אימוץ בתוך המשפחה

stkachov

New member
אימוץ בתוך המשפחה

שלום.

פונה בשם חבר שלא רוצה להזדהות:

"אני פונה על מנת לקבל מידע בדבר אימוץ ילד של אשתי . הילד בן 7. כולנו מתגוררים ביחד מזה שלוש שנים בישראל. הילד הינו אזרח אוקראינה, ותושב ארעי בישראל(תעודת זהות כתומה). אני אזרח ישראל.
אביו הביולוגי של הילד נמצא באוקראינה, ואינו מנהל שום קשר עם הילד. האב הביולוגי ואשתי התגרשו עוד בטרם לידתו של הילד. הילד מכיר בי בתור אביו.
בטרם הגעתו של הילד לישראל, האב חתם על תצהיר נוטריוני(באוקראינה) בדבר היעדר התנגדות להשתקעות והתאזרחות של הילד בישראל.
כמו כן, יש לנו ילד נוסף משותף שנולד לפני שנתיים.
לנוכח המידע הנ"ל, להלן שאלותיי:
1. האם לצורך הליך האימוץ נדרשת הסכמה נוספת של האב הביולוגי לאימוץ בישראל? אם כן, כיצד הדבר מתנהל? האם האב הביולוגי נדרש להגיש לשגרירות ישראל לשם כך? מה עושים במידה והוא מסרב לשתף פעולה?
2. האם במהלך האימוץ הילד חייב להיחשף לעובדה שהינו ילד מאומץ? האם ניתן להימנע מכך? כאמור הילד מכיר רק אותי כאביו והדבר יכול לגרום לו לטראומה קשה.
3. כמה זמן אמור לקחת הליך האימוץ מרגע הגשת הבקשה ועד למתן החלטה סופית בעניין?
4. האם הליך האימוץ כרוך בהוצאות כספיות ניכרות?
5. לפי מיטב ידיעתי אני רשום במרשם האוכלוסין כיהודי, ואילו הילד רשום כחסר דת. האם הדבר יכול להוות בעיה לתהליך האימוץ? אם כן, איך פותרים אותה?

תודה מראש"
 

stkachov

New member
תודה

הקישור מוכר, אך לא נותן מענה על השאלות הספציפיות.
 

fatfat

New member
האתר אינו מספק תשובות כיוון שאתה מעלה כאן שאלות יחודיות

למקרה הספציפי, כמו שהילד אינו אזרח ישראלי ואביו הביולוגי אזרח אוקראינה ועוד.

אבל יותר מהכל נראה לי בעייתי שהילד גדל בתוך סוד ביחס למעמדך כלפיו. אתה כותב שהוא אינו יודע שאתה אינך אביו הביולוגי. מצד שני אתה כותב שאתם מתגוררים יחד כארבע שנים כשהילד בן שבע. דהיינו יש לו היסטוריה של גדילה בראשית חייו בלעדיך ושל נתק מאביו מולידו גם אם הוא קרה בהיותו תינוק. סביר שיש לו שרידי זיכרון לגבי ההיסטוריה שלו, גם אם אלה אינם זכרונות מודים או שמסוגל להמליל. סודות טיבם להתגלות, במיוחד כשסביר שיש אנשים נוספים בסביבה שיודעים את הסוד. ולכן יפה שעה אחת קודם. שהילד ישמע מכם, ממך ומאמו לגבי היותך אב שמגדל אותו ולא האב הביולוגי. ככל שייחשף למידע בגיל מבוגר יותר הוא עשוי לעבור משבר חמור יותר ולאבד את האימון שלו בך ובאמו.

לכן לדעתי עליכם לפנות לסניף של השרות למען הילד הקרוב לאיזור מגוריכם. שם גם תקבלו את המידע העדכני ביותר לגבי החוק והתהליך ובמיוחד ידריכו אתכם לגבי איך לשתף את הילד במידע כה מהותי על עצמו.
כתובות סניפי השרות למען הילד:
מחוז באר שבע והדרום: קריית הממשלה, רח' התקווה 4, באר שבע. טלפון: 6264930/2 (08). מייל: [email protected]

מחוז חיפה והצפון: רחוב עומר אל כיאם 12, חיפה. טלפון: 8142600 (04)8142617 (04). מייל: [email protected]

מחוז ירושלים: מגדלי הבירה, רח' ירמיהו 39, קומה 3, ירושלים. טלפון: 02-508-530302-508-5922. מייל: [email protected]

מחוז תל אביב והמרכז: שד' ירושלים 22, יפו-תל אביב. טלפון: 512-5530/1/2 (03)508-5034 (02) מייל: [email protected]

משרד הראשירח' ירמיהו 39, מגדלי הבירה, קומה 6, ירושלים. טלפון: 5085610 (02)508-5946 (02) מייל: [email protected]
 

Noga Lavie

New member
שום לב לכתוב:

"אימוץ ילדו של בן הזוג אפשרי במקרים בהם:
ההורה הביולוגי נפטר/ה
ההורה הביולוגי נעלם/מה או נטש
הורה הביולוגי הביע הסכמתו לאימוץ (במקרים של פרידה או גירושין )
הילד הוכרז בר אימוץ כלפי אותו הורה.
אימוץ קטין אפשרי רק לאחר שההורה שאינו מגדל את הילד חותם על הסכמת הורה לאימוץ או לאחר שביהמ"ש מכריז על הקטין כבר אימוץ כלפי אותו הורה.
הסכמת הורה לאימוץ ניתנת בדרך כלל לעובד/ת סוציאלי/ת (עו"ס) לפי חוק אימוץ.
במקרים חריגים ניתנת ההסכמה בפני שופט או נציג קונסולרי."

