מהו העתיד של מדינת ישראל?

[שרונה44]

מהו העתיד של מדינת ישראל?

קשור לראיון עם אברהם בורג, יו"ר הכנסת ויו"ר התנועה הציונית, לשעבר, המציג מראה על מצבה הנוכחי של ישראל, ותחזית עגומה עוד יותר לגבי ההמשך, כולל התייחסות למימדי ההגירה ההולכת וגוברת. מדינות המערב הופכות יותר ויותר אופציה לאלה שמבחינים במדרון אליו נקלעה ישראל.

 

[שרונה44]

המאמר המקורי

ולמי שמתעניין- להלן הקישור למאמר המקורי שפירסם בורג. שימו לב לדברים הבהירים והאמיצים שהוא כותב בפיסקאות הראשונות

 

[formersusan]

אני מורידה בפניו את הכובע

היו לי בעיות אתו בעבר וכן, יש לי רתיעה טבעית מחובשי כיפה (ואני לא מסתיר את זאת), אבל אברום בורג הוכיח עצמו כמדינאי כן. הוא אינו חושש להודות בכישלון הציונות, בצביעות הגלומה בה, בריקבון המוסרי בו שרויה החברה הישראלית. הוא אינו חושש למרות הבחירות הפנימיות הקרבות במפלגת העבודה. כל הכבוד על הכנות והאומץ.

 

[המדפיס]

"יש לי יש רתיעה מחובשי כיפה" - בושה

"יש לי רתיעה טבעית מחובשי כיפה" יש לי רתיעה טבעית מהיהודים, אני חושב שהם שורש הרע בעולם. (איך זה נשמע לך, לא אנטישימי?) בושה וחרפה. ומקומך לא בקנדה, אלא בגרמניה.

 

[קובי210]

../images/Emo45.gif

עצוב ביותר.

 

[formersusan]

אל תעוות את דבריי

יש לי רתיעה טבעית מחובשי כיפה בשל ההשתלטות שלהם על כלכלת ישראל והפוליטיקה הישראלית, ובשל הכפיה הדתית. אגב, שורש הרוע טמון באי פרדת הדת מהמדינה. כשגרתי בארה"ב, וגם בתקופה שלי בקנדה, לא הייתה לי בעיה באינטראקציה איתם. אפילו התארחתי בבתי הרב (גם בארה"ב וגם בבוסטון). זו הייתה חוויה פוקחת עיניים. הבעיה היא מבנית, ולא ערכית, כנראה.

 

[המדפיס]

קצת סבלנות וסובלנות.

"אפילו התארחתי בבתי הרב".. מזכיר לי את האנטישמים שאומרים "יש לי חברים יהודים".. גם היהודים משתלטים על כלכלת העולם וקובעים את סדר היום בפוליטיקה העולמית. זה לא רק מותר, אלא גם רצוי. זוהי דמוקרטיה ורצוי שתכבד אותה. בחוץ-לארץ קורה הפוך; שם הדתיים מצליחים ומבוסססים יותר (בחו"ל אין מושג של יהודי חילוני והמקרים על-כך רבים) ובאים הישראלים "החילוניים" ומנסים להכתיב סדר יום (וזוהי זכותם, כי זה היופי שבדמוקרטיה). הייתי מציע לך להבהיר את עצמך ולגלות קצת יותר סבלנות וסולבנות לכאלו שסוברים ,חושבים ומתנגים בשונה ממך. זה אחד הדברים המיוחדים בקנדה, שיש מקום לכ-ו-ל-ם.

 

[formersusan]

אולי כדאי שהדתיים ילמדו סובלנות מהי

כי נדמה שהם לא שמעו על "חיה ותן לחיות". למה אני לא יכולה לנסוע באוטובוס בשבת? אני הרי לא כופה עליהם אורח חיים חילוני, למה שיכפו עליי אורח חיים סמי-דתי? אני לא מונעת מהם ללכת לבית הכנסת בשבת... ושים לב, הבעיה קיימת רק בארץ, מפני שרק במדינת ישראל יש לדתיים מספיק כוח פוליטי כדי להשתלט על המערכות הפוליטיות והכלכליות בצורה כזאת. קח מודל אלטרנטיבי, כמו זה שקיים שקנדה ובארה"ב, וראה זה פלא: "חיה ותן לחיות". הדתיים הולכים לבית הכנסת, אני נוסעת לקניות בעיר, ואולי אפילו ניפגש בסעודת ליל שישי...

