסתי לחוק בלבד - אין שום חוק המחייב עו"ד או רופא (בדיוק כשם שאין חוק המחייב פסיכותרפיסט) להצמד ללקוח שלו עד סוף הדורות, לא לנסוע לחו"ל או להודיע על הפסקת הקשר יותר ממפגש אחד מראש במידה ולדעתו זה זמן מתאים לסיים (והזכות לניתוק הקשר היא דו-צדדית
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לגבי הסיפא, זה ברור; התייחסתי לגוף כלשהו שיתן אחריות מקצועית

בתחום המשפטים והרפואה יש גופים כאלה (גם אם אינם יעילים). לא יודעת מה באמת המצב בתחום הפסיכולוגיה.
 

בילי79

New member
לברזילי, קראתי את שתי הודעותך, ואני לא בטוחה שהבנתי אותן

ראשית, אני לא בטוחה שההשוואה לרופא או לעו"ד מתאימה.
כשאני מגיעה לרופא פרטי או לעו"ד זה בדרך כלל למטרה ספציפית: קבלת חוות דעת, הגשת תלונה\מכתב התראה, קבלת תרופות וכו'.
לרוב הפנייה היא למשך זמן קצוב, שנית: התמורה בדרך כלל כוללת תמורה מוחשית כגון: יעוץ משפטי עם כתב הגנה או כתב תביעה, חוות דעת מקצועית לגבי מחלה והמלצות טיפוליות.
כשניגשים לטיפול פסיכולוגי:
הטיפול הוא איננו מוגבל, (למעט טיפולים קצרי מועד ספציפיים) בזמן
ההגעה למטפל בחלק מהמקרים איננה כוללת יעד ספציפי ואף לא התחייבות מצד המטפל לתוצאות מסוימות ספציפיות גם בתוך כמה שנים.
יתר על כן, ברוב המקרים אין תמורה מוחשית לטיפול. לא מסמך, לא תרופות ואפילו לא המלצה בכתב על ידי המטפל.

הייתה כאן גולשת אחרת שציינה את נושא התלונות, אני הדגשתי בדיוק להיפך, שאין לי רצון להתלונן על מטפלת שלא עשתה למיטב הבנתי כל דבר בלתי חוקי.
הדיון בנושא הוא לגבי המחשבה שלי שמטופל זכאי לידיעת חובותיו וזכויותיו, לא רק כאדם (ו"חוק זכויות החולה" סעיף 13 מפרט זאת), אלא גם כצרכן - וכיום כצרכן זכויותיו כמו גם חובותיו בדרך כלל אינן נמסרות לו באופן רשמי, ובוודאי שלא בכתב ביוזמת המטפל.

אני מניחה שכמו שיש מטפלים שמעוניינים באפשרות לסיים טיפול באופן מיידי, כך ישנם מטפלים שמוכנים להישאר עם המטופל בהתאם לרצונו או שיהיו מוכנים ליידע אותו מראש לפני עזיבה, במידה והם מעוניינים בכך. בכל מקרה ניתן וראוי להודיע על העדפת המטפל בכתב, כבר היום במקומות בעולם ישנו חוזה בין מטפל למטופל:
בין היתר באנגליה, גרמניה, ארצות הברית והולנד- כשבהולנד הוא גם מתעדכן אחת לכמה חודשים.

אגב, אני כמטופלת - שעד לאותו זמן שהתייעצתי כאן בעבר כבר הייתי בכמה טיפולים פסיכולוגיים בחיי ומעולם לא נתקלתי בפסיכולוג שמביע רצון לעזוב בכלל, ובוודאי לא במיידית - לא חשבתי שזה אפשרי.
באופן דומה לכך שהחובה היחידה שלי בקשר כלפיה היא התשלום, הבנתי מכך שהזכות לניתוק היא שלה רק במידה ולא אשלם לה
. בכלל לא עלה על דעתי לפני כן שהזכות לניתוק היא חד צדדית עד שזה קרה לי בקשר, ונפגעתי לא רק מהמעשה של העזיבה אלא גם מהדרך שבה הוא נעשה ומהעובדה שלא ידעתי על האפשרות הזאת, והופתעתי שהחוק כלל לא מתייחס לכך!
ואם יש אנשים שהיו מבינים אחרת זו רק הוכחה שיש צורך בגורם מתווך לעיתים, שיסייע.
בזמנו פניתי לועדת האתיקה והם חזרו אלי עם תשובה רשמית שאין הם מתערבים בקשר בין מטפל למטופל.