* כעקרון האב הביולוגי חייב לתת הסכמתו לאימוץ, ומכיוון שבמקרה שלו לא תהיה אפשרות לעשות זאת מול עו"ס בישראל, הוא יצטרך לעשות זאת מול נציג קונסולרי בארץ מגוריו. זאת למעט מצב בו הוא מוכרז כמי שנטש ונעלם, ואז שופט רשאי להכריז על הילד כבר אימוץ למרות חוסר במתן הצהרת הסכמה.
* באימוץ קרובי משפחה לא מצויין שקיימת חובת דת זהה בין המאמץ למאומץ, ומה שקובע היא טובת הקטין כפי שבית המשפט מבין אותה, בהתאם להמלצת העו"ס/ית המטפל/ת במקרה.
* ההחלטה ניתנת לאחר הליך ארוך בו נבדקת המשפחה וטובת הקטין, ואם הילד יהיה מעל גיל תשע בעת הדיון, גם קולו אמור להשמע. זהו מצב בו קשה לשמור על הבנת האימוץ מפני הילד, מה גם ששמירה על סודיות במקרים שכאלו אינה מומלצת בכל מקרה. מכיוון שהוא כבר בן שבע כדאי להתייעץ בגורמים מקצועיים כדי לברר כיצד לספר לו בצורה הטובה ביותר, אך בכל מקרה לסמוך על יכולתכם לספק לו תמיכה ריגשית ומענה לכל שאלותיו. ככל שתדחו יותר את ההבהרה מולו, אתם מגדילים את פוטנציאל הפגיעות שלו.

הבעיה הגדולה ביותר בשאלתך היא העובדה שההליך המדורג של אמו/אישתך לא הסתיים עדין, ולכן האם והבן אינם אזרחי ישראל. זו שאלה שהכללים הרגילים אינם נוגעים בהם. עדיף לפנות באופו אישי אל השירות למען הילד כדי לקבל את התשובה הרישמית ביותר. מכיוון שבמילא ההליך חייב לעבור דרכם, פניה שכזו מחוייבת בכל מקרה.
 
רוצה לחזק את דבריה של פאטפאט

ראה נא,אני לא בקיאה בסבך,נוגה הביאה מובאה וחידדה בצורה מרשימה את העניינים הפרוצדוראליים.
אולם שים לב- עניינים פרוצדוראליים וביורוקרטיים טיבם שאינם נפתרים בבת אחת בדרך כלל,כך זה במגע מול מוסדות...
אבל לעניין הסוד שאתם שומרים מפני הילד שלכם- אפשר ,ולדעתי רצוי לפעול לאלתר,במיידיות וללא קשר לעניין הפרוצדוראלי.
צריך לדעת- ככל שילד יודע מוקדם יותר את העובדות הבסיסיות לגבי עצמו כגון אימוץ על ידי הורים או הורה- כך הוא נוטה לקבל את הדברים כעוד עובדת חיים.וככל שהדבר מתעכב- בגילויו המאוחר יכול להיווצר משבר אמון עצום ומשבר זהות ,עם קילקול יחסים הן עם ההורים והן עם העולם בכלל.
כדאי למנוע משבר,כדאי להיות אמינים. צריך גם לדעת- גם כששומרים סוד משפחתי הרמטית יש אנרגיה לסוד שחשים הנוגעים בדבר גם כשאינם יודעים לשים את האצבע על מה בדיוק מדובר.
קח בחשבון שבמוקדם או במאוחר סוד כזה יכול להתגלות לילד ,הן בנסיבות חיים והן על ידי 'נשמות טובות' ללא כוונה רעה [הרי אינכם היחידים שיודעים!]. התגובה הרגשית אינה אז "טוב אני מבין אותם וסולח להם" אלא יכולה להיות של הרבה כעס על הסתרת זהות אמיתית. יכול להיווצר בפנים בלגן.
אפשר למנוע את המשבר על ידי אמירת אמת. הרי אין כמוך לדעת שיחס חם לילד והתקשרות איתו איננה חייבת להיות פונקציה של הביולוגיה. גם הילד שלך -יחסו אליך לא תלוי ב'ידיעה' שנולד מזרעך אלא בהתקשרות הרגשית המתמשכת בחייכם המשותפים.
ניתן לקבל עזרה באיך אומרים על ידי אנשי מקצוע בשירות למען הילד ומחוץ לו.עזרה כזאת תדגיש שבכל מקרה אתה ועוד איך האבא האמיתי בחייו של ילדך.בהצלחה!
 
למעלה