הקיום קודם למהות (סארטר)
- פותח הנושא רגלים
- פורסם בתאריך
לפי ויקיפדיה
בערך "אקזיסטנציאליזם" :
 
"סארטר טען שהאקזיסטנציאליזם הוא הרעיון כי קיום קודם למהות. כלומר, אדם הוא קודם כל קיים, ורק אחר כך בעל משמעות
........
האקזיסטנציאליזם החל להתפתח בתחילת המאה ה-20 במערב אירופה, אך קיבל את שמו בין השנים 1920 - 1935 כדיסציפלינה נפרדת בפילוסופיה, על אף שכבר מראשיתה עסקה הפילוסופיה בשאלות של קיום להן ניתן למצוא מענה בזרם האקזיסטנציאליסטי. זרם זה, כמו זרמים רבים אחרים בפילוסופיה באותה התקופה, היווה מעין מתקפת נגד להגותו של הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט. האקזיסטנציאליזם מיאן להסכים עם הטענה על פיה מהותו של עצם קודמת לקיומו. כלומר, הקביעה על פיה המשמעות היא תנאי הכרחי לחיים. על פי האקזיסטנציאליזם קיום האדם קודם למהותו, ולפיכך הוא יכול להתקיים ללא תכלית ומשמעות."
 
 
אינני מבין מאומה בפילוסופיה מערבית מודרנית , אך בכל אופן :
 
להבנתי , הכוונה היא שקודם כל אתה אדם חי ופועל בעולם הזה , ורק אחר כך אתה מוצא (או ממציא) את המשמעות לחייך - מתוך פעולותיך , מחשבותיך , ובחירותיך.
 
זאת בניגוד לתפיסה שקודם כל יש איזושהיא מהות \ משמעות נשגבת שאתה נובע ממנה , ואתה מגלה אותה בפעולותיך , מחשבותיך ובחירותיך
 
כשאני חושב על זה , אז המדובר רק בניסוח חדש לשאלה הידיעה והבחירה.
 
הגישה הראשונה מאמינה בבחירה , והגישה השניה מאמינה ב"ידיעה".
 
 
 
 
 
בערך "אקזיסטנציאליזם" :
 
"סארטר טען שהאקזיסטנציאליזם הוא הרעיון כי קיום קודם למהות. כלומר, אדם הוא קודם כל קיים, ורק אחר כך בעל משמעות
........
האקזיסטנציאליזם החל להתפתח בתחילת המאה ה-20 במערב אירופה, אך קיבל את שמו בין השנים 1920 - 1935 כדיסציפלינה נפרדת בפילוסופיה, על אף שכבר מראשיתה עסקה הפילוסופיה בשאלות של קיום להן ניתן למצוא מענה בזרם האקזיסטנציאליסטי. זרם זה, כמו זרמים רבים אחרים בפילוסופיה באותה התקופה, היווה מעין מתקפת נגד להגותו של הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט. האקזיסטנציאליזם מיאן להסכים עם הטענה על פיה מהותו של עצם קודמת לקיומו. כלומר, הקביעה על פיה המשמעות היא תנאי הכרחי לחיים. על פי האקזיסטנציאליזם קיום האדם קודם למהותו, ולפיכך הוא יכול להתקיים ללא תכלית ומשמעות."
 
 
אינני מבין מאומה בפילוסופיה מערבית מודרנית , אך בכל אופן :
 
להבנתי , הכוונה היא שקודם כל אתה אדם חי ופועל בעולם הזה , ורק אחר כך אתה מוצא (או ממציא) את המשמעות לחייך - מתוך פעולותיך , מחשבותיך , ובחירותיך.
 
זאת בניגוד לתפיסה שקודם כל יש איזושהיא מהות \ משמעות נשגבת שאתה נובע ממנה , ואתה מגלה אותה בפעולותיך , מחשבותיך ובחירותיך
 
כשאני חושב על זה , אז המדובר רק בניסוח חדש לשאלה הידיעה והבחירה.
 
הגישה הראשונה מאמינה בבחירה , והגישה השניה מאמינה ב"ידיעה".
 