אילו הייתי יודעת מראש שהמטפלת עלולה בכל רגע לסיים איתי את הקשר - הייתי יכולה לשקול האם אני מעוניינת בכלל להתחיל בו. אך לא ידעתי.
והעובדה שלא ידעתי על כך עד שלא נתקלתי בבעיה באופן אישי - מצביעה בעיני על בעיה עמוקה יותר מהבעיה הפרטית שלי. ובפרט כשלאחר ניסיוני הכואב כשכתבתי וקראתי בפורום "הפסיכולוגית" בתפוז ראיתי שוב ושוב שאינני היחידה.
מכיוון שלמטופלים כיום אין כתובת - אין מי שישמע את הבעיות שלהם וירכז אותן וינסה אפילו לתת להן פתרון. (אין כל גורם רשמי שמטופלים יכולים לפנות אליהם כדי לקבל עזרה מקצועית בדומה למוקד שירות של חברות סלולרי, מועצה לצרכנות וכו').

סעיף 14 א ב"חוק זכויות החולה" מאפשר למטפלים כיום לקבל הסכמה מדעת בעל פה או בדרך של התנהגות במקום שבכתב, יש מקרים מסויגים בחוק שלא רק שניתן לקבל את ההסכמה בכתב בלבד- זאת חובה בחוק.

במקרים הבאים, חלה חובה לקבל את הסכמת המטופל באמצעות טופס הסכמה בכתב:
ניתוחים (למעט כירוגיה זעירה);
צנתורים של כלי דם;
דיאליזה;
טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה);
טיפולי הפריה חוץ-גופית;
כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים;
היפנוזה;
תרומת ביצית;
הפסקת הריון;
בדיקת מי שפיר.


לפי דעתי, טיפול פסיכולוגי (או טיפולי פסיכותרפיה בכלל) ראוי שיחייב גם הוא לקבל את הסכמת המטופל בכתב.
ואשמח לשמוע מה דעתך בעניין.
אבהיר שאני לא מצפה ממטפל להישאר עם מטופל בהכרח לזמן בלתי מוגבל אלא שבמידה והמטפל ירצה להפסיק בכל זמן את הקשר, שזה יהיה מצויין בחוזה שיערך ביניהם מראש (בדומה לכך שבעל בית לא יכול בכל רגע נתון 'לגרש' במיידית אדם שמשכיר את דירתו אלא תוך התראה מסוימת- אלא אם כן הדייר מסכים לבקשתו כמובן. גם כשמדובר בבעל עסק ועובד מקובל להודיע מראש לפני שמפטרים, וגם שכירים שמעוניינים להתפטר רשאים לעשות זאת אך בכפוף להתראה מראש בהתאם למשך זמן עבודתם).
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
אסביר את עצמי

אם את רוצה שינוי בחקיקה - כפי שאמרתי - הכתובת היא חבר כנסת שיעלה הצעת חוק ורצוי מהקואליציה כי הדיון בהצעות החוק בד"כ לא לגופן אלא לפי שיוך מפלגתי.
ואם את חוששת ממטפל שיעזבך - חיתמי איתו חוזה שבו יכתב תאום ציפיות בינך לבינו, כשם שאת לבטח נוהגת בדברים פשוטים בהרבה כמו קבלת כרטיס חבר למועדון לקוחות או הזמנת מיטה בחנות רהיטים. (הרי את מתיחסת לזה כאל צרכנות)
 