 

[המדפיס]

מדינת ישראל אין לה קיום ללא הדתיים

מדינת ישראל ללא דת, כגוף ללא נשמה. אין מה לחפש במדינה אם אנו שומטים את השטיח מתחת לרגלינו. הדת היא ה'קושאן' שלנו על חלקת האלוהים הזו שנקראת "ישראל". גם בן-גוריון ידע את זה. ולענין הנסיעה בשבת, גרתי תקופה דיי ארוכה בארץ בשכונה חילונית ולא ניססיתי לכפות על אף אחד משכניי שום-כלום. להפך, הם הרעישו לי בשבת עם מוזיקה בווליום גבוה - ובכוונה. סלחתי להם, הם לא אשמים. בחו"ל, לעומת זאת, אם תבקר בשכונות יהודיות בניו-יורק ובאירופה (כן, באירופה של היום), תמצא רחובות סגורים בשבתות ליהודים, ורחובות הסמוכים לכנסיות סגורים בימי ראשון לנוצרים. כך חיים אנשים - בני-אדם סובלניים. פשוט מכבדים אחד-את-השני. אבל דבר אחד לא תשמע לעולם מבן-אנוש נורמלי: "יש לי רתיעה מחוסשי כיפה" או יש לי רתיעה מיהודים, נוצרים, מוסלמים וכו'" - זוהי גזענות ובהמיות לשמה. אברום בורג בוודאי מתבייש בך.

 

[dana banana]

i agree !!! ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[formersusan]

האמת היא שאמרתי לו את זה פעם

והוא הבין מאיפה זה בא. הרעשה, ולא משנה באיז יום בשבוע, מעידה על חוסר נימוס בסיסי. בשכונה בה התגוררתי בקנדה אף אחד לא העז לעשות זאת, ולא משנה באיזו שעה של היום. אני דיברתי בכנות. השיטה בארץ גרמה לי לרתיעה טבעית מחובשי כיפה. אבל המגורים בארה"ב והקנדה גרמו לי להבין שלא מדובר ברתיעה מהותית, אלא כזו התלויה במשטר או במבנים חברתיים מסוימים. הסר את המכשול המבני הזה, וגם הרתיעה תיעלם. תקרא שנית את הודעותיי למעלה.

 

[המדפיס]

תתנצלי.

זו לא בושה לומר: טעיתי. תתנצלי.

 

[formersusan]

אולי כדאי שאתה תתנצל

דבריי מאוד ברורים. אתה תקפת אותי בלי שום סיבה.

 

[המדפיס]

מאוד מעניין...

כולם תוקפים אותך "ללא סיבה"..

 

[formersusan]

יש אנשים עם נטיה להתלהמות

שנתפסו למשפט אחד, הוציאו אותו מהקונטקסט, ומיד תוקפים. חבל. כשמנסים לנהל דיון תרבותי תמיד כדאי לקרוא עד הסוף, ותמיד להימנע מהערות אישיות או מהטחת עלבונות. ריסון עצמי בסופו של דבר יוביל לדיאלוג פורה.

 

[alon114]

מאוד אופייני לך

להאשים את כולם שהוציאו דבריך מהקשרם ושכולם מטומטמים כי אף פעם לא מבינים מה את אומרת. נראה לי שרוב משתתפי הפורום הזה והפורום השכן יודעים בדיוק מה את ומי את. מדברת על גזענות אבל נרתעת מאנשים חובשי כיפה. מדברת על ריסון עצמי אך לא יכולה לסתום את הפה לשום הודעה שנראית מפישה את ישראל או ארה"ב. כל פסיכולוג מתחיל היה אומר שאת חסרת חוט שדרה ורק מחפשת הצדקות למעשייך כל היום. יש הבדל בין כפיה דתית שנכפתה על ישראל ע"י ציבור קטן ופרזיט לבין ציבור גדול דתי שהם עמוד התווך של ישראל והיהדות בכלל. לי דיי ברור שכל ההכפשות שלך כרגע יחזרו אליך כבומרנג.

 

[formersusan]

לעולם לא אומר על מישהו שהוא מטומטם

את זה ***אתה*** אמרת...

 

[babajos]

../images/Emo45.gif

 

[yyzTO]

דיאלוג פורה?

את הרי לא מקשיבה... דיאלוג זה *דו* שיח. התבטאת בחוסר התחשבות "רתיעה מחובשי כיפות". היה פשוט לו אמרת: סליחה, טעיתי, יש לי רתיעה מכפייה דתית. אך לא... את חוזרת על עצמך שיש לך רתיעה מחובשי כיפות ומאידך שהרתיעה אינה קיימת כי בעיקבות פגישה עם אנשים מסויימים (*אפילו* דתיים), שינית את דעתך. אז די לסתור את עצמך, את מציגה את עצמך באור מאוד לא מחמיא. המילה האחרונה לא חייבת להיות שלך, ואם כן במקרה זה היא צריכה להיות "סליחה".

 

[formersusan]

קראת את מה שכתבתי?

אמרתי שהרתיעה שלי היא אינה מהותית אלא מבנית. אם אני נאלצת לרדת מישחלב-שפה אחד ולהבסיר במילים פשוטות יותר: הבעיה שלי היא עם הכפיה הדתית, לא כל כך עם הדתיים גרידא. לעולם לא אתנצל על דברים כנים. אני לא מאמינה בשקר ובהעמדת פנים.