פילוסופיה חדשה - עליונות המעשים על המלים
פילוסופיה חדשה – עליונות המעשים על המלים
דני קיבל מתנה – דלי מלא באבני חצץ
דני הכניס יד לדלי, והוציא חופן מלא באבני חצץ
דני יודע כי יש פנקיטורה של אבני חצץ בידו.
דני יודע כי הפנקיטורה של אבני החצץ בדלי, גדולה יותר.
דני יודע כי משאית שפכה ערימה של אבני חצץ בשטח בנייה, והפנקיטורה של אבני החצץ בערימה זו היא גדולה מאוד מאוד.
דני יודע כי כדי להגיע לפינת החדר, יש לצעוד פנקיטורה של צעדים.
דני יודע כי כדי להגיע אל חצר הבית, יש לצעוד פנקיטורה גדולה יותר של צעדים.
דני יודע כי הוא המציא את המלה פנקיטורה, כשם של מה שהוא יודע.
דני יודע שהוא יודע בלי מלים.
הוא מביט ויודע
הוא תופס אבני חצץ ביד ויודע
הוא צועד ויודע.
הוא נוגע ויודע.
דני יודע שהוא לא יוכל להסביר לדינה במלים, מה זה פנקיטורה.
דני יציע לדינה, לשחק עם אבני חצץ, לצעוד, ואז פתאום היא תדע .
לידיעה הזו צריך לתת שם, ואם היא תסכים, היא תשתמש בשם פנקיטורה.
דינה : הפנקיטורה של השמלות שלי גדולה, אבל הפנקיטורה של השמלות של גאולה
גדולה יותר.
דני: ואם גאולה תשאל אותך ..מה זה פנקיטורה ? מה תעני ?
דינה: אין לי תשובה במלים, ורק אציע לה לשחק עם אבני חצץ ולצעוד, ואז היא תדע.
לידיעה הזו צריך לתת שם, ואם היא תסכים, היא תשתמש בשם פנקיטורה.
דני : גם לי יש שם, אבל הפנקיטורה של האותיות בשם שלי אינה גדולה.
גאולה: הפנקיטורה של האותיות בשם שלי יותר גדולה.
דינה: תמיד ישאלו מה זה פנקיטורה, ויצפו לתשובה במלים.
דני: יש לענות כי פנקיטורה זה רק שם שרירותי של ידיעה.
אם רוצים להשיג את הידיעה הזו, יש לעשות מעשים כמו לשחק עם אבני חצץ ולצעוד.
דינה: זו ידיעה מדהימה הפנקיטורה הזו.
גאולה: בכלל לא ידעתי שהיא קיימת.
דני: אנחנו מלאים בידיעות טבעיות, ורק המעשים יגלו לנו אותן.
א.עצבר
פילוסופיה חדשה – עליונות המעשים על המלים
דני קיבל מתנה – דלי מלא באבני חצץ
דני הכניס יד לדלי, והוציא חופן מלא באבני חצץ
דני יודע כי יש פנקיטורה של אבני חצץ בידו.
דני יודע כי הפנקיטורה של אבני החצץ בדלי, גדולה יותר.
דני יודע כי משאית שפכה ערימה של אבני חצץ בשטח בנייה, והפנקיטורה של אבני החצץ בערימה זו היא גדולה מאוד מאוד.
דני יודע כי כדי להגיע לפינת החדר, יש לצעוד פנקיטורה של צעדים.
דני יודע כי כדי להגיע אל חצר הבית, יש לצעוד פנקיטורה גדולה יותר של צעדים.
דני יודע כי הוא המציא את המלה פנקיטורה, כשם של מה שהוא יודע.
דני יודע שהוא יודע בלי מלים.
הוא מביט ויודע
הוא תופס אבני חצץ ביד ויודע
הוא צועד ויודע.
הוא נוגע ויודע.
דני יודע שהוא לא יוכל להסביר לדינה במלים, מה זה פנקיטורה.
דני יציע לדינה, לשחק עם אבני חצץ, לצעוד, ואז פתאום היא תדע .
לידיעה הזו צריך לתת שם, ואם היא תסכים, היא תשתמש בשם פנקיטורה.
דינה : הפנקיטורה של השמלות שלי גדולה, אבל הפנקיטורה של השמלות של גאולה
גדולה יותר.
דני: ואם גאולה תשאל אותך ..מה זה פנקיטורה ? מה תעני ?
דינה: אין לי תשובה במלים, ורק אציע לה לשחק עם אבני חצץ ולצעוד, ואז היא תדע.
לידיעה הזו צריך לתת שם, ואם היא תסכים, היא תשתמש בשם פנקיטורה.
דני : גם לי יש שם, אבל הפנקיטורה של האותיות בשם שלי אינה גדולה.
גאולה: הפנקיטורה של האותיות בשם שלי יותר גדולה.
דינה: תמיד ישאלו מה זה פנקיטורה, ויצפו לתשובה במלים.
דני: יש לענות כי פנקיטורה זה רק שם שרירותי של ידיעה.
אם רוצים להשיג את הידיעה הזו, יש לעשות מעשים כמו לשחק עם אבני חצץ ולצעוד.
דינה: זו ידיעה מדהימה הפנקיטורה הזו.
גאולה: בכלל לא ידעתי שהיא קיימת.
דני: אנחנו מלאים בידיעות טבעיות, ורק המעשים יגלו לנו אותן.
א.עצבר