בילי79

New member
כתבתי כאן כדי לשמוע דיעות של צרכנים אחרים

עדיין לא בטוחה שהבנתי מהי עמדתך בעניין, ואשמח לשמוע, אם תרצה
שנית, כיום אני בקשר עם פסיכולוגית קלינית אחרת והגענו להסכמים כתובים.
יחד עם זאת, נניח ויקרה מצב שהמטפלת לא תממש את ההסכמות בינינו באופן חד צדדי. או אפילו שיהיו מחלוקות בינינו לגבי אופן הבנת ההסכם, כפי שראית שיכול להיות בפורום בין גולשים שונים.
מבחינתי, לא כל חוסר הסכמה או חוסר הבנה הוא סיבה לעזוב. ויחד עם זאת, איך יעזור לי ההסכם בינינו כשאין לי כתובת לפנות אליה ומבחינת החוק כיום "המטפל הוא הסמכות"? מי יוכל לעזור לי בתקשורת בינינו, במידה ואצטרך כזאת בעתיד?
כדי שלהסכמה בין מטפל למטופל יהיה ערך, יש צורך שהחוק יכיר במחויבות של מטפל כלפי המטופל (כיום בחוק אין שום אחידות כלפי פסיכולוגים קליניים והם אינם חייבים באופן רשמי דבר למטופלים שלהם. בין היתר הם אינם מחויבים לכל התראה מראש לפני עזיבה והמטופלים אפילו לא זכאים להודעה מראש על כך. לי כמטופלת האפשרות לא היתה ברורה וממה שראיתי בפורום השכן "הפסיכולוגית" נפגעו מכך מטופלות נוספות).
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
כשיש לך הסכם חוק החוזים מטפל בזה.

וחוזה עם מטפל דינו כחוזה לשכירת דירה או כחתימת מנוי על עיתון
 

בילי79

New member
עדיין לא קיבלתי ממך מענה לשאלתי - ואולי לא הבנתי את תשובתך

השאלה שהעליתי לפורום היא ברמת הדיון, לצורך קבלת דיעות נוספות, ולאו דווקא ברמה הפרקטית. אם כי נתת לי כמה הצעות - ואשקול את כולן.
אינך מוכרח כמובן לענות על שאלתי, אך היא נדרשת על מנת שנוכל להמשיך בדיון.
אני מודה לך על התייחסותך לנושא שהעליתי ועל הצעותיך הענייניות - גם אם לא ענו בהכרח באופן ישיר לשאלותי, בדיון הנוכחי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אבל יש דיון... לא שאלת שאלה, הצגת נושא ושאלת "מה דעתכם?"

ועכשיו בכל פעם שמישהו מגיב וכותב את דעתו את טוענת שהוא לא עונה לשאלה. אם כך אולי כדאי שתחדדי אותה.
 

בילי79

New member
trilliane, מה שחסר בעיני הוא מתן מידע למטופלים

כמו למשל, שכל אדם שמבצע עסקה מתמשכת לרוב מקבל דף מידע עם תנאי העסקה. מול חברות האשראי, הסלולר, האינטרנט, וגם בטיפולים רפואיים זה מקובל.
אבל בפסיכותרפיה מטופל לא יודע מראש מהן זכויותיו וחובותיו.
אם למטופל באופן רשמי אין כל זכויות בחוק - על מה הוא בכלל יוכל להתלונן?
ועוד דבר, אם אין למטופל כל זכויות בחוק, במה הקשר עם הפסיכולוג שונה - מקשר חברי, שבו הפרטנר יכול בכל שלב להפסיק את הקשר ללא כל מחויבות?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בילי, כבר כתבת את כל זה בדיון הקודם; מה השתנה?

אם את רוצה לקדם את הנושא ממליצה שתפני למחוקקים ותנסי לעניין אותם בכך; לא מצליחה להבין את הטעם במחזור דיונים כאן בפורום...
 

