רוצים בבקשה להתיעץ
New member
האם הייתם מהגרים במצבנו ?
שלום, אנחנו בני 36 ו-41, עם 3 ילדים בגילאי 9, 6 ו-1. יש לנו PR שתוקפו עד קיץ 2016. לי יש מקצוע regulated שאם עוברים מיבחני הסמכה אפשר להתפרנס ממנו בצורה טובה מאד, בעלי עוסק בתחום שמאד לא מפותח בקנדה ומפותח בישראל ונראה שהתואר שלו ממכללה לא שווה כלום בלי ניסיון (כמו בישראל).
במהלך הביקור ב-2013 ניבחנתי במיבחן הסמכה ראשון אחרי שהתכוננתי אלי ונכשלתי בו. רק אחרי הבחינה הבנתי עד כמה המסלול של הסמכה במקצוע שלי הוא מפרך - בכל מיבחן עוברים רק כ-20% מהניבחנים, ונראה שהבחינה נועדה להכשיל ולא לבחון. מדובר ב-3 מיבחנים כאלה, ומותר עד 3 ניסיונות בכל בחינה.
אז החלטתי שאני מוותרת על הגירה - לא הסכמתי להפוך את החיים שלנו לשנים של לימודים במקביל לעבודה בלי יכולת להרחיב משפחה (בינתיים נולד ילד שלישי), בלי יכולת להקדיש תשומת לב מספקת לילדים הגדולים ולעצר את החיים בלי לדעת אם בכלל אצליח להגיע לנקודת הסיום של ההסמכה - ואני שלמה עם מה שעשיתי עד עכשיו.
בינתיים קרו כמה דברים ביניהם ההסכם עם איראן, מלחמה בקיץ 2014, ההבנה שיש עכשיו 2 בנים שיתגייסו לצבא, הפחדים שהיו לילד הגדול במלחמה שגורמים לנו לחשוב שוב על הנושא.
אני שנים קוראת את הפורום, התיעצתי במסר עם כמה משתתפים בעבר שמאד עזרו , אז לפני שתגידו שלא מהגרים בגלל רמת חיים אלא בגלל איכות חיים - בעיר שלנו (אשכול 8) לדעתנו הניקיון, רמת הפארקים, רמת מערכת החינוך, רמת האלימות במערכת החינוך והאדיבות של אנשים - הם לא פחות טובים מאלה של איזורים טובים של טורונטו.
אנחנו עכשיו ברמה 8 מתוך 10 מבחינת ההכנסה,אם ניהגר נראה שנרוויח קרוב למינימום וכנראה גם נעבוד בעבודות הרבה פחות נעימות מעכשיו (חרשנו את אתרי הדרושים) אז ההתלבטות בין חיים בעוני במדינה בלי מלחמות (בעלי מעדיף) ובין חיים ברווחה במדינה עם מלחמות ( נראה לי עדיף אך לא בטוחה).
עוד נתון שמצאתי - תוחלת חיים בקנדה ובישראל דומות בגלל אחוז התאבדויות יותר גבוה בקנדה ( בארצות עם אקלים קר ומיעוט שעות וימי שמש יש יותר דיכאון וחלק מהלוקים בדיכאון מתאבדים - קיים בכל שכבות האוכלוסיה , יותר גברים מנשים). אז נראה שאין מקום מושלם בעולם ובכל מקום יתרונות וחיסרונות.
אז מה הייתם עושים ולמה? תודה
שלום, אנחנו בני 36 ו-41, עם 3 ילדים בגילאי 9, 6 ו-1. יש לנו PR שתוקפו עד קיץ 2016. לי יש מקצוע regulated שאם עוברים מיבחני הסמכה אפשר להתפרנס ממנו בצורה טובה מאד, בעלי עוסק בתחום שמאד לא מפותח בקנדה ומפותח בישראל ונראה שהתואר שלו ממכללה לא שווה כלום בלי ניסיון (כמו בישראל).
במהלך הביקור ב-2013 ניבחנתי במיבחן הסמכה ראשון אחרי שהתכוננתי אלי ונכשלתי בו. רק אחרי הבחינה הבנתי עד כמה המסלול של הסמכה במקצוע שלי הוא מפרך - בכל מיבחן עוברים רק כ-20% מהניבחנים, ונראה שהבחינה נועדה להכשיל ולא לבחון. מדובר ב-3 מיבחנים כאלה, ומותר עד 3 ניסיונות בכל בחינה.
אז החלטתי שאני מוותרת על הגירה - לא הסכמתי להפוך את החיים שלנו לשנים של לימודים במקביל לעבודה בלי יכולת להרחיב משפחה (בינתיים נולד ילד שלישי), בלי יכולת להקדיש תשומת לב מספקת לילדים הגדולים ולעצר את החיים בלי לדעת אם בכלל אצליח להגיע לנקודת הסיום של ההסמכה - ואני שלמה עם מה שעשיתי עד עכשיו.
בינתיים קרו כמה דברים ביניהם ההסכם עם איראן, מלחמה בקיץ 2014, ההבנה שיש עכשיו 2 בנים שיתגייסו לצבא, הפחדים שהיו לילד הגדול במלחמה שגורמים לנו לחשוב שוב על הנושא.
אני שנים קוראת את הפורום, התיעצתי במסר עם כמה משתתפים בעבר שמאד עזרו , אז לפני שתגידו שלא מהגרים בגלל רמת חיים אלא בגלל איכות חיים - בעיר שלנו (אשכול 8) לדעתנו הניקיון, רמת הפארקים, רמת מערכת החינוך, רמת האלימות במערכת החינוך והאדיבות של אנשים - הם לא פחות טובים מאלה של איזורים טובים של טורונטו.
אנחנו עכשיו ברמה 8 מתוך 10 מבחינת ההכנסה,אם ניהגר נראה שנרוויח קרוב למינימום וכנראה גם נעבוד בעבודות הרבה פחות נעימות מעכשיו (חרשנו את אתרי הדרושים) אז ההתלבטות בין חיים בעוני במדינה בלי מלחמות (בעלי מעדיף) ובין חיים ברווחה במדינה עם מלחמות ( נראה לי עדיף אך לא בטוחה).
עוד נתון שמצאתי - תוחלת חיים בקנדה ובישראל דומות בגלל אחוז התאבדויות יותר גבוה בקנדה ( בארצות עם אקלים קר ומיעוט שעות וימי שמש יש יותר דיכאון וחלק מהלוקים בדיכאון מתאבדים - קיים בכל שכבות האוכלוסיה , יותר גברים מנשים). אז נראה שאין מקום מושלם בעולם ובכל מקום יתרונות וחיסרונות.
אז מה הייתם עושים ולמה? תודה