 
 
 
 
הקיום קודם למהות רק בבני אדם? הרי איזה בחירה יש לעציץ?
אולם אם אנו חוזרים ונדרשים לעניין הסיבתיות, הרי בחירותיו של אדם
אינן באות סתם כך OUT OF THE BLUE . הן נובעות מאיזשהן סיבות המניעות את האדם.
אפשר אמנם לומר שאדם בוחר להיות את מי הוא או מה הוא
אבל הבחירה הזאת מותנית בדברים אחרים. רוצה לומר, מהו האדם תלוי בדברים אחרים , אלא שההשפעה הזאת באה לידי ביטוי באופן מסויים.
ומעבר לזה, יהיו שיראו ב"נפשי" את מהותו של האדם. הרי אדם יכול להיות
בלי יד או רגל או עין, או עם יד או רגל או עין עודפות. אבל עדיין יהיה אדם.
אולם אם הוא כבר "צמח" במצב וגטטיבי, בלי יכולת הכרתית כלשהי,
הרי מהותו כבר התאדתה.
ואני תוהה, אולי סארטר פשוט חוזר כאן על דבריו של סידרהרתא?
אולם אם אנו חוזרים ונדרשים לעניין הסיבתיות, הרי בחירותיו של אדם
אינן באות סתם כך OUT OF THE BLUE . הן נובעות מאיזשהן סיבות המניעות את האדם.
אפשר אמנם לומר שאדם בוחר להיות את מי הוא או מה הוא
אבל הבחירה הזאת מותנית בדברים אחרים. רוצה לומר, מהו האדם תלוי בדברים אחרים , אלא שההשפעה הזאת באה לידי ביטוי באופן מסויים.
ומעבר לזה, יהיו שיראו ב"נפשי" את מהותו של האדם. הרי אדם יכול להיות
בלי יד או רגל או עין, או עם יד או רגל או עין עודפות. אבל עדיין יהיה אדם.
אולם אם הוא כבר "צמח" במצב וגטטיבי, בלי יכולת הכרתית כלשהי,
הרי מהותו כבר התאדתה.
ואני תוהה, אולי סארטר פשוט חוזר כאן על דבריו של סידרהרתא?
שאלה טובה לגבי העציץ .....
אתה יכול להגיד שהעציץ משרת איזושהיא מהות אחרת.
למשל : האיברים בגופינו משרתים משמעות מסוימת , והם נובעים ממנה.
לכן הם בנויים דווקא בצורה מסוימת ומתאימים לתפקוד מסוים.
כך אתה יכול להגיד שהעציץ משרת את מי ששם אותו במיקום הספציפי כדי שיתאים לתכלית הספציפית (גידול מריחואנה , למשל
)
זו הגישה של ה"ידיעה".
לפי גישה זו אין לעציץ משמעות כאינדבידואל אלא רק כבורג במערכת , הסיבתיות מפעילה אותו , ומעשיו מתוכנתים מראש.
ואתה יכול להגיד שיש לעציץ "קיום עצמאי" , הוא קיים בשביל עצמו , ואם יש משמעות לקיומו , אז היא נובעת מעצם קיומו , צמיחתו , פרחיו , פירותיו .... .לפי הגישה הזו משמעות העציץ נובעת מקיומו האינדבידואלי , ומ"סיפור חייו" ובחירותיו - למשל , האם לצמוח בכיוון כזה או כזה ? האם להוציא פרחים בעונה הזו ? האם לנבול מחוסר מיים או להילחם ?
זו הגישה של ה"בחירה".
שאלת הידיעה והבחירה היא שאלה קשה.
אני מאמין שכדי להבין אותה צריך להשתמש במילה האהובה עלי : יחסיות.
אין יכולת בחירה מוחלטת בעולמינו , אך קיימות רמות שונות של בחירה -
לדומם , בגדול , אין בחירה.
אך לצמח או לחיידק יש יותר בחירה יחסית לחומר הדומם ,
לבעל החי יש יותר בחירה יחסית לצמח ,
לאדם יש יותר בחירה יחסית לבעל החי.
וגם בין בני אדם קיימות רמות יחסיות -
לאדם המפותח יש יותר בחירה יחסית לאדם השבוי בתאוותיו ובפחדיו.
וגם לבני האדם ככלל , אין בחירה יחסית ליצורים אחרים הנעלים על בני האדם.
וגם להם אין בחירה יחסית ליצורים הנעלים מהם.
......
(וכן הלאה - עד ההוויה)
ממילא גם מה שדיברת עליו על הירידה לרמת "צמח" - זה לא אומר שאין בחירה , זה אומר שיחסית לאדם , או אולי אפילו יחסית לבעל חי , אין לו בחירה.
זה ברור כי בכל הרמות בין הדומם ובין ההוויה , דרגות הידיעה והבחירה \ דרגות החופש והקיבעון , מעורבבות בינהן.
ממילא לא ניתן לדבר במונחים מוחלטים , אלא רק באופן יחסי.
המשמעות של "התפתחות" בכל אופן , היא הגדלת יכולת ה"בחירה" על חשבון הידיעה.
(כך נוצר הסולם של דומם , צומח (כולל חיידקים) , בעל חי , אדם ..... )
אתה יכול להגיד שהעציץ משרת איזושהיא מהות אחרת.
למשל : האיברים בגופינו משרתים משמעות מסוימת , והם נובעים ממנה.
לכן הם בנויים דווקא בצורה מסוימת ומתאימים לתפקוד מסוים.
כך אתה יכול להגיד שהעציץ משרת את מי ששם אותו במיקום הספציפי כדי שיתאים לתכלית הספציפית (גידול מריחואנה , למשל
זו הגישה של ה"ידיעה".
לפי גישה זו אין לעציץ משמעות כאינדבידואל אלא רק כבורג במערכת , הסיבתיות מפעילה אותו , ומעשיו מתוכנתים מראש.
ואתה יכול להגיד שיש לעציץ "קיום עצמאי" , הוא קיים בשביל עצמו , ואם יש משמעות לקיומו , אז היא נובעת מעצם קיומו , צמיחתו , פרחיו , פירותיו .... .לפי הגישה הזו משמעות העציץ נובעת מקיומו האינדבידואלי , ומ"סיפור חייו" ובחירותיו - למשל , האם לצמוח בכיוון כזה או כזה ? האם להוציא פרחים בעונה הזו ? האם לנבול מחוסר מיים או להילחם ?
זו הגישה של ה"בחירה".
שאלת הידיעה והבחירה היא שאלה קשה.
אני מאמין שכדי להבין אותה צריך להשתמש במילה האהובה עלי : יחסיות.
אין יכולת בחירה מוחלטת בעולמינו , אך קיימות רמות שונות של בחירה -
לדומם , בגדול , אין בחירה.
אך לצמח או לחיידק יש יותר בחירה יחסית לחומר הדומם ,
לבעל החי יש יותר בחירה יחסית לצמח ,
לאדם יש יותר בחירה יחסית לבעל החי.
וגם בין בני אדם קיימות רמות יחסיות -
לאדם המפותח יש יותר בחירה יחסית לאדם השבוי בתאוותיו ובפחדיו.
וגם לבני האדם ככלל , אין בחירה יחסית ליצורים אחרים הנעלים על בני האדם.
וגם להם אין בחירה יחסית ליצורים הנעלים מהם.
......
(וכן הלאה - עד ההוויה)
ממילא גם מה שדיברת עליו על הירידה לרמת "צמח" - זה לא אומר שאין בחירה , זה אומר שיחסית לאדם , או אולי אפילו יחסית לבעל חי , אין לו בחירה.
זה ברור כי בכל הרמות בין הדומם ובין ההוויה , דרגות הידיעה והבחירה \ דרגות החופש והקיבעון , מעורבבות בינהן.
ממילא לא ניתן לדבר במונחים מוחלטים , אלא רק באופן יחסי.
המשמעות של "התפתחות" בכל אופן , היא הגדלת יכולת ה"בחירה" על חשבון הידיעה.
(כך נוצר הסולם של דומם , צומח (כולל חיידקים) , בעל חי , אדם ..... )
כל מילה אמת
New member
אתה נגרר לפרשנות על דבר שסארטר לא כתב .
כל מילה אמת
New member
הקיום קודם למהות הוא אמירה הרבה יותר רחבה ממה שכתבת .
זו אמירה המתייחסת לכל מה שקיים ביקום . אמירה שנכונה לגבי אדם , עציץ או גלאקסיה - אם היא נכונה .
עציץ הוא עציץ אם מתקימים בו התנאים המגדירים עציץ .
כך גם אדם הוא אדם אם מתקיימים בו התנאים המגדירים אדם .
חסרונה של יד או רגל רק מרחיבה את ההגדרה או התיאור ולמעשה יוצרת מהות .
תחילה קיים אדם ואחרי כריתת רגלו הוא אדם בלי רגל .
אבל כתבתי
אם היא נכונה .
לדעתי הקיום והמהות הם חד-זמניים .
רק לאחר הקיום יחד עם המהות הראשונית אפשרי לשנות את המהות של דבר קיים למהות אחרת .
למשל
אדם הוא אדם מייד עם קיומו .
אם נמכרות את רגלו מהותו תשתנה ל
אדם כרות רגל .
עציץ הוא עציץ מייד עם קיומו אם נשבור אותו הוא יהייה עציץ שבור , שזו מהות אחרת .
זו אמירה המתייחסת לכל מה שקיים ביקום . אמירה שנכונה לגבי אדם , עציץ או גלאקסיה - אם היא נכונה .
עציץ הוא עציץ אם מתקימים בו התנאים המגדירים עציץ .