בילי79

New member
כעת השאלה שלי נועדה לברר מה חושבים אחרים בפורום

בעבר כתבתי על נסיוני הפרטי וכעת רציתי להעלות לדיון את הנושא ולשמוע דעות נוספות.
אני חושבת שמדובר בעניין צרכני מכיוון שבמגזר הפרטי טיפולים פרטיים עולים לא מעט. ולכן העליתי את הדיון בנושא בפורום צרכנות.
אם את אישית מרגישה שאין לך שום רצו להוסיף על דברי - את לא חייבת
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אחרים בפורום כבר כתבו לך אז מה הם חושבים... לכן פופטיץ קישר

לתגובתו אז ולא חזר עליה, וגם אני לא מרגישה שיש לי מה להוסיף. לא חקרתי את הנושא ולכן איני יכולה להתייחס לשאלתך מעבר לכך.
 

בילי79

New member
א. השאלה שונה ב. היא מופנית לכל הפורום ג. אשמח לשמוע את דעתך

 

trilliane

Well-known member
מנהל
א. לא באמת; ב. זה תמיד נכון; ג. אין לי דעה בנושא

באופן אישי לא נתקלתי בבעיות מהסוג שהעלית ואני גם לא מכירה אנשים שנתקלו בהן. מכיוון שפסיכולוגיה קלינית מצריכה רישיון, אני מניחה שאמור להיות פיקוח מסוים, אבל לא חקרתי את הנושא.

כאמור, אם בדקת ואת חשה שיש כאן בעיה של חוסר הסדרה, הכתובת היא נציגי הציבור. העלאת הנושא שוב ושוב בפורום הזה ובאחרים לא תשנה משהו מהבחינה הזאת. אם חשוב לך לפעול את צריכה לפעול...
 

עומר TT

New member


 

בילי79

New member
אני מעריכה את ההשקעה שלך!

הקישור הוא לשרשור שפתחתי בפורום הזה בעבר ולמען הקוראים שמעוניינים אצטט את תגובתך:
אולי לא תאהבי לשמוע

אבל נראה לי הגיוני ואף נכון שמטפל (פסיכולוג) רשאי ואף חייב בכל עת לסיים תהליך
כמו לדוגמה במקרה של תלות נפשית (על כל משמעויותיה), התאהבות מטופל במטפל, או איום באובדנות...
לא ניתן למחוקק להתערב....
ומה, ייאלצו את המטפל להמשיך על אף שלדעתו חייבים לסיים כאן ועכשיו?

לא רואה מקום להתערבות המחוקק בעניין זה
לטנגו צריכים שניים (כמו בכל טנגו)

והתשובה שלי:
אני מסכימה באופן עקרוני עם המחשבה שלא ניתן לכפות קשר- גם לא מקצועי, על אדם שלא מעוניין בו - וזה כולל גם מטפל.
ויחד עם זאת, בדומה לכך שבמקומות עבודה מקובל להתריע מספר שבועות או חודשים לפני (כשמפטרים או כשמתפטרים), באופן יחסי למשך התעסוקה (עובד שעובד 5 שנים מתריע זמן רב יותר מעובד שעובד חדשיים), כך באותה המידה ניתן היה לקבוע כחלק מההסכם זמן התראה לפני עזיבה של המטפל
בין אם מכיוון שהוא עובר דירה, מדינה או לא מעוניין בהמשך הטיפול.
ועובדה היא שכבר היום במקומות בעולם מקובל לערוך הסכם בין המטפל למטופל: בגרמניה, אנגליה, ארצות הברית, הולנד ועוד.
בהולנד אגב מקובל לשנות את ההסכם אחת למספר חודשים. יכול להיות שזה דורש התארגנות שונה ממה שקיים כיום, אך אין ספק כי זה אפשרי.

ובנוסף, ניתן היה בהסכם הדדי לסכם את האפשרות שמטפל יוכל לעזוב בכל עת וללא מתן הסבר, אך שלפחות המטופל יידע על כך מראש ובכתב.
לא נראה לי הגיוני שמטופל ישלם מאות שקלים לשבוע באופן עקבי ולא יהיה מודע לעובדה שהמטפל רשאי בכל עת לעזוב וללא התראה מראש.
 
למעלה