כך גם אדם הוא אדם אם מתקיימים בו התנאים המגדירים אדם .
חסרונה של יד או רגל רק מרחיבה את ההגדרה או התיאור ולמעשה יוצרת מהות .
תחילה קיים אדם ואחרי כריתת רגלו הוא אדם בלי רגל .
אבל כתבתי
לדעתי הקיום והמהות הם חד-זמניים .
רק לאחר הקיום יחד עם המהות הראשונית אפשרי לשנות את המהות של דבר קיים למהות אחרת .
למשל
אדם הוא אדם מייד עם קיומו .
אם נמכרות את רגלו מהותו תשתנה ל
עציץ הוא עציץ מייד עם קיומו אם נשבור אותו הוא יהייה עציץ שבור , שזו מהות אחרת .
כל מילה אמת
New member
מהות אינה משמעות . זו השגיאה הראשונה בהתייחסות של ויקיפדיה .
הדברים הנכתבים בויקיפדיה הם תוצאה של הסכמה בין המשתתפים במערכת .
אין זה עושה את הכתוב לנכון או מדוייק . זו רק הסכמה .
זה נקרא כשל אד פופולום . לטינית: ad populum
הטענה של סארטר היא הפשטה של טענה כמו "הקיום של אדם קודם להיותו טוב לב או רשע . טיפש או חכם . רעב או שבע" . וכדומה .
האדם צריך להיות קיים לפני שאפשר לקבוע איזה סוג הוא .
סארטר לא התבטא על משמעות אלא על מהות .
הדברים הנכתבים בויקיפדיה הם תוצאה של הסכמה בין המשתתפים במערכת .
אין זה עושה את הכתוב לנכון או מדוייק . זו רק הסכמה .
זה נקרא כשל אד פופולום . לטינית: ad populum
הטענה של סארטר היא הפשטה של טענה כמו "הקיום של אדם קודם להיותו טוב לב או רשע . טיפש או חכם . רעב או שבע" . וכדומה .
האדם צריך להיות קיים לפני שאפשר לקבוע איזה סוג הוא .
סארטר לא התבטא על משמעות אלא על מהות .
לא למדתי בעיון את סארטר
ממילא אין לי יכולת להתייחס לגוף טענותיו , אלא מכלי שני - ויקיפדיה.
ומציע לך לקרוא לגבי חוכמת ההמונים (שוב מויקיפדיה
)
ממילא אין לי יכולת להתייחס לגוף טענותיו , אלא מכלי שני - ויקיפדיה.
ומציע לך לקרוא לגבי חוכמת ההמונים (שוב מויקיפדיה
כל מילה אמת
New member
חכמת ההמונים מתייחסת לקביעות כמותיות ולא להגדרות או
לממצאים מדעיים .
לפי חכמת ההמונים השמש מקיפה את הארץ השטוחה .
לממצאים מדעיים .
לפי חכמת ההמונים השמש מקיפה את הארץ השטוחה .
צירופי האותיות ק י ו ם מ ה ו ת יכולים לשמש רק כשמות
ולכן חובה לשאול
צירוף האותיות ק י ו ם זה שם של מה ? של דבר בעל משקל ? של ידיעה ?
של תהליך טבעי המתרחש במציאות ? של פעולה ? של חלק במכונה ?
של ידיעה מעולמו הפנימי של האדם ? וכן הלאה
טעות נפוצה לגבי צירוף אותיות נבחר היא ...שאלת מה זה ?
המענה לשאלת מה זה ? מחליף צירופי אותיות זה בזה, והשואל חייב להמשיך ולשאול שאלות מה זה , עד סוף כל הדורות. ( זוהי מלכודת המלים)
השפה האנושית היא שפת שמות, והשאלה הראשונה שחייבת להישאל
כלפי צירוף אותיות נבחר...היא השאלה ....זה שם של מה ?
כך גם לגבי צירוף האותיות מ ה ו ת זה שם של מה ?
א.עצבר
ולכן חובה לשאול
צירוף האותיות ק י ו ם זה שם של מה ? של דבר בעל משקל ? של ידיעה ?
של תהליך טבעי המתרחש במציאות ? של פעולה ? של חלק במכונה ?
של ידיעה מעולמו הפנימי של האדם ? וכן הלאה
טעות נפוצה לגבי צירוף אותיות נבחר היא ...שאלת מה זה ?
המענה לשאלת מה זה ? מחליף צירופי אותיות זה בזה, והשואל חייב להמשיך ולשאול שאלות מה זה , עד סוף כל הדורות. ( זוהי מלכודת המלים)
השפה האנושית היא שפת שמות, והשאלה הראשונה שחייבת להישאל
כלפי צירוף אותיות נבחר...היא השאלה ....זה שם של מה ?
כך גם לגבי צירוף האותיות מ ה ו ת זה שם של מה ?
א.עצבר